מאמרים
-
טעם כעיקר א' - בגדר האיסור של אכילת איסור אי בעיקר או בטעם
יש לחקור טובא מה הגדרת האיסור של אכילת מאכלות אסורות אפש"ל שהתורה אסרה לאכול רק את העיקר של המאכלות כלומר שהתורה אסרה על האדם להכניס לגופו את החומר הפיזי של הדבר האסור, ואפש"ל צד שני שהאיסור הוא על חווית טעם האיסור דהתורה אסרה על האדם ליהנות ולהרגיש את טעמו של המאכל האסור, ויש להביא ראיות לב' הצדדים עי' גמ' ביומא פב. מעוברת שהריחה בשר חזיר עי"ש ועי' ר"ח ועי' מאירי ומשמע מדבריהם שיש עדיפות...- הכהן הגדול
- 4 דקות זמן קריאה
- צפיות: 579
- תודות: 5
- הערות: 3
-
רבי אברהם דובער כהנא שפירא, ה"דבר אברהם"-כ"ג אדר
בעל דבר אברהם רבי אברהם דובער הכהן כהנא שפירא, בן הגאון ר' זלמן סענדר, וחתן "הגדול ממינסק" ר' ירוחם פרלמן. יריעה, המכוונת זרקור למערכות הכבירות שניהל בעל דבר אברהם בהשכלה וגרורותיה- הציוניים והרפורמים. פ"ג שנה להסתלקותו. מוצאי יום כיפור, תרל"א. ביתו של רבי זלמן סנדר כהנא שפירא בעיירה קוברין. לעולם מפציעה נשמה קדושה, שעתידה להאיר את העולם. שמונים שנה עברו מאז מיתתו בגיא ההריגה של רבי...- פנחס ע
- 16 דקות זמן קריאה
- צפיות: 405
- תודות: 15
- הערות: 5
-
ורפא ירפא - רשות הרופא
האם יכול לרפא חולי הבא מהשמים??? >>> האם הוא מצוה או רשות??? >>> כשיש רופא טוב ממנו בעיר אחרת??? >>> רופא שהזיק בשוגג ובמזיד??? >>> מהו רופא אומן??? >>> טעה באבחון בדיקות האם חייב??? >>> איזה שכר מקבל הרופא??? >>> האם יכול להשתכר במכירת תרופות??? >>> אם הרופא חייב ללכת לחולה??? >>> טוב שברופאים לשבח או גנאי??? >>> תפילה ורפואה. אִם יָקוּם וְהִתְהַלֵּךְ בַּחוּץ עַל מִשְׁעַנְתּוֹ וְנִקָּה...- פלפולא חריפתא
- מעודכן:
- 11 דקות זמן קריאה
- צפיות: 514
- תודות: 4
- הערות: 3
-
בכוונת תפילת שמונה עשרה וברכת אבות – חלק ב'
עוד בזה מתשובת הרשב"א ח"א סימן תכ"ג – קולא גדולה בכונה בתפילה שהכל יכולין לעמוד בה! ז. וזה לשונו, ועל ענין התפלה שאמרת כי בלתי הכוונה נחשבת כמאומה לעובד באמת כי הכונה יסוד הכל, אבל הכונות רבות ונחלקות למדרגות רבות זו לפנים מזו כפי רבוי הידיעות והשגות, מן הקטן שבאישים ועד משה רבינו עליו השלום, ולפי השגת כל אחד ואחד ימצא חן. והמדרגה הראשונה שבכונות, שכל ישראל עומדים עליה היא שהכל יודעים...- גרינפלד
- 4 דקות זמן קריאה
- צפיות: 271
- תודות: 5
- הערות: 2
-
מאמר חירום לא לדחות את המתנות לאביונים
מאמר חירום – לא לדחות !!! אחד מהדברים התמוהים ביותר שיש בעולם, זה עניין הדחיינות. כלפי מה הדברים אמורים? הנה יש כעת מגבית ימי הפורים, וזעקת הרבנים והגבאים שעולה עד למרום "אנא, אל תאחרו את מעות הפורים, אנחנו רוצים להתארגן בהתאם" בוקעת את כל הרקיעים, אבל כנראה שאם זה נושא שעולה שוב ושוב ושוב ושוב ושוב, יש לומר שיש דברים בגו. נספר כאן סיפור שאע"פ שאינו ידוע לנו מכלי ראשון ואפילו לא שני, מכל...- יהודי פשוט מאוד
- 7 דקות זמן קריאה
- צפיות: 175
- תודות: 16
- הערות: 6
-
הֲרִיגַת נִיקָנוֹר עַל יְדֵי יוֹחָנָן כֹּהֵן גָּדוֹל (פֶּרֶק שְׁבִיעִי)
יוחנן בן מתתיהו הכהן קינא לכבוד ה' נפילתו של ניקנור היתה בידי יוחנן, בנו של מתתיהו הכהן גדול, שהצליח להיכנס בערמה אל בית המקדש ולהרגו שם בחשאי, ולאחר מכן יצא להילחם בגלוי בחייליו הרבים ולהבריחם. וכך מסופר במגילת בית חשמונאי (מגי' אנטיוכוס יב-כד): וְכַאֲשֶׁר שָׁמַע יוֹחָנָן בֶּן מַתִּתְיָה אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה נִתְמַלֵּא אַף וְחֵמָה וְתֹאַר פָּנָיו נִשְׁתַּנָּה [מרוב כעסו], וְחָשַׁב...- יוסף צ. הירשמן
- 9 דקות זמן קריאה
- צפיות: 122
- תודות: 7
- הערות: 2
-
גזירת המן מול גזירת היוונים, ייחודו של עמלק מול עניינו של פרעה
ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר, אמר רב יהודה אורה זו תורה וכן הוא אומר כי נר מצוה ותורה אור, שמחה זה יום טוב וכ"ה אומר ושמחת בחגך, ששון זו מילה וכ"ה אומר שש אנוכי על אמרתך, ויקר אלו תפילין וכ"ה אומר וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך ותניא ר"א הגד' אומר אלו תפילין שבראש וכו'. וברש"י שם שעל כל אלה גזר שלא יעסקו בתורה וכו'. (מגילה ט"ז ע"ב) וכל המעיין לכאו' יתמה לו דהנה כב' נודע...- חכם הרזים
- 5 דקות זמן קריאה
- צפיות: 252
- תודות: 11
- הערות: 5
-
גדרי קנין משיכה
א. קיימא לן דכל המטלטלין נקנין במשיכה, ובפשוטו גדר הקנין הוא הכנסה לרשות דמשיכת החפץ הנקנה ממקום למקום הוי כהוצאה מרשות המקנה והכנסה לרשות הקונה, וכ״מ בד' הרמ״ה פרק המוכר את הספינה (אות כו) וז״ל ״דמשיכה כי קניא לאו מחמת דעקרה לה מדוכתה בלחוד הוא דקניא, אלא משום דעקרה מדוכתה ואוקמה בדוכתא דאית ליה רשותא ללוקח לאוקמיה בגויה, דהוה ליה כמאן דעיילה לרשותיה״, ומפו' בזה כדברינו דעניין המשיכה משום...- מנורה בדרום
- 7 דקות זמן קריאה
- צפיות: 508
- תודות: 6
- הערות: 13
-
בתקנת היתר עיסקא
"מאמר פקפוקים על היתר עיסקא" הקדמה הנה תקנת "היתר עיסקא" יסודתו בהררי קודש, כשבאו חכמי הדורות וראו שא"א לעמוד באיסור ריבית, באו ותקנו תקנה לשעה ולדורות, וכעין התקנה שתיקן הלל כשראה שא"א לעמוד במצות התורה של שמיטת כספים, תיקן לשעה ולדורות "פרוזבול", אף שכל אחד מבין שאין כוונת התורה שלא ישמיטו את כספיהם במשחק הקרוי "פרוזבול", וזה התחכמות לתורה, אבל רבינו הלל הבין שאין מה לעשות וזה צורך הדור...- שלום הלוי
- מעודכן:
- 19 דקות זמן קריאה
- צפיות: 892
- תודות: 5
- הערות: 7
-
צורת הפתח המפסיקה בבית הכנסת
צורת הפתח המפסיקה בבית הכנסת (תמוז תשפ"ה) נשאלתי לגבי ביכ"נ שחלקו האחורי מופרד בצורות הפתח, המורכבות מעמודי בטון וירידת בטון מהתקרה, המיועדים להחזיק את התקרה, האם המתפללים שנמצאים בחלק האחורי מעבר לצורת הפתח - מצטרפים להשלים לעשרה עם הנמצאים בחלק הקדמי. שנינו (פסחים פ"ה:) "מן האגף ולפנים כלפנים, מן האגף ולחוץ כלחוץ", ובגמ' "אמר רב יהודה אמר רב וכן לתפלה, ופליגא דרבי יהושע בן לוי דאמר רבי...- יואל שילה
- מעודכן:
- 10 דקות זמן קריאה
- צפיות: 388
- תודות: 7
- הערות: 3
אותיות שרשי לשון הקדש הן שלשה, ונסדרו לפי השרש פָעַל. ולכן האות הראשונה של השרש נקראת פ' הפועל (פה"פ) השניה נקראת ע' הפועל (עה"פ) והשלישית נקראת ל' הפועל (לה"פ).
פעלי לשון הקודש נחלקים לשבעה בניינים, פָעַל נִפְעַל הִפְעִיל הָפְעַל פִעֵל פֻעַל הִתְפַּעֵל. שלשת הבניינים האחרונים כיון שבא בהם דגש...
חולין דף נט.
מתני': סימני בהמה וחיה נאמרו מן התורה, וסימני העוף לא נאמרו, אבל אמרו חכמים כל עוף הדורס טמא, כל שיש לו אצבע יתירה, וזפק, וקורקבנו נקלף, טהור. ר' אלעזר בר' צדוק אומר כל עוף החולק את רגליו טמא.
שי' תוס'
שי' תוס' בסוגין מבוארת, דכל שיש לו זפק וקרקבנו נקלף ויש לו אצבע יתרה הרי הוא...
תפילה על חולה המתייסר שימות
הר"ן בנדרים (מ' ע"א) כתב וז"ל: נראה בעיני דהכי קאמר פעמים שצריך לבקש רחמים על החולה שימות, כגון שמצטער החולה בחליו הרבה ואי אפשר לו שיחיה כדאמרינן בפרק הנושא (כתובות ק"ד ע"א), דכיון דחזאי אמתיה דרבי דעל כמה זימנין לבית הכסא ואנח תפילין וקא מצטער, אמרה יהי רצון שיכופו...
פתיחה
מפורסמת אמירתו של רס"ג "אין אומתנו אומה אלא בתורותיה", רבים מבינים שרס"ג מגדיר כאן הגדרה יסודית במהותו וגדרו של עם ישראל, שבניגוד לשאר העמים המוגדרים כעם ע"י ארצם ומוצאם, אצל עם ישראל הדבר שונה, מה שמגדיר אותו כעם זוהי התורה, הברית שלעם ישראל בהר סיני וקבלת התורה, הם שמגדירים אותו לעם...
האם הוי מצות עשה שהזמן גרמא ואם נשים חייבות
בפשטות רוב הראשונים הלא הם החינוך הרמב"ם והמאירי ועוד ס"ל שספירת העומר הוי מ"ע שהזמן גרמא ונשים פטורות וכך נפסק להלכה אמנם דעת הרמב"ן בקידושין [לג:] אינו כן וז"ל: ובמצות עשה שאין הזמן גרמא שייר טובא מורא וכבוד בכורים וחלה כסוי הדם ראשית הגז מתנות ספירת...
השכלה לאומיות וציונות – עיון בהיסטוריה
הולך לו אדם בשדה אביבית פורחת עטוף במחשבותיו ושקוע בהרהוריו, והנה על גדות הנחל יושב לו אדם זקן לבדו, מצחו חרוש קמטים וכולו שקוע בעולם הגיגיו.
פונה האדם אל הזקן: שלום לך אדם יקר! הנה יצאתי אל חיק הטבע אל פריחת הפרחים, הרוחות העדינות וזמרת הציפורים האביביים...
בענינא דכפירת קרקע וכפירת שעבוד קרקעות
קושית הראשונים בדינא דר' יוחנן ובכל מלוה ע''פ
הנה מבואר בגמ' שבועות ל''ז דינא דר' יוחנן ''רבי יוחנן אמר הכופר בממון שיש עליו עדים חייב בשטר פטור אמר רב פפא מאי טעמיה דרבי יוחנן עדים עבידי דמייתי שטר הא מנח אמר ליה רב הונא בריה דרב יהושע לרב פפא שטרא נמי...
טעמי המקרא הם צורת הפיסוק של המקרא. דרך הפיסוק שלהם היא לחלק חלקים גדולים לשני חלקים, וכל חלק מהם לחלק שוב לשני חלקים, וכן הלאה עד שכל חלק איננו מכיל יותר משתי מילים. חלק המורכב משתי מילים המיוחסות זו לזו נקרא יחידה פשוטה. ואילו חלק בעל שלוש מילים ששתים מהן קשורות זו לזו והמילה השלישית מתייחסת...
בס''ד פרשת שמיני: האם מותר לאונן לספור ספירת העומר
פתיחה
בפרשת השבוע כותבת התורה (י, ו) על מות נדב ואביהוא, ועל ציווי הקב''ה לאהרון, אלעזר ואיתמר, שלא להתאבל כפי שבדרך כלל נדרש: ''ויֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֣ה אֶֽל־אַהֲרֹ֡ן וּלְאֶלְעָזָר֩ וּלְאִֽיתָמָ֨ר׀ בָּנָ֜יו רָֽאשֵׁיכֶ֥ם אַל־תִּפְרָ֣עוּ׀...
בדין אמירה בקידושין
הגמ' אומרת שיש דין אמירה בקידושין ודנה בגדריה בשתי אופנים מרכזיים: א) איכות האמירה שזה מורכב מארבעה חלקים 1) זמן האמירה והיינו לפי ר"י שיש דין של עסוקים באותו ענין שגם מהני וצריך שהעסוקים יהיה סמוך למעשה הקידושין ולכן אם דברו על עסקי קידושיה ואז עברו לנושא אחר ואז הוא עשה את...
בשם אדני אל עולם
חובת האב בבנו למולו ביום השמיני
מקרא: אוַיְהִ֣י אַבְרָ֔ם בֶּן־תִּשְׁעִ֥ים שָׁנָ֖ה וְתֵ֣שַׁע שָׁנִ֑ים וַיֵּרָ֨א יְהֹוָ֜ה אֶל־אַבְרָ֗ם וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ אֲנִי־אֵ֣ל שַׁדַּ֔י הִתְהַלֵּ֥ךְ לְפָנַ֖י וֶהְיֵ֥ה תָמִֽים׃
גילוי שם אל שדי וקריאה כללית להליכה לפניו בשלמות ע''י הברית...
ביסוד החילוק בין מוחזק בקרקע למטלטלין ובדין קרקע בחזקת בעליה.
מתני' ב"ב כח. "חזקת הבתים והבורות והשיחין והמערות ובית הבדים ובית השלחין וכל שהוא עושה פירות תדיר חזקתן שלש שנים מיום ליום", ומיירי במתני' בחזקה דראיה להעמיד זכותו בקרקע, ושוב אינו צריך שטר או ראיה ולא שייך לערער דבגזילה אתי לידה...