מאמרים
-
פת הבאה בכסנין - ו' (המשך הלכות 'נילוש')
הקדמה. במאמרים הקודמים נתבארו בס"ד עקרי ויסודי הלכות 'פת הבאה בכסנין', ואף התחלנו לבאר בהרחבה את דין המיני מאפה הנפוצים המכונים בשם 'לחמניות מזונות'. 'נילוש'. במאמר קודם בואר בהרחבה דין 'נילוש', דהיינו פת שנילושה במי פירות שלדעת הרמב"ם היא נכללת בגדר 'פת הבאה בכסנין', ואף הובאו עקרי ביאורי האחרונים בביאור דין 'נילוש' וגדרו. מפאת קוצר היריעה נביא בקצרה ממש את עקרי הדעות בלבד. המעוניין להרחיב...- חד מבתראי
- 7 דקות זמן קריאה
- צפיות: 196
- תודות: 10
- הערות: 3
-
בגדר ההידור בנ"ח
א הנה בטור ובשו"ע כ' [סימן תרעא סעיף ב] בזה"ל "כמה נרות מדליק בלילה הראשון מדליק אחד, מכאן ואילך מוסיף והולך אחד בכל לילה עד שבליל האחרון יהיו שמונה, ואפילו אם רבים בני הבית לא ידליקו יותר". והק' על לשונם באבי עזרי, שבדבריהם כלל לא ביאורו שישנו עיקר המצוה שהוא נר אחד וישנו הידור של הוספה לפי מנין הימים, ומדוע לא ביארו זאת כפי שביאר ברמב"ם וז"ל "מצותה שיהיה כל בית ובית מדליק נר אחד" וכו'...- ללמוד וללמד
- 9 דקות זמן קריאה
- צפיות: 131
- תודות: 7
- הערות: 2
-
בדין כתיבת עשרת בני המן והרווח שבין הצדדים
בדין כתיבת עשרת בני המן א. איתא במגילה (טז:) א"ר חנינא בר פפא דרש רבי שילא איש כפר תמרתא, כל השירות כולן נכתבות אריח על גבי לבינה ולבינה על גבי אריח, חוץ משירה זו ומלכי כנען שאריח על גבי אריח ולבינה על גבי לבינה, מאי טעמא שלא תהא תקומה למפלתן. ופי' רש"י אריח זה הכתב ולבינה הוא חלק שהוא כפליים מן הכתב, והאריח חצי לבינה. וכן נקטו הרבה ראשונים וביניהם הריטב"א, שיטת ריב"ב, פסקי ריא"ז, פסקי הרי"ד...- אבא ביתך
- 4 דקות זמן קריאה
- צפיות: 182
- תודות: 9
- הערות: 2
-
מצוות ספירת העומר ח"א בטעם המצווה ואם הוי דאורייתא
"מצות ספירת העומר" כתוב בתורה: "וספרתם לכם ממחרת השבת מיום הביאכם את עומר התנופה שבע שבתות תמימות תהיינה על ממחרת השבת השביעית תספרו חמישים יום" (ויקרא כג' טו' – טז'). "שבעה שבועות תספור לך מהחל חרמש בקמה" (דברים טז' ט'). מצות עשה דאורייתא לספור את הימים החל ממוצאי יו"ט הראשון של חג הפסח עד שבועות. בטעם המצווה נאמרו כמה טעמים: בחינוך מצוה שו' האריך לבאר וז"ל: משרשי המצוה על צד הפשט, לפי...- הכהן הגדול
- מעודכן:
- 13 דקות זמן קריאה
- צפיות: 962
- תודות: 6
- הערות: 4
-
בטחון והשתדלות לתועלת אחרים
כתב הרמב"ן (בראשית פי"ב פי"ג) ועוד שחטא בצאתו מן הארץ שנצטוה עליה מתחלה ויצא משם על אודות הרעב, והיה לו לבטוח בהש"י כי יפדנו ברעב ממות, ועל החטא הזה נגזר על זרעו גלות מצרים, כי במקום החטא שמה העונש[1]. והנה בדברי הרמב"ן לא מבואר שהחטא שירד למצרים הוה מחמת מה שיצא מארץ ישראל, אלא מחמת חסרון האמונה, נמצא שמה שיצא מארץ ישראל לא עבר בזה על ישוב ארץ ישראל. ומיהו מה שביאר שהיה בזה חסרון האמונה, יש...- אברך מישיבת מיר
- 7 דקות זמן קריאה
- צפיות: 242
- תודות: 15
- הערות: 2
-
אשר בחר בנו מכל העמים – האמנם?
אשר בחר בנו מכל העמים – האמנם??? בכל יום בבוקר בברכת התורה אומרים 'אשר בחר בנו מכל העמים, ונתן לנו את תורתו', בזמן זה אנחנו מודים להשי"ת על כך שמתוך כל שבעים אומות העולם בחר דווקא בנו בני אברהם יצחק ויעקב להיות עמו להם יתן את בתו התורה הקדושה. אך האם השי"ת באמת בחר בנו מתוך שבעים אומות העולם, האם היה לו שבעים אפשרויות למי לתת את התורה, ומתוכם בחר דווקא בנו עם ישראל? בפסוק כתוב ד' מסיני בא...- שלמה דייטש
- מעודכן:
- 8 דקות זמן קריאה
- צפיות: 985
- תודות: 15
- הערות: 10
-
מיהו הבכור - הראשון ליצירה או ללידה?
ריש פרשת כי תצא: "כי תהיין לאיש שתי נשים האחת אהובה והאחת שנואה וילדו לו בנים אהובה והשנואה והיה הבן הבכור לשניאה. והיה ביום הנחילו את בניו את אשר יהיה לו לא יוכל לבכר את בן האהובה על פני בן השנואה הבכר כי את הבכר בן השנואה יכיר לתת לו פ"ש בכל אשר ימצא לו כי הוא ראשית אונו לו משפט הבכורה". א. בספר "דברי אליהו" (פ' כי תצא) הביא מספר "סערת אליהו" (שחיברו רבי אברהם בן הגר"א): "נציע סיפור אחד... -
מה קודם למה - ללמוד תורה או להתחתן, כמה תמיהות בסוגיא
איתא בגמרא קידושין (דף כט: - דף ל.), וז"ל הגמרא: בתחילת הסוגיא מביאה הגמרא מחלוקת בין רב יהודה בשם שמואל לר' יוחנן. רב יהודה אוחז שקודם צריך לשאת אשה, ואחר כך ללמוד תורה. ור' יוחנן סובר שאחר שנשא אשה כבר יש ריחיים על צווארו, ואיך יעסוק בתורה, ולכן קודם ילמד תורה ואחר כך ישא אשה. ומסיקה הגמרא שאין זה מחלוקת – אלא זה תלוי במקום. ובהמשך הסוגיא מבואר בגמרא שחובה להתחתן עד גיל עשרים, ואם לא עשה...- אחד יחיד
- 2 דקות זמן קריאה
- צפיות: 512
- תודות: 8
- הערות: 4
-
מדבר שקר תרחק, תמיד ?! (חלק ג) - עיון ביסודות היתר השינוי
"בנתיבות האמת" עיון ביסודות היתר השינוי במילי דעלמא וגנאי השקר במקום חסד א. "במסכת ובפוריא ובאושפיזא" – יסודות ההיתר בשינוי מן האמת א. חקירת ה"תלת מילי" ופריסת שיטות הראשונים לאחר שנתבאר בפרקים הקודמים גודל חומרת איסור שקר וחובת ההרחקה ממנו, עלינו להידרש לסוגיא ערוכה במסכת בבא מציעא (כג:), המהווה אבן פינה בהבנת גבולות האיסור. שם קבע רב יהודה בשם שמואל יסוד הנהגתי מופלג: "בהני תלת מילי...- התורה
- 6 דקות זמן קריאה
- צפיות: 1K
- תודות: 6
- הערות: 5
-
מוסיקה רועשת בסוכות
(סוכות תשפ"ו) עוררו שישנם הסבורים שמכיון שהפעלת מוסיקה מרבה שמחה - הם מזכים את הרחוב בשמחתם, אלא שלא נתנו דעתם שמא השכנים אינם אוהבים את סגנון המוסיקה הזו, אולי הם כלל לא אוהבים מוסיקה, ואולי אין להם רצון למוסיקה רצופה שהולמת להם בראש? אולי הם רוצים לישון או לנוח? וסביר שהמוסיקה הורסת ומטרידה ומעצבנת את שמחת החג של חלק מהשכנים, וממילא השמחה של אחד היא האבלות של האחרים! אף בשעות שלא מוגדרות...- יואל שילה
- מעודכן:
- 9 דקות זמן קריאה
- צפיות: 322
- תודות: 11
- הערות: 2
בס''ד פרשת ראה: האם צריך להפריש מעשרות מעשבי תיבול
פתיחה
בפרשת השבוע כתוב שיש להפריש מעשרות מתבואת השדה, ולאוכלם לפני ה': "עַשֵּׂ֣ר תְּעַשֵּׂ֔ר אֵ֖ת כָּל־תְּבוּאַ֣ת זַרְעֶ֑ךָ הַיֹּצֵ֥א הַשָּׂדֶ֖ה שָׁנָ֥ה שָׁנָֽה. וְאָכַלְתָּ֞ לִפְנֵ֣י׀ יְקֹוָ֣ק אֱלֹהֶ֗יךָ בַּמָּק֣וֹם אֲשֶׁר־יִבְחַר֘...
תוקפו של גורל:
בספר דברי גאונים כלל כ' אות א' ובשד"ח (כללים מערכת הגימ"ל סימן יד) כתבו בשם שו"ת גאוני קדמאי וז"ל ובכל מקום שיפול הגורל יטלנו, ואין רשות לשום אדם מישראל לעבור על הגורל שאין הגורל אלא מפי שמים שנאמר ע"פ הגורל תחלק הארץ והעובר על הגורל כעובר על עשרת הדברות. וכן הוא מפורש במשלי טז'...
א. בב"מ מז,א מבואר דאם אמר לקנות חמור בפרה וטלה ומשך את הפרה ועדיין לא משך את הטלה לא הוי משיכה מעליא ולא קנה החמור, והיינו דאין הקנין חל במה שנתן לו חליפי החמור אלא ע"י מעשה המשיכה הקונה את החמור, וכיון דלא משך אלא מקצת חליפי החמור לא הוי משיכה המועלת ולא קנה את החמור, ומאידך לקמן מיניה שם...
הגדרה: מילים חסרות מין (זכר ונקבה) ומספר (יחיד ורבים) המתארות את הפועל (ולפעמים גם את התואר, וחלקם גם את השם, ויתבארו במקומם) מכל בחינותיו ומשנות אותו. ונכללות בזה מילות השאלה, שגם השאלה היא על בחינות הפועל.
הנה, כמו שיש תארים לשמות כך יש תארים לפעלים. אך יש הבדל בין תארי השמות לתארי הפעלים...
חישב לעשות מצוה ונאנס – מעלה עליו הכתוב כאילו עשאה, האמנם ?!
בפרשתן (ח', א'): "כל המצוה", וברש"י: "כל המצוה - כפשוטו. ומדרש אגדה: אם התחלת במצוה גמור אותה, שאינה נקראת אלא על שם הגומרה, שנאמר (יהושע כ"ד, ל"ב): "ואת עצמות יוסף אשר העלו בני ישראל ממצרים קברו בשכם", והלא משה לבדו נתעסק בהם...
אשמח לכל ביקורת הערה או דירוג
המשך פרק י"א – הברכה, הקללה ומעמד הר גריזים ועיבל
הבחירה בטוב (פסוקים כ"ו – ל"ב)
משה רבנו פותח את דבריו במילה "ראה" בלשון יחיד, ואז ממשיך במילה "לפניכם" בלשון רבים, משה מדבר כך כדי ללמד כל אדם ואדם שהוא אישית צריך לראות ולדעת שמעשיו משפיעים על כל העם כולו, הוא...
א. בביאור הלכה סי' ח סי"ב (ד"ה אם לא) כתב דבאופן שיש ספק אם צריך לברך על הטלית שלובש (עי"ש פרטי הדין) "מוטב שלא ללבשו עד שיסיח דעתו מברכה ראשונה כדי שיתחייב עליו בבירור". והנה כל רגע שנמנע מלבישת הציצית הוא מפסיד קיום מצ"ע דאורייתא, ואפ"ה כיון שלא יכול לברך מחמת הספק צריך להפסיד המצוה.
ב...
בגדר מעכשיו ולאחר ל'
תוכן העניינים
ענף א' יבאר דבריו של הקה"י בגדר מעכשיו ולאחר ל'
ענף ב' יבאר דברי הרשב"א שמעכשיו ולאחר ל' עניינו מפרשת חוץ ובביאור עניינו של פרשת חוץ
ענף ג יבאר ביאור חדש שמעכשיו ולאחר ל' עניינו בקידושין מעניין זיקת היבום ובממונות עניינו מפרשיית שיעבוד נכסים ומשכון
הגמ'...
ענין התשובה
קושיית הזכרון דוד והצידה לדרך
ידועה קושיא מפורסמת בעניין התשובה דהנה על כל לאו אשר יחטא האדם ישנו מצוות עשה של תשובה, א"כ נמצא דכל הלאווין שבתורה הוי כלאו הניתק לעשה ואמאי מי שעובר על לא תעשה לוקה הרי קיי"ל במכות יד: ופירש"י שם וז"ל דבא הכתוב ליתן עשה אחר לא תעשה לומר שאין לוקין...
יחודיתו של התהלים- ביסוס עבודת הפרט
הנה למתבונן כל יהודי ''מוצא את עצמו'' בספר התהלים, וכמעט ואין יהודי שאינו מחובר באמת לאמירת התהלים, וראוי להתבונן בענין זה.
והנה למתבונן שינוי גדול מצינו בין ספר תהלים לבין שאר כתבי הקודש, בעוד כל כתבי הקודש מדברים כמעט ע''ד כלל באופן של דיבור מהשי''ת אל...
א. במתניתין תרומות פ"א מ"ב איתא דחרש המדבר ואינו שומע לכתחילה לא יתרום, והטעם מפורש בירושלמי משום הברכה, דצריך להשמיע לאזניו מה שמוציא מפיו. ושם במ"ו איתא דהערום והאלם ובעל קרי ג"כ לא יתרמו לכתחילה, ומפורש הטעם בירושלמי משום הברכה שאינם יכולים לברך. וחזינן מינה דיש לאדם להימנע מקיום מצוה משום...
שורת מאמרים זו יסודה ותשתיתה נעוצים בתוך 'תשובה' הלכתית מקיפה שהעליתי על הכתב לפני מספר שנים. לנוכח ריבוי הטרדות והעול המוטל עליי, מובאים הדברים כאן ועכשיו כנתינתם אז – בקצירת האומר ובצמצום היריעה. ואף שבוודאי יש עוד להאריך ולהרחיב בסוגיא חמורה ונחוצה זו, אמרתי להגיש את הדברים כמות שהם, ואקיים...