-
אנא הקדישו כמה רגעים לתפילה ולאמירת תהילים לרפואת אחד מחו"ר הפורום, הרב שלמה ברוך בן רבקה, לרפואה שלמה בתוך שאר חולי ישראל.
קריאת תהילים | כל פרק תהילים, כל תפילה וכל חיזוק - לזכותו ולרפואתו
מאמרים
-
ביאור המנהג לכפול את הפס' השיבנו בסיום איכה
נהגו לכפול הסיום קריאת איכה את הפס' השיבנו וגו', וכבר מובא מנהג זה ברש"י בסוף המגילה, ובי' רש"י שהוא בשביל שלא לסיים בפסוק כי אם מאוס מאסתנו וגו' שהוא דברי תוכחה. והנה, בירושלמי ברכות פ"ה ה"א 'שכן מצינו בנביאים הראשונים שהיו חותמין את דבריהן בדברי שבח ובדברי נחמות, אמר ר' אלעזר חוץ מירמיהו שחתם בדברי תוכחות, אמר לו רבי יוחנן עוד הוא בדברי נחמות חתם ואמר (ירמיהו נא) ככה תשקע בבל, לפי שהיה...- יאשע בער
- 4 דקות זמן קריאה
- צפיות: 1K
- תודות: 13
- הערות: 10
-
איך מתאבלים על חסרון המקדש,
איך מתאבלים על חסרון המקדש: הנביא ירמיה מתאונן, "ציון היא אין דורש לה" ובגמ' בסוכה [מא:] מכלל דבעיא דרישה, וע"כ אומרת הגמ', כך, הדין הוא שמדאו' בעי ליטול ד' מינים במקדש כל הימים ובמדינה ביום הראשון, משחרב בית המקדש התקין רבן יוחנן בן זכאי, שיהא לולב ניטל במדינה שבעה זכר למקדש, ולכאו' אם העניין הוא מדרישת המקדש, קשה מדוע הלכה זו לא מוזכרת בהל' ט' באב? הרי שם מוזכר, הרבה דברים שעושים זכר...- למדן משורר
- 3 דקות זמן קריאה
- צפיות: 291
- תודות: 10
- הערות: 8
-
בעניין אין ישיבה בעזרה – חלק א'
בעניין אין ישיבה בעזרה – חלק א' כתב הרמב"ם (הלכות בית הבחירה פרק ז הלכה ו): ואסור לכל אדם לישב בכל העזרה ואין ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד בלבד שנאמר (שמואל ב' ז, יח) ויבא המלך דוד וישב לפני ה', ע"כ. הטעם לאיסור זה ומצאנו כמה טעמים לאיסור זה: א. רש"י ביומא (דף סט עמוד ב ד"ה אין, וכ"ה בדף כה עמוד א ד"ה אין) כתב, שהמקור הוא מדכתיב (דברים יח, ה) "לעמוד לשרת", וכן (שם, ז) "העומדים שם לפני...- גרינפלד
- 4 דקות זמן קריאה
- צפיות: 383
- תודות: 7
- הערות: 3
-
בגדר המלקות בעדים זוממים דבן גרושה וחלוצה
המשנה במכות דף ב ע"א: "כיצד העדים נעשים זוממין : מעידין אנו באיש פלוני שהוא בן גרושה או בן חלוצה, אין אומרים יעשה זה בן גרושה או בן חלוצה תחתיו אלא לוקה ארבעים...". טעם הדין מוסבר בגמ': "דאמר קרא 'ועשיתם לו כאשר זמם' - לו ולא לזרעו" - בן גרושה נפסל, ופסולו עובר לזרעו אחריו. מכח הפסוק לא ניתן להעביר פסול זה לבני העדים, ולכן גם הם אינם נפסלים. ואם תאמר: "ולפסלוהו לדידיה ולא ליפסלו לזרעיה?"...- פלדמן
- 11 דקות זמן קריאה
- צפיות: 299
- תודות: 9
- הערות: 4
-
בענין אין הפסח נאכל אלא על השובע
אשר גאלנו וגאל את אבותינו ממצרים והגיענו ללילה הזה לאכול בו מצה ומרור כן ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו יגיעינו למועדים ולרגלים אחרים הבאים לקראתינו לשלום שמחים בבנין עירך וששים בעבודתך ונאכל שם מן הזבחים ומן הפסחים [הגדה] הנה אנו אומרים קודם "מן הזבחים" ואח"ז "מן הפסחים", ועי' במרדכי [פסחים דל"א מדפי המרדכי טור ב] וז"ל ה"ג זבחים קודם פסחים משום דחגיגה היתה באה קודם הפסח וכדמפרש טעמא בפסח שני כדי...- נראה לפשוט
- 7 דקות זמן קריאה
- צפיות: 192
- תודות: 10
- הערות: 3
-
לפרשת זכור - "זִכְרֹנֵיכֶם מִשְׁלֵי אֵפֶר" (עומק בפרשת זכור)
כתיב (איוב יג, יב), "זִכְרֹנֵיכֶם מִשְׁלֵי אֵפֶר לְגַבֵּי חֹמֶר גַּבֵּיכֶם". ובמדרש תנחומא, פרשת כי תצא, "זכור את אשר עשה לך וגו', רבי תנחומא בר חנילאי פתח 'זכרוניכם משלי אפר לגבי חומר גביכם', אמר הקדוש ברוך הוא לישראל אותן שתי זכירות שכתבתי לכם בתורה הוו זהירין בהן 'תמחה את זכר עמלק', 'זכור את אשר עשה לך עמלק' - 'משלי אפר', משולי אפר, אם זכיתם אתם בניו של אברהם שהמשיל עצמו כאפר שנאמר 'ואנכי...- בן תורה
- 4 דקות זמן קריאה
- צפיות: 190
- תודות: 9
- הערות: 2
-
כמה מכוערת היא המחלוקת!
כמה קשה מכוערת וסוערת היא המחלוקת וכמה רך שליו וענוג הוא השלום. ליבת המחלוקת לא פורצת בין רגע, היא עוברת תהליך הדרגתי מתמשך ומתפתח עם נקודות יציאה רבות, וככל שממשיכים לעסוק ולהפוך בה- או אז היא מתפרצת כהר געש, מוחקת גבולות ושואבת פנימה את בעליה, והשלכותיה המסוכנות הם מעבר למה ששיער 'החולק' בראשית דרכו... אז צא החוצה בן אדם, כבר בנקודת היציאה הראשונה... ארבעה הדגשים מהותיים בעניין המחלוקת...- נדיב לב
- 3 דקות זמן קריאה
- צפיות: 970
- תודות: 12
- הערות: 7
-
בארה של מרים - חלק ג'
מקום גניזת הבאר כפי שנתבאר לעיל, לאחר מיתת מרים חזרה הבאר בזכות משה ואהרן, והגמרא בתענית (דף ט.) אומרת שלאחר שמת אהרן המשיכה הבאר רק בזכות משה, וכשמת משה פסקה הבאר מלנבוע. וז"ל הגמרא: אבל מה קרה עם הבאר מאז שהפסיק לנבוע – אין בידינו מקור, אבל כפי שנראה בהמשך הבאר הגיעה לארץ ישראל ביחד עם עם ישראל, ונגנזה שם. והיכן נגנזה? מצאנו בזה כמה שיטות, ונפרטם כאן. הירושלמי סובר, וכך מפורסם ומקובל...- אחד יחיד
- 2 דקות זמן קריאה
- צפיות: 808
- תודות: 7
- הערות: 3
-
במעלת חיוב הקשבה לחזרת הש"ץ ולקדיש וחומר העוון של השח שיחת חולין – חלק א'
במעלת חיוב הקשבה לחזרת הש"ץ ולקדיש וחומר העוון של השח שיחת חולין – חלק א' עיקר תקנת "חזרת הש"ץ" מתקנת אנשי כנסת הגדולה: שלאחר שסיימו הציבור את תפילתן חוזר הש"ץ ומתפלל בקול רם כל התפילה. סיבת התקנה: כתב הרמב"ם בשו"ת פאר הדור סימן קמ"ח תיקנו חכמים ז"ל שירד ש"ץ לפני התיבה להוציא את מי שאינו בקי, ע"כ. וכן כתב הטור בסי' קכ"ד ולאחר שסיימו הציבור תפילתן יחזיר ש"ץ התפילה שאם יש מי שאינו יודע...- גרינפלד
- 5 דקות זמן קריאה
- צפיות: 432
- תודות: 6
- הערות: 3
-
הדלקת נרות ביו''ט שחל ער''ש
בענין הדלקת נרות ביו''ט שחל ליהות ערב שבת שאינה לצורך יו''ט אי איכא הואיל במתני' פסחים מ''ו א. פליגי רבי אליעזר ורבי יהושע בדין הפרשת חלה בטומאה בפסח ואי אפשר לכהן לאוכלה אי צריך לאפות מה שיפריש משום שאם לא יאפוה תחמיץ וסבר ר''א שחייב לאפותה משום דחייב על חימוצה ואע''פ שלא יאכלה ואופה ביו''ט שלא לצורך. וברש''י שם פירש דסבר ר''א דשרי הואיל ובצע מכל חדא וחדא פורתא ורבי יהושע סבר שאינה חייב...- האיש השרוי בשמחה
- 9 דקות זמן קריאה
- צפיות: 457
- תודות: 5
- הערות: 3
יסודותיהם של משפטי הממון - סדרת מאמרים
הפרשה המפורסמת ביותר ברחבי הש"ס היא כל עניני וגדרי ההנהגות בספק ממון, היינו האופן שבו אנו נוהגים כאשר עומד לנגד עינינו ממון שאין אנו יודעים למי הוא שייך, הן משום טענותיהם, הן מצד המציאות, הן מצד עדויות סותרות, והן מצד שאין לנו שום ידיעה בענין, כולם כלולים...
עיון בדעת התוס' בגדר חובת הגדת עדות.
א.
הובא בתחילת הכתבים בנידון דידן נקרא "חובת הגדת עדות". והדין הוא היודע עדות לחבירו (ויש לחברו תועלת בה) חייב להעיד.
והנה ע"פ דברי רש"י. והמבואר ע"פ ביאור הגרי"פ פערלא (סה"מ לרס"ג עשה פ"ד), הא דאיכא חובה להעיד מבואר בבירור. א. בדברי רש"י "עליכם מוטל חובה"...
בעלות והמסתעף
ראיתי צורך להעמיד דברים על דיוקם באופן פשוט ומתומצת מסוגיות רבות בעניין בעלות.
בעלות: ענין זה אנו פוגשים בחלק ניכר מהסוגיות בסדר נזיקין, כאשר בכל מקום ההגדרות והחילוקים עולים שוב ושוב, ולעיתים אף ללא שום קשר, ראיתי צורך להגדיר את חלקי הבעלות באופן השווה לכל נפש, ועל כל פנים אין...
חילקתי לשני חלקים, חלק א', עיקרי הדיון התורני בעניין, חלק ב' התייחסות מבחינה היסטורית,
חלק א:
נחלקו הראשונים במקור לתענית אסתר ודעותיהם התחלקו לשלושה,
דעת הראב"ד וסייעתו, מדכתיב במגילת אסתר (ט-לא) "לְקַיֵּם אֵת יְמֵי הַפֻּרִים הָאֵלֶּה בִּזְמַנֵּיהֶם כַּאֲשֶׁר קִיַּם עֲלֵיהֶם מָרְדֳּכַי...
המקור בתורה לדין חובת הגדת עדות:
א.
הנידון הראשון בדיני עדות הוא דין הנקרא "חובת הגדת עדות" וכלשון רבינו המחבר בשו"ע (חו"מ סי' כ"ח ס"א) "כל מי שיודע עדות לחבירו וראוי להעידו ויש לחבירו תועלת בעדותו חייב להעיד",
דין זה נלמד מתוך דברי הכתוב (ויקרא ה - א) "ונפש כי תחטא ושמעה קול אלה. והוא עד או...
פרק ב'
"ענין היציאה אל השדה"
הנה השתרש אצל גדולי ומקובלי צפת המנהג לצאת בקבלת שבת אל השדה בכדי להקביל את שבת המלכה, מקור המנהג בפשוטו הוא ע"פ הגמ' בשבת [קיט:] שמבואר שם על ההכנות האמוראים לכבוד שב"ק, ואמרו שם ר' חנינא מיעטף וכו' כמ"ש לעיל ומשמע בגמ' דאף מה שעשה ר"ח לכבוד שבת אינו מעיקר הדין...
בעלי חיים לפי סדר האל"ף בי"ת
חלק ח'
סוּס
הסוס מתחלה מכוער ולבסוף יפה/ משענת הסוס על ידיו/ האם הסוס מסור לבעליו/ הסוס בטבעו שמח/ הסוסים מגביהים לבו של אדם ומשמחים אותו/
א] כן דרך החמור בתחילה חמוד ולבסוף נעשה מכוער, והסוס מתחלה מכוער ולבסוף יפה. (רש"י דברי הימים א' א, מא)
ב] רבי יוסי אומר...
תנא ופליג
המושג "תנא הוא ופליג" ידוע לנו כמשפט המגיע אחרי שמו של רב. אך לא רק! אבל האמת היא שיחידים הם שנאמר עליהם דבר זה
בכמה מקומות בש"ס מובא המושג תנא ופליג אולם רוב ככל זה נאמר על רב וכמו בעירובין נ ב' ועוד כהנה
אולם בב"מ ה' א' נאמר גם על ר' חייא שהיה גם רבו של רב
ומדמצינו שרב חייא ורב...
חבורה במלאכת "זורע"
א. במשכן: היו זורעים סממני צבע לצורך צביעת תכלת וארגמן ותולעת שני ועורות אילים, כן נראה מדברי רש״י שבת ע״ג א׳ ד״ה האופה כו׳.
אמנם במנחת חינוך פרשת יתרו מצוה ל״ב במוסך השבת אות א׳ כתב דלכאורה במדבר לא היה חרישה וזריעה כי עפר מדבר אינה מצמחת, אך מצינו בתו׳ חולין פ״ח ב׳ דמ״מ...
בס"ד
'ועשית את הקרשים למשכן עצי שטים עומדים'
(פרשת תרומה, שמות פרק כו פסוק טו)
למה עצי שטים, למד הקדוש ברוך הוא דרך ארץ לדורות,
שאם יבקש אדם לבנות ביתו מאילן עושה פירות,
אומר לו, ומה מלך מלכי המלכים שהכל שלו,
כשאמר לעשות משכן, אמר לא תביא אלא מאילן שאינו עושה פירות,
אתם על אחת כמה וכמה.
מדרש...
מתנה ע"מ להחזיר במתנות לאביונים
הנה הפמ"ג מסתפק (או"ח משבצות זהב סימן תרצ"ד ס"ק א') אי מהני לקיים מצות מתנות לאביונים במתנה ע"מ להחזיר וז"ל, נסתפקתי, מתנה לאביון אם מהני על מנת להחזיר. ומשלוח מנות לא מהני, כי מנות מאכל ומשקה שישמחו בפורים, עיין סימן תרצ"ה (סעיף ד'), מנות לשון הכנה, מן הוא (שמות...
בעלי חיים לפי סדר האל"ף בי"ת
חלק ז'
נָחָשׁ
איך מבריחים נחשים מהבית/ מעשה משפט שלמה המלך עם הנחש/ אי אפשר להרוג את הנחש אלא בראשו/ איך פיתה הנחש את חוה בהיותה בגן עדן/ גלגל עיניו דומות לשל אדם/
א] אמר רבי יהודה בר רבי סימון, בית שיש בו נחשים, מביאין קרן של איילת ומעשנים בתוכו, ומיד הנחש בורח...