-
אנא הקדישו כמה רגעים לתפילה ולאמירת תהילים לרפואת אחד מחו"ר הפורום, הרב שלמה ברוך בן רבקה, לרפואה שלמה בתוך שאר חולי ישראל.
קריאת תהילים | כל פרק תהילים, כל תפילה וכל חיזוק - לזכותו ולרפואתו
מאמרים
-
גדר הקנין באשה
משנה קידושין דף ב. האשה נקנית בשלושה דרכים וקונה את עצמה בשתי דרכים נקנית בכסף בשטר ובביאה וכו' והנה בראשית המסכת קודם שניגשים לבאר את עצם ענייני המסכת חובה לבאר מהו מהות הקנין באשה מהו ומה תוכנו ואיזה דברים נובעים מכוחו הנה ברמב"ם פרק א' מהלכות אישות הלכה א' כתב וז"ל: קודם מתן תורה היה אדם פוגע אשה בשוק אם רצה הוא והיא לישא אותה מכניסה לביתו וכו'.עכ"ל. ומשמע מלשון הרמ' שגם קודם מתן תורה...- צריך ביאור
- 8 דקות זמן קריאה
- צפיות: 755
- תודות: 7
- הערות: 9
-
חסידים ומתנגדים - פרקי עיון בתולדות המחלוקת | פרקים ג-ד: הגר"א והנודע ביהודה
פרק שלישי: הגר"א והחסידות - האגרות שמאחורי המחלוקת בשנת תקנ"ז נשלחה מווילנה איגרת לקהילת פינסק. במרכזה עמדה שאלה חריגה: האם המכתב החריף שנשלח קודם לכן בשם הגר"א אכן נכתב על ידו? אנשי וילנה מספרים שהגיעה אליהם איגרת מפינסק, ובה ידיעה כי החסידים טוענים שהמכתב הקודם מזויף. תשובתם נועדה לאשר את מקורו. הם מעידים שהגר"א עצמו כתב את הדברים, ומעתיקים את נוסח האיגרת. ההתכתבות הזאת פותחת צוהר אל...- חריף ובקי
- 8 דקות זמן קריאה
- צפיות: 149
- תודות: 11
- הערות: 3
-
"סוד הנעלים" ג'
בביאור הגמ' לעולם ימכור אדם קורות ביתו ויקח מנעלים איתא בגמ' שבת [קכט.] אמר רב יהודה אמר רב: לעולם ימכור אדם קורות ביתו ויקח מנעלים לרגליו, ופרש"י - שאין לך ביזוי מן המהלך יחף בשוק, וביאר המהרש"א דלפי סוגיין דשמעתין נראה דמשום צינה נגעו בה וכדאמרי' פ' יוה"כ חיה תנעול סנדל כל שלשים יום משום צינה וה"פ ימכור אדם קורות ביתו גם שהוא קשה מחמת השמש דזרחה עליו תמיד כדלקמן מ"מ ימכרם כדי לקנות לו...- הכהן הגדול
- 8 דקות זמן קריאה
- צפיות: 284
- תודות: 11
- הערות: 2
-
בדיני קביעות לסעודה, בראשונים ובפוסקים
יסוד הקביעות בגמרא ובהלכה איתא במשנה (ברכות מב.) 'היו יושבין לאכול כל אחד מברך לעצמו, הסבו אחד מברך לכולן'. ופירש"י (ד"ה כל אחד) טעם ההסיבה 'דאין קבע סעודה בלא הסיבה'. ואיתא תו בגמרא שם (מב:) לתרץ הסתירה בין המשנה שמחייבת הסיבה בשביל קביעות, לברייתא שפסקה 'עשרה בני אדם שהיו הולכים בדרך ואכלו, כל אחד מברך לעצמו. ישבו לאכול, אחד מברך לכולם'. ומוקים ר"נ בר יצחק את הברייתא בכגון שאמרו 'ניזיל...- שמעון הגלילי
- 8 דקות זמן קריאה
- צפיות: 232
- תודות: 8
- הערות: 2
-
בדיני ומנהגי בין המצרים – חלק ג'
בדיני ומנהגי בין המצרים – חלק ג' יל"ע אם דיני בין המצרים מתחילין מליל י"ז תמוז או מבוקרו של י"ז יל"ע האם דיני בין המצרים הנוהגים מי"ז תמוז ואילך מתחילים כבר מליל י"ז או רק מבוקרו של י"ז תמוז, כתב החיד"א בשו"ת חיים שאל חלק א' סימן כ"ד דאין לברך שהחיינו בליל י"ז תמוז או לאכול בשר לאלו הנוהגים להחמיר בזה מי"ז, דדיני בין המצרים נוהג מליל י"ז, עי"ש דמסיים דכן המנהג פשוט בארץ הצבי. ויש לנהוג כן...- גרינפלד
- 5 דקות זמן קריאה
- צפיות: 562
- תודות: 6
- הערות: 4
-
במהות ענין התשובה ובענין תשובה בדורינו
במהות ענין התשובה ובענין תשובה בדורינו א} ידוע דברי המבי''ט כי חקרנו על גדר התשובה ומצאנוהו והוא שיבה לה' מריחוק החטא, והוא מוכח מיניה וביה מלשון ''תשובה''' שהוא מלשון שיבה, והינו שנשמת ישראל בשורשה הרי הוא מחובר וקרוב לקוב''ה והחטאים מבדילים וע''י התשובה הוא חוזר לאותו מקום של קרבה להשי''ת. וקרבה זו כמובן דאין ענינה רק בהרגשה בעלמא אלא היא הגדרה בכל המציאות החים של האדם, האם במציאותו הוא חי...- אברך קלאסי
- 10 דקות זמן קריאה
- צפיות: 238
- תודות: 9
- הערות: 4
-
האם קופסאות שימורים צריכות טבילה בשימוש חוזר
בעניין טבילת קופסאות שימורים שאלה: ישנם אנשים שאחרי שגמרו להשתמש בקופסאות השימורים (העשויות פח) הם לא זורקים אותם אלא שומרים אותם לשימוש חוזר, כגון לבשל בהם ביצים קשות וכדו'. השאלה היא האם הקופסאות האלו צריכות טבילה לפני השימוש הרגיל שלהם, ואם לא האם כשמשתמשים בהם שימוש שלא לכך הם נועדו, האם אז הם כן יצטרכו טבילה? ביאורים והוספות: המהרי"ל דיסקין (קונטרס אחרון סימן ה קלו) כתב לעניין הקונה...- בעל דבר
- 5 דקות זמן קריאה
- צפיות: 145
- תודות: 13
- הערות: 3
-
עץ יוסף מתחבר לעץ יהודה
בס"ד כתוב בפרשת ויגש (בראשית מ"ו, כ"ח) "ואת יהודה שלח לפניו אל יוסף להורות לפניו גשנה ויבואו ארצה גושן" ואיתא במדרש רבה (פרשה צה) ואת יהודה שלח לפניו, ר' חנינא בריה דרבי אחא ורבי חנינא, חד אמר להתקין לו בית דירה, וחד אמר להתקין לו בית ועד שיהא מורה בו דברי תורה ושיהיו השבטים לומדים בו, והדברים תמוהים, למ"ד ששלח אותו להתקין לו בית ועד שיהא מורה בו דברי תורה, והרי יוסף למד תורה גם במצרים כפי... -
רוממות יום שמיני עצרת ושמחת תורה – בעומק הפשט, הסוד, העבודה וההלכה
פרק א: במהות יום שמיני עצרת – פזר קש"ב, יחידות ודביקות העליונה הנה במבואו של יום הקדוש והנורא, שמיני עצרת, עומדים אנו משתאים מול פלא מהותו של יום זה. לכל יום טוב מימי מקראי הקודש חזות משלו ומאורע היסטורי ורוחני המגדיר את עצמותו: בחג המצות – גאולת מצרים ויציאתנו מעבדות לחרות; בחג השבועות – זמן מתן תורתנו בהר סיני; בחג הסוכות – זכר לענני הכבוד שהקיפם הקב"ה לבני ישראל במדבר. אולם בבואנו לתור...- חנני
- 12 דקות זמן קריאה
- צפיות: 159
- תודות: 8
- הערות: 3
-
בדין "יצא מוציא" מתי אמרינן ומתי לא אמרינן – חלק ג'
בדין "יצא מוציא" מתי אמרינן ומתי לא אמרינן – חלק ג' יא. מי שעדיין לא יצא ידי חובה ומכוין להוציא את השומע ולא את עצמו, בזה נמי בעינן לדין יצא מוציא, דכל שלעצמו לא חל שם מצוה על המעשה הרי אנו צריכים שיחול שם מצוה רק משום שהשומע מכוין למצוה, והיינו חידושיה ד"יצא מוציא", חו"ב ר"ה כ"ט א'. יב. יש לעי' בברכת בורא נפשות רבות אם דינה כדין ברכת המזון שאם יצא אינו מוציא, או"ד דוקא ברכת המזון כדאיתא...- גרינפלד
- 4 דקות זמן קריאה
- צפיות: 354
- תודות: 3
- הערות: 2
כללי ההנהגות בספק ממון חלק ב' - פתח דבר
בהמשך לפרק א' בסדרה - "יסודותיהם של משפטי הממון.
הנה כלל גדול הוא בכל עניני וגדרי ההנהגות והבירורים בספקי ממון, דכאשר אנו באים להכריע הכרעות בספק ממון, אין אנו באים לפסוק הכרעות ופסקים הלכתיים מדיני והל' הספקות, דכאשר אנו דנים ובאים להביא דינים מצד...
דבר גוש בשבת
דברי המגן אברהם
כתב המג"א בסימן שי"ח ס"ק מ"ה דהא דאסור לטוח שמן ושום על צלי, זה לאו דוקא כנגד המדורה, אלא כל שהיד סולדת בו אפי' בכלי שני, אסור. דכיון דדבר גוש הוא יש בזה בישול.
דעת הט"ז
לכאו' כך היה נראה גם בדברי הט"ז שם שכתב שהוא הדין כשמעבירו מהאש כל זמן שהיד סולדת בו...
ברכת "הרב את ריבנו"
ברוך אתה ה', אלקינו מלך העולם,
הרב את ריבנו.
והדן את דיננו.
והנוקם את נקמתנו.
והמשלם גמול לכל אויבי נפשנו.
והנפרע לנו מצרינו:
ברוך אתה ה', הנפרע לעמו ישראל מכל צריהם האל המושיע:
ישנם כאן חמשה לשונות של "מלחמות ה'" כנגד צרינו ואויבי נפשנו. והנה יש לשאול על נוסח הברכה...
הדיעות שס"ל שקמים מאוחר בשבת
המרדכי בשבת [סי' שצח'] כתב וז"ל: "על מה שנהגו העולם שכל ימי השבוע מתעוררין בבקר לבית הכנסת להתפלל או ללמוד ובשבת ישנים יותר בשחרית זהו טעמו של דבר שבכל ימי השבוע נאמר בתמיד של שחר בבקר בבקר ובתמיד של שחר דשבת לא נאמר בבקר אלא וביום השבת ולשון זה משמע איחור כדמשמע...
ב. דעת התוס' בגדר דהפשא"ס ובביאור הסוגיות דפשא"ס לדעתם:
גדר דהפשא"ס ובכח דמיגו דפשא"ס | החילוק בין דעת רש"י לדעת התוס' | בסוגיא דקיום שטרות. ובעניין אנן סהדי | בסוגיא א"א הייתי, ב' ביאורי הב"י במהלך הסוגיא | הצריכותא לג' הסוגיות דפשא"ס:
בגדר דפשא"ס לדעת התוס' וחילוק בין דעת רש"י לתוס':
ביארו...
א. דעת רש"י בגדר דהפשא"ס ובביאור הסוגיות דפשא"ס לדעתו:
ג' סוגיות דפשא"ס | גדר פשא"ס לדעת רש"י ובעניין דע"פ אנו חיים | בסוגיא דקיום שטרות, בביאור אמאי הוצרכו לפשא"ס ובעניין כיון שהגיד | בסוגיא דאיסורי אשת איש קושיית הגמ' "מנין לפשא"ס" ובעניין שאחד"א | הצריכותא לג' הסוגיות דפשא"ס
פתיחה הסוגיות...
בעלי חיים לפי סדר האל"ף בי"ת
חלק י'
פִּיל [חלק ב']
האם שֶׁנְהַבִּים הוא שמם של הפילים/ כמה שנים הפיל חי/ לאן הפיל נעלם לפתע פתאום/
ו] שֶׁנְהַבִּים וְקֹפִים וְתֻכִּיִּים (מלכים א' י, כב). אמר בו התרגום שן פיל, ושמא סבר בו שהיא מלה מורכבת. (ספר השרשים ח"ב לרבינו יונה בן גנאח)
ז] אמר ר' יצחק...
עירוי מכלי ראשון על כלי שני בשבת
בבית יוסף סימן רנג ס"ד כתב בשם רבנו יונה שאסור לערות מים חמים הטמונים מערב שבת לתוך קדירה שהתבשיל שבתוכה מצטמק. משום שיש לחשוש שלפעמים האחד יד סולדת בו והשני אין היד סולדת בו. ונמצאו מבשלין בשבת. ואע"פ שהן רותחין אם פסק כח רתיחתן יש בהם משום בישול. עוד כתב בשם...
תקנת בני הכפרים
א
מבואר במשנה שהכפרים מקדימים ליום י"א י"ב י"ג וכתב רש"י בסיבת הפטור וז"ל: "והכפרים אינם בקיאים לקרות וצריכים שיקראנה להם אחד מבני העיר ולא הטריחום חכמים להתאחר ולבוא ביום י"ד" ולפני זה מסביר שבשני וחמישי מתכנסים שם לב"ד וליישב עם הגמ' בד"ד: שאומרת שהסיבה היא מפני שמספקים מים...
ביאור התרוה"כ - הנהגת ידיעה | ביאור הקצוה"ח - הודאת בע"ד | ביאור השעה"מ - נדר:
פתיחה, בטעם דמיירי בשאחד"א ותמצית הביאורים בגדר שאחד"א:
הנה משמע ממתני' (כתובות דף כ"ב ע"א) דכשאישה אומרת אשת איש הייתי נעשה דין ודבר מדבריה [א] וא"כ נמצא דלאשה יש נאמנות לומר, שאשת איש היא.
וקשה דהכא וודאי בלא עדים...
מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה - לך והודיעם
גמרא שבת י:
א"ל הקב"ה למשה מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה ואני מבקש ליתנה לישראל לך והודיעם.
מכאן אמר רשב"ג הנותן פת לתינוק צריך להודיע לאמו.
מאי עביד ליה אמר אביי שאיף ליה משחא ומלי ליה כוחלא, והאידנא דחיישינן לכשפים מאי אמר רב פפא שאיף ליה...
ביאור הריטב"א דהוי פסול דמפ"כ ממש | מח' ר"ה ור"י ע"פ דעת הריטב"א:
דברי רש"י בסוגיא וקושי בדבריו
בסוגיא (כתובות דף כ ע"א) ביאר רש"י דהא דכותב אדם עדותו על השטר, ומעיד עליה אפי' לאחר כמה שנים, מיירי שיכול אדם לכתוב עדותו על פיסת קלף, כדי שבשעה שיצטרכו לעדותו יוכל להיעזר בקלף, ונקרא בלשון הראשונים...