מאמרים
-
'הואיל משה' בעניין השתיקה ומעלתה
וַיְהִי בְּשַׁחֵת אֱלֹהִים אֶת עָרֵי הַכִּכָּר וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת אַבְרָהָם וַיְשַׁלַּח אֶת לוֹט מִתּוֹךְ הַהֲפֵכָה מפרש רש"י - "מהו זכירתו של אברהם - על לוט[1], נזכר שהיה לוט יודע ששרה אשתו של אברהם, ושמע שאמר אברהם במצרים על שרה אחותי היא (יב יט), ולא גילה הדבר, שהיה חס עליו, לפיכך חס הקדוש ברוך הוא עליו". והוא מהמדרש רבה[2] (פרשה נא ו) "מַה זְּכִירָה נִזְכַּר לוֹ, [אלא זכר את...- עמוסיך
- 9 דקות זמן קריאה
- צפיות: 221
- תודות: 6
- הערות: 2
-
במהות ענין הבטחון
בס"ד במהות ענין הבטחון א. ידוע הנידון במהות ענין הבטחון, אי ענינו שיהיה סמוך ובטוח בה' שיתן לו משאלות לבו, או שענין הבטחון הוא, כלשונו של החזון איש באמונה ובטחון פרק ב' 'האמון שאין מקרה בעולם, וכל הנעשה תחת השמש הכל בהכרזה מאתו יתברך'. והחזון איש שם כתב כלפי אלו הטוענים שענין הבטחון הוא שבטוח שימלא ה' משאלות לבו, 'אין הוראה זו בבטחון נכונה, שכל שלא נתברר בנבואה גורל העתיד, אין העתיד...- שי למורא
- 3 דקות זמן קריאה
- צפיות: 420
- תודות: 6
- הערות: 4
-
והיו לטטפת- תפילין דרש"י ודר"ת
הנה יש לחקור ביסוד פלוגתא דרש"י ורבינו תם (מנחות פרק הקומץ) בסדר כתיבת והנחת ארבע פרשיות של תפילין, האם בעינן כסדרן שנכתבו בתורה (קדש, והיה כי יביאך, שמע, והיה אם שמוע), או דלמא פרשת שמע היא האחרונה, ונמצאו והיה כי יביאך ופרשת והיה אם שמוע סמוכות זו לזו מבפנים, ושמע וקדש מן החוץ. ונראה להביא ביאור מחודש בזה מתוך דקדוק בסוגיית הגמרא במנחות במחלוקת רבי ישמעאל ורבי עקיבא בעניין מספר הבתים...- זיז שדי
- 5 דקות זמן קריאה
- צפיות: 137
- תודות: 8
- הערות: 1
-
בדין שירה בביהמ''ק ע''י כהנים במקום לווים
בדין שירה בכהנים במדבר פרק י"ח פסוק ג' "ושמרו משמרתך ומשמרת כל האהל אך אל כלי הקדש ואל המזבח לא יקרבו ולא ימותו גם הם וגם אתם" והנה בערכין י"א רבי יונתן אמר מהכא (היינו עיקר שירה מן התורה) "ולא ימותו גם הם גם אתם" מה אתם בעבודת מזבח אף הם בעבודת מזבח. תניא נמי הכי "ולא ימותו גם הם גם אתם" אתם בשלהם הם בשלכם במיתה, הם בשלהם אינן במיתה אלא באזהרה. ופירש רש"י אתם בשלהם: הכהנים שנכנסו בעבודת...- האיש השרוי בשמחה
- 3 דקות זמן קריאה
- צפיות: 296
- תודות: 6
- הערות: 2
-
פתיחה לדיני המוחזק חלק ב'
דין משפטי הממון במאמר הקודם נתבאר דסיבת הדין דבממון אין הולכין אחר הינו משום דבממון הדין נקבע ע"י דין המשפט הילכך כלל ליכא מקום לדון בתר המציאות דמקודם דכיון דאיכא דין לא להוציא מיד המוחזק שוב ליכא ספק בהנהגה ושוב לא נוהגים לכל דיני הנהגות התורה. אמנם מצינו דאיכא כמה שיטות בדבר לבאר דיני משפטי הממון. והנה ראשית נראה לבאר שיטת הגרש"ש שכתב דכל דיני הממון תלוים בדין משפט השכל בלבד וע"ז נתחדש...- ליבי בתורתך
- 4 דקות זמן קריאה
- צפיות: 158
- תודות: 7
- הערות: 3
-
מצות ברית מילה
בשם אדני אל עולם חובת האב בבנו למולו ביום השמיני מקרא: אוַיְהִ֣י אַבְרָ֔ם בֶּן־תִּשְׁעִ֥ים שָׁנָ֖ה וְתֵ֣שַׁע שָׁנִ֑ים וַיֵּרָ֨א יְהֹוָ֜ה אֶל־אַבְרָ֗ם וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ אֲנִי־אֵ֣ל שַׁדַּ֔י הִתְהַלֵּ֥ךְ לְפָנַ֖י וֶהְיֵ֥ה תָמִֽים׃ גילוי שם אל שדי וקריאה כללית להליכה לפניו בשלמות ע''י הברית שבהמשך. פרוש השם פרש''י והוא נראה פשט המקרא שדי באלהותו לכל בריה, ועד שלא נימול היה אלהות ה' עליו חסרה...- ישעיהו מנחלת דן
- 10 דקות זמן קריאה
- צפיות: 627
- תודות: 7
- הערות: 3
-
נשירת הנוער וסיבותיה
נשירת הנוער וסיבותיה מהי נשירה? נשירה היא עזיבתו של החניך את המגזר שגדל בו והליכתו למגזר אחר. בין כשעובר למגזר רשמי ובין כשעובר למגזר לא רשמי כגון 'נוער רחוב' או 'מגזר פשע'. האדם מטבעו אינו נוטה לשנות את תרבות גידולו, שהרי רבדי זכרונות הילדות שלו נרבדו על המגזר שגדל בו, ועליהן מושתתת אישיותו, וכל מעבר מגזר מצריך כח לעשות את השינוי הגדול הזה, ולהסתגל אל החיים החדשים, ומכאן שצריך סיבה כדי לנשור...- כמעיין המתגבר
- 8 דקות זמן קריאה
- צפיות: 604
- תודות: 7
- הערות: 5
-
סיכום פרשת פנחס
המשך פרק כ״ה – השכר של פנחס וציווי לנקמה במדיינים השכר לפנחס (פסוקים י' – ט״ו) ה׳ אומר למשה שבזכות מעשהו של פנחס שהצליח בקנאותו את קנאת ה' להשיב את כעס ה' ולהציל את בני ישראל מהשמדה, פנחס יקבל ברית שלום – מתנה טובה, המתנה היא שהוא וזרעו אחריו יהיו כהנים לעולם. השם של האיש הישראלי שהוכה הוא זמרי בן סלוא, נשיא שבט שמעון, שם האשה המדינית ההוא כזבי בת צור שהוא מחשובי מלכי מדין (כפי שכתבתי בפנחס...- הרב הירושלמי
- 5 דקות זמן קריאה
- צפיות: 6K
- תודות: 9
- הערות: 4
-
האם יש צורך בכוונה לנטילת ידיים ולטבילה
בס''ד פרשות תזריע - מצורע: האם יש צורך בכוונה לנטילת ידיים ולטבילה פתיחה בפרשת השבוע כותבת התורה (יב, ד - ה), שיש הבדלים הלכתיים בין אשה היולדת זכר לבין אשה היולדת נקבה. בעוד שאשה היולדת זכר טמאה שבעה ימים, ואז יושבת על דם טוהר במשך שלושים ושלושה ימים, הרי שיולדת נקבה טמאה שבועיים, ואז יושבת על דם טוהר שישים וששה יום: ''וְאִם־נְקֵבָ֣ה תֵלֵ֔ד וְטָמְאָ֥ה שְׁבֻעַ֖יִם כְּנִדָּתָ֑הּ וְשִׁשִּׁ֥ים...- הלכה בפרשה
- 8 דקות זמן קריאה
- צפיות: 198
- תודות: 9
- הערות: 4
-
בילפותא דבהמה בבהמה - ובאיסור אבר היוצא
בילפותא דבהמה בבהמה - ובאיסור אבר היוצא מוקדש ללומדי הדף היומי בעיון מתני' "בהמה המקשה לילד והוציא העובר את ידו והחזירו מותר באכילה, הוציא את ראשו אע"פ שהחזירו הרי זה כילוד, חותך עובר שבמעיה מותר באכילה, מהטחול ומן הכליות אסור באכילה, זה הכלל כל דבר שגופה אסור שאינו גופה מותר." ובגמ' מוקי רב והחזירו מותר באכילה רק על העובר, דהאבר אסור דבשר בשדה טריפה לא תאכלו, ומה דבעי החזירו רק להתיר מקום...
כותב רש"י בפרשת דברים (פרק א פסוק ח) "באו ורשו – אין מערער בדבר ואינכם צריכים למלחמה, אלו לא שלחו מרגלים לא היו צריכים לכלי זיין".
מה בין חטא המרגלים, לבין כלי זיין בכיבוש הארץ, חתומים הם הדברים בפנינו.
וַתִּקְרְב֣וּן אֵלַי֘ כֻּלְּכֶם֒ וַתֹּאמְר֗וּ נִשְׁלְחָ֤ה אֲנָשִׁים֙ לְפָנֵ֔ינוּ...
"וְעַבְדִּי כָלֵב עֵקֶב הָיְתָה רוּחַ אַחֶרֶת עִמּוֹ וַיְמַלֵּא אַחֲרָי" (במדבר יד, כד)
חטא המרגלים בפרשתנו מציג דרמה לאומית מטלטלת ורוויית יצרים, כאשר שנים-עשר מנהיגים נשואי פנים, ראשי בני ישראל ונשיאי העדה, נשלחו למשימה גורלית לתור את ארץ כנען. מתוך קבוצת העילית הזו, עשרה נשיאים כשלו לחלוטין...
האם דבר מכוער הוא "רגלים לדבר"
במשפטי שאול (סימן ח) כתב שאשה שמודה שהיה דבר מכוער נאסרה לנטען, דאינה נאמנת לומר שלא נעשתה עבירה, דהוי כמיגו נגד חזקה או כנגד רגלים לדבר, וז"ל:
"אך כל זה אינו, שכיון שיש כאן עד המעיד על מעשי כיעור, אם כי אילו היו מכחישים אותו לא היתה נאסרת מכוח עדותו, כל כה"ג שהם...
זה עתה סיימנו 'מנחה' באולם של מוזיאון בית הכנסת הרמח"ל בעכו בעתיקה (הצלחנו ב"ה) ועכשיו כבר ממש מותר לנו גם קצת לנפוש ואנו בדרך אל שייט בחוף.
המוזיקה מקפיצה והמצ'ב בעננים, ברוך השם צוברים כוחות להמשך עבודת הקודש. הגלים רגועים ומולינו ניצבת לה חומת העיר עכו העתיקה.
כמעט שכחנו מכל העולם אבל פתאום...
אין עשה דוחה לא תעשה ועשה - בגדרו ובטעמו
הלכה פסוקה היא בכל הש"ס דיפה כוחו של עשה לדחות איסור דלא תעשה, וילפינן לה מכלאיים בציצית בפ"ק דיבמות (ד' ע"א). אמנם, בגמ' בב"מ (ל"ב ע"א), אמרינן דכשיהא עשה נגד לא תעשה ועשה אין העשה דוחה את הל"ת ועשה, וז"ל הגמ': "ת"ר מנין שאם אמר לו אביו היטמא, או שאמר...
מזכרונותיו של הרב חיים אבא צפתמן ז"ל, תלמיד ראדין קמניץ ומיר
כפי שסיפר לי ביום ג' אור לח' אדר ב' תשס"ג
כשסיימתי בגיל שש עשרה ללמוד בישיבה הקטנה של ראדין, פניתי לראש הישיבה ר' מענדל זאקס (חתן החפץ חיים) שהיה כעין אפוטרופוס עלי, ואמרתי לו שברצוני להמשיך ללמוד בקמניץ.
ר' מנדל תמה - בקמניץ? אתה...
בס''ד פרשת קרח: האם ניתן לומר את פרשת הקטורת בעל פה
פתיחה
בפרשת השבוע מזכירה התורה פעמיים את עניין הקטורת. בפעם הראשונה במבחן שנערך בין קרח ועדתו לבין משה ואהרון, בעניין הנהגת העדה: ''וּקְח֣וּ אִ֣ישׁ מַחְתָּת֗וֹ וּנְתַתֶּ֤ם עֲלֵיהֶם֙ קְטֹ֔רֶת וְהִקְרַבְתֶּ֞ם לִפְנֵ֤י יְקֹוָק֙ אִ֣ישׁ...
על פי ה' יחנו ועל פי ה' יסעו: חידת הנדודים והמצפן לחיים
בפרשתנו מתארת התורה באריכות את סדר מסעותיהם וחניותיהם של בני ישראל במדבר סיני: "עַל פִּי ה' יַחֲנוּ וְעַל פִּי ה' יִסָּעוּ אֶת מִשְׁמֶרֶת ה' שָׁמָרוּ עַל פִּי ה' בְּיַד מֹשֶׁה" (במדבר ט, כג). עם ישראל צועד בישימון המדבר מבלי לדעת מתי...
דרך הלימוד
דרכי לימוד התורה רבות ומגוונות. איש איש וטבעו, מקום מקום ומנהגו, דור דור ודרכו. פשטות או פלפול, בקיאות או עמקות, חריפות או מתינות. יש ההולכים בדרכים סלולות, יש הסוללים לעצמם דרך עצמאית, ויש המשלבים כמה דרכים יחד. הצד השוה שבכולם שכולם לבם לשמים, מי יותר ומי פחות. אך יש קו אדום המגביל...
טעם דעשה דוחה לא תעשה
א. איתא בגמ' ביבמות ז' ע"א וז"ל: הדר אמר אטו עשה דוחה את ל"ת, לאו לא תעשה חמור מיניה וקאתי עשה ודחי ליה, מה לי חומרא זוטא ומה לי חומרא רבה, ע"כ. נמצא דהא דעשה דוחה ל"ת אינו מסברא, דאדרבה מסברא היה הלאו צריך לדחות את העשה מחמת שהל"ת חמור מהעשה, אלא דילפינן לה מקרא דעשה דוחה...
כוחה האמיתי של הנמלה לעומת "תחושת נימול"...
"תוך כדי שאני פוסע בין העצים, צל גדול מוטל על הכרם (ענק - שמעניקים חמה בקומתן רש"י במדבר יג לג), פסיעות כבדות מתקרבות. אני מתבונן למעלה, ושם לב למפלצת אנושית, יצור מבעית בגודל של כל מחנה ישראל, שנים עשר פרסאות לכל הכיוונים. משהו שאפילו הפרמידה הגדולה...
מאמר זה מיוסד על דא"ח של האדמוה"ז בלקוטי תורה פרשת בעלותך ד"ה בעלותך הב':
בקבלה מוכר המושג "עולם התוהו ועולם התיקון", וברגל אחת עולם התוהו הוא עולם שבו היה אורות מרובים מהכלים ולכך נשברו הכלים,
בעולם התיקון ממנו שמשתלשל עולמינו האורות והכלים מדודים ולכך הכלי יכול להכיל את האור
וידוע בקבלה שאדם...