מאמרים חדשים
פרק שביעי: החתם סופר ומהר"ם שיק - מנהג אבות ושלום הקהילה
אדם מבקש לעבור לפני התיבה בבית הכנסת, אלא שנוסח תפילתו שונה משל הציבור. הוא מתפלל בנוסח ספרד, ואחרים חוששים שיש למנוע ממנו להיות שליח ציבור. אל השאלה מצטרף ויכוח נוסף: האם נוסח ספרד נעלה יותר מנוסח אשכנז מצד סודות התפילה?
השאלה הגיעה אל...
לגדל ילד, לבנות קשר - מאמר שלישי
הוא יושב מול המשימה, מסתכל כמה רגעים ואז מניח את העיפרון. "אני לא יודע", הוא אומר. ההורה מסביר שוב, אבל הילד כבר כועס: "אני לא מצליח בזה".
אצל ילד אחר הקושי מתגלה בבוקר. הוא מתעכב, אומר שכואבת לו הבטן ומבקש להישאר בבית. לפעמים הוא מסכים לצאת רק אחרי בכי וויכוח...
כמה ידיעות בהיסטוריה
ספרד, צרפת, אשכנז, הודו וסין, אלו חמש מילים מהתנ"ך שהיהודים נהגו לכנות בהם מלכויות מסויימים כי זיהו את בני הארץ הזאת עם העם הזה המוזכר בתנ"ך (לעיתים הזיהוי טעות, ואף פעם הוא לא מדוייק). אם ילך אדם היום לפריז שבצרפת או לברצלונה שבספרד או לרנסבורג שבגרמניה או להודו וסין, וישאל...
תמונת חיים שכיחה, קטנה לכאורה, יכולה לשמש צוהר להבנת אחד המאבקים העמוקים בקיומנו האנושי והרוחני. אדם עומד במטבח ביתו ושוטף כלים. רעייתו נכנסת, פותחת לפניו את ליבה ומבקשת לשתף אותו באירוע שעבר עליה במהלך היום, בחוויה, בחשש או בשמחה. הבעל אינו מתעלם. הוא ממשיך לשטוף, מניד בראשו ומפטיר מדי פעם "כן...
חלה פרק א' משנה ה'
עִסָּה שֶׁתְּחִלָּתָהּ סֻפְגָּנִין וְסוֹפָהּ סֻפְגָּנִין, פְּטוּרָה מִן הַחַלָּה. תְּחִלָּתָהּ עִסָּה וְסוֹפָהּ סֻפְגָּנִין, תְּחִלָּתָהּ סֻפְגָּנִין וְסוֹפָהּ עִסָּה, חַיָּבִין בַּחַלָּה. וְכֵן הַקְּנוּבְקָאוֹת חַיָּבוֹת:
פטורא דסופגנין
א} מבואר במתניתין דהסופגנין פטורין...
א. מנחות לה, א ״אמר רבי יצחק רצועות שחורות הלכה למשה מסיני״ ובתוס' ד"ה רצועות כתב ״יש שעושין בתים של תפילין מקלף לבן דלא בעינן שחורות אלא רצועות״ וכן מוכח מדברי הרמב"ם פ"ג מתפילין הל' י"ד שכתב ״ולא יהיה אחורי הרצועות לעולם אלא כעין הקציצה אם ירוקה ירוקין ואם לבנה לבנים״. וכ"כ הרא"ש בהל' קטנות...
במבט ראשון, עולמו של האדם נמדד בתוצר החיצוני של מעשיו. הגוף נע, הידיים פועלות, המילים נהגות בפה, והמשימה מגיעה לכלל סיום. הלוח המחיק של המשימות היום-יומיות זוכה לסמן עוד שורה כ"בוצעה". אולם, מתחת לפני השטח של העשייה הגלויה מתרחשת דרמה פנימית עמוקה בהרבה: נוכחותו של הלב. קיים הבדל תהומי בין ביצוע...
פרק חמישי: שני דפים בלב הפולמוס - הקדמת "זכרון יוסף"
מי שפותח את המהדורה הראשונה של "זכרון יוסף" פוגש ספר שאלות ותשובות ודרושים, שנדפס בפיורדא בתקל"ג. לפני גוף הספר עומדת הקדמה של המחבר, רבי יוסף שטיינהרט, רבה של העיר.
בתוך ההקדמה, בין דברי המחבר על התורה, על דרכו ועל הוצאת הספר, מופיע קטע...
יש מהלך בפרשת בראשית שאפשר לשמוע בו את סדרו של בית שלם. מתחיל באדם וחוה, נמשך אל קין והבל, ואחר כך אל שת. הפסוקים מספרים את מעשיהם, ובתוך הלשונות אפשר לשמוע דברים הקרובים מאוד לחיי האדם: כיצד איש ואשה מבררים את דרכם, כיצד הם עומדים כלפי בניהם, וכיצד הגדול מקבל מקום ואחריות כלפי הקטן ממנו. ברצוני...
יש דבר המצוי בבתים רבים. האח הגדול אומר לקטן להניח דבר במקומו, להתכונן לצאת או להפסיק להפריע. הקטן אינו רוצה, הגדול עומד על שלו, והאם שומעת את הקולות ונכנסת: ״מי נתן לך רשות לומר לו מה לעשות? אתה לא אבא שלו״. לכאורה היא באה להשקיט מריבה בין שני ילדים. אבל לפעמים מכאן מתחילה מריבה גדולה יותר...
אני מדגיש דמאמר זה הוא אך ורק ע"פ תורת החסידות וללא קשר לביאורים במחז"ל זה ע"פ הנגלה.
- דרשו חז"ל במסכת שבת אמר חזקיה, מאי דכתיב: ״משמים השמעת דין ארץ יראה ושקטה״, אם יראה — למה שקטה? ואם שקטה — למה יראה? אלא בתחילה יראה ולבסוף שקטה. ולמה יראה? כדריש לקיש. דאמר ריש לקיש, מאי דכתיב: ״ויהי ערב...
הלימוד מ'ויהי אור' לתכלית לימוד ה'תלמוד'
"פֵּתַח דְּבָרֶיךָ יָאִיר מֵבִין פְּתָיִים" תהילים קיט קל
פתח דבריך יאיר. תחילת דבריך האירו את לב ישראל שאתה המבין פתאים באמרך (שמות כ) אנכי אשר הוצאתיך, הודעתם בטובה שעשית להם שקניתם מבית עבדים לדעת כי אדון אתה להם ויקבלו אלהותיך עליהם לא יהיה לך אלהים...
לגדל ילד, לבנות קשר - מאמר שני
הבקשה היתה פשוטה: לסיים את המשחק ולבוא להתארגן. הילד ביקש עוד רגע, ההורה הסכים, וכעבור כמה דקות ביקש שוב. הפעם הילד התווכח. ההורה העלה את קולו, הוסיף איום, והילד השיב בכעס. בתוך זמן קצר, בקשה יומיומית הפכה לעימות שבו כל אחד מרגיש שהשני חייב להיכנע.
אחרי אירוע כזה...
השאלה השביעית – "באיזו טלית התעטפת?" (שבת לא.)
אחד הנושאים הנפיצים ביותר בין כותלי בית המדרש כיום, הוא היחס המעשי לסוף פסוק לח בפרק טו שבספר במדבר. כמעט לכל בחור שלא נתמלא זקנו משנה סדורה בנושא, בה הוא טורח לשכנע באותות ומופתים את כל סובביו, ובעיקר את עצמו. ניתן למלא מדפים שלמים מתכריכי הניירות...
מהות השבת- יום גילוי המלכות בעצמות היום[1]
השבת היא יום ה' ואנו משתתפים בו- כיון שהוא יום שמלכות ה' עומד בעצם המציאות עצמה
יש הבדל בין המועדים לשב''ק אשר המועדים בד''כ יקראו ''מועדיכם'' והשב''ק תקרא לעולם ע''ש השם- את ''שבתותי תשמורו'' , ''יום קדשי ''וכבר עמד ע''ז האבן עזרא.
וביאור הענין הוא...