-
אנא הקדישו כמה רגעים לתפילה ולאמירת תהילים לרפואת אחד מחו"ר הפורום, הרב שלמה ברוך בן רבקה, לרפואה שלמה בתוך שאר חולי ישראל.
קריאת תהילים | כל פרק תהילים, כל תפילה וכל חיזוק - לזכותו ולרפואתו
מאמרים
-
זמן בניית הסוכה
כתב המחבר (או"ח סי' תרכ"ה): בסוכות תשבו שבעת ימים וגו' כי בסוכות הושבתי את בני ישראל, הם ענני כבוד שהקיפם בהם לבל יכם שרב ושמש: ומצוה לתקן הסוכה מיד לאחר י"כ. מצוה הבאה לידו אל יחמיצנה [מהרי"ל], ע"כ. וכתב על זה הפרי מגדים: "לתקן. עיין מג"א ועיין דרכי משה אפילו בערב שבת עיין עטרת זקנים". ואבאר בס"ד דבריו הקצרים כדרכו בקודש. דהנה, כתב הרמ"א בסו"ס תרכ"ד וז"ל: והמדקדקים מתחילים מיד במוצאי יוהכ"פ...- נהר מעדן
- 10 דקות זמן קריאה
- צפיות: 250
- תודות: 9
- הערות: 3
-
בעניין אין איסור חל על איסור ומעשה בר' ישראל סלנטר בעניין.
א. נחלקו בש"ס בדוכתי טובא אם איסור חל על איסור, או דילמא מאחר והדבר כבר אסור- אין האיסור השני חל עליו, יען מהות איסור היא לאסור את המותר ולא את האסור כבר. מפוזרת הסוגיא בפסחים לו, קידושין עז, יבמות לג ,חולין קא ועוד. למעשה קיי"ל שאין איסור חל על איסור כ"א באחד משלושה אופנים: או באיסור מוסיף או באיסור כולל או ששני האיסורים חלים בבת אחת בפש' הגדרת איסור מוסיף היא שנתווסף בדבר הנאסר עוד תוספת...- ממגד שמים
- מעודכן:
- 5 דקות זמן קריאה
- צפיות: 840
- תודות: 8
- הערות: 5
-
אם יש ביטול תורה באיכות - האם מותר ללמוד נ"ך
אם יש בעיה בלימוד נ"ך, משום ביטול תורה באיכות חידוש הבית אפרים הנה, ידועים בבי מדרשא החידוש של רבי אפרים זלמן מרגליות [מחבר הספרים מטה אפרים הידוע לכולנו מימים הנוראים, וכן שו"ת בית אפרים, יד אפרים, ועוד ספרים נפלאים - נולד בשבת תקכ"ב, נפטר בשנת תקפ"ח] בענין ביטול תורה באיכות שהוא ג"כ בכלל ביטול תורה. אבל לענ"ד נראה הדבר כחידוש גדול, ואין אני ח"ו חולק עליו, מי אני שאחלוק על גדול כזה, אלא רק...- שלום הלוי
- מעודכן:
- 10 דקות זמן קריאה
- צפיות: 2K
- תודות: 20
- הערות: 19
-
כפיית המיטה ושינה על גבי קרקע בת"ב - ובדעת הגר"א
מי שמת לו מת, כל זמן שלא נקבר הרי הוא אונן, ומאחר שנקבר נקרא אבל. ויש חילוק בדיניהן. שהאונן אסור באכילת בשר ושתיית יין, ופטור מכל מצוות האמורות בתורה ומכפיית המיטה ועיטוף הראש, ומותר בנעילת הסנדל. אבל אסור לישב ולישן על גבי מיטה אפי' כפויה, אלא יושב וישן על גבי קרקע. כמו שכתוב במסכת שמחות (פי"א הט"ו) ״אבל כל זמן שמת מוטל לפניו אין ישן לא על גבי מטה ולא על גבי מטה כפויה״ ופי' הרמב"ן (תורת האדם...- קהלת בניהו
- 5 דקות זמן קריאה
- צפיות: 134
- תודות: 6
- הערות: 2
-
בדין היתר טלטול מוקצה "בעודו בידו" – חלק א'
בדין היתר טלטול מוקצה "בעודו בידו" – חלק א' כבר נכתב דכלי שמלאכתו לאיסור כגון פטיש או מברג מותר לטלטלו לצורך גופו או מקומו בלבד אבל לא מחמה לצל, וכעת נכתוב בס"ד חידוש נוסף בהלכות מוקצה, דכלי שמלאכתו לאיסור שכבר התחיל לטלטלו לצורך גופו או לצורך מקומו אין מחייבין אותו להניחו מידו מיד עם גמר הצורך, כגון שאם נטלו תחילה לצורך מקומו של הכלי אין צריך להניחו מידו בסמוך לאותו מקום שהתפנה, אלא כיון...- גרינפלד
- 4 דקות זמן קריאה
- צפיות: 290
- תודות: 4
- הערות: 2
-
עד אחד נאמן באיסורים
קיי"ל עד אחד נאמן באיסורים, ואפי' הפסולים לעדות נאמנים, ומקור דין זה כ' רש"י גיטין ב' ע"ב "שהרי האמינה תורה כל אחד ואחד מישראל על הפרשת תרומה ועל השחיטה ועל ניקור הגיד והחלב", וברש"י חולין י' כ' מדכתיב ושחט את בן הבקר ואכלי כהנים על ידו ולא הזקיקו הכתוב להעמיד עדים, וברש"י יבמות פ"ח כ' דאי לאו הכי אין לך אדם אוכל משל חבירו ואין לך אדם סומך על בני ביתו, והראשונים כתבו דכעין דברי רש"י איתא...- בן ליש
- מעודכן:
- 6 דקות זמן קריאה
- צפיות: 734
- תודות: 6
- הערות: 3
-
סוגיא דלש - חלק א'
הנה בפ"ק דשבת שאלה הגמ', מאן תנא נתינת מים לדיו זוהי שרייתן, אמר רב יוסף רבי היא. ואביי אמר, אולי כל מה שנחלקו רבי ורב יוסי בר יהודה הוא רק בדבר שהוא בר גיבול אבל בדבר שאינו בר גיבול לא נחלקו. ולא איפשיטא. ובפ"ב דשבת, איפליגו רבי ורבי יוסי בר יהודה לגבי נתינת מים למורסן שרבי אוסר ורבי יוסי בר יהודה פוטר. והקשו התוס' בפ"ק שנפשוט את ספיקו של אביי מהגמ' בפ"ב, ותרצו התוס', שמורסן לגבי קמח אינו בר...- רבי
- 3 דקות זמן קריאה
- צפיות: 122
- תודות: 7
- הערות: 2
-
גילוי דעתא בגיטא ודברים שבלב
גילוי דעתא בגיטא ודברים שבלב תוכן : פתיחה ביאור נוסף בשורש המחלוקת נפקא מינה א' בין ביאורי הסוגיה - מחלוקת המפרשים באומדנא דמוכח הבנת גילוי הדעת במעשה שבגמ' נפקא מינה נוספת בין הדרכים האמורות - מחלוקת התוס' והרשב"א ביאור בדברי רש"י לאור האמור (פה עד למטה צריך להיות ריק – לא יודע איך עושים את זה... דברי התוס' רי"ד בביאור שורש המחלוקת ----------------------------------------- – ביאור דברי...- מרכז
- 27 דקות זמן קריאה
- צפיות: 525
- תודות: 5
- הערות: 4
-
התשוקה לחיזוק
ירידת הדורות, מושג שכה הרבה נרעשו ממנו, יראו ממנו, נשתמשו בו הלוך וחזור, להסביר, לאיים, ולהפחיד, אך לשווא, אין אנו באים כעת לדבר על עצמותו של מושג רק על אחד מהשפעותיו הקשות יותר, השפעה שמתחוללת כל העת וגורמת לעיוות מהתפיסה הנכונה, רובינו איננו שמים לב כלל שהרגשתינו שגויה היא, המעטים ששמים לב משתדלים להרחיק מליבם מחשבות פסול אלו בחושבם שאלו מחשבות של כפירה, אבל אני לא אמנע מלכפור, כי לכפור אין...- תשבי
- 5 דקות זמן קריאה
- צפיות: 885
- תודות: 7
- הערות: 8
-
מתי שנת השמיטה?
מתי שנת השמיטה הטור והב"י והדרכ"מ בחו"מ סימן סז,א אות ט, והטור והב"י ביו"ד סימן שלא,יט ד"ה ושמיטה, הביאו מחלוקת ראשונים האם שנת פ"ח לאלף השישי היא שמיטה או שנת פ"ט, ויש בדברי הטור בשני המקומות חילופי נוסחאות, ויש נוסחאות שכתוב בהם שלרש"י היא בשנת פ"ז. דבר ברור הוא שמחלוקת זו קיימת בכל שמיטה ושמיטה, אבל כדי לפשט את הדיון, נעמיד את המחלוקת על השמיטה של סביבות שנת פ"ח לאלף השישי. כשמעיינים...- כמעיין המתגבר
- 5 דקות זמן קריאה
- צפיות: 444
- תודות: 10
- הערות: 4
ברש"י (בראשית מ"ו א') הביא בשם המדרש "חייב אדם בכבוד אביו יותר מבכבוד זקנו לפיכך תלה ביצחק ולא באברהם". ובמהרי"ק (שורש ל') פסק שאין אדם חייב בכבוד אבי אביו, והרמ"א הביא שיטת המהרי"ק וכתב דלא נראה, והוכיח מהמדרש הנ"ל, וכן הקשו עליו הט"ז והדרכי משה שתמוה שנעלם מהמהרי"ק רש"י בשם המדרש הנ"ל שמפורש...
הידורים ודקדוקי הלכה בחג הפסח – חלק ג' ~ מכירת חמץ
מפי הגאון
רבי משה שטרנבוך שליט"א
שנת ה'תשע"ח
בתוספת מקצת הערות ממני הקטן
יז] ראוי לשלם לרב המוכר במכירת חמץ, מפני שאם הרב יהא רק שליח בעלמא, אסור לסמוך עליו בדאורייתא, ומכירת חמץ יסודה להציל איסור דאורייתא, [ואף שמהתורה מספיק בביטול, אבל...
מצינו בדברי חז"ל [ב"ר טז, ד] מושג הנקרא: 'תורת ארץ ישראל', דהיינו שיש לימוד והוראות מיוחדות השייכות דווקא בארץ ישראל.
ולכאורה ההבדל שמצאנו בתורה בין ארץ ישראל לחו"ל, שייך רק בחלק המצוות המעשיות, שבזה ישנם מצוות התלויות בארץ שאין מקיימים אותן בחו"ל.
אבל נראה לברר בעזרת השם בסדרת מאמרים, שאין זה...
הידורים ודקדוקי הלכה בחג הפסח – חלק ב' - ביעור חמץ
מפי הגאון
רבי משה שטרנבוך שליט"א
שנת ה'תשע"ח
בתוספת מקצת הערות ממני הקטן
ז] בביטול חמץ אנו מדקדקים שלא לומר "ליבטל וליהוי הפקר בעפרא דארעא", (בתוספת וא"ו – וליהוי), שמלשון זה משמע שכוונתו לבטל החמץ וגם להפקירו [ושההפקר יהא כעפרא דארעא], והרי...
הידורים ודקדוקי הלכה בחג הפסח – חלק א' ~ בדיקת חמץ
מפי הגאון
רבי משה שטרנבוך שליט"א
שנת ה'תשע"ח
בתוספת מקצת הערות ממני הקטן
א] ראוי להודיע ולפרסם לתושבי אמריקה הנמצאים בחג הפסח בארץ ישראל [וכן לתושבי שאר מדינות שהזמן שם מאוחר מהזמן בארץ ישראל], שלדעת הרבה פוסקים איסור בל ייראה תלוי במקום...
פתיחה
נאמר בתורה (ויקרא י"ט כ"ז): "לא תקיפו פאת ראשכם ולא תשחית את פאת זקנך", הקפה זו פירושה שלא לגלח את הראש בצורה שיהיה ניתן להקיפו בעיגול ללא הפסקת שערות. דהיינו, סוף הראש הוא סוף צמיחת השערות שבמצח, וסוף צמיחת השערות שמאחורי האוזניים, וסוף צמיחת השערות שבאחורי הקודקוד (משם ולמטה הוא כבר...
א. הבעיה – חוסר קשר פנימי לסיפור יציאת מצרים
עובדה היא[1] שבעמדינו לקראת המצוות הקשורים ליציאת מצרים שזה כולל חלק ניכר ממצוות התורה, הננו נפגשים בתחושת ניכור, רובינו לא מתחברים באמת בקשר טבעי לסיפור של יציאת מצרים, להרגיש שזה משהו ששייך לנו ושאנו חלק מהסיפור הזה, ואם כי בהחלט נכון שאחרי מאמצים...
ניסן – ראש חודשים
לרפואת האשה החשובה חנה בת יהודית לרפו"ש
לעניין מה ניסן ראש חדשים??? >>> מצות קידוש החודש או מצוות חשבון החדשים??? >>> סדר החדשים מתחיל בניסן??? >>> מניין החדשים למניינם??? >>> האם השתנה המצוה כשעלו מאשור??? >>> מדוע מניין ניסן ראשון זכר ליציאת מצרים??? >>> מתי יש איסור תענית...
בדין סמיכת גאולה לתפילה - חלק ד' 'הפסקים שהם חלק מהתפילה בתפילת ערבית בחול'
הגמ' בברכות דף ד: אחר שהיא מביאה את דברי ר' יוחנן שצריך לסמוך גאולה לתפילה, שואלת וז"ל:
היינו, שמצאנו ב' הפסקים בין הגאולה לתפילה בערבית – ברכת השכיבנו ופסוק 'ה' שפתי תפתח'.
והגמ' עונה, שזה נחשב כגאולה אריכתא. וזה...
בדין סמיכת גאולה לתפילה - חלק ג' 'האם גם ביום טוב אין צריך לסמוך'
כתוב בספר מנהגי המהרי"ל במנהגי ראש השנה אות ב' וז"ל:
השואל שאל, שלכאורה כפי שנתבאר במאמר הקודם שבשבת יש סוברים שכיוון שאינו יום צרה אין צריך לסמוך גאולה לתפילה, אם כן גם יום טוב אינו יום צרה ולכאורה אין צורך לסמוך גאולה...
בדין סמיכת גאולה לתפילה - חלק ב' 'האם גם בשבת צריך לסמוך'
האור זרוע בהלכות קריאת שמע סימן י"ד כתב וז"ל:
היינו שכיוון שהירושלמי כתב שנלמד דין זה מתהילים כמו שהבאנו בחלק הקודם מדברי רש"י בברכות וז"ל:
ומכיוון שהלימוד הוא מיענך ביום צרה, ושבת אינה יום צרה – לכן אמר רבינו תם שבשבת אין לחוש לסמוך...
בדין סמיכת גאולה לתפילה - חלק א' 'מקור הדין וטעמו'
במאמרים הבאים נעסוק בדין סמיכת גאולה לתפילה, מקורה, טעמיה, ובמה כן מותר להפסיק ביניהם.
מקור הדין הוא מהגמ' בברכות דף ד: וז"ל:
ר' יוחנן פליג על ריב"ל שם שס"ל שקריאת שמע היא אחר שמונה עשרה, אבל להלכה אנו סוברים כר' יוחנן.
וברש"י שם:
היינו...