דיני פסח ושבועות, ראש השנה ויום כיפור, וקרבנות החגים
נלמד על דיני חג הפסח, שביום הראשון והשביעי יש לחוג חג האסור אפילו במלאכת דבר האבד, ובכל שבעת ימי החג יש לאכול מצות ולהקריב קרבנות מוסף. כך גם בחג השבועות יש להקריב קרבנות מוסף. בראש השנה יש לתקוע בשופר ולהקריב קרבנות מוסף, וביום כיפור יש להתענות ולהקריב קרבנות מוסף. בכל החגים יש להקריב גם שעיר לחטאת לכפר על טמא שנכנס למקדש או אכל קודש.
פסח לה':
ביום י"ד בניסן, שהוא החודש הראשון, יש להקריב קרבן פסח לה'.
מלאכה:
למחרת ביום ט"ו בניסן יש לחוג חג של מקרא קודש, ויום זה אסור במלאכת עבודה, דהיינו אפילו מלאכת דבר האבד המותרת בחולו של מועד. כך גם יום שביעי של פסח הוא יום של מקרא קודש ואסור בכל מלאכת עבודה.
אכילת מצות:
במשך שבעה ימים, מיום ט"ו בניסן והלאה, יש לאכול מצות.
מוסף של פסח:
מלבד קרבנות התמיד הקבועים, הרי בכל אחד מימי הפסח יש להקריב קרבנות עולה לשם מוסף העולה לריח ניחוח לה': שני פרים בני בקר – כנגד אברהם אבינו, שנאמר ואל הבקר רץ אברהם. איל אחד – כנגד אילו של יצחק. שבעה כבשים תמימים שני שנה – כנגד יעקב שהפריד הכשבים.
מספר שווה:
בשונה מחג הסוכות בהם הפרים מתמעטים והולכים במשך ימי החג, הרי בחג הפסח מקריבים בכל הימים מספר זהה של בהמות.
נסכים:
יחד עמם יש להקריב מנחת נסכים, העשוי סולת חיטים בלולה בשמן: לכל פר – שלשה עשרונים, לאיל – שני עשרונים, לכל כבש – עשרון אחד. בנוסף, יש להקריב שעיר לחטאת (לכפר על טומאת מקדש וקדשיו).
המנחה הראשונה:
חג השבועות, אותו חוגגים לאחר סיום שבעה שבועות של ספירה, קרוי 'יום ביכורי קציר חיטים', על שם שהקריבו בו את שתי הלחם, שהם היו הקרבן הראשון של מנחת חיטים שבאה מתבואה חדשה.
מלאכת עבודה:
יום חג הביכורים צריך לנהוג באופן של מקרא קודש, ואסור לעשות בו כל מלאכת עבודה.
מוסף חג השבועות:
מלבד קרבנות התמיד הקבועים, יש להקריב בחג השבועות קרבנות עולה לשם מוסף העולה לריח ניחוח: שני פרים בני בקר, ועוד איל אחד, ועוד שבעה כבשים בני שנה.
יחד עמם יש להקריב מנחת נסכים, העשוי סולת חיטים בלולה בשמן: לכל פר – שלשה עשרונים, לאיל – שני עשרונים, לכל כבש – עשרון אחד. בנוסף, יש להקריב שעיר לחטאת (לכפר על טומאת מקדש וקדשיו).
תמים וללא קמחין:
הבהמות של המוסף צריכות להיות תמימים בלי מום, וכך גם היין צריך להיות תמים בלי מום, ויין שהעלה 'קמחין' אבק לבן המורה פגימתו, הרי הוא פסול.
יום תרועה:
ביום א' בתשרי – החודש השביעי, יש לנהוג בו דיני יום טוב, לקרוא אותו מקרא קודש, ולא לעשות בו כל מלאכת עבודה. וכן יש להשמיע ביום זה קול תרועה.
מוסף של ראש השנה:
מלבד קרבן התמיד הקבוע בכל יום, ומלבד מוסף של ראש חודש שיש להקריב ביום זה, יש להקריב עוד קרבנות עולה לריח ניחוח לה' לשם מוסף: פר אחד בן בקר, ועוד איל אחד, ועוד שבעה כבשים תמימים בני שנה.
יחד עמם יש להקריב מנחת נסכים, העשוי סולת חיטים בלולה בשמן: לפר – שלשה עשרונים, לאיל – שני עשרונים, לכל כבש – עשרון אחד. בנוסף, יש להקריב שעיר לחטאת (לכפר על טומאת מקדש וקדשיו).
עינוי נפש:
ביום העשירי של חודש תשרי, יש לנהוג בו דיני יום טוב ולקרוא אותו מקרא קודש, לענות את הנפש ולא לעשות כל מלאכה.
מוסף של יום כיפור:
מלבד קרבן התמיד הקבוע בכל יום, ובנוסף על השעיר שמקריבים ביום הכיפורים בפנים לשם קרבן חטאת, יש להקריב עוד קרבנות עולה לריח ניחוח לה' לשם מוסף: פר אחד בן בקר, ועוד איל אחד, ועוד שבעה כבשים תמימים בני שנה.
יחד עמם יש להקריב מנחת נסכים, העשוי סולת חיטים בלולה בשמן: לפר – שלשה עשרונים, לאיל – שני עשרונים, לכל כבש – עשרון אחד. בנוסף, יש להקריב שעיר לחטאת (לכפר על טומאת מקדש וקדשיו).
תורה שבכתב
