מאמרים
-
מצוות ישיבה בסוכה - חובת קריאה
נכון, אנו אחרי סוכות, אך בשביל שנה הבאה חובת קריאה כבר היום. א. הקשו התוס' סוכה ד"ט ע"א אמאי בעינן קרא למפסל סוכה גזולה תיפו"ל דהו"ל מהב"ע, עיי"ש מש"כ דמהב"ע אינו אלא מדרבנן והכא פסול היינו מדאו', וידוע מש"כ המנ"ח מצווה שכ"ח ביישוב קושייתם דתרתי מצות עשה נינהו, חדא מצווה חיובית אקרקפתא דגברא, וכגון אכילת כזית ראשון בסוכה, והנחת תפילין וכו', והב' מצוות אשר אין המה עיקר חיוב מצ"ע, ואין המבטלם...- נראה לפשוט
- 31 דקות זמן קריאה
- צפיות: 379
- תודות: 8
- הערות: 3
-
הקפת שדה ע"י צורות הפתח - שאלה למעשה - חלק ב
הגדרת ההיקף הנצרך לשדה שבתוך העיר: נחזור לענייננו, האם מועיל לדעת הרמב"ם להקיף את השדה שבתוך העיר בצורות הפתח ללא עומד מרובה; מקום הספק כאן הוא כיצד להגדיר את הנושא, שהרי כל מקורות הדין של הקפת מקום בצוה"פ, הם לגבי שיירה שחנתה בבקעה (לפירוש תוס' והרשב"א), ד' קונדסין בבקעה (לא לביאור הר"ח), וצוה"פ בפתח המבוי - עוסקים רק בהיקף החיצוני שמיועד להגדיר היכן מקום רשות היחיד המותרת בטלטול; אך לא דנו...- יואל שילה
- 12 דקות זמן קריאה
- צפיות: 345
- תודות: 4
- הערות: 2
-
מהותה של תשובה
וישב ראובן אל הבור והיכן היה ר"א אומר עסוק היה בשקו ותעניתו, א"ל הקב"ה מעולם לא חטא אדם לפני ועשה תשובה, ועתה פתחת בתשובה תחלה חייך שבן בנך עומד ופותח בתשובה תחלה זה הושע שאמר שובה ישראל עד ה' אלהיך ע"כ. ויש לעמוד בדברי המדרש הללו בכמה אנפי, ראשית דהנה בביאור העניין ד"פותח בתשובה תחילה" הביאור הוא להיות הראשון ששב בתשובה, וצ"ע דאם עמד ראובן ראשון א"כ הושע כבר לא היה ראשון, והפשוט בזה דהיינו...- נראה לפשוט
- 7 דקות זמן קריאה
- צפיות: 256
- תודות: 4
- הערות: 2
-
תדיר קודם
האם דין 'תדיר קודם' מדראורייתא בכל המצוות??? >>> האם יש 'תדיר קודם' במוסף ומנחה??? >>> תדיר קודם לכתחילה או לעכובא??? >>> מה קודם קריאת חנוכה או ראש חודש??? >>> מה הדין כשהקדים 'יעלה ויבוא' ל'רצה'??? >>> האם תדיר מדרבנן קודם לשאינו תדיר מדאורייתא??? >>> האם תדיר דוחה את שאינו תדיר??? >>> האם מותר ליטול לולב לפני התפילה??? מִלְּבַד עֹלַת הַבֹּקֶר אֲשֶׁר לְעֹלַת הַתָּמִיד תַּעֲשׂוּ אֶת אֵלֶּה...- פלפולא חריפתא
- מעודכן:
- 9 דקות זמן קריאה
- צפיות: 357
- תודות: 7
- הערות: 3
-
כוונות תקיעת שופר - לפי ביאורי החסידות חלק א
פרק א שופר קטן (סתם) לעומת שופר גדול – דברי האריז"ל לפי משנת החסידות לשון רבינו ר' חיים וויטאל זי"ע (שער הכוונות ענין ראש השנה דרוש ז): סוד תקיעת שופר, ובתחילה אכתוב ענין אחד שנראה לעניות דעתי ששמעתי ממורי זכרונו לברכה, והוא זה, כי ב' שופרות הם, שופר הקטן ביום ראש השנה והוא בתבונה, ושופר הגדול לעתיד לבוא באימא עילאה הנקרא בינה, כמו שאמר הכתוב (ישעי' כז יג): 'והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול'...- נהר מעדן
- 34 דקות זמן קריאה
- צפיות: 147
- תודות: 6
- הערות: 2
-
חלק ב' - יונתן בן עוזיאל ותרגומו
לדמותו של יונתן בן עוזיאל איתא בגמרא (סוכה דף כח:), וז"ל הגמרא: מדברי הגמרא אנו מבינים את עוצם גדלותו של התנא האלוקי יונתן בן עוזיאל. אין לשער ולתאר עוצם קדושתו – אם רבן יוחנן בן זכאי שאמרו עליו שהוא הקטן מבין תלמידיו של הלל הזקן הגיע לדרגות נשגבות כאלו, יונתן בן עוזיאל שהוא הגדול מבין התלמידים על אחת כמה וכמה. ובביאור הענין שכל עוף הפורח עליו נשרף, כתב רש"י וז"ל: ובתוס' שם כתבו בדרך אחר...- אחד יחיד
- 3 דקות זמן קריאה
- צפיות: 2K
- תודות: 10
- הערות: 3
-
טבילת כלים - חלק ג'
כלים המצופים במתכת בגמרא מבואר שרק כלי מתכות צריכים טבילה, מפני שנלמד מדין כלי מדין – ששם כתוב כסף וזהב. והגמרא מחדשת שגם כלי זכוכית חייבים בטבילה – מפני שאפשר להתיכם ככלי מתכות. ויש לדון מה הדין בכלי חרס שמצופים במתכת, האם הם חייבים בטבילה. ובגמרא עבודה זרה דף עה: איתא, וזה לשון הגמרא: וברש"י שם מבאר, וזה לשונו: היינו שיש ספק בגמרא אם כלי חרס שמצופה במתכת – האם הולכין בתר תחילתו שהוא...- אחד יחיד
- 2 דקות זמן קריאה
- צפיות: 171
- תודות: 8
- הערות: 2
-
נוסח המגילה
נוסח המגילה - ולהרג/לפניהם (תמצית מאמרו של הרב מרדכי ברויאר, והערות) מנהג מקובל בקהילות אשכנז לקרוא "להשמיד להרג" ולחזור לקרוא "להשמיד ולהרג" (אסתר ח' י"א), וכן קוראים "לא עמד בפניהם" וחוזרים לקרוא "לפניהם" (אסתר ט' ב'), והציבור מדמה לחשוב שיש כאן קרי וכתיב או ספק מה הוא הנוסח הנכון, ויבואר בזאת שאין כאן כלל מקום לספק, והנוסח הנכון הוא "ולהרג", "לפניהם". מצער הדבר שסופרים ספרדים ותימנים רבים...- יואל שילה
- 3 דקות זמן קריאה
- צפיות: 378
- תודות: 14
- הערות: 5
-
סוד העמוד הראשון: הדרמות, החרמות והענווה המסתתרים בין שיטי ה"הסכמות" שבספרים
ציירו נא בנפשכם את המראה הבא: הנכם קונים ספר חדש, ריחו נודף למרחוק, פותחים את דפיו הראשונים, והנה העין פוגשת מיד באותיות הקטנות, הצפופות והמליציות – הלא היא ה"הסכמה". לעיני קורא פשוט נראה הדבר כדף יבש המלא בתארי רבנות, אך אם נגרד מעט את המעטה ונתבונן באספקלריא של דברי הימים, יפתח לפנינו תיבה מלאה פולמוסים סוערים, מלחמות כלכליות, וסודות עמוקים הטמונים במחשבת ישראל. לשם מה באו ההסכמות לעולם...- נהר מעדן
- 10 דקות זמן קריאה
- צפיות: 315
- תודות: 9
- הערות: 7
-
באולם או ביציע
בסייעתא דשמיא באולם או ביציע ג' אלפים שכ"א אברומי צעד עם אביו ר' פוטיאל במעלה הרחוב, היתה זו שעה קשה לעם ישראל, האיום הגדול של השליט החזק בתבל הולך להתממש, הוא הולך לכבוש את ירושלים, ואמנם כבר מזמן אמר לנו ירמיהו הנביא להפסיק עם הע"ז שגורמת את כל הבלגן, אולם מי יתן לנו פרנסה אם לא הע"ז, איך נעביר את הזמן אם לא יהיה לנו ע"ז, תוך כדי הילוכם הם הבחינו באיזה משהו נדיר בשמים, לפתע השמים...
"בְּהַעֲלֹתְךָ אֶת הַנֵּרוֹת אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת" (במדבר ח, ב)
בפתח פרשתנו, מצווה התורה את אהרן הכהן על הדלקת המנורה: "בְּהַעֲלֹתְךָ אֶת הַנֵּרוֹת אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת" (במדבר ח, ב). רש"י מביא כאן את דרשת חז"ל הידועה: "למה...
בס''ד פרשת שלח: האם צריך לקרוע שרואים את הכותל
פתיחה
בפרשת השבוע טוענים המרגלים שאין סיכוי לכבוש את ארץ ישראל, טענה שהובילה לבכיית העם כל הלילה: ''וַתִּשָּׂא֙ כָּל־הָ֣עֵדָ֔ה וַֽיִּתְּנ֖וּ אֶת־קוֹלָ֑ם וַיִּבְכּ֥וּ הָעָ֖ם בַּלַּ֥יְלָה הַהֽוּא''. הגמרא במסכת תענית (כט ע''א) כותבת שהלילה בו בכו...
"תנו רבנן הבכור נוטל פי שנים בזרוע ובלחיים ובקיבה, ובמוקדשין, ובשבח ששבחו נכסים לאחר מיתת אביהן". וקשיא לגמ' "הזרוע והלחיים והקיבה היכי דמי אי דאתי לידי אבוהון, פשיטא ואי דלא אתי לידי אבוהון, ראוי הוא ואין הבכור נוטל בראוי כבמוחזק, הכא במכירי כהונה עסקינן, ודאשתחיט בחיי דאבוהון, וקסבר מתנות שלא...
נשירת הנוער וסיבותיה
מהי נשירה? נשירה היא עזיבתו של החניך את המגזר שגדל בו והליכתו למגזר אחר. בין כשעובר למגזר רשמי ובין כשעובר למגזר לא רשמי כגון 'נוער רחוב' או 'מגזר פשע'. האדם מטבעו אינו נוטה לשנות את תרבות גידולו, שהרי רבדי זכרונות הילדות שלו נרבדו על המגזר שגדל בו, ועליהן מושתתת אישיותו...
גמ' קכ"ג ע"ב אי דאתי לידי אבוהון פשיטא ואי דלא אתי לידי אבוהון הוי"ל ראוי ואין הבכור נוטל בראוי כבמוחזק וכו'. ותמהו קמאי דאפי' ראוי לא הוי כיון דלא ממונא דאבוהון הוא כלל ול"ש ראוי אלא בממון הבא לידי אביהם אלא שלא הוחזק בו בחייו והוי"ל לאקשויי דאפי' ראוי לא הוי. ותי' ברבינו יונה דמיי' בהתנה בעה"ב...
ענין אמירת היום יום וכו' קודם שיר של יום
אמירת היום יום מצד מצות זכירה
כתב הרמב"ן (שמות פ"כ פ"ח) ועל דרך הפשט אמרו (במכילתא כאן) שהיא מצוה שנזכור תמיד בכל יום את השבת שלא נשכחהו ולא יתחלף לנו בשאר הימים, כי בזכרנו אותו תמיד יזכור מעשה בראשית בכל עת, ונודה בכל עת שיש לעולם בורא, והוא צוה אותנו...
בענין חנית והילוך הדגלים במדבר
סדר חנית הדגלים מפורש בכתוב בס' במדבר פ"ב, יהודה קדמה מזרחה ועליו מטות יששכר וזבולון, ראובן בדרום ועליו שמעון וגד, אפרים למערב ועליו מנשה ובנימין, ודן במזרח ועליו אשר ונפתלי, והמשכן ושבט לוי באמצע.
א. יש לברר חנית כל דגל אם הוא ראש הדגל באמצע והנלוים מימינו...
כוחות הנפש של העתודים
היכן מופיעה בתורה המילה "עתודים"?
התשובה המדויקת היא שהמילה מופיעה בשלושה מקומות: בפרשת ויצא (בסיפור צאן לבן) היא מופיעה פעמיים; בפרשת נשא (בקרבנות הנשיאים) היא מופיעה לא פחות מ-13 פעמים; ובפרשת האזינו היא נזכרת פעם אחת נוספת. (וכן במגילת אסתר 'להיות היהודים עתודים ליום...
מתן תורה ללא חטאת: הסתירה בין החומשים
בפרשת פינחס (במדבר כח, כו-לא), כשהתורה מפרטת באריכות ובפירוט רב את סדר קורבנות המוספים של החגים, אנחנו נפגשים בשינוי הלכתי ומחשבתי חריג ומפתיע בפרשת חג השבועות. בכל חגי ומועדי השנה, התורה מצווה את עם ישראל להקריב שעיר מיוחד לכפרה ומגדירה את הקורבן הזה בלשון...
מקובל בפי העולם שהנהרג ביד עכו"ם יש לו שם "קדוש" ואם כי שלא נמצא מקור ברור לדבר, אך זכר לדבר יש וכפי שנביא בס"ד. אולם עדיין צריך לברר את הגדרים שבזה. האם כל מי שנהרג ביד גוי אפילו בתאונה סתמית כך דינו, או דוקא כשנהרג במלחמה או ברצח מכוון. ואם דבר זה נכון אף כאשר הנהרג הוא חוטא ומחטיא. ומה קורה...
בס''ד פרשת בהעלותך: האם לכל דג שיש קשקשת יש גם סנפיר
פתיחה
בפרשת השבוע כותבת התורה על דרישת בני ישראל לאכול דגים כמו במצרים, וכפי שראינו בעבר (שמיני שנה ג'), נחלקו האחרונים האם מותר לאכול דגים שבתוכם נמצאת תולעת האניסאקיס. מצד אחד השולחן ערוך (יו''ד פז, טז) פסק שתולעים בדגים מותרים באכילה...
אע"פ ששבועות חלף עבר לו, כתב המהרש"ם בשו"ת תורה לשמה (סי' ק"מ), שבאסרו חג מתפשטת ההארה של החג, ואסרו חג של שבועות הוא "הגדול ביותר". ובחק יעקב (תע"ג, ס"ק א', וכן משמע במג"א שם) כתב שמי שלא ברך "שהחיינו" ביו"ט של שבועות, יש לו תשלומין כל שבעה. ולכן שייך וראוי להמשיך הלאה את הארת החג בס"ד.
כידוע...