מאמרים
-
גְזֵרוֹת הַיְּוָנִים ע"פ מִדְרַשׁ חֲנֻכָּה (פֶּרֶק עֲשִׂירִי)
גזירת בריחי הדלתות במדרש 'מעשה חנוכה' נאמר: תָּנוּ רַבָּנָן, בִּימֵי מַלְכוּת יָוָן גָזְרוּ עַל יִשְׂרָאֵל שֶׁכָּל מִי שֶׁיֵשׁ לוֹ בְּרִיחַ הַבַּיִת, יַחֲקֹק עָלָיו חָרוּת שֶׁאֵין לָהֶם חֵלֶק בֵּאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל. מֶה עָשׂוּ יִשְׂרָאֵל, עָקְרוּ בְּרִיחֵי בָּתֵּיהֶם. הם פחדו שהיוונים יראו שעל הבריח לא נכתב כמצוותם, ויכנסו אל הבית ויהרגו את יושביו, ולכן העדיפו לעקור את הבריחים מהדלתות, ונמצאו...- יוסף צ. הירשמן
- 11 דקות זמן קריאה
- צפיות: 177
- תודות: 8
- הערות: 2
-
הלכות סת"ם. סוגית איזהו דיו הכשר לסת"ם?
סוגית איזהו דיו הכשר לסת"ם? תוכן הדברים א. ביאור החומרים שנזכרו בסוגיין. ב. ממה היה עשוי הדיו הקדמון. ג. בדין נתינת קנקנתום לדיו. ד. פרטי דינים להלכה. א. ביאור החומרים שנזכרו בסוגיין כתבי הקודש אין נכתבין אלא בדיו, וכדתנן במגילה פ"ב מ"ב- היתה כתובה בסם ובסיקרא ובקומוס ובקנקנתום על הנייר ועל הדפתרא לא יצא עד שתהא כתובה אשורית על הספר ובדיו. ובידים פ"ד מ"ה תנן- לעולם אינו מטמא עד...- אולפן חדת
- 31 דקות זמן קריאה
- צפיות: 617
- תודות: 7
- הערות: 5
-
מתי רשאי אדם לסמוך על הנס
שנינו בגמ' בקידושין (ל"ט ע"ב) וכל היכא דקביע היזיקא לא סמכינן אניסא, דכתיב ויאמר שמואל איך אלך ושמע שאול והרגני, ע"כ. והנה התם איירי לגבי שלוחי מצוה שאינם רשאים לסמוך על הנס, אך נראה פשוט דבמקום שלא שכיחה הזקא רשאי לסמוך על הנס, אמנם יש זמנים ומקומות שאדם לעשות מעשה ולסמוך על הנס שיעה עמו השי"ת. א' כתב הגר"ח שמואלביץ (שיחות מוסר מהדו"ח מאמר ה') דדווקא מי שהולך רק על מנת שיעשו לו נס אינו ניצל...- אברך מישיבת מיר
- 5 דקות זמן קריאה
- צפיות: 147
- תודות: 10
- הערות: 5
-
תפילה על חולה המתייסר שימות (על עצמו, ועל אחרים)
תפילה על חולה המתייסר שימות הר"ן בנדרים (מ' ע"א) כתב וז"ל: נראה בעיני דהכי קאמר פעמים שצריך לבקש רחמים על החולה שימות, כגון שמצטער החולה בחליו הרבה ואי אפשר לו שיחיה כדאמרינן בפרק הנושא (כתובות ק"ד ע"א), דכיון דחזאי אמתיה דרבי דעל כמה זימנין לבית הכסא ואנח תפילין וקא מצטער, אמרה יהי רצון שיכופו העליונים את התחתונים, כלומר דלימות רבי וכו', ע"כ. וכבר איתא כן בשאילתות (שאילתא צ"ג) וז"ל: נכנס ר'...- אברך מישיבת מיר
- 9 דקות זמן קריאה
- צפיות: 200
- תודות: 11
- הערות: 5
-
מהות "יום הדין" של תורה ושמחתה!
אור ליומיים לפני ר"ה לפני כמה שנים למדתי בישיבה מחוץ לעיר עמוק לתוך זמן אלול המרומם לן בעומקה של הלכה אחר יום ארוך בשעות הקטנות בלילה/אשמורת הבוקר סיימנו הלימוד והלכתי עם חבר לקנות קופסה סיגריות. הלכנו ברחובות כולו תושבים גוים/חופשיים וכדרך העולם ברחוב ראשי עדיין מסתובבים כל מיני אנשים בשעות אלו. באמצע שח לי מחשבה פשוטה אבל עמוקה שנחקק בלבי וכה דבריו הנה אנחנו יום לפני יום הדין הנורא אנחנו...- זה שמי
- 4 דקות זמן קריאה
- צפיות: 171
- תודות: 9
- הערות: 4
-
בדיני קביעות לסעודה, בראשונים ובפוסקים
יסוד הקביעות בגמרא ובהלכה איתא במשנה (ברכות מב.) 'היו יושבין לאכול כל אחד מברך לעצמו, הסבו אחד מברך לכולן'. ופירש"י (ד"ה כל אחד) טעם ההסיבה 'דאין קבע סעודה בלא הסיבה'. ואיתא תו בגמרא שם (מב:) לתרץ הסתירה בין המשנה שמחייבת הסיבה בשביל קביעות, לברייתא שפסקה 'עשרה בני אדם שהיו הולכים בדרך ואכלו, כל אחד מברך לעצמו. ישבו לאכול, אחד מברך לכולם'. ומוקים ר"נ בר יצחק את הברייתא בכגון שאמרו 'ניזיל...- שמעון הגלילי
- 8 דקות זמן קריאה
- צפיות: 170
- תודות: 8
- הערות: 2
-
![קנין סיטומתא יסודו וגדרו [בקצרה]](/data/attachments/8/8896-47778a38074ece5339b72109c762d762.jpg?hash=L7Z0TkXJvr)
קנין סיטומתא יסודו וגדרו [בקצרה]
קנין סיטומתא א. קיימא לן דהקונה דבר [1] מחבירו ועשה א' מדרכי הקניינים שדרך הסוחרים לקנות בהם כגון שהלוקח רושם על המקח או שעושים תקיעת כף כיון שמנהג לקנות על דרך זה קנה הלוקח קנין גמור, וד"ז הוא מדאמר רב פפא משמיה דרבא (בבא מציעא עד,א) האי סיטומתא קני [2] ופליגי רב חביבא ורבנן למאי הלכתא, לרב חביבא הוא למקניא ממש ולרבנן הוא רק לקבולי עליה מי שפרע, ומסקי הלכתא דבאתרא דנהיגו למקני ממש קנו...- מנורה בדרום
- 5 דקות זמן קריאה
- צפיות: 3K
- תודות: 7
- הערות: 4
-
ספר יחזקאל = נביא דורנו
הספר הקדוש הלז לענ''ד ולדעת חכמים אחרים טומן בחובו את יסוד הנהגת ה' במציאות במאתיים שנים האחרונות בכמה וכמה נבואות מזעזעות נוקבות ומרגשות המדברות אלינו ממש וזה יצא ראשונה: לבוְהָֽעֹלָה֙ עַל־ר֣וּחֲכֶ֔ם הָי֖וֹ לֹ֣א תִֽהְיֶ֑ה אֲשֶׁ֣ר ׀ אַתֶּ֣ם אֹמְרִ֗ים נִֽהְיֶ֤ה כַגּוֹיִם֙ כְּמִשְׁפְּח֣וֹת הָאֲרָצ֔וֹת לְשָׁרֵ֖ת עֵ֥ץ וָאָֽבֶן׃ לגחַי־אָ֕נִי נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֑ה אִם־לֹ֠א בְּיָ֨ד חֲזָקָ֜ה...- ישעיהו מנחלת דן
- 5 דקות זמן קריאה
- צפיות: 615
- תודות: 14
- הערות: 15
-
מצות הישיבה בסוכה
בס"ד מתי חובת ברכת לישב??? מהו גדר תשבו כעין תדורו??? האם ברכת סוכה כברכת תפילין??? האם יש חילוק בין תלמוד תורה לסוכה??? האם מברכים על טיול ושינה??? מה מהות הקביעות באכילה בסוכה??? האם מזונות מחייבים בברכת לישב??? האם בקידוש בבוקר מברך לישב??? מה דין הבא לסוכת חברו??? בגודל הזהירות בישיבת הסוכה. מתי חובת ברכת לישב בגמ' בסוכה (מה, ב) אמר רב יהודה אמר שמואל שמברכים על לולב כל שבעת ימי החג ועל...- פלפולא חריפתא
- מעודכן:
- 7 דקות זמן קריאה
- צפיות: 393
- תודות: 7
- הערות: 2
-
מִלְחֶמֶת מַתִּתְיָהוּ וּבָנָיו עִם בַּגִירֶס (פֶּרֶק חֲמִשָּׁה עָשָׂר)
מתתיה ובניו התחננו לפני ה' במצפה בשעה שכבש בגירס הרשע עם חיילותיו את עיר הקודש, לא היו מתתיה ובניו שם אלא מחוצה לה, ושם שמעו על כך שהעיר ירושלים נפלה ביד האויבים, וכן שמעו על ריבוי האויבים שאין שום דרך לנצח אותם בדרך הטבע, וידעו שאין להם אלא לישא עיניהם למרומים ולבקש רחמים מאת האלקים אשר בשמים. וכמסופר במגילת בית חשמונאי (מגי' אנטיוכוס מט-נ): וְכַאֲשֶׁר שָׁמְעוּ חֲמִשָּׁה בְּנֵי מַתִּתְיָה...- יוסף צ. הירשמן
- 15 דקות זמן קריאה
- צפיות: 164
- תודות: 7
- הערות: 2
אע"פ ששבועות חלף עבר לו, כתב המהרש"ם בשו"ת תורה לשמה (סי' ק"מ), שבאסרו חג מתפשטת ההארה של החג, ואסרו חג של שבועות הוא "הגדול ביותר". ובחק יעקב (תע"ג, ס"ק א', וכן משמע במג"א שם) כתב שמי שלא ברך "שהחיינו" ביו"ט של שבועות, יש לו תשלומין כל שבעה. ולכן שייך וראוי להמשיך הלאה את הארת החג בס"ד.
כידוע...
חמימות של נצח: לשאת את המשא הרוחני
בפרשת נשא, בבוא התורה לתאר בפירוט רב את חנוכת המזבח על ידי נשיאי עדות ישראל, אנו מוצאים כפילות לשונית ייחודית המעוררת דיוק מחשבתי עמוק. בתחילה פותח הכתוב ומציין: "זֹאת חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ בְּיוֹם הִמָּשַׁח אֹתוֹ מֵאֵת נְשִׂיאֵי יִשְׂרָאֵל" (במדבר ז, פד)...
מוקדש ללומדי הדף היומי בעיון
הגרמה
בשאר טבעות
מתני' "השוחט מתוך הטבעת ושייר בה מלא החוט על פני כולה שחיטתו כשרה ר' יוסי בר' יהודה אומר מלא חוט על פני רובה" גמ' "רב ושמואל דאמרי תרוייהו הלכה כר' יוסי בר' יהודה, ואף ר' יוסי בר' יהודה לא אמר אלא בטבעת הגדולה הואיל ומקפת את כל הקנה, אבל בשאר...
אור ליומיים לפני ר"ה לפני כמה שנים למדתי בישיבה מחוץ לעיר עמוק לתוך זמן אלול המרומם לן בעומקה של הלכה אחר יום ארוך בשעות הקטנות בלילה/אשמורת הבוקר סיימנו הלימוד והלכתי עם חבר לקנות קופסה סיגריות. הלכנו ברחובות כולו תושבים גוים/חופשיים וכדרך העולם ברחוב ראשי עדיין מסתובבים כל מיני אנשים בשעות...
"בכל דור ודור": התחדשות הארת המועד וגזירת הדין בחג השבועות
בבואנו אל ימי חג השבועות, זמן מתן תורתנו הקדושה, ראוי ונכון לכל בר דעת לעמוד על יסוד גדול ומהותי במחשבת ישראל, המשנה לחלוטין את תפיסתנו לגבי מהותם של חגי ומועדי ה'. ברגיל, נוטה האדם לראות בחגים ימי זיכרון היסטוריים גרידא – מעין תחנות...
מהות האהבה והשנאה
האדם הוא זיכרון. רגשותיו המניעות אותו להתקרב או להתרחק הם זיכרון. כל דבר שאדם חוה בחייו נקלט במאגר זכרונו, ורגשותיו הם סיכום תמציתי של מאגרו. בינה לא מלאכותית. אולי בכלל לא בינה. כשאדם אוהב אדם אחר - כלומר הוא מרגיש רגשות נוחים ומשמחים כשנזכר או מדבר או מתקרב לאותו אדם - זה...
בס''ד חג שבועות: האם יש לנהוג באילת יום טוב שני של גלויות
פתיחה
בניגוד לשאר החגים שבתורה, לחג השבועות אין תאריך מוגדר, אלא הוא תלוי בספירת העומר - כאשר מסתיימת הספירה יש לחגוג את החג. כפי שראינו בעבר (אמור שנה ב'), לנקודה זו יש השלכה בשיטת הרב מליובאוויטש (שערי הלכה ומנהג ב, ריט), במקרה בו...
בגמ'. אמר רב קרן כעין שגנב, כפל ודו"ה כשעת העמדה בדין ... ת"ש שמינה והכחישה תשלומי כפל ודו"ה כעין שגנב, התם נמי משום דאמרינן ליה מה לי קטלא כולה מה לי קטלא פלגא.
(ראשית, צריך להתבונן במילות הגמ' ב"התם נמי", הרי לכאו' ב' ענינים נפרדים הם - אנא פטימנא ומה לי קטלא, ולפי הגרש"ש שמובא להלן מיושב...
למה התורה ניתנה על הר סיני?
הכל יודעים שהר סיני נבחר בגלל שהנמיך את עצמו. אכן.
תלמידי ר"ע נפטרו בימי הספירה- מפורסם?!
אבל למה דוקא בימי הספירה?
העומר היה קרבן משעורים שהם מאכל בהמה. למה?
משום מה חשוב כל כך לספור ולציין את עומר השעורין הללו בהכנה לקראת מתן תורה?
התשובה לכל- גאוה!
הר סיני היה...
בס"ד
"וספרתם לכם ממחרת השבת מיום הביאכם את עמר התנופה שבע שבתות תמימת תהיינה, עד ממחרת השבת השביעת תספרו חמשים יום והקרבתם מנחה חדשה לה'" (ויקרא כ"ג, ט"ו-ט"ז), בזמן שבית המקדש היה קיים, היו מקריבים מנחה מהתבואה החדשה לה', בחג הפסח היו מקריבים מהתבואה החדשה של השעורים ובחג השבועות היו מקריבים...
חומרת עוון שקר ועומק חובת ההרחקה ממנו מן המפורסמות הן, ואף על פי כן שנינו בגמרא: 'בהני תלת מילי עבידי רבנן דמשנו במיליהו'. כדי להבין חבלים אלו, עלינו להפוך את המושג האנושי של אמת ושקר, ולצלול אל הגדר המחשבתי העמוק של רבותינו, לפיו האמת נמדדת אך ורק לפי אחריתה ותכליתה הרוחנית. מתוך יסוד זה נבוא...
חותם האמת בשינוי הדיבור: האם הותר שקר גמור?
חומרת עוון שקר ועומק חובת ההרחקה ממנו מן המפורסמות הן, ואף על פי כן שנינו בגמרא כי במצבים מסוימים הותר, ואף מצווה היא, לשנות מן האמת. אלא שכאן עלינו לשרטט את קו הגבול הדק, ולברר את הגדר המעשי שקבעו לנו רבותינו בהנהגת הדיבור: האם בשעת הצורך הופקרה...