-
אנא הקדישו כמה רגעים לתפילה ולאמירת תהילים לרפואת אחד מחו"ר הפורום, הרב שלמה ברוך בן רבקה, לרפואה שלמה בתוך שאר חולי ישראל.
קריאת תהילים | כל פרק תהילים, כל תפילה וכל חיזוק - לזכותו ולרפואתו
מאמרים
-
משמעות ירידת התורה לעולם והשלכותיה.
בע"ה "האבות קיימו את כל התורה" שגורה המימרה הזו בפינו מימי ילדות. מה זה אומר קיימו את כל התורה? איך היה להם תורה? מה היה כתוב שם? וידבר ה' אל משה? יעקב למד בישיבת שם ועבר. 14 שנה. מה הוא למד שם? את הגדר של ר' שימע'ן במכאן ולהבא ולמפרע? הוא התווכח עם החברותא מי היה המקושש והאם איוב היה בימי אחשוורוש או שבכלל לא היה ולא נברא? לכאורה התשובה היא פשוטה. לאבות לא היה תורה ללמוד בה. כשלוט אכל את... -
גבולות בלי מלחמה: כשהילד מתווכח, אינו מקשיב או משקר
לגדל ילד, לבנות קשר - מאמר שני הבקשה היתה פשוטה: לסיים את המשחק ולבוא להתארגן. הילד ביקש עוד רגע, ההורה הסכים, וכעבור כמה דקות ביקש שוב. הפעם הילד התווכח. ההורה העלה את קולו, הוסיף איום, והילד השיב בכעס. בתוך זמן קצר, בקשה יומיומית הפכה לעימות שבו כל אחד מרגיש שהשני חייב להיכנע. אחרי אירוע כזה ההורה עשוי להחליט שממחר יהיה תקיף יותר. לפעמים הוא דווקא מתייאש ומחליט שלא כדאי להיכנס שוב למאבק...- איש חינוך
- 3 דקות זמן קריאה
- צפיות: 76
- תודות: 7
- הערות: 4
-
'הואיל משה' בעניין השתיקה ומעלתה
אומנות השתיקה | "וַיְהִי בְּשַׁחֵת אֱלֹהִים אֶת עָרֵי הַכִּכָּר וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת אַבְרָהָם וַיְשַׁלַּח אֶת לוֹט מִתּוֹךְ הַהֲפֵכָה" מפרש רש"י - "מהו זכירתו של אברהם - על לוט[1], נזכר שהיה לוט יודע ששרה אשתו של אברהם, ושמע שאמר אברהם במצרים על שרה אחותי היא (יב יט), ולא גילה הדבר, שהיה חס עליו, לפיכך חס הקדוש ברוך הוא עליו". והוא מהמדרש רבה[2] (פרשה נא ו) "מַה זְּכִירָה נִזְכַּר לוֹ...- עמוסיך
- 12 דקות זמן קריאה
- צפיות: 283
- תודות: 8
- הערות: 2
-
הראב"ד והרז"ה
הראב"ד והרז"ה[1] מאמר זה אינו עוסק בדברים המפורסמים על הראב"ד והרז"ה וכן אינו עוסק במה שכבר כתב עליהם החיד"א בשם הגדולים, אלא הוא מעט תוספת על הדברים המפורסמים. הציונים במאמר הם על פי ש"ס עוז והדר. הראב"ד והרז"ה חיו באותו זמן ומקום החיד"א הביא בספרו שם הגדולים ד"ה רבינו זרחיה, שמהקדמת הרז"ה לספרו המאור רמוז שהיה גר בלוניל, ע"כ. והראב"ד בעל ההשגות מכונה בפי הראשונים הראב"ד מפושקרייא, ולהלן...- כמעיין המתגבר
- 9 דקות זמן קריאה
- צפיות: 576
- תודות: 11
- הערות: 4
-
מבוא לטעמי המקרא
טעמי המקרא הם צורת הפיסוק של המקרא. דרך הפיסוק שלהם היא לחלק חלקים גדולים לשני חלקים, וכל חלק מהם לחלק שוב לשני חלקים, וכן הלאה עד שכל חלק איננו מכיל יותר משתי מילים. חלק המורכב משתי מילים המיוחסות זו לזו נקרא יחידה פשוטה. ואילו חלק בעל שלוש מילים ששתים מהן קשורות זו לזו והמילה השלישית מתייחסת לשניהן יחד נקרא יחידה מורכבת. חשוב לשים לב שטעמי המקרא תמיד מחלקים רק לשתים ולא לשלוש. ואם יש שלושה...- דוד המלך
- מעודכן:
- 6 דקות זמן קריאה
- צפיות: 347
- תודות: 16
- הערות: 6
-
בענין מעשה שבת - חלק א'
חלק א' - שיטות התנאים איתא בגמרא (חולין דף טו.), וזה לשון הגמרא: היינו שמצאנו ג' שיטות מה הדין במבשל בשבת – והוא הדין ליהנות מכל סוג של מעשה שבת. לרבי מאיר, בשוגג יכול לאכול מיד, ובמזיד רק במוצאי שבת. לרבי יהודה, בשוגג אפשר לאכול רק במוצאי שבת, ובמזיד נאסר לעולם. לרבי יוחנן הסנדלר, בשוגג - במוצאי שבת אחרים יכולים לאכלו אבל על המבשל נאסר לעולם, ובמזיד נאסר על כולם לעולם. והנה לא נתבאר אם...- אחד יחיד
- 2 דקות זמן קריאה
- צפיות: 421
- תודות: 5
- הערות: 3
-
לב טוב, ניצול ומה שביניהם
לב טוב, ניצול ומה שביניהם האם אי פעם הרגשתם שהנתינה שלכם מרוקנת אתכם במקום למלא? האם קרה לכם שהושטתם יד רחבה, פתחתם את הלב הכי עמוק שאתם יכולים, ובסופו של דבר מצאתם את עצמכם מרגישים פגועים, מנוצלים ואפילו אשמים? איך קורה שהתכונה הכי אצילית של נפש היהודי – מידת החסד – הופכת לפעמים למלכודת רגשית שבה הטוב הופך למובן מאליו, והתודה הופכת לתביעה? ובעיקר: איפה עובר הגבול הדק שבין לב רחב לבין הפקרות...- התורה
- 4 דקות זמן קריאה
- צפיות: 39
- תודות: 2
- הערות: 2
-
מהות שבת קודש ומהות עבודתינו ביום שב''ק
מהות השבת- יום גילוי המלכות בעצמות היום[1] השבת היא יום ה' ואנו משתתפים בו- כיון שהוא יום שמלכות ה' עומד בעצם המציאות עצמה יש הבדל בין המועדים לשב''ק אשר המועדים בד''כ יקראו ''מועדיכם'' והשב''ק תקרא לעולם ע''ש השם- את ''שבתותי תשמורו'' , ''יום קדשי ''וכבר עמד ע''ז האבן עזרא. וביאור הענין הוא שהמועדים ענינם הוא חג לעם ישראל שמצינים הקשר עם הקב''ה וכל מהלך החגים הוא באופן של ציונים בקשר עם...- אברך קלאסי
- 7 דקות זמן קריאה
- צפיות: 133
- תודות: 14
- הערות: 10
-
![מלאכת בונה א' - בפלוג' רב ושמואל[שבת ק''ב ב']](/data/attachments/18/18192-810c19716b813ea8ef7eb0342c7eebbc.jpg?hash=wf1lhuQBe0)
מלאכת בונה א' - בפלוג' רב ושמואל[שבת ק''ב ב']
מלאכת בונה א' - בפלוג' רב ושמואל[שבת ק''ב ב'] מצינו בגמ' ג' מחלוקות בין רב ושמואל האם מחיבים בהאי גונא מצד מכה בפטיש או מצד בונה וז''ל הגמ' ''מסתת משום מאי מיחייב רב אמר משום בונה ושמואל אמר משום מכה בפטיש העושה נקב בלול של תרנגולים רב אמר משום בונה ושמואל אמר משום מכה בפטיש עייל שופתא בקופינא דמרא רב אמר משום בונה ושמואל אמר משום מכה בפטיש וצריכא דאי אשמעינן קמייתא בההיא קאמר רב משום דדרך...- אברך קלאסי
- 5 דקות זמן קריאה
- צפיות: 195
- תודות: 9
- הערות: 4
-
בענין חיוב תענית לחתן ביום חופתו
לכבוד הגאון רבי גמליאל רבינוביץ שליט"א, בעמח"ס גם אני אודך ושאר ספרים, ומגדולי מזכי הרבים בדורינו. בדבר מה ששאלתם, על חתן ביום חופתו, האם יוכל להיפטר מהתענית על ידי שיעשה סיום מסכת. שלחתי שאלה זו למרן פוה"ד הגר"י זילברשטיין שליט"א, והשיב לי בכת"י: אם החתן תכנן לצום כרגיל, אך ביום החתונה היה לו סיום מסכת, אז הוא יכול להיפטר מן התענית ולאכול. אך אם הוא סיים את המסכת לפני כמה ימים, אך הוא שייר...- בעל דבר
- 5 דקות זמן קריאה
- צפיות: 204
- תודות: 9
- הערות: 4
א. חג האסיף וכוח האחדות: התכנסות חלקי התורה
חג הסוכות נקרא בתורה "חג האסיף תקופת השנה" (שמות לד, כב). פשוטו של מקרא מורה על אסיפת תבואת השדה והכרם אל הבית בשלהי הקיץ, אך בעומקם של דברים, חג זה מייצג אסיפה רוחנית כבירה של כל קצוות העם וכל חלקי התורה.
במדרש רבה (ויקרא רבה ל, יב) מבואר עניין אחדות...
עיקר החיוב בשבעת ימי החג, זה הישיבה בסוכה, והד' מינים, וצריך להבין הקשר בין הדברים,
ומצינו בגמ' פלוג' גבי גובה הסוכה, לרבנן עד כ' אמה,
ואיפלגו בגמ' בטעמא [ב.], אמר רבה דאמר קרא "למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל" עד עשרים אמה אדם יודע כו',
רבי זירא אמר מהכא "וסוכה תהיה לצל יומם...
א. מהות הסוכה - הריצוי והחיבור המחודש עם השכינה
הקושיה אודות זכר ענני כבוד: נשאלת השאלה, מדוע אנו עושים זכר דווקא לענני הכבוד, ולא לניסים אחרים גדולים לא פחות, כדוגמת הבאר שהלכה עם ישראל במדבר, או המן יום יום? הלא גם ניסים אלו היו ביטויים להשגחתו הפרטית של הקב"ה על עמו.
בספר "ראש דוד" להחיד"א...
א. קושיית הטור וביאורו של חג הסוכות כהמשך לימי הרחמים והסליחה
הנה יש להתבונן בטעם מצוות סוכה כפי שכתבה התורה במפורש:
"לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם" (ויקרא כג, מג).
מפשט המקרא עולה כי ישיבת הסוכה נועדה להעלות...
בס"ד
קונטרס תיקון גדול
תוכן עניינים
פרק א'- מבוא: מדברי רבותינו בענין מדה כנגד מדה והלימוד ממנה.
פרק ב'- עיקרי הדינים בענין הפרדה במקומות תפילה ועוד מקומות.
פרק ג'- תשובות הפוסקים בענין צורת ההפרדה המחויבת בין עזרת הנשים לעזרת הגברים...
איך שמחים (א) - לגלות את השמחה ברגע הארעי כשהשמחה קורסת בגלל משהו קטן
במבואי השער של חג האסיף, כשהסכך פורס צלו והקירות מעוטרים במילים "ושמחת בחגך", מתעוררת תהיית הלב הנוקבת של בן העלייה: כיצד נכבשת שמחה פנימית מכל הלב, הממאנת להתפוגג מול משברי הזמן? במאמר שלפנינו נרד אל שורש הנפש ונבקש לנפץ את...
מה הקשר בין חג הסוכות לחג האסיף, ומה מקומו של החג במהלך הכללי של החודש השביעי?
המאמר מבאר כיצד חג הסוכות חונך בפועל את היסודות שהעמדנו בראש השנה וביום הכיפורים.
א. לחג הסוכות יש בתורה שני שמות, 'חג הסוכות' ו'חג האסיף'. בפרשת אמור נאמר, "דבר אל בני ישראל לאמר, בחמשה עשר יום לחדש השביעי הזה חג...
בס''ד חג סוכות: האם בארץ ישראל יש ליטול לולב בחג ראשון שחל בשבת
פתיחה
מעיקר הדין כפי שכותבת התורה, המצווה ליטול לולב כל שבעת ימי החג נוהגת רק בבית המקדש, וכלשון הפסוק: ''וּלְקַחְתֶּ֨ם לָכֶ֜ם בַּיּ֣וֹם הָרִאשׁ֗וֹן פְּרִ֨י עֵ֤ץ הָדָר֙ כַּפֹּ֣ת תְּמָרִ֔ים וַעֲנַ֥ף עֵץ־עָבֹ֖ת וְעַרְבֵי־נָ֑חַל...
![קצת אודות העוף שנקרא 'חול' [הואיל משה]](/data/attachments/23/23644-bc4469858b81777380be6615947697c6.jpg?hash=CoMrviMVTm)
וַתֵּרֶא הָאִשָּׁה כִּי טוֹב הָעֵץ לְמַאֲכָל … וַתִּקַּח מִפִּרְיוֹ וַתֹּאכַל וַתִּתֵּן גַּם לְאִישָׁהּ עִמָּהּ וַיֹּאכַל
מה הכוונה ותתן גם לאישהּ, לשון ריבוי, שהביאה לכל מיני החייה והעוף בעולם, ולבעלה גם כן. אך היה יצור פלאי אחד, אשר לא חטא בחטא זה;
אוֹדוֹת הַבְּרִיָּה הַמֻּפְלָאָה עוֹף הַחוֹל...
ד' טעמים מדוע נשים לא תברכנה 'לישב בסוכה', אף שמברכות על שאר מצוות שהזמן גרמא:
בספר חתן סופר (לרבי שמואל ארנפלד, נכד החת"ס, בן חתנו רבי דוד צבי ארנפלד) ח"א עמוד קא כתב: "והמנהג נתפשט דמברכות בשופר ולולב, אבל בסוכה כתב בספר ישועות יעקב סימן תרמ דאין נוהגות לברך בעירו, ולא כתב טעם הדבר. וכן אמרה...
גדרי טרימא
[א] ברכות לח. "ואמר מר בר"א האי דובשא דתמרי מברכינן עלויה שהכל נהיה בדברו, מ"ט זיעה בעלמא הוא וכו', א"ל ההוא מרבנן לרבא טרימא מהו, לא הוה אדעתיה דרבא מאי קאמר ליה, יתיב רבינא קמיה דרבא א"ל דשומשומי קאמרת או דקורטמי קאמרת או דפורצני קאמרת, אדהכי והכי אסקיה רבא לדעתיה א"ל חשילתא ודאי...
בתוס' בב"מ בסוגי' דב' אוחזין בטלית, לכאו' מתבאר דהחלוקה נעשית מחמת עצמה - מכוח התפיסה, שתפיסה מהווה סיבה וזיקה להיות מוחזק כבעלים על כל הממון, ובשניים אוחזין שסיבתו וכחו של זה לא יותר מן חבירו שוב מחזקינן שני הכוחות בשווה, וע"כ דינא הוא שכ"א מוחזק בחצי.
ויש לדון אם מועלת התפיסה לבדה ממש לנפעלות...