מאמרים
-
תהלים פרק ג - בטחון מוחלט
אינו מוגה כל הצורך, בהמשך בע"ה המאמר יעודכן. תהילים פרק ג - בטחון מוחלט בשביל להבין את הפרק הזה בצורה טובה, צריך קודם להכיר את סיפור מרד אבשלום. בגדול, כולם יודעים פחות או פחות מה היה שם – אבשלום, מרד, יואב, לך בשלום, גיהנם פעורה תחתיו וכגון דא, אבל – נדיר למצוא מי שמכיר את הסיפור המלא – אולי מחמת החשש הקמאי מלימוד נ"ך, כמנהג המשכילים מקדמת דנא, ועל כן הובא כאן: למעשה, שורשי המעשה נעוצים...- בלתי אפשרי
- 6 דקות זמן קריאה
- צפיות: 253
- תודות: 13
- הערות: 7
-
לפרשת זכור - "זִכְרֹנֵיכֶם מִשְׁלֵי אֵפֶר" (עומק בפרשת זכור)
כתיב (איוב יג, יב), "זִכְרֹנֵיכֶם מִשְׁלֵי אֵפֶר לְגַבֵּי חֹמֶר גַּבֵּיכֶם". ובמדרש תנחומא, פרשת כי תצא, "זכור את אשר עשה לך וגו', רבי תנחומא בר חנילאי פתח 'זכרוניכם משלי אפר לגבי חומר גביכם', אמר הקדוש ברוך הוא לישראל אותן שתי זכירות שכתבתי לכם בתורה הוו זהירין בהן 'תמחה את זכר עמלק', 'זכור את אשר עשה לך עמלק' - 'משלי אפר', משולי אפר, אם זכיתם אתם בניו של אברהם שהמשיל עצמו כאפר שנאמר 'ואנכי...- בן תורה
- 4 דקות זמן קריאה
- צפיות: 149
- תודות: 9
- הערות: 2
-
בברכת המצוות - "קיום מצווה בלי ברכה"
א. מובא ברדב"ז [א' קב] דנשאל האם אשה שסופרת ז' נקיים צריכה למנות הימים בפה שדין ספירה זה בפה כמו שמצינו בספירת העומר, ובאמת כבר הראשונים [עי' תוס' מנחות סה:] שואלים מדוע זבה הסופרת לא תברך על מצות ספירה של הז' נקיים ומת' שכיון שיכולה לראות וא"כ תסתור את הספירה ונמצא ברכתה לבטלה, וא"כ אומר הרדב"ז שלכן כבר לא תספור, וכ"כ החידושי אנשי שם על המרדכי בנדה [ג.] דלא צריכה לספור בפה משום דלא מברכינן...- הכהן הגדול
- 15 דקות זמן קריאה
- צפיות: 169
- תודות: 12
- הערות: 3
-
בדיני פסוקי דזמרה – חלק א'
בדיני פסוקי דזמרה – חלק א' דברים אחדים: עיקר מצות תפילה בציבור היא שיתפללו תפילת שמונה עשרה עשרה אנשים כאחד בשדה ממש, ולכן מצוה להשכים ולבא לבית הכנסת כדי שיוכל לומר בנחת את כל ברכות השחר ופסוקי דזמרה, וימנע מעצמו להגיע למצב בו הוא מחויב לדלג מקצת מברכות השחר ומקצת מפסוקי דזמרה כדי להגיע להתפלל שמונה עשרה בלחש בשוה עם הציבור. כתב הב"י בסי' נ"א מספר ארחות חיים בשם ה"ר נתן אותם בני אדם...- גרינפלד
- 5 דקות זמן קריאה
- צפיות: 2K
- תודות: 4
- הערות: 2
-
כוחי ועוצם ידי - עם כלביא?!
ראשי פרקים כוחי ועוצם ידי - כח התורה המצוות והתפילה - עם כלביא?! תפיסה רוחנית לעומת תפיסה גשמית כוחנית סגולה וכח התורה והמצוות בשעת מלחמה - עידן הסגולות פורח "בשם ה' אלוקינו נזכיר" - מה מיוחד בלימוד התורה? מתקפת הפתע על תשתיות הגרעין והטילים באיראן זכתה לשם המבצעי "עם כלביא". ככל הנראה על שם הפסוק בפרשת בלק - "הן עם כלביא יקום וכארי יתנשא לא ישכב עד יאכל טרף ודם חללים ישתה". במחשבה...- נדיב לב
- 6 דקות זמן קריאה
- צפיות: 3K
- תודות: 16
- הערות: 31
-
אונס בגיטין - חלק ב' - תולה בדעת אחרים
התחלנו ביישוב דעת רבא דס"ל דאיכא טענת אונס מעיקר הדין בכל תנאים [ורק בגט גזרו משום צו"פ], והבאנו בזה כמה פירושים. והארכנו בדעת החמד"ש שדן מצד דאונס לאו כמאן דעביד. אונס בגיטין - תולה בדעת אחרים א. וברא"ה כאן נראה פי' אחר באונס דתנאים בטעם דאפשר לטעון טענת אונס ולא נתקיים המעשה, דהנה כתב הרא"ה דלא אמרי' יש אונס אלא בתולה בדעת עצמו כגון אם לא באתי אם לא עשיתי כך וכך או אם באתי או אם עשיתי כך...- אוהב ספר
- 4 דקות זמן קריאה
- צפיות: 331
- תודות: 5
- הערות: 2
-
ביאור ענין חיסורי מחסרא והכי קתני
ביאור ענין חיסורי מחסרא והכי קתני מצינו בגמ' פעמים רבות שהגמ' מקשה על דברי המשנה, ומתרצת שיש טעות בגירסה במשנה ועל יש לתקן במשנה, ולשון הגמ' בכהאי גוונא 'חסורי מחסרא והכי קתני'. וקשה מפני מה רבינו הקדוש חיסר במשנה, אמאי לא יכול היה לכתוב את המשנה בשלימות ובגרסה נכונה ללא טעויות, עד שנזקקו בגמ' לדון בדברי המשנה ולתקנה כיאות, ולשון השל"ה (תורה שבע"פ כללי התלמוד כלל ל') ידוע שהדבר השלם הוא אשר... -
בעניין איסור דרבנן כנגד איסור דאורייתא
ישנה הלכה נפסקה בשו"ע [או"ח רנד' ס"ו] "שאדם שנתן פת אפילו במזיד בשבת מותר לו לרדות הפת קודם שיאפה כדי שלא יבא לידי איסור סקילה", מקור הדין מבואר בגמ' בשבת [ד.] וז"ל: גופא, בעי רב ביבי בר אביי: הדביק פת בתנור התירו לו לרדותה קודם שיבוא לידי חיוב חטאת, או לא התירו? - אמר ליה רב אחא בר אביי לרבינא: היכי דמי, אילימא בשוגג ולא אידכר ליה - למאן התירו? ואלא לאו - דאיהדר ואידכר - מי מחייב? והתנן: כל...- הכהן הגדול
- 7 דקות זמן קריאה
- צפיות: 842
- תודות: 5
- הערות: 4
-
סיכום פרשת ראה
אשמח לכל ביקורת הערה או דירוג המשך פרק י"א – הברכה, הקללה ומעמד הר גריזים ועיבל הבחירה בטוב (פסוקים כ"ו – ל"ב) משה רבנו פותח את דבריו במילה "ראה" בלשון יחיד, ואז ממשיך במילה "לפניכם" בלשון רבים, משה מדבר כך כדי ללמד כל אדם ואדם שהוא אישית צריך לראות ולדעת שמעשיו משפיעים על כל העם כולו, הוא מורה לעם ישראל שכשיגיעו לארץ ישראל יעשו מעמד משה מסביר שהברכה תגיע על מנת שישמעו ויקיימו את מצוות ה'...- הרב הירושלמי
- 21 דקות זמן קריאה
- צפיות: 415
- תודות: 6
- הערות: 1
-
משמעות ירידת התורה לעולם והשלכותיה.
בע"ה "האבות קיימו את כל התורה" שגורה המימרה הזו בפינו מימי ילדות. מה זה אומר קיימו את כל התורה? איך היה להם תורה? מה היה כתוב שם? וידבר ה' אל משה? יעקב למד בישיבת שם ועבר. 14 שנה. מה הוא למד שם? את הגדר של ר' שימע'ן במכאן ולהבא ולמפרע? הוא התווכח עם החברותא מי היה המקושש והאם איוב היה בימי אחשוורוש או שבכלל לא היה ולא נברא? לכאורה התשובה היא פשוטה. לאבות לא היה תורה ללמוד בה. כשלוט אכל את...- ממוני גבך
- 6 דקות זמן קריאה
- צפיות: 243
- תודות: 11
- הערות: 15
הקדמה קצרה, המאמר כתוב בצורה של מתוך הדברים, ובלי אריכות לשון בביאור כל שלב, ובכל זאת המעוניין הבינו מומלץ לקראו בזרימה קולחת לפני ההתעכבות על פרטיו.
מי שמתו מוטל לפניו.
כל אדם באשר הוא אין קיומו בגופו ובחמרו אלא בנפשו הרוחנית. וכשינסה בעצמו לחפש ולמצוא היכן הוא ואיזה מין דבר הוא, ישתגע...
יש באדם כח להכיר טובה לאחר, לכאורה זו נראית אחת התכונות המעולות של האדם, תכונה שמעידה על אדם שאינו חושב שהכל שלו בדין, ולפיכך מכיר בטובתו של חבירו.
וכבר הפליגו חז"ל במעלתה של מידה זו, ואמרו כל הכופר בטובתו של חבירו, סופו כופר בטובתו של מקום, והיינו כי מידת ההכרה בטוב מחויבת להיות בנפשו של האדם...
במהות חיוב השבועה
א} יש הרבה להתבונן בעיקר מהות חיוב השבועה וענינה, והוא מתבאר מתוך הסוגיות ויש לסדר הדברים באופן המבואר.
וישנם ג' חקירות יסודיות בגדר השבועה שהעולם חוקר בהם, חדא, בעיקר גדר השבועה מה עיקר ענינה האם הענין הוא ע''ד החיוב או ע''ד השלילה, דהינו האם באמת השבועה היא המבררת את דין...
בס"ד
מקור חלב טמאה שאסור
איתא בבכורות ו. דילפינן מקרא לאיסור חלב טמאה דנחלקו בגמ' אי ילפי' מגמל הגמל לרבות חלבה או מאת הגמל והק' שם בגמ' ל"ל הך ילפותא תיפוק ליה מהטמאים לאסור צירן ורוטבן ובכלל זה גם חלב. ותירצו בגמ' היות ומצינו שחלב טהורה מותר שנא' ארץ זבת חלב ודבש וכן בעוד מקומות ואע"פ...
קביעות רק בתחילת הסעודה
ואם כנים דברינו אלה, יש לנו לדון מה יהיה באופן שקובעים עצמם לאכול רק כזית או שיעור מסויים ביחד, ולאחמ"כ להיפרד וכל אחד יאכל לעצמו. האם באופן כזה מועילה קביעתם להצטרף, ויוכל האחד להוציא את חבירו בברכתו[א].
וקודם יש לנו לבאר, מדוע אין נידון זה דומה למה דאיתא בגמרא (ברכות...
בס"ד
בענין ברכה על מצוה התלויה באחרים, יש להביא שלענין ברכה על קידוש ה' נחלקו הפוסקים: הנה הרמב"ם ביסודי התורה פ"ה שעסק בדיני קידוש השם השמיט ברכה זו, ויש שרצו ללמוד מכך שאין חיוב לברך ברכה זו באדם המוסר נפשו על קדושת השם. וברקנאטי (פסקי ריקנאטי סימן ע) ובשל"ה (הביאו הפתחי תשובה יו"ד קנז ו...
בס"ד
לכאורה לא מובן כינוי זה, מה הפירוש אומות העולם?
והוא המוצב נגד כינוי 'ישראל'.
ויש להבין מעט, בהאזינו אמר [דברים לב' ח'] "יצב גבולות עמים למספר בני ישראל".
ופרש"י, שכאשר הפיץ את דור הפלגה היה בידו לאבדם, ולא עשה כן עבור ישראל שיצאו מהם, והציב גבולות העמים למספר בני ישראל, שבעים אומות...
ריפתא דערובא
בברכות לט: ובשבת קיז: רב אמי ורב אסי כי הוי מתרמי להו ריפתא דערובא מברכין עליה המוציא לחם מן הארץ אמרי הואיל ואתעביד ביה מצווה חדא נעביד ביה מצווה אחריתי, ופירש"י ריפתא דערובא שערבו בו אתמול עירובי חצירות. ובשבת הגירסא "כי מקלע להו שרא ביה. ופירש"י כי מקלע להו- פעמים שהעירוב בביתם...
ידוע שנחלקו הראשונים אם מכירת שטרות מועילה מן התורה או רק מדרבנן, ודעת הרי"ף ורוב הראשונים שמכירת שטרות מדרבנן, וכתבו לבאר בכמה אופנים מדוע מכירת שטרות לא מועילה מדאורייתא, או דהוי דבר שאינו ברשותו או שאינו שלו או שאינו בעין.
והרמב"ם בפ"ו מהל' מכירה הי"ב כתב: קנין השטרות בדרך הזאת מדברי סופרים...
המשנה אומרת המפקיד אצל חבירו בהמה או כלים ונגנבו או שאבדו שילם ולא רצה לישבע שהרי אמרו שומר חנם נשבע ויוצא נמצא הגנב משלם תשלומי כפל טבח ומכר משלם תשלומי ארבעה וחמשה למי משלם למי שהפקדון אצלו נשבע ולא רצה לשלם נמצא הגנב משלם תשלומי כפל טבח ומכר משלם תשלומי ארבעה וחמשה למי משלם לבעל הפקדון...
השבחת נכסים בירושה במצב תפוה"ב לעומת יורד
ב"ב קמ"ג ע"ב
במשנה מובא הדין של השבחת נכסים ע"י האחים הגדולים שזה תלוי האם שבחו ע"י האחים או ששבחו מאליהן.
לכאו' בפשוטו היה מקום להבין שהחילוק הוא במקרה שהיה פעולה של האחים או לא.
אך עי' ברשב"ם שהבין שהחילוק הוא האם השביחו מהכסף של הנכסים (שלפני החלוקה...
א.
מובא ברדב"ז [א' קב] דנשאל האם אשה שסופרת ז' נקיים צריכה למנות הימים בפה שדין ספירה זה בפה כמו שמצינו בספירת העומר, ובאמת כבר הראשונים [עי' תוס' מנחות סה:] שואלים מדוע זבה הסופרת לא תברך על מצות ספירה של הז' נקיים ומת' שכיון שיכולה לראות וא"כ תסתור את הספירה ונמצא ברכתה לבטלה, וא"כ אומר הרדב"ז...