- הודעות
- 4,733
- תודות
- 17,205
- נקודות
- 895
השערים הנעולים שנפתחו בזכות היחיד
בפתחו של יום הדין – שהוא היום הראשון מעשרת ימי תשובה – אנו אומרים בלילה מיד לאחר תפילת ערבית את המזמור: "שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם... וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד". הרה"ק בעל ה"דברי יואל" מסאטמר זי"ע נתן לזה טעם נפלא, המבוסס על יסודות חז"ל.
הגמרא במסכת שבת (דף ל.) מספרת שכששלמה המלך ביקש להכניס את ארון הברית לקודש הקודשים, השערים דבקו זה בזה וננעלו. שלמה התפלל ונשא עשרים וארבע רננות – אך השערים נותרו סגורים. רק ברגע שחתם ואמר: "ה' אֱלֹהִים אַל תָּשֵׁב פְּנֵי מְשִׁיחֶךָ זָכְרָה לְחַסְדֵי דָּוִד עַבְדֶּךָ" – מיד נפתחו השערים לרווחה, וכל ישראל ידעו בבירור שהקב"ה מחל לדוד על אותו עוון מחילה גמורה.
על כך אמרו חז"ל במסכת עבודה זרה (דף ד.): לא היה דוד ראוי לאותו מעשה, אלא כדי להורות תשובה ליחיד – ללמד את העולם כולו שאפילו אדם יחיד ששב, תשובתו מתקבלת ויכולה לבקוע מנעולים.
מכאן מקשר בעל ה"דברי יואל" את המזמור ללילה הראשון של יום הדין: הגמרא במסכת ראש השנה (דף יח.) דורשת על הפסוק "דִּרְשׁוּ ה' בְּהִמָּצְאוֹ" – אלו עשרת ימי תשובה, שבהם השמיים מקבלים את תשובתו של האדם היחיד, מה שאין כן בשאר ימות השנה שבהם צריכים לתשובת ציבור. לכן אנו מזכירים את פתיחת השערים הזו מיד בפתח ימי הרחמים, כדי לדעת שמועילה תשובת היחיד ולפתוח דף חדש וטהור.
המסר אלינו לימים אלו:
כשאנחנו מסתכלים על עצמנו ועל טעויות העבר, קל ליפול לייאוש ולהרגיש קטנים מול שערים שנראים נעולים וחתומים.
הסיפור של השערים שנפתחו רק בזכות דוד בא להגיד לנו: אל תוותרו על עצמכם.
בעשרת ימי תשובה הקדוש ברוך הוא לא מחפש קהילות גדולות; הוא מחפש אותך, באופן אישי. הוא נמצא במרחק נגיעה, מקשיב ומחכה רק למילה אחת כנה של חרטה ורצון להשתפר. גם אם אתה מרגיש לבד במערכה, תאמין בכוח התפילה שלך – המנעולים הכי כבדים יכולים להיפתח ברגע אחד.
הגמרא במסכת שבת (דף ל.) מספרת שכששלמה המלך ביקש להכניס את ארון הברית לקודש הקודשים, השערים דבקו זה בזה וננעלו. שלמה התפלל ונשא עשרים וארבע רננות – אך השערים נותרו סגורים. רק ברגע שחתם ואמר: "ה' אֱלֹהִים אַל תָּשֵׁב פְּנֵי מְשִׁיחֶךָ זָכְרָה לְחַסְדֵי דָּוִד עַבְדֶּךָ" – מיד נפתחו השערים לרווחה, וכל ישראל ידעו בבירור שהקב"ה מחל לדוד על אותו עוון מחילה גמורה.
על כך אמרו חז"ל במסכת עבודה זרה (דף ד.): לא היה דוד ראוי לאותו מעשה, אלא כדי להורות תשובה ליחיד – ללמד את העולם כולו שאפילו אדם יחיד ששב, תשובתו מתקבלת ויכולה לבקוע מנעולים.
מכאן מקשר בעל ה"דברי יואל" את המזמור ללילה הראשון של יום הדין: הגמרא במסכת ראש השנה (דף יח.) דורשת על הפסוק "דִּרְשׁוּ ה' בְּהִמָּצְאוֹ" – אלו עשרת ימי תשובה, שבהם השמיים מקבלים את תשובתו של האדם היחיד, מה שאין כן בשאר ימות השנה שבהם צריכים לתשובת ציבור. לכן אנו מזכירים את פתיחת השערים הזו מיד בפתח ימי הרחמים, כדי לדעת שמועילה תשובת היחיד ולפתוח דף חדש וטהור.
המסר אלינו לימים אלו:
כשאנחנו מסתכלים על עצמנו ועל טעויות העבר, קל ליפול לייאוש ולהרגיש קטנים מול שערים שנראים נעולים וחתומים.
הסיפור של השערים שנפתחו רק בזכות דוד בא להגיד לנו: אל תוותרו על עצמכם.
בעשרת ימי תשובה הקדוש ברוך הוא לא מחפש קהילות גדולות; הוא מחפש אותך, באופן אישי. הוא נמצא במרחק נגיעה, מקשיב ומחכה רק למילה אחת כנה של חרטה ורצון להשתפר. גם אם אתה מרגיש לבד במערכה, תאמין בכוח התפילה שלך – המנעולים הכי כבדים יכולים להיפתח ברגע אחד.
(הרב יוסף ברגר)