-
אנא הקדישו כמה רגעים לתפילה ולאמירת תהילים לרפואת אחד מחו"ר הפורום, הרב שלמה ברוך בן רבקה, לרפואה שלמה בתוך שאר חולי ישראל.
קריאת תהילים | כל פרק תהילים, כל תפילה וכל חיזוק - לזכותו ולרפואתו
מאמרים
-
מַלְכוּת יָוָן הָרְשָׁעָה וּתְקוּפַת שִׁלְטוֹנָהּ (מָבוֹא)
עליית מלכות יָוָן לגדולה בתחילת ימי בית המקדש השני הגיעה שעתם של עם בני יָוָן לעלות לגדולה, לכבוש את כל מדינות העולם תחת מלכותם, ולרדות בהם במשך שנים רבות, לגבות מהם מיסים שונים, ואף להשליט בהם את תרבותם – תרבות יָוָן. הצורה בה שלטו היוונים על העמים הרבים הנתונים למרותם, היתה על ידי כך שמלכי יוון היו ממנים שליטים רבים, שכל אחד מהם היה שליט באחת מהמדינות הכבושות תחתם, והוא היה מושל במדינה זו... -
ביאורים בסוגייה בחולין - דף ט"ו
חולין דף ט"ו. "אמר רב דימי מנהרדעא, הלכתא: השוחט לחולה בשבת – מותר לבריא באומצא, (בשר חי) מאי טעמא? כיון דאי אפשר לכזית בשר בלא שחיטה, כי קא שחיט – אדעתא דחולה קא שחיט. המבשל לחולה בשבת – אסור לבריא, גזירה שמא ירבה בשבילו" וכתב בדור רביעי שהקשו הראשונים מ"ט לא חיישינן שמא ירבה בשחיטה והיינו שישחוט עוף גדול ואפי' שור בשביל הבריא? ותי' בפשטות כיוון שאין שום הבדל באופן השחיטה, כי סו"ס הוא נוטל...- נחמן ל.
- 5 דקות זמן קריאה
- צפיות: 190
- תודות: 8
- הערות: 3
-
חֲנֻכַּת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וְנֵס פַּךְ הַשֶּׁמֶן (פֶּרֶק שִׁבְעָה עָשָׂר)
טיהור בית המקדש ותיקון פרצותיו לאחר שנפלו עם היוונים במלחמה, וגם מלכם אנטיוכוס הרשע ברח ומת, חזרו בני ישראל אל ירושלים עיר הקודש, העזובה והשוממה, וחזרו וחידשו שם את עבודת בית אלקינו בקול רינה ותודה, ולזיכרון עולם קבעו רבותינו לשבח ולהודות על כך בנוסח 'על הניסים', ולומר: וְאַחַר כָּךְ בָּאוּ בָּנֶיךָ לִדְבִיר בֵּיתֶךָ וּפִנּוּ אֶת הֵיכָלֶךָ וְטִהֲרוּ אֶת מִקְדָּשֶׁךָ. מנוסח זה נראה שנכנסו...- יוסף צ. הירשמן
- 13 דקות זמן קריאה
- צפיות: 247
- תודות: 9
- הערות: 2
-
תודה מחמוד, 'תודה על הכוח שנתת לי להתאבד'
זה עתה סיימנו 'מנחה' באולם של מוזיאון בית הכנסת הרמח"ל בעכו בעתיקה (הצלחנו ב"ה) ועכשיו כבר ממש מותר לנו גם קצת לנפוש ואנו בדרך אל שייט בחוף. המוזיקה מקפיצה והמצ'ב בעננים, ברוך השם צוברים כוחות להמשך עבודת הקודש. הגלים רגועים ומולינו ניצבת לה חומת העיר עכו העתיקה. כמעט שכחנו מכל העולם אבל פתאום כל החופש נשכח מאתנו אל כיוון ה'פחד אלוקים' שעיננו רואות ומתברר לנו שכאן באיזור הישמעאלי זה מראה שכיח... -
סיכום פרשת שלח
אשמח לכל הערה ביקורת סקירה ודירוג פרק י״ג – שליחת המרגלים ודיבתם שליחת שנים-עשר המרגלים (פסוקים א'–ט״ז) עם ישראל פונה אל משה ומבקש מממנו לשלוח מרגלים על מנת לבדוק את טיב הארץ ואת הדרך שבה כדאי להכנס להילחם ולכבוש, משה פונה לה' ושואל אותו ה׳ מתיר לו לשלוח מרגלים ואומר לו שהוא כבר הודיע שהארץ טובה, אבל אם עם ישראל רוצה הוא יתן להם רשות. משה בוחר מכל שבט אדם אחד, מחשובי השבט ובודק שהם כשרים...- הרב הירושלמי
- 9 דקות זמן קריאה
- צפיות: 1K
- תודות: 8
- הערות: 6
-
עיונים בסוגית דבר שלא בא לעולם
רשימות בעניני קנין בדבר שלא בא לעולם [נכתב לפו''ר שלב''ע כה''צ] פלוג' ר''מ ורבנן היא במקנה דשלב''ל באופן שהדבר הנקנה אינו בעולם או באופן שהקונה אינו בעולם[ותרויהו אתניהו בלאחר שאתגיר הוא לדבר שלא בעולם כי האי אינו בר קנין קידושין, ולאחר שתתגירי הדבר אינו בעולם דבאשה אין תפיסת קידושין, ויש לעמוד בשורש הפלוג' והדינים המסתעפים[ועיקר הסוגיא הוא בקידושין ס''ב וב''ב קמ'''ב וב''מ ט''ז וביבמות...- אברך קלאסי
- 12 דקות זמן קריאה
- צפיות: 660
- תודות: 8
- הערות: 14
-
בעניין עמידה בברכות – חלק א'
האם כל ברכת המצוות צריך לברך בעמידה או"ד יש לחלק בסוגי המצוות א. שו"ע או"ח סימן ח' סעי' א' יתעטף בציצית ויברך מעומד, והעתיק המ"ב את הטעם שמבואר בב"י לברך מעומד משום דכל ברכת המצוות צריך להיות בעמידה, וכן כתב המ"ב ריש סי' תקפ"ה לענין ברכת שופר. והקשה המגן אברהם מדוע צריך שהברכה תהא בעמידה, הא בשו"ע יו"ד ריש סימן שכ"ח משמע דמותר לברך מיושב, והוא משנה שלימה, ע"כ. כונת המ"א, למשנה בחלה פ"ב...- גרינפלד
- מעודכן:
- 6 דקות זמן קריאה
- צפיות: 864
- תודות: 4
- הערות: 3
-
בדיני רוצח בשגגה וגדר חיוב גלות
ביסוד דיני רוצח בשגגה [חיוב גלות, הריגת גואה''ד, וכפרת מיתת כה''ג] א} יל''ע בעיקר גדר חיוב גלות ומיתה בידי גואל הדם, דהנה דיני הרוצח בשגגה דהוא גולה לעיר מקלט ואם יצא מהעיר מקלט הרי הוא נהרג ע''י הגואה''ד [ברשות או במצוה וכמה דמצינו מחלוקת תנאים בזה], וקודם שנכנס לעיר מקלט ג''כ יכול גואל הדם להורגו והתם לכו''ע הווה רשות[כ''נ פשטות הסוגיות וכמשי''ת להלן והאחרונים העמידו דהווה דין היתר דהיחם...- אברך קלאסי
- 11 דקות זמן קריאה
- צפיות: 155
- תודות: 5
- הערות: 2
-
תפילה בציבור - חלק א'
מעלת התפילה בציבור איתא בגמרא ברכות דף ו' ע"ב, וז"ל: היינו שמבואר בגמרא שיש ענין שיהיו עשרה אנשים בבית הכנסת – לכאורה משמע בזמן התפילה, ואם אין עשרה הקב"ה כועס. ועוד איתא שם בגמרא (ברכות דף ז: - ח.), וז"ל: מבואר בגמרא שיש ג' דרגות בתפילה. א' – להתפלל בבית הכנסת. ב' – להתפלל עם עשרה אנשים. ג' להתפלל ביחידות בזמן שהציבור מתפללים. ומכל מקום חזינן שעיקר התפילה הוא בציבור, וכמו שמוכיחה הגמרא...- אחד יחיד
- 2 דקות זמן קריאה
- צפיות: 411
- תודות: 8
- הערות: 3
-
תורה וענוה. מה הקשר? -אמונה!
למה התורה ניתנה על הר סיני? הכל יודעים שהר סיני נבחר בגלל שהנמיך את עצמו. אכן. תלמידי ר"ע נפטרו בימי הספירה- מפורסם?! אבל למה דוקא בימי הספירה? העומר היה קרבן משעורים שהם מאכל בהמה. למה? משום מה חשוב כל כך לספור ולציין את עומר השעורין הללו בהכנה לקראת מתן תורה? התשובה לכל- גאוה! הר סיני היה עניו, התורה יורדת למטה. בלי ענוה אין תורה. תלמידי ר"ע לא נהגו כבוד כי החשיבו עצמם מחבריהם. ואימת...- פנחס ע
- 7 דקות זמן קריאה
- צפיות: 168
- תודות: 7
- הערות: 2
פרק ראשון: הרקע, השאלות והמקורות
המחלוקת בין חסידים למתנגדים הותירה אחריה ספרים, איגרות, חרמות וסיפורים. כמה מהם מוכרים לכל מי שעסק בנושא, ואחרים נשארו בין דפי תשובות והקדמות. מתוך החומר הזה אפשר לפגוש את עמדותיהם של גדולי התורה, אך גם להיווכח עד כמה התמונה מורכבת.
לא כל ביקורת על מנהג חסידי...
האם היה הבדל בין האדם לבהמה קודם האכילה מעץ הדעת, וכיצד ייתכן שמעלתו הגדולה ביותר של האדם הגיעה דווקא על ידי חטא? המאמר מבאר את המשמעות העמוקה של חטא עץ הדעת, את השלכותיו עלינו ועל המציאות כולה, ואת העבודה הנדרשת מאיתנו לתיקונו.
א. שתי שאלות יסודיות בחטא עץ הדעת
כשעוסקים בסוגיה של חטא אדם...
סוד הלחימה (חלק א): פיתויי השובע והסדק בחומת הרצון
כיצד ייווצר הסדק בחומת השלמות, ואיך זה שרגע אחד של חולשה משכיח מאדם עולם מלא? מדוע יבהל הלב מפני מעידה קלה, עד שיבחר להחריב במו ידיו את כל המגדלים אשר בנה בעמל ובדמע? האמנם חלשים אנו מול פני הפיתוי, או שמא שבויי קונספציה אנו, המחפשים תואנה...
תמיהות בדינא דחוץ
א) מתני' פב. "המגרש את אשתו ואמר לה הרי את מותרת לכל אדם אלא לפלוני ר"א מתיר וחכמים אוסרים" ומפרשי' בגמ' דתנא דמתני' נקט דבע"מ שלא תינשאי לפלוני לכו"ע שריא לעלמא ובחוץ מפלוני פליגי, וטעמא דר"א הוא דיליף מקראי דלא בעי' בגירושין דתיהיה מותרת לכל אדם, ורבנן לא דרשי' הכי.
ובגמ'...
כשמזכירים את סגירת ישיבת וולוזין, הסיפור מוכר לכאורה: השלטונות דרשו להכניס לימודי חול, הנצי"ב סירב, והישיבה נסגרה. אלא שככל שמתקרבים למקורות, מתברר שיש כאן פרשה רחבה יותר. היו דרישות ממשלתיות והיו ניסיונות לעמוד בהן; הייתה מסירות נפש על צורת הישיבה, ובשנותיה האחרונות היה גם משבר קשה בתוך בית...
בהפסקה כולם יוצאים לחצר, והוא נשאר ליד השולחן. כשמתחלקים לזוגות, הוא מחכה שמישהו יסכים ללמוד איתו. לפעמים לא מעליבים אותו ולא אומרים לו דבר. פשוט מתנהגים כאילו אינו שם.
חרם כיתתי אינו תמיד הכרזה מפורשת ש"אף אחד לא מדבר איתו". הוא יכול להתנהל בשקט: לא משתפים במשחק, לא מפנים מקום, מחליפים מבטים...
הסדר נגמר, אבל מה בעצם למדתי?
יש תחושה שמוכרת להרבה בחורי ישיבה. ישבת בסדר, פתחת גמרא, למדת עם החברותא, שאלת, התווכחת ואפילו מצאת סברה טובה. ובכל זאת, כשאתה סוגר את הגמרא, עולה שאלה קטנה ומטרידה: מה נשאר לי מכל זה?
אם מישהו ישאל אותך עכשיו מה למדת היום, תוכל לומר באיזה דף אתה אוחז. אולי גם...
הניגון האמיתי שבלב: על ערכו של אדם בעולמו
האם עצרנו פעם לחשוב מה באמת מגדיר את הערך שלנו? כיצד אנו מודדים את ההצלחה, את השווי ואת המעמד הפנימי שלנו בעיני עצמנו ובעיני הסובבים אותנו? בעולם תחרותי והישגי, שבו אנשים נמדדים לעיתים קרובות לפי השגים נראים לעין, לפי הספקים כמותיים, או לפי מידת ה'רעש...
![ביאור שיטת [סי' קפ"ח סק"ב] בעניין מת המשלח](/data/attachments/24/24202-bbbfecd2ca8663d5743f52f030be28d2.jpg?hash=eDARPtVMo_)
גמ' גיטין כט: אמר רבה שליח בא"י עושה כמה שלוחין, אמר רב אשי אם מת ראשון בטלו כולן, אמר מר בר אשי הא דאבא דקטנותא היא, אילו מת בעל מידי מששא אית בהו, כולהו מכח מאן קאתו מכח דבעל קאתו, איתיה לבעל איתנהו לכולהו, ליתיה לבעל ליתנהו לכולהו.
וכתב רש"י (בד"ה 'בטלו כולן') דרב אשי ס"ל דכולהו מכח ראשון...
בגדרי איסור טבל, וגדר הפרשת תרו''מ
א} מצינו כמה שינוים בגדרי עשית תרומה, דבפשטות הוא עשיה של הפלאה כהקדש ונדר ומ''מ מצינו בזה כמה שינוים, חדא דמבואר בריש תרומות דבעי מיעוט דקטן אינו יכול לתרום[אף קודם שנדרו נדר], וביותר מבואר דבעי מיעוט שאין אחד יכול לתרום על חבירו ומבואר שם דהנידון הוא אף...
והנה האחרונים מיאנו בפירוש זה שהכרעה בממונות מבוססת על חזקה של בית המנוגע והא לך לשון הקונטרס הספיקות בכלל כ"א אות ו' וז"ל "דאפי' אי נימא דחזקת מ"ק היא חזקה המכרעת כדרך שמכרעת חזקה קמייתא בספק איסור חזק"מ לחוד בלי חזקת מ"ק ודאי חזקה שאינה מכרעת היא דלאו מקרא ילפינן לה ואין לה ענין לחזקה קמייתא...
א
השיטה הרווחת בראשונים דלא מהני מיגו להוציא.
ובאחרונים דייקו בדברי הגמ' בב"ק מו במקור לדינא דחזקה, דאי' התם "חכמים אומרים זה כלל גדול בדין המוציא מחבירו עליו הראיה למה לי למימר זה כלל גדול בדין אצטריך דאפילו ניזק אומר ברי ומזיק אומר שמא - המוציא מחבירו עליו הראיה. אי נמי, לכי הא דאתמר"...