מאמרים
-
שורשי לשון הקודש - חלק ב' (השורש ז,ב)
שורש האות ז' וכח התזוזה, והשורש ז,ב. שני הערות נחוצות על סדרה זו: א. הדברים שיכתבו, כאן ובמאמרים הבאים, הם כבדים, דבר הנובע מעצם מהותם. ולכן פעמים רבות שיהיה קשה לתפוס את הרעיון בפעם הראשונה, ולזאת השתדלתי לסכם כל קטע, ולחזור שוב ושוב על היסודות, ואני מקווה כי הצלחתי להבהיר אותם כפי היכולת, וכמובן אשמח לכל הערה וביקורת, על גוף הענין, ועל צורת הגשתו.. ב. בהיות ולשון הקודש מורכבת מכ"ב... -
הספיקות לקולא וגדריהם
בדיני הספיקות לקולא וגדריהם א} מצינו כמה סוגי ספיקות שדינם לקולא ויש לחדד הגדרים וההבדלים ביניהם א- ספק דאוריתא לקולא לדעת הרמב''ם ב- ספק ערלה בחו''ל שהוא לקולא גם להצד דאיסור ערלה בחו''ל הוא הלל''מ [קידושין ל''ח] ג- ספק ממזר שהוא מדאוריתא לקולא [ר''פ עשרה יוחסין בקידושין] ד- ספק דרבנן דלכו''ע הוא לקולא. ב} והנה בדין ערלה מצינו שהיו מאכילים זל''ז והיו מספקי אהדדי בלי לגלות שזה ערלה בחו''ל...- אברך קלאסי
- 3 דקות זמן קריאה
- צפיות: 190
- תודות: 12
- הערות: 3
-
ילד משקר, גונב או נפגע - מדריך תגובה חכמה ומכילה להורים
ילד משקר איך נכון להגיב? השאלה "מה עושים כשילד בן שלוש משקר?" רלוונטית לגילאים רבים, לעיתים אף לפני גיל שלוש ומאוחר יותר. כדי להתמודד עם תופעה זו, חשוב להבין מספר נקודות מרכזיות: 1. חוסר מודעות להבחנה בין אמת לשקר: בשלב התפתחותי מסוים, ילדים אינם מבינים ששקר הוא דבר שלילי. הם רואים בו טכניקה להשגת מטרות, מבלי לתפוס את הפן המוסרי. בשלב זה, אין מקום לביקורת, אלא ללימוד והסברה. בדומה ללימוד...- איש חינוך
- 3 דקות זמן קריאה
- צפיות: 413
- תודות: 12
- הערות: 4
-
מעגל השנה, מהות החגים, השפעתם, והצורך לנצלם
בְּכָל מוֹעֵד נִשְׁפַעַת עָלֵינוּ אוֹתָה הָהַשְפָּעָה בְּסִיבָּתָהּ נוֹסַד הֶחָג הרמח"ל (בדרך ה' ח"ד פז) כותב על קדושת המועדים, ונותן לנו הבנה מהו מועד, ומדוע הוא קדוש, ומדוע זמנו של המועד מוגבל - כשמו, וז"ל "ושורש כולם הוא סדר שסידרה החכמה העליונה שכל תיקון שניתקן, ואור גדול שהאיר - בזמן מהזמנים, בשוב תקופת הזמן ההוא יאיר עלינו אור - מעין האור הראשון. וכו' והנה על פי זה נצטווינו בחג הפסח...- עמוסיך
- 6 דקות זמן קריאה
- צפיות: 491
- תודות: 10
- הערות: 22
-
האם מקלט חייב במזוזה
ח) יש לדון, האם מקלט המשמש להגנה מפני טילים ופצצות, חייב במזוזה או לא. והנה, בספר בית הילל (יו"ד סי' רפ"ו ס"ק ב') כתב, שבית האסורים אינו חייב במזוזה, ואף שביומא (י' א') נחלקו רבי יהודה וחכמים האם לשכת פרהדרין חייבת במזוזה או לא, ולמסקנת הסוגיה שם (י' ב') יסוד מחלוקתם הוא מצד דירה בעל כרחה, שלרבי יהודה דירה בעל כרחה לא שמה דירה ולרבנן דירה בעל כרחה שמה דירה, ואם כן לדידן דקיימא לן כרבנן אם כן...- תלמיד חכמי הדור
- 6 דקות זמן קריאה
- צפיות: 265
- תודות: 7
- הערות: 4
-
חלק ד' - שבעים ושניים הזקנים ותרגומם
חיבור התרגום איתא בגמ' מגילה דף ט. וזה לשון הגמרא: הגמרא מביאה את סיפור חיבור תרגום התורה ליוונית. תלמי המלך הביא שבעים ושניים מזקני ישראל, וציווה על כל אחד בנפרד לתרגם את חמישה חומשי התורה ליוונית. ונעשה נס, וכולם שינו את אותם שינויים שהיו עלולים לעורר 'בעיות', למרות שלא היו בקשר אחד עם השני. הגמרא אינה מתייחסת לתרגום כדבר חיובי, אבל מכיוון שכבר תורגמה בעל כרחם של ישראל, התירו לתרגם את...- אחד יחיד
- 2 דקות זמן קריאה
- צפיות: 615
- תודות: 5
- הערות: 4
-
מחלוקת שלא לשם שמיים, מהו שם שמיים?
בס"ד איתא בפרקי אבות (פ"ה משנה י"ז), כל מחלוקת שהיא לשם שמים סופה להתקיים, ושאינה לשם שמים אין סופה להתקיים, איזו היא מחלוקת שהיא לשם שמים, זו מחלוקת הלל ושמאי, ושאינה לשם שמים זו מחלוקת קרח וכל עדתו. וצריך להבין על שום מה זו סופה להתקיים וזו אין סופה להתקיים, שהרי לא יתכן שזה עונש בעלמא, נראה שישנו ענין עמוק יותר שבמהות מחלוקת סופה להתקיים רק אם היא לשם שמים. ועי' ברבנו בחיי בפרשת קרח...- במחשבה תחילה
- 8 דקות זמן קריאה
- צפיות: 299
- תודות: 11
- הערות: 4
-
קידוש
האם קידוש על יין מדאורייתא או מדרבנן??? נר חנוכה וקידוש היום מה קודם??? האם חייב בקידוש כשאין לו יין ופת??? מדוע מזכירים זכירת יציאת מצרים בקידוש??? האם חייבים קידוש במקום סעודה??? כיצד ינהג נזיר בקידוש??? האם חייב בקידוש ביום כפור שחל בשבת??? האם קידוש היום מהתורה??? מדוע נקרא קידושא רבה??? האם צריך לטעום מקידושא רבה??? זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ. (שמות כ, ח) הנה מצינו בגמ'...- פלפולא חריפתא
- מעודכן:
- 9 דקות זמן קריאה
- צפיות: 410
- תודות: 10
- הערות: 2
-
ביאור גלות פרס
מצינו ד' מלכויות ששעבדו את ישראל, שהם בבל, יון, פרס ואדום, שהם המלכויות שראה דניאל בחלום, וכדכתיב (דניאל ז' ב' - ח') " עניה דניאל ואמר, חזיה הוית בחזוי עם ליליא, וארו ארבע רוחי שמיא מגיחן לימא רבא". ופי' רש"י, ד' רוחות נושבות באות מד' רוחות העולם , ונלחמות עם הים הגדול וסוערין אותו . "קדמיתא כאריה וגפין די נשר לה", ופי ' רש"י, היא כאריה ולה כנפי נשר, זו היא מלכות בבל, שהיתה מושלת באותה שעה...- שירת העשבים
- 5 דקות זמן קריאה
- צפיות: 356
- תודות: 11
- הערות: 4
-
מעשה שבת.
בתורה נאמר (שמות לא, יד) "ושמרתם את השבת כי קודש היא, מחלליה מות יומת". ופליגי רב אחא ורבינא, חד אמר מה קודש אסור בהנאה אף מעשי שבת אסורים בהנאה. וחד אמר היא קודש ואין מעשיה קודש. וכלל גמור הוא, במחלוקת רב אחא ורבינא הלכה כדברי המיקל. הלכך פסקינן, מעשה שבת דרבנן. ובגמ' חולין (טו.) פליגי רבי מאיר ורבי יהודה במבשל בשבת. לרבי מאיר, המבשל בשבת, במזיד מותר במוצאי שבת לו ולאחרים, ובשוגג מותר בו...- רבי
- 3 דקות זמן קריאה
- צפיות: 393
- תודות: 4
- הערות: 2
אל ציבור יראי ה׳ חברי פורום אוצר התורה, שלום וברכה.
ברצוני להעלות לדיון במאמר זה בע״ה נושא חינוכי חשוב,
אשר נדמה לי שרבים מאנשי החינוך, ההורים ואף התלמידים עצמם מתחבטים בו מעת לעת:
סוגיית הענישה במוסדות החינוך
מפאת רוחב היריעה, מסתבר שלא נוכל למצות את הנושא במאמר אחד בלבד,
ועל כן הדיון צפוי...
עפ"י ה"שם משמואל מסוכטשוב"
שם משמואל במדבר פרשת חקת:
קראנו בפרשת חוקת במדבר כ, כג-כד "וַיֹּ֧אמֶר ה֛' אֶל־מֹשֶׁ֥ה וְאֶֽל־אַהֲרֹ֖ן בְּהֹ֣ר הָהָ֑ר עַל־גְּב֥וּל אֶֽרֶץ־אֱד֖וֹם לֵאמֹֽר: (כד) יֵאָסֵ֤ף אַהֲרֹן֙ אֶל־עַמָּ֔יו" וברש"י "על גבול ארץ אדום - מגיד שמפני שנתחברו כאן להתקרב לעשו הרשע, נפרצו...
המשך פרק כ״ב – בלק ובלעם
פחד מואב והשליחות לבלעם (פסוקים ב' – י״ד)
בלק בן ציפור מנסיכי מדין ראה מה עשו ישראל לסיחון ועוג והבין שהם עומדים עוד מעט להשמיד את מואב,
המואבים גם פחדו מאוד מבני ישראל ולכן פנו למדין ששם היה משה לפני מצרים כדי לברר מה כחו, וכשהיו שם לקחו את בלק ומינו אותו למלכם,
זקני...
חולין דף ט"ו. "אמר רב דימי מנהרדעא, הלכתא: השוחט לחולה בשבת – מותר לבריא באומצא, (בשר חי) מאי טעמא? כיון דאי אפשר לכזית בשר בלא שחיטה, כי קא שחיט – אדעתא דחולה קא שחיט. המבשל לחולה בשבת – אסור לבריא, גזירה שמא ירבה בשבילו" וכתב בדור רביעי שהקשו הראשונים מ"ט לא חיישינן שמא ירבה בשחיטה והיינו...
בענין אין עשה דוחה ל"ת ועשה - בגדרו וטעמו - ד'
ט. עוד סברא בהא דאין עשה דוחה ל"ת ועשה
הגר"א גניחובסקי זצ"ל בספרו בני ראם (סי' כ"ג) חקר מה הדין כשיש לפניו ב' מצוות עשה לעשות, אך מצוה אחת מתקיימת ע"י דחית לאו, ומצוה אחת מתקיימת בלא שום דחיית לאו, האם יש עדיפות לקיים המצוה שאין בה דחיית לאו על פני...
יַ֚עַן לֹא־הֶאֱמַנְתֶּ֣ם בִּ֔י לְהַ֨קְדִּישֵׁ֔נִי לְעֵינֵ֖י בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל לָכֵ֗ן לֹ֤א תָבִ֙יאוּ֙ אֶת־הַקָּהָ֣ל הַזֶּ֔ה אֶל־הָאָ֖רֶץ אֲשֶׁר־נָתַ֥תִּי לָהֶֽם:
בגמ' בשבת (דף נה עמוד ב) מובא על הפסוק הזה, תניא רבי שמעון בן אלעזר אומר אף משה ואהרן בחטאם מתו שנאמר יען לא האמנתם בי הא האמנתם בי...
מצינו במסכתא ב"ק כ"ב ע"א אתמר, רבי יוחנן אמר: אשו – משום חציו. וריש לקיש אמר: אשו – משום ממונו... תא שמע: גמל טעון פשתן ועבר ברשות הרבים; נכנסה פשתנו לתוך החנות (ודלקו), [ודלקה] בנרו של חנווני, והדליק את הבירה – בעל גמל חייב. הניח חנווני נרו מבחוץ – חנווני חייב. רבי יהודה אומר: בנר חנוכה – פטור...
בס''ד פרשת חקת: האם מותר לפנות קברים על מנת לסלול דרך חדשה
פתיחה
בפרשת השבוע כותבת התורה, על מיתתו של אהרון, ועל אלעזר בנו המחליף אותו, דבר הבא לידי ביטוי גם בהחלפת בגדי הכהונה: ''וַיַּפְשֵׁט֩ מֹשֶׁ֨ה אֶֽת־אַהֲרֹ֜ן אֶת־בְּגָדָ֗יו וַיַּלְבֵּ֤שׁ אֹתָם֙ אֶת־אֶלְעָזָ֣ר בְּנ֔וֹ וַיָּ֧מָת אַהֲרֹ֛ן...
בענין אין עשה דוחה ל"ת ועשה - בגדרו וטעמו - ג'
ז. דעת התורת חיים
עוד מצאתי בתורת חיים (חולין קמ"א ע"א) דכתב דלפרש דאין עשה דוחה ל"ת ועשה משום דהוה סברא שאין לעבור ב' עבירות עבור מצוה א' עיי"ש. משמע מדבריו סברא שישית לדין שאין עשה דוחה ל"ת ועשה. ונראה דלפי זה י"ל דאף הלאו לא ידחה, ולכך יש כאן ב'...
בס"ד
איתא בפרקי אבות (פ"ה משנה י"ז), כל מחלוקת שהיא לשם שמים סופה להתקיים, ושאינה לשם שמים אין סופה להתקיים, איזו היא מחלוקת שהיא לשם שמים, זו מחלוקת הלל ושמאי, ושאינה לשם שמים זו מחלוקת קרח וכל עדתו.
וצריך להבין על שום מה זו סופה להתקיים וזו אין סופה להתקיים, שהרי לא יתכן שזה עונש בעלמא, נראה...
בענין אין עשה דוחה לא תעשה - בגדרו וטעמו - ב'
ד. דעת התוס' בפסחים
בקובץ הערות (ס"ט סק"ט) כתב לפרש בשם הגר"ח בדברי הריב"א, דסבירא ליה להריב"א דהא דעדל"ת אפילו במקום שאסור לקיים את העשה מסיבה צדדית אפ"ה דוחה את הלאו, ולפיכך הכא דוחה העשה את הלאו אע"פ שאין העשה דוחה את העשה, דמאי אולמיה האי עשה...
השמטות הרמב"ם
המושג 'השמטות' שייך בכל ספר ובפרט בספר מקיף כמו משנה תורה. בכלל המושג 'השמטות' ישנם 'השמטות נקודתיות', שבדרך כלל יש לכל השמטה כזו סיבה נקודתית ומקומית, או על כל פנים צריך לחפש סיבה כזו, וישנם גם 'השמטות כשיטה'. השמטות כשיטה - זה כשמחבר משמיט באופן עקבי השמטות מסויימות על פי שיטה...