מאמרים
-
לדידי שוה לי - דעת הש"ך ונתיה"מ
הש"ך (בסעיף קטן א) נחלק על הסמ"ע וכתב "אולי נמשך למה שכתב הטור לעיל ריש סימן קט סוף סעיף ב' והרא"ש פרק מי שהיה נשוי[1], וכמ"ש בסמ"ע סוף סימן זה, אבל לפי מה שפסקתי לקמן סימן קט"ו סוף סעיף א' כהרמב"ן והראב"ד ובעל התרומות וריב"ש, א"כ אינו יכול לסלקו עד שיתן לו כל חובו", הרי שדעת הש"ך שאין הלוקח יכול לסלק את המלוה בשווי הקרקע עד שיתן לו כל החוב. דוקא כשטוען כן המלוה והתומים (בסעיף קטן ב) העיר על... -
מן הבוקר עד הערב. אפשר לומר כן? אפשר לומר לא כן?
ויהי ממחרת וישב משה לשפוט את העם ויעמד העם על משה מן הבוקר עד הערב וכתב רש"י: מן הבוקר עד הערב. אפשר לומר כן? אלא כל דיין שדן דין אמת לאמיתו אפילו שעה אחת מעלה עליו הכתוב כאילו עוסק בתורה כל היום, וכאילו נעשה שותף לקדוש ברוך הוא במעשה בראשית שנאמר בו ויהי ערב ויהי בוקר. אפשר לומר לא כן? דברי רש"י אלו צריכים ביאור רב, ראשית מה הוא 'אפשר לומר כן' למה אי אפשר לומר כן הלא היו שם שישים ריבוא...- יעקב ירושלמי
- 5 דקות זמן קריאה
- צפיות: 157
- תודות: 8
- הערות: 2
-
אודות המנהג "לקונן" בהפטרת שבת חזון - מה זה לקונן?
אודות המנהג לקונן בהפטרת שבת חזון א) רבים מכלל ישראל נהגו לקונן בהפטרת שבת חזון, ומנהג זה מקורו קדום מאוד, ומובא כבר בספר מגן אבות להמאירי (סי' כ"ד) בשם הגאונים. וזה לשונו, "כתבו הגאונים, שאף על פי שהשבת נאסר בכל מיני הספד ובכל ענין של קינה, בשבת איכה התירו לקונן בצבור דרך הכנעה ושבירת היצר, מפני שיש בזכירת החרבן והתאונן על הצרות שאירעו באותו זמן חלק משרשי התשובה", עכ"ל. וכן הראבי"ה (סי'...- תלמיד חכמי הדור
- 9 דקות זמן קריאה
- צפיות: 474
- תודות: 7
- הערות: 5
-
הערה גדולה באכילת כזית בכדי אכילת פרס, להניח את הדעת ולהוציא הספק מהלב.
העיר הר"מ שחר שליט"א דבר נכון: פרס הוא חצי ככר שיש בו מזון ב' סעודות, והפרס הוא מזון סעודה אחת. שיעור אותו ככר של ב' סעודות נחלקו בו תנאים עירובין פ"ב ב' דעת רבי יוחנן בן ברוקה שהוא ככר של ו' ביצים ודעת רבי שמעון שהוא של ח' ביצים. דעת רש"י למעשה עירובין ד' א' ד"ה פרס וכ"פ הטור הל' יוה"כ סי' תרי"ב דפרס הוא ד' ביצים וכרבי שמעון, ודעת הר"מ להלכה עירובין א' ט' כרבי יוחנן בן ברוקא שיעור ככר של...- אבא ביתך
- 3 דקות זמן קריאה
- צפיות: 112
- תודות: 7
- הערות: 6
-
מה קודם למה - ללמוד תורה או להתחתן, כמה תמיהות בסוגיא
איתא בגמרא קידושין (דף כט: - דף ל.), וז"ל הגמרא: בתחילת הסוגיא מביאה הגמרא מחלוקת בין רב יהודה בשם שמואל לר' יוחנן. רב יהודה אוחז שקודם צריך לשאת אשה, ואחר כך ללמוד תורה. ור' יוחנן סובר שאחר שנשא אשה כבר יש ריחיים על צווארו, ואיך יעסוק בתורה, ולכן קודם ילמד תורה ואחר כך ישא אשה. ומסיקה הגמרא שאין זה מחלוקת – אלא זה תלוי במקום. ובהמשך הסוגיא מבואר בגמרא שחובה להתחתן עד גיל עשרים, ואם לא עשה...- אחד יחיד
- 2 דקות זמן קריאה
- צפיות: 408
- תודות: 8
- הערות: 4
-
שורשי לשון הקודש - חלק ב' (השורש ז,ב)
שורש האות ז' וכח התזוזה, והשורש ז,ב. שני הערות נחוצות על סדרה זו: א. הדברים שיכתבו, כאן ובמאמרים הבאים, הם כבדים, דבר הנובע מעצם מהותם. ולכן פעמים רבות שיהיה קשה לתפוס את הרעיון בפעם הראשונה, ולזאת השתדלתי לסכם כל קטע, ולחזור שוב ושוב על היסודות, ואני מקווה כי הצלחתי להבהיר אותם כפי היכולת, וכמובן אשמח לכל הערה וביקורת, על גוף הענין, ועל צורת הגשתו.. ב. בהיות ולשון הקודש מורכבת מכ"ב... -
"מצוות שמחת חתן וכלה"
העולה מהסוגי' כתובות טז: - יז. המקור למצווה הגמ' בכתובות טז: תנו רבנן: כיצד מרקדין לפני הכלה בית שמאי אומרים כלה כמות שהיא, ובית הלל אומרים: כלה נאה וחסודה. אמרו להן ב"ש לב"ה: הרי שהיתה חיגרת או סומא, אומרים לה, כלה נאה וחסודה והתורה אמרה: מדבר שקר תרחק, אמרו להם ב"ה לב"ש: לדבריכם, מי שלקח מקח רע מן השוק, ישבחנו בעיניו או יגננו בעיניו הוי אומר: ישבחנו בעיניו, מכאן אמרו חכמים: לעולם תהא דעתו...- הכהן הגדול
- 16 דקות זמן קריאה
- צפיות: 97
- תודות: 9
- הערות: 5
-
קדושת עצי ונוי הסוכה - לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא - חלק ב'
קדושת קרקע הסוכה - נסרים שטיחים וכדו' כתב אבני נזר (שו"ת יו"ד סי' שס"ג) שקרקע הסוכה דינה כגוף הסוכה, ולעניין כמה דינים חמורה הקרקעית מהדפנות. ונהגו עלמא להניח כל דהו על הקרקע וכדכתב פרי מגדים (סי' תרמ"ג מב"ז סק"ד) 'וראוי שיהא גם למטה דפים מרוצף וכו' זכר לעננים, וגם משום כבוד קרקע לאשוויי גומות ביום טוב ושבת'[1]. אך בשו"ת אגרות משה (או"ח ח"א סי' קפ"א) נוטה לומר שאם הוא במקום שמוכרחים לעשות...- איש
- 28 דקות זמן קריאה
- צפיות: 297
- תודות: 6
- הערות: 3
-
פת הבאה בכסנין - ד' (הערה למאמר 'לחמניית מזונות' ברכתה 'מזונות'?)
השיעור משתנה. בגוף המאמר הובא שאף אם ברכת 'לחמניית מזונות' היא אכן 'מזונות' – עדיין שיעור קביעות הסעודה בה הוא מינימלי מאוד, אך לא הארכתי בסברא זו כלל, ועל זה ברצוני לדון כעת. ועוד יש להוסיף, דאף אם נימא שדין 'פת הבאה בכסנין' אף על פי שנועדה מאפייתה לשביעה, עדיין ברכתה 'מזונות', ישנו טעם נוסף לחייב את האוכלים שיעור ניכר מלחמנייה זו בברכת 'המוציא', אף אם אין כוונתם לקבוע סעודה ולא אכלו כשיעור... -
ביאור סוגית קדשים קלים ממון בעלים או לאו
בסוגיא דקדשים קלים ממון בעלים [בבא קמא י''ב ע''ב] פלוג' ריה''ג ורבנן בדין קק''ל ומבאר דאין כאן פלוג' בגוף הבעלות אלא בזכויות הממון מבואר בסוגין פלוג' ר''י ורבנן האם קדשים קלים יש בהם דין ממון בעלים אם לאו ונפק''מ לשבועת הפיקדון או לנזיקין[אם הוזקו] דאם ממון בעלים הם שפיר חשיב רעהו. והנה גם קדשי קדשים נחשבים בבעלות המקדיש וכדאיתא לקמן דל''ח מכירה לדין ד' וה' אם הקדישו גנב לקרבן...- אברך קלאסי
- 7 דקות זמן קריאה
- צפיות: 383
- תודות: 7
- הערות: 5
רש"י (כי תצא כ"ה י"ט) כ' דחלק ממצוות מחיית עמלק הוא למחות את שם עמלק ולהרוג את כל בהמותיהם שלא יאמרו זו בהמת פלוני העמלקי. ולכאורה מקורו משמואל שציווה את שאול לא לחמול אפי' על הצאן. או דס"ל דזה פי' תמחה, שימחה זכרם לגמרי.
ויל"ק דבשמואל (א' ט"ו ג') פי' רש"י שהיו בעלי כשפים ומשנין עצמן ודומין...
הִנֵּ֨ה אָנֹכִ֜י שֹׁלֵ֤חַ מַלְאָךְ֙ לְפָנֶ֔יךָ לִשְׁמָרְךָ֖ בַּדָּ֑רֶךְ וְלַהֲבִ֣יאֲךָ֔ אֶל־הַמָּק֖וֹם אֲשֶׁ֥ר הֲכִנֹֽתִי: הִשָּׁ֧מֶר מִפָּנָ֛יו וּשְׁמַ֥ע בְּקֹל֖וֹ אַל־תַּמֵּ֣ר בּ֑וֹ כִּ֣י לֹ֤א יִשָּׂא֙ לְפִשְׁעֲכֶ֔ם כִּ֥י שְׁמִ֖י בְּקִרְבּֽוֹ: כִּ֣י אִם־שָׁמוֹעַ֤ תִּשְׁמַע֙ בְּקֹל֔וֹ...
בס"ד
איך בודקים עבודה זרה?
לאחרונה התעורר פולמוס גדול בהקשר לקהילה מסוימת, האם הנהגתה גובלת בעבודה זרה, וכבר האריכו ומאריכים בזה באחד מהאשכולות בפורום זה [שיטה בחשש עבודה זרה].
במאמר זה אין מטרתי לדבר ספציפית על אותה קהילה ולא באתי לחוות את דעתי בנושא, התלוי הרבה גם בהכרת המציאות ועוד, בשביל...
בס"ד
כלפי מה מזבח לא ישתמש בו הדיוט???
כלים שנעשו מתחלה להדיוט???
האם מעיל לספר תורה מותר מבגדי הדיוט???
האם מועיל שינוי מצורה של הדיוט???
האם יש חילוק בין בגדים שאינם של כבוד???
האם עניבה במקום חגורה של ס"ת נאסרה???
האם יש דין שלא ישתמש הדיוט בקרקע???
איך השתמשו באבן של יעקב???
איך היה מקלו של...
בנושא זה – האם יש חיוב להשתכר בפורים, מצאנו מחלוקת ראשונים; ומקורה מהגמרא במגילה דף ז' ע"ב, וזה לשון הגמרא:
היינו שרבא אומר שיש חיוב להשתכר בפורים, ומיד אחר כך מביאה הגמרא מעשה שרבה הרג את ר' זירא בגלל שהשתכר.
והראשונים נחלקו איך להבין מה כוונת הגמרא.
הר"ן מבאר בשם רבינו אפרים, שכוונת הגמרא...
נוסח המגילה - ולהרג/לפניהם
(תמצית מאמרו של הרב מרדכי ברויאר, והערות)
מנהג מקובל בקהילות אשכנז לקרוא "להשמיד להרג" ולחזור לקרוא "להשמיד ולהרג" (אסתר ח' י"א), וכן קוראים "לא עמד בפניהם" וחוזרים לקרוא "לפניהם" (אסתר ט' ב'), והציבור מדמה לחשוב שיש כאן קרי וכתיב או ספק מה הוא הנוסח הנכון, ויבואר...
מאמר חירום – לא לדחות !!!
אחד מהדברים התמוהים ביותר שיש בעולם, זה עניין הדחיינות.
כלפי מה הדברים אמורים? הנה יש כעת מגבית ימי הפורים, וזעקת הרבנים והגבאים שעולה עד למרום "אנא, אל תאחרו את מעות הפורים, אנחנו רוצים להתארגן בהתאם" בוקעת את כל הרקיעים, אבל כנראה שאם זה נושא שעולה שוב ושוב ושוב...
![שיעור פגימת הסכין [בקדשים]. להערות וביקורת](/data/attachments/14/14257-8823e8564e4c0937ee9788a296b4d0b3.jpg?hash=wf1lhuQBe0)
הנה גבי שחיטת חולין לפעמים ראוי וצריך לפסול כל שחיטה שיש בה נידון, ולהעביר אותה לכשרויות נמוכות יותר או לנכרים או לאשפה, משום עשו משמרת למשמרתי, וכבר אמרו במערבא בדקי לה בשימשא וכו'. אך בשחיטת קדשים אי אפשר להחמיר, חדא, משום פסידא דקדשים, ועוד, משום שלפעמים זה יביא לביטול מצוות הקרבן, כגון בקרבן...
סילוק ממקצת הקרקע – שבח
וכתב התומים להביא ראיה דאינו מסלק המלוה אלא אם כן נותן לו כל חובו, מהא דאיתא בגמרא (בבא מציעא דף קי עמוד ב) "סבר רבי חנינא למימר כי מסלקינן להו בארעא מסלקינן להו, ולא היא בדמי מסלקינן להו מדרב נחמן, דאמר רב נחמן אמר שמואל שלשה שמין להם את השבח ומעלין אותן בדמים ואלו הן...
התומים (בסעיף קטן ב) האריך להשיב על דברי הדרישה, ולדעתו אין הלוקח יכול לסלק את המלוה מהקרקע אלא בפרעון כל החוב.
שומא והכרזה
ותחילה, הביא מה שכתב הדרישה "וכשהיה שומא והכרזה ולא גבה עדיין הדין חלוק, אם בא לסלקו בכל החוב יכול להעלות אפילו על שומת בית דין ויסלקו, אבל אם לא בא לסלקו אלא במקצתו לאו...
הנה אנו עתה בהשפעה מורממת ועילאית ממעמד קבלת התורה עליו קראנו בפרשת השבוע שעבר פ' יתרו, ולא זו בלבד אלא מבאר רש"י הקדוש בפרשתינו את האמור "ואלה המשפטים" – 'ואלה מוסיף על הראשונים, מה הראשונים מסיני, אף אלו מסיני'.
ולכך, ברצוני לשתף אותכם:
הנה כלל ידוע בידינו: אין למדין מקדם מתן תורה, והיינו...
האם יש שמירה בבעלים בכל השומרים???
מהו גדר פטור בעליו עמו???
האם חייב בפשיעה בבעלים???
האם כל הפושע הוא מזיק???
האם חייב בפשיעה בעבדים שטרות וקרקעות???
האם הפטור מהשמירה או מהתשלומין???
מדוע חייב בשליחות יד בבעלים???
האם יש חיוב שבועה בבעלים???
מה דין בספק בעליו עמו???
האם צ'ק פקדון נחשב שמירה...