מאמרים
-
המתנת קטנים בין בשר לחלב
דין קטנים בהמתנה בין בשר לחלב עיקרי הדינים קודם שנבוא לדבר בענין דין הקטנים נקדים הקדמה קצרה, איתא בגמ' חולין [קה.] דהאוכל בשר אסור לאכול אחריו גבינה עד סעודה אחרת, ונח' הראשונים בכוונת הגמ' דעת התוס' [שם ד"ה לסעודתא] וכ"ה דעת הראבי"ה [סי' אלף קח'] דסעודה אחרת היינו כפשוטו דיכול לברך ברכת המזון ולאכול מיד [ובד' התוס' דנו הפוסקים האם צריך גם קינוח והדחה ואכמ"ל], אמנם דעת הרמב"ם [פ"ט ממאכל"א...- הכהן הגדול
- 8 דקות זמן קריאה
- צפיות: 787
- תודות: 10
- הערות: 15
-
ביאורים בסוגייה בחולין - דף ט"ו
חולין דף ט"ו. "אמר רב דימי מנהרדעא, הלכתא: השוחט לחולה בשבת – מותר לבריא באומצא, (בשר חי) מאי טעמא? כיון דאי אפשר לכזית בשר בלא שחיטה, כי קא שחיט – אדעתא דחולה קא שחיט. המבשל לחולה בשבת – אסור לבריא, גזירה שמא ירבה בשבילו" וכתב בדור רביעי שהקשו הראשונים מ"ט לא חיישינן שמא ירבה בשחיטה והיינו שישחוט עוף גדול ואפי' שור בשביל הבריא? ותי' בפשטות כיוון שאין שום הבדל באופן השחיטה, כי סו"ס הוא נוטל...- נחמן ל.
- 5 דקות זמן קריאה
- צפיות: 123
- תודות: 8
- הערות: 3
-
בארה של מרים - חלק ג'
מקום גניזת הבאר כפי שנתבאר לעיל, לאחר מיתת מרים חזרה הבאר בזכות משה ואהרן, והגמרא בתענית (דף ט.) אומרת שלאחר שמת אהרן המשיכה הבאר רק בזכות משה, וכשמת משה פסקה הבאר מלנבוע. וז"ל הגמרא: אבל מה קרה עם הבאר מאז שהפסיק לנבוע – אין בידינו מקור, אבל כפי שנראה בהמשך הבאר הגיעה לארץ ישראל ביחד עם עם ישראל, ונגנזה שם. והיכן נגנזה? מצאנו בזה כמה שיטות, ונפרטם כאן. הירושלמי סובר, וכך מפורסם ומקובל...- אחד יחיד
- 2 דקות זמן קריאה
- צפיות: 690
- תודות: 7
- הערות: 3
-
ביאור המנהג לכפול את הפס' השיבנו בסיום איכה
נהגו לכפול הסיום קריאת איכה את הפס' השיבנו וגו', וכבר מובא מנהג זה ברש"י בסוף המגילה, ובי' רש"י שהוא בשביל שלא לסיים בפסוק כי אם מאוס מאסתנו וגו' שהוא דברי תוכחה. והנה, בירושלמי ברכות פ"ה ה"א 'שכן מצינו בנביאים הראשונים שהיו חותמין את דבריהן בדברי שבח ובדברי נחמות, אמר ר' אלעזר חוץ מירמיהו שחתם בדברי תוכחות, אמר לו רבי יוחנן עוד הוא בדברי נחמות חתם ואמר (ירמיהו נא) ככה תשקע בבל, לפי שהיה...- יאשע בער
- 4 דקות זמן קריאה
- צפיות: 1K
- תודות: 13
- הערות: 10
-
חובת בדיקה
חובת בדיקה כמה הערות בשיטת תוס' הרע"ב והפר"ח א פסחים ב. משנה אור לארבעה עשר בודקין את החמץ לאור הנר. וכתב שם רש"י בודקין - שלא יעבור עליו בבל יראה ובבל ימצא. ובתוס שם ד"ה אור העירו ע"ד וז"ל וקשה לר"י כיון דצריך ביטול כדאמר בגמ' (דף ו:) הבודק צריך שיבטל ומדאורייתא בביטול בעלמא סגי אמאי הצריכו חכמים בדיקה כלל. והנה הרע"ב שם כתב וז"ל בודקין את החמץ - אית דמפרשי טעמא דבדיקה כדי שלא יעבור על בל...- נדיב לב
- מעודכן:
- 8 דקות זמן קריאה
- צפיות: 863
- תודות: 5
- הערות: 4
-
שבעא דנחמתא וט"ו באב
שבעא דנחמתא – על מה הנחמה? אחרי שעברנו את התקופה של בין המצרים, בהם קראנו על תלתא דפורענתא, כעת מתחיל סדרה של שבעה דנחמתא, אחרי האבל והחורבן מגיע הנחמה. וכאן הבן שואל, על מה הנחמה?, הן בית המקדש נותר חרב, בעיקר למתבאר בשבוע שעבר שהסיבה לצער על המקדש גם אחרי כ"כ הרבה שנים הוא כיוון שהדבר דומה לאבלות על החי, על קשר שלא נותק אלא רק נחלש, "אי זה ספר כריתות אמכם אשר שלחתיה" אומר הכתוב, דומה כס"י...- עמך
- 7 דקות זמן קריאה
- צפיות: 292
- תודות: 7
- הערות: 2
-
טומאה בקברי צדיקים
האם צדיקים אינם מטמאים??? >>> מדוע בימי רבי בטלה הכהונה??? >>> אם אליהו הנביא נטמא??? >>> כהן טמא מת אם יכול להטמא??? >>> האם נטמאים במערת המכפלה??? >>> האם מותר לעשות ברכת כהנים בקבר רשב"י??? >>> מדוע מיתתן של צדיקים מכפרת??? >>> איך בסילוק הצדיק מסתלק החטא??? וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן לֵאמֹר. זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר צִוָּה ה' לֵאמֹר דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ...- פלפולא חריפתא
- מעודכן:
- 10 דקות זמן קריאה
- צפיות: 669
- תודות: 5
- הערות: 6
-
חלק ב' - שיטות הראשונים הסוברים שצריך להשתכר
במאמר הקודם הבאנו את שיטות הראשונים שסוברים שזה שהגמרא מביאה את המעשה של רבה ור' זירא, כוונתה לומר שנדחים דברי רבא שחייב איניש לבסומי, ואסור להשתכר בפורים. אך מאידך יש ראשונים שסוברים שדברי רבא שחייב איניש לבסומי הם להלכה, וחיוב גמור להשתכר בפורים. ראש וראשון לסוברים כך הוא הרי"ף (מגילה דף ג ע"ב) שמביא את דברי רבא, אך משמיט את המעשה של רבה ור' זירא. ומשמע שסובר שכך זה להלכה. וכן הוא ברא"ש...- אחד יחיד
- 2 דקות זמן קריאה
- צפיות: 377
- תודות: 11
- הערות: 6
-
בעניין איסור דרבנן כנגד איסור דאורייתא
ישנה הלכה נפסקה בשו"ע [או"ח רנד' ס"ו] "שאדם שנתן פת אפילו במזיד בשבת מותר לו לרדות הפת קודם שיאפה כדי שלא יבא לידי איסור סקילה", מקור הדין מבואר בגמ' בשבת [ד.] וז"ל: גופא, בעי רב ביבי בר אביי: הדביק פת בתנור התירו לו לרדותה קודם שיבוא לידי חיוב חטאת, או לא התירו? - אמר ליה רב אחא בר אביי לרבינא: היכי דמי, אילימא בשוגג ולא אידכר ליה - למאן התירו? ואלא לאו - דאיהדר ואידכר - מי מחייב? והתנן: כל...- הכהן הגדול
- 7 דקות זמן קריאה
- צפיות: 838
- תודות: 5
- הערות: 4
-
מִלְחֶמֶת מַתִּתְיָהוּ וּבָנָיו עִם בַּגִירֶס (פֶּרֶק חֲמִשָּׁה עָשָׂר)
מתתיה ובניו התחננו לפני ה' במצפה בשעה שכבש בגירס הרשע עם חיילותיו את עיר הקודש, לא היו מתתיה ובניו שם אלא מחוצה לה, ושם שמעו על כך שהעיר ירושלים נפלה ביד האויבים, וכן שמעו על ריבוי האויבים שאין שום דרך לנצח אותם בדרך הטבע, וידעו שאין להם אלא לישא עיניהם למרומים ולבקש רחמים מאת האלקים אשר בשמים. וכמסופר במגילת בית חשמונאי (מגי' אנטיוכוס מט-נ): וְכַאֲשֶׁר שָׁמְעוּ חֲמִשָּׁה בְּנֵי מַתִּתְיָה...- יוסף צ. הירשמן
- 15 דקות זמן קריאה
- צפיות: 164
- תודות: 7
- הערות: 2
מקור איסור ריבית דברים
בגמרא בבבא מציעא (עה, ב) במשנה: "רבי שמעון אומר: יש רבית דברים; לא יאמר לו דע כי בא איש פלוני ממקום פלוני".
בפשטות זה דבר אחד, שיש ריבית דברים וזה לא יאמר וכו'. וא"כ אין מדובר כאן משאילת שלום אלא משירות הודעות.
וכביאור רבינו יהונתן מלוניל (בדפי הרי"ף מה, א): "כלומר שיאמר...
'יתר פרשה אחת בתורה'
פרשת יתרו - שיתר פרשה בתורה - אמורה לעורר בנו שאלה גדולה, כולנו יודעים, כי דווקא אותו שבא מבחוץ - והכריז קבל עם ועדה - עתה ידעתי כי גדול ה', עורר יותר התפעלות מאשר כל העבודה הגלויה, של אותו עם היוצא ממצרים, וכדברי הזוהר הקדוש - כדין אסתלק ואתייקר יקרא דקודשא בריך הוא. ככל...
בעלי חיים לפי סדר האל"ף בי"ת
חלק ג'
גָמָל
איך ידע אדם הראשון איזה שם לקרוא לגמל/ מי טיפש יותר מכל הבהמות/ כל הברואים לפי אכילתן כן הוא משך ימיהם/ יש גמלים שחיים שמונים שנה
א] נתן הב"ה לאדם ערכות לב בחכמה ולשון, הביא לו הבקר ואמר לו הב"ה במה יקרא שמו של זה - כי פתח לו בב' - אמר לו בקר, העמיד...
דין כלאים בציצית.
א.
דין חוטי צמר בשל פשתים.
במצות ציצית הותר איסור כלאים, כמבו' ביבמות ד' ע"א דדרשי' סמוכים דכתיב לא תלבש שעטנז גדילים תעשה לך, ובגמ' שם ד' ע"ב פריך דאפי' בלא סמוכין מצינן למילף דלר' ישמעאל סתם בגדים צמר ופשתים הם ואמר רחמנא עביד ליה תכלת ותכלת עמרא הוא, ומשני דבלא סמוכים ס"ד...
"מאמר פקפוקים על היתר עיסקא"
הקדמה
הנה תקנת "היתר עיסקא" יסודתו בהררי קודש, כשבאו חכמי הדורות וראו שא"א לעמוד באיסור ריבית, באו ותקנו תקנה לשעה ולדורות, וכעין התקנה שתיקן הלל כשראה שא"א לעמוד במצות התורה של שמיטת כספים, תיקן לשעה ולדורות "פרוזבול", אף שכל אחד מבין שאין כוונת התורה שלא ישמיטו...
בעלי חיים לפי סדר האל"ף בי"ת
חלק ב'
אַרְיֵה
האם לאריה יש בושת פנים/ אין הארי מסוכן כמו ביום השלג/ מדוע האריה עושה עיגול סביבו/ האריה מבין שבעים לשונות/ האריה מריח מהלך ג' ימים/ האריה שומע למרחוק/ האם האריה אוהב בשר צלוי/ מעשה רבי חנינא בן דוסא והאריה
א] פעמים שאין האריות רעבים ואין אוכלים...
מה עדיף לימוד בלילה עד מאוחר או לימוד בבוקר מוקדם
ענף א' - נחיצות השינה / איסור הזלזול בשינה / האם יבטל תלמודו ללכת לישון / ענף ב' - זמן הרצוי לשינה / ענף ג' - מה עדיף לימוד בלילה עד מאוחר או לימוד בבוקר מוקדם
"שינה" הוא אחד מהדברים שהם נושא לדיון לכל עובד ה', לכל ירא שמים ועוסק בתורה שתורתו...
בטח אתם מכירים את ה'גאונים' האלו, שספרי חיים וספרי מתים פתוחים לפניהם. הללו שיודעים כל דבר 'למה' זה קורה, ומה ה' דורש מאחרים (לא מהם כמובן) הם מנהלים בחכמה גדולה את הפנקס הפתוח למעלה והיד רושמת בו. תמיד הם ידעו להצביע באצבע צרידה על מה עשה ה' ככה מה חרי האף הגדול הזה.
אבל גם מצדיקים גדולים...
בדין שביתה למעלה מעשרה – דעת הרמב"ן
בעי רב חנניא יש תחומין למעלה מעשרה או אין תחומין למעלה מעשרה, עמוד גבוה עשרה ורחב ארבעה לא תיבעי לך דארעא סמיכתא היא, כי תיבעי לך בעמוד גבוה עשרה ואינו רחב ארבעה, אי נמי דאזיל בקפיצה, לישנא אחרינא בספינה, מאי. אמר רב הושעיא ת"ש מעשה שבאו מפלנדרסין והפליגה...
בענין קדושת אהי'ה אשר אהי'ה
ובו ט' סעיפים
וַיֹּאמֶר אֱלֹקִים אֶל מֹשֶׁה אֶהְיֶ'ה אֲשֶׁר אֶהְיֶ'ה וַיֹּאמֶר כֹּה תֹאמַר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶהְיֶ'ה שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם:
וַאֲמַר יְיָ לְמשֶׁה אֶהְיֶ'ה אֲשֶׁר אֶהְיֶ'ה וַאֲמַר כִּדְנַן תֵּימַר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶהְיֶ'ה שַׁלְחַנִי לְוָתְכוֹן...
אחת הנושאים העדינים מאוד בציבור החרדי, וגם בציבור הכללי, היא נושא הילדים המיוחדים. נושא שממעטים לדבר עליה אם בכלל, מדובר בנסיון קשה עד מאוד שהקב"ה מנסה בה חלק מיושבי חלד, אשר מתמודדים בהתמודדות יום יום הן במישור המעשי והן במישור הנפשי. התמודדות קשה שמי שנתנסה בה יודע ומבין ומכירו היטב, ומי שלא...
בס"ד
בענין בי"ה שמ"ו בראש עמוד ובו י"א סעיפים
חידה בענין בי"ה שמו
יודוך בראשית,
ויש אומרים יהודה.
ונעלמה השישית,
ויש אומרים ואעידה.
מהו הטעם הפנימי לבי"ה שמ"ו/ האם כל הפוסקים הסכימו לכך/ איזה בעיות יכולות להיווצר מחמת זה/ מי הוא הסופר שהתחיל לעשות וו"י העמודים/ מהו הוי"ו של בי"ה שמ"ו
א]...