בדין כתיבת עשרת בני המן
א. איתא במגילה (טז:) א"ר חנינא בר פפא דרש רבי שילא איש כפר תמרתא, כל השירות כולן נכתבות אריח על גבי לבינה ולבינה על גבי אריח, חוץ משירה זו ומלכי כנען שאריח על גבי אריח ולבינה על גבי לבינה, מאי טעמא שלא תהא תקומה למפלתן. ופי' רש"י אריח זה הכתב ולבינה הוא חלק שהוא כפליים מן הכתב, והאריח חצי לבינה. וכן נקטו הרבה ראשונים וביניהם הריטב"א, שיטת ריב"ב, פסקי ריא"ז, פסקי הרי"ד...