מניין שבת מאוחר: האם לתת מענה לכולם או לעודד תפילה מוקדמת? (3 צופים)

[נאר תיירה]

ואין לפשוט ספק זה מהלשון שהובאה לעיל שהוא "יצא ידי חובת קריאת שמע", משום שגם מי שאכל מצה בליל הסדר או שמע תקיעות בראש השנה בלי ברכה הוא "יצא ידי חובה" לענין ששוב אינו חייב במצוה, אך ודאי הוא ביטל כאן את מצוות הברכה.
לענ"ד תיקנו חכמים לענין קריאת שמע שבשחר מברך שתים לפניה ואחת לאחריה כו', ועיין תלמוד בבלי מסכת ברכות דף יא עמוד ב אמר רב יהודה אמר שמואל השכים לשנות עד שלא קרא קריאת שמע צריך לברך משקרא קריאת שמע אינו צריך לברך שכבר נפטר באהבה רבה, וכאן הבן שואל מאיפה שמואל יודע שמי שקרא קריאת שמע גם בירך אהבה רבה? והתשובה מובנת.

לחץ כדי לכווץ...

ראה לעיל שהבאתי שלושה מקורות במשנה ברורה לכך שצריך לקרוא עם הברכות
שולחן ערוך אורח חיים סימן רלט':
ביאור הלכה, ואין מברכין וכו': דאף שאמרו מצוה לקרותה על מיטתו מ"מ אין זה בכלל מצוה דרבנן שיהא שייך לברך עליה אבל בק"ש בשחר וערב אותן הברכות עולים כאילו נברך אקב"ו לקרות שמע.
שולחן ערוך אורח חיים סימן סה':
משנה ברורה סק"ח, קרא ק"ש — וכ"ש אם לא קרא עדיין דצריך לקרוא את הפסוק הראשון אבל לא יכוין לצאת בזה המ"ע דק"ש כיון שאין לו תפילין בראשו וגם יהיה בלא ברכות וכדלעיל בסוף סימן מ"ו במ"ב עי"ש.
שולחן ערוך אורח חיים סימן מו':
משנה ברורה סקל"א, כי לפעמים — פי' משום דלפעמים שוהין הצבור לכן יאמרו בכל פעם בשכמל"ו דבלא ברוך שכמל"ו לא נראה הק"ש רק כסיפור דברים אך יכוין שלא לצאת אלא אם כן ירא שהצבור יעברו זמן ק"ש אבל כשלא יעברו מוטב לצאת ידי ק"ש עם הצבור שבצבור יקרא כל השלשה פרשיות ובברכותיה כמו שתקנו חז"ל לכתחלה.
ומה שהביא כבוד מעלת @בד קודש משו"ע לעיל, בוודאי אין על שום חולק שיצא ידי חובת קרי"ש אם קרא לפני התפילה ואח"כ קרא הברכות, אבל אינו אלא בדיעבד.

 

[האיש השרוי בשמחה]

אבל דעתי היא, שכל עוד שהמניינים הם לפני סוף זמן תפילה- אין שום הצדקה לא לקיים אותם.

לחץ כדי לכווץ...

ממש אין שום הצדקה ? האם לדעתך תרצה לראות את בניך בגיל 40 ראשי כוללים הולכים בקיץ לתפילה בשעה 9:30 כך נראה בן תורה כך התנהגו בני העליה ?