בראשית מדרשי חז"ל - פרשת "בראשית"

יוסף צ. הירשמן · 9 אוקטובר 2026

ענין בריאת האדם ממסכת אבות דרבי נתן (נוסחא א פרק לא):

בעשרה מאמרות נברא העולם, וכי מה צריך לבאי עולם בכך, אלא ללמדך:
שכל העושה מצוה אחת, וכל המשמר שבת אחד, וכל המקיים נפש אחת, מעלה עליו הכתוב כאלו קיים עולם מלא שנברא בעשרה מאמרות.
וכל העובר עבירה אחת, וכל המחלל שבת אחד, וכל המאבד נפש אחת, מעלה עליו הכתוב כאלו איבד עולם מלא שנברא בעשרה מאמרות.
שכן מצינו בקין שהרג את הבל אחיו שנאמר קוֹל דְּמֵי אָחִיךָ [צֹעֲקִים אֵלַי מִן הָאֲדָמָה] (בראשית ד' י'). דם אחד שפך דמים רבים נאמר. אלא מלמד שדם בניו ובני בניו וכל תולדותיו עד סוף כל הדורות שעתידין לצאת ממנו כולם היו עומדין וצועקין לפני הקדוש ברוך הוא. הא למדת שאדם אחד שקול כנגד מעשה בראשית כולו.
רבי נחמיה אומר:
מנין שאדם אחד שקול כנגד כל מעשה בראשית שנאמר זֶה סֵפֶר תּוֹלְדֹת אָדָם [בְּיוֹם בְּרֹא אֱלֹהִים אָדָם בִּדְמוּת אֱלֹהִים עָשָׂה אֹתוֹ] (בראשית ה' א'), ולהלן הוא אומר אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ בְּהִבָּרְאָם [בְּיוֹם עֲשׂוֹת ה' אֱלֹהִים אֶרֶץ וְשָׁמָיִם] (שם ב' ד') מה להלן בריאה ועשייה אף כאן בריאה ועשייה.

[זֶה סֵפֶר תּוֹלְדֹת אָדָם]
מלמד שהראהו הקדוש ברוך הוא כל הדורות שעתידין לצאת ממנו כאלו הם עומדין ומשחקין לפניו.
ויש אומרים לא הראהו אלא צדיקים בלבד שנאמר [בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה צֶמַח ה' לִצְבִי וּלְכָבוֹד וּפְרִי הָאָרֶץ לְגָאוֹן וּלְתִפְאֶרֶת לִפְלֵיטַת יִשְׂרָאֵל. וְהָיָה הַנִּשְׁאָר בְּצִיּוֹן וְהַנּוֹתָר בִּירוּשָׁלִַם קָדוֹשׁ יֵאָמֶר לוֹ] כָּל הַכָּתוּב לַחַיִּים בִּירוּשָׁלִָם (ישעיה ד' ג').
רבי יהושע בן קרחה אומר:
הרי הוא אומר גׇּלְמִי רָאוּ עֵינֶיךָ וְעַל סִפְרְךָ כֻּלָּם יִכָּתֵבוּ (תהלים קל"ט ט"ז) מלמד שהראהו הקדוש ברוך הוא לאדם הראשון: דור דור ודורשיו. דור דור ופרנסיו. דור דור ומנהיגיו. דור דור ונביאיו. דור דור וגבוריו. דור דור ופושעיו. דור דור וחסידיו. בדור פלוני עתיד להיות מלך פלוני. בדור פלוני עתיד להיות חכם פלוני:

רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי אומר:
תשע מאות ושבעים וארבע דורות קודם שנברא העולם היתה תורה כתובה ומונחת בחיקו של הקדוש ברוך הוא, ואומרת שירה עם מלאכי השרת, שנאמר וָאֶהְיֶה אֶצְלוֹ אָמוֹן וָאֶהְיֶה שַׁעֲשֻׁעִים יוֹם יוֹם [מְשַׂחֶקֶת לְפָנָיו בְּכָל עֵת]. ואומר מְשַׂחֶקֶת בְּתֵבֵל אַרְצוֹ [וְשַׁעֲשֻׁעַי אֶת בְּנֵי אָדָם] (משלי ח' ל' ול"א):

[רבי יוסי הגלילי אומר כל מה שברא הקדוש ברוך הוא בארץ ברא באדם]
משלו משל למה הדבר דומה לאחד שנטל את העץ ומבקש לצור צורות הרבה ואין לו מקום לצור ויש לו צער. אבל המצייר בארץ [מצייר] והולך ומבדיל הרבה הרבה.
אבל הקדוש ברוך הוא יהא שמו הגדול מבורך לעולם ולעולמי עולמים בחכמתו ובתבונתו ברא את כל העולם כולו וברא את השמים ואת הארץ עליונים ותחתונים ויצר באדם כל מה שברא בעולמו:
ברא חורשים בעולם וברא חורשים באדם זה שערו של אדם.
ברא חיה רעה בעולם וברא חיה רעה באדם זה הכנימה של אדם.
ברא קורצין בעולם וברא קורצין באדם זה אזניו של אדם.
ברא רוח בעולם ברא רוח באדם זה חוטמו של אדם.
חמה בעולם חמה באדם זה פדחתו של אדם.
מים סרוחים בעולם מים סרוחים באדם זהו מימי חוטמו של אדם.
מים מלוחים בעולם מים מלוחים באדם זהו מימי רגליו של אדם.
נחלים בעולם נחלים באדם אלו דמעות [של אדם].
חומות בעולם חומות באדם אלו שפתותיו של אדם.
דלתות בעולם דלתות באדם זה שיניו של אדם.
רקיעים בעולם רקיעים באדם זה לשונו של אדם.
מים מתוקים בעולם ומים מתוקים באדם זהו רוקו של אדם.
לסתות בעולם לסתות באדם זה לחייו של אדם.
מגדלים בעולם מגדלים באדם זה צוארו של אדם.
סתידראות בעולם סתידראות באדם זה זרועותיו של אדם.
יתדות בעולם יתדות באדם זה אצבעותיו של אדם.
מלך בעולם מלך באדם ראשו [של אדם].
אשכולות בעולם אשכולות באדם זה דדיו של אדם.
יועצים בעולם יועצים באדם כליותיו [של אדם].
ריחים בעולם ריחים באדם זה קרקבנו של אדם.
נימסים בעולם נימסים באדם זה טחולו של אדם.
בורות בעולם בורות באדם זה טיבורו של אדם.
מים חיים בעולם מים חיים באדם זה דמו של אדם.
עצים בעולם עצים באדם זה עצמותיו של אדם.
גבעות בעולם גבעות באדם זה עגבותיו של אדם.
עלי ומכתשת בעולם עלי ומכתשת באדם זה ארכובותיו של אדם.
סוסים בעולם סוסים באדם זה שוקיו של אדם.
מלאך המות בעולם מלאך המות באדם זה עקיביו של אדם.
הרים ובקעות בעולם הרים ובקעות באדם עומד דומה להר נופל דומה לבקעה.
הא למדת שכל מה שברא הקדוש ברוך הוא בעולמו ברא באדם:

יוסף צ. הירשמן · 11 אוקטובר 2026

ברכת ה' לאדם ועזרו והכנת פרנסתם (בפרק א):

{כח} וַיְבָ֣רֶךְ אֹתָם֘ אֱלֹהִים֒ וַיֹּ֨אמֶר לָהֶ֜ם אֱלֹהִ֗ים פְּר֥וּ וּרְב֛וּ וּמִלְא֥וּ אֶת-הָאָ֖רֶץ וְכִבְשֻׁ֑הָ וּרְד֞וּ בִּדְגַ֤ת הַיָּם֙ וּבְע֣וֹף הַשָּׁמַ֔יִם וּבְכָל-חַיָּ֖ה הָֽרֹמֶ֥שֶׂת עַל-הָאָֽרֶץ:
{כט} וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֗ים הִנֵּה֩ נָתַ֨תִּי לָכֶ֜ם אֶת-כָּל-עֵ֣שֶׂב | זֹרֵ֣עַ זֶ֗רַע אֲשֶׁר֙ עַל-פְּנֵ֣י כָל-הָאָ֔רֶץ וְאֶת-כָּל-הָעֵ֛ץ אֲשֶׁר-בּ֥וֹ פְרִי-עֵ֖ץ זֹרֵ֣עַ זָ֑רַע לָכֶ֥ם יִֽהְיֶ֖ה לְאָכְלָֽה:
{ל} וּֽלְכָל-חַיַּ֣ת הָ֠אָ֠רֶץ וּלְכָל-ע֨וֹף הַשָּׁמַ֜יִם וּלְכֹ֣ל | רוֹמֵ֣שׂ עַל-הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁר-בּוֹ֙ נֶ֣פֶשׁ חַיָּ֔ה אֶת-כָּל-יֶ֥רֶק עֵ֖שֶׂב לְאָכְלָ֑ה וַֽיְהִי-כֵֽן:

פסוק כח

במדרש רבה:

וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹהִים.

תַּמָּן תָּנֵינָא: בְּתוּלָה נִשֵֹּׂאת לְיוֹם רְבִיעִי וְאַלְמָנָה לְיוֹם חֲמִישִׁי. לָמָה שֶׁכָּתוּב בָּהֶן בְּרָכָה.
וַהֲלוֹא אֵין כְּתִיב בְּרָכָה אֶלָּא בַּחֲמִישִׁי וּבַשִּׁשִּׁי. בַּר קַפָּרָא אָמַר רְבִיעִי - אוֹר לַחֲמִישִׁי, וַחֲמִישִׁי - אוֹר לַשִּׁשִּׁי.

יג אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ: נָטַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כּוֹס שֶׁל בְּרָכָה וּבֵרְכָן.
אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בֶּן רַבִּי סִימוֹן, מִיכָאֵל וְגַבְרִיאֵל הֵם הָיוּ שׁוֹשְׁבִינִין שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן.

אָמַר רַבִּי שִׂמְלָאי, מָצִינוּ שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְבָרֵךְ חֲתָנִים, וּמְקַשֵּׁט כַּלּוֹת, וּמְבַקֵּר חוֹלִים, וְקוֹבֵר מֵתִים.
מְבָרֵךְ חֲתָנִים מִנַּיִן, וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹהִים [וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹהִים פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ וְכִבְשֻׁהָ],
וּמְקַשֵּׁט כַּלּוֹת מִנַּיִן (בראשית ב, כב): וַיִּבֶן ה' אֱלֹהִים אֶת הַצֵּלָע [אֲשֶׁר לָקַח מִן הָאָדָם לְאִשָּׁה וַיְבִאֶהָ אֶל הָאָדָם].
מְבַקֵּר חוֹלִים מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יח, א): וַיֵּרָא אֵלָיו ה' בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא [וְהוּא יֹשֵׁב פֶּתַח הָאֹהֶל כְּחֹם הַיּוֹם].
קוֹבֵר מֵתִים מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לד, ו): וַיִּקְבֹּר אֹתוֹ בַגַּי [בְּאֶרֶץ מוֹאָב מוּל בֵּית פְּעוֹר].
אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן בְּשֵׁם רַבִּי יוֹנָתָן, אַף מַרְאֶה פָּנִים לְאָבֵל, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית לה, ט): וַיֵּרָא אֱלֹהִים אֶל יַעֲקֹב עוֹד בְּבֹאוֹ מִפַּדַּן אֲרָם וַיְבָרֶךְ אֹתוֹ. מַה בְּרָכָה בֵּרֲכוֹ, רַבִּי יוֹנָתָן אָמַר בִּרְכַּת אֲבֵלִים.

[וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹהִים פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ וְכִבְשֻׁהָ]
רַבִּי אֶלְעָזָר בְּשֵׁם רַבִּי יוֹסֵי בֶּן זִמְרָה: וְכִבְשֻׁהָ - וְכִבְשָׁהּ כְּתִיב, הָאִישׁ מְצֻוֶּה עַל פְּרִיָּה וּרְבִיָּה אֲבָל לֹא הָאִשָּׁה.
רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה אוֹמֵר: אֶחָד הָאִישׁ וְאֶחָד הָאִשָּׁה עַל שְׁנֵיהֶם הוּא אוֹמֵר וַיְּבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹהִים וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹהִים פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ וְכִבְשֻׁהָ. וְכִבְשֻׁהָ - וְכִבְשָׁהּ כְּתִיב, הָאִישׁ כּוֹבֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ שֶׁלֹא תֵצֵא לַשּׁוּק, שֶׁכָּל אִשָּׁה שֶׁיּוֹצְאָה לַשּׁוּק סוֹפָהּ לְהִכָּשֵׁל.

מְנָא לָן, מִן דִּינָה, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית לד): וַתֵּצֵא דִּינָה [בַּת לֵאָה אֲשֶׁר יָלְדָה לְיַעֲקֹב לִרְאוֹת בִּבְנוֹת הָאָרֶץ], וּלְבַסּוֹף נִכְשְׁלָה, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב וַיַּרְא אֹתָהּ שְׁכֶם בֶּן חֲמוֹר הַחִוִּי נְשִׂיא הָאָרֶץ וַיִּקַּח אֹתָהּ וַיִּשְׁכַּב אֹתָהּ וַיְעַנֶּהָ.

רַבִּי יִרְמְיָה וְרַבִּי אַבָּהוּ וְרַבִּי יִצְחָק בַּר מַרְיוֹן בְּשֵׁם רַבִּי חֲנִינָא: הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹחָנָן.

יב וּרְדוּ בִּדְגַת הַיָּם [וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבְכָל חַיָּה הָרֹמֶשֶׂת עַל הָאָרֶץ]
אָמַר רַבִּי חֲנִינָא, אִם זָכָה רְדוּ, וְאִם לָאו יֵרְדוּ.
אָמַר רַבִּי יַעֲקֹב דִּכְפַר חָנִין, אֶת שֶׁהוּא בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ - וּרְדוּ. אֶת שֶׁאֵינוֹ בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ, יֵרְדוּ.
רַבִּי יַעֲקֹב דְּמִן כְּפַר חָנָן אָמַר, יָבוֹא צַלְמֵנוּ וּדְמוּתֵנוּ, וְיִרְדֶּה לְשֶׁאֵינוֹ דּוֹמֶה לְצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ.

פסוקים כט-ל

בגמרא במסכת סנהדרין (דף נט:)

אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב:
אָדָם הָרִאשׁוֹן לֹא הוּתַּר לוֹ בָּשָׂר לַאֲכִילָה דִּכְתִיב לָכֶם יִהְיֶה לְאׇכְלָה - וּלְכׇל חַיַּת הָאָרֶץ, וְלֹא חַיַּת הָאָרֶץ לָכֶם.
וּכְשֶׁבָּאוּ בְּנֵי נֹחַ הִתִּיר לָהֶם שֶׁנֶּאֱמַר כְּיֶרֶק עֵשֶׂב נָתַתִּי לָכֶם אֶת כֹּל יָכוֹל לֹא יְהֵא אֵבֶר מִן הַחַי נוֹהֵג בּוֹ תַּלְמוּד לוֹמַר אַךְ בָּשָׂר בְּנַפְשׁוֹ דָמוֹ לֹא תֹאכֵלוּ.
יָכוֹל אַף לִשְׁרָצִים תַּלְמוּד לוֹמַר אַךְ.
וּמַאי תַּלְמוּדָא אָמַר רַב הוּנָא דָּמוֹ מִי שֶׁדָּמוֹ חָלוּק מִבְּשָׂרוֹ יָצְאוּ שְׁרָצִים שֶׁאֵין דָּמָם חָלוּק מִבְּשֶׁרָם.

מֵיתִיבִי: וּרְדוּ בִּדְגַת הַיָּם מַאי לָאו לַאֲכִילָה.
לֹא לִמְלָאכָה. וְדָגִים בְּנֵי מְלָאכָה נִינְהוּ? אִין כִּדְרַחֲבָה דְּבָעֵי רַחֲבָה הִנְהִיג בְּעִיזָּא וְשִׁיבּוּטָא* מַאי.
*מין דג.

תָּא שְׁמַע: וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם מַאי לָאו לַאֲכִילָה.
לָא לִמְלָאכָה. וְעוֹפוֹת בְּנֵי מְלָאכָה נִינְהוּ? אִין כִּדְבָעֵי רַבָּה בַּר רַב הוּנָא דָּשׁ בַּאֲוָוזִין וְתַרְנְגוֹלִין לְרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה מַאי.

תָּא שְׁמַע: וּבְכׇל חַיָּה הָרֹמֶשֶׂת עַל הָאָרֶץ.
הָהוּא לְאֵתוֹיֵי נָחָשׁ הוּא דַּאֲתָא, דְּתַנְיָא רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְיָא אוֹמֵר: חֲבָל עַל שַׁמָּשׁ גָּדוֹל שֶׁאָבַד מִן הָעוֹלָם שֶׁאִלְמָלֵא לֹא נִתְקַלֵּל נָחָשׁ כׇּל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל הָיוּ מִזְדַּמְּנִין לוֹ שְׁנֵי נְחָשִׁים טוֹבִים אֶחָד מְשַׁגְּרוֹ לַצָּפוֹן וְאֶחָד מְשַׁגְּרוֹ לַדָּרוֹם לְהָבִיא לוֹ סַנְדַּלְבּוֹנִים* טוֹבִים וַאֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁמַּפְשִׁילִין רְצוּעָה תַּחַת זְנָבוֹ וּמוֹצִיא בָּהּ עָפָר לְגִנָּתוֹ וּלְחוּרְבָּתוֹ.
*מין אבן טובה.

מֵיתִיבִי: הָיָה רַבִּי יְהוּדָה בֶּן תֵּימָא אוֹמֵר אָדָם הָרִאשׁוֹן מֵיסֵב בְּגַן עֵדֶן הָיָה וְהָיוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת צוֹלִין לוֹ בָּשָׂר וּמְסַנְּנִין לוֹ יַיִן הֵצִיץ בּוֹ נָחָשׁ וְרָאָה בִּכְבוֹדוֹ וְנִתְקַנֵּא בּוֹ.
הָתָם בְּבָשָׂר הַיּוֹרֵד מִן הַשָּׁמַיִם. מִי אִיכָּא בָּשָׂר הַיּוֹרֵד מִן הַשָּׁמַיִם? אִין כִּי הָא דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן חֲלַפְתָּא הֲוָה קָאָזֵיל בְּאוֹרְחָא פְּגַעוּ בֵּיהּ הָנָךְ אַרְיָוָתָא דַּהֲווֹ קָא נָהֲמִי לְאַפֵּיהּ אֲמַר: הַכְּפִירִים שֹׁאֲגִים לַטָּרֶף [וּלְבַקֵּשׁ מֵאֵל אָכְלָם], נְחִיתוּ לֵיהּ תַּרְתֵּי אַטְמָתָא חֲדָא אַכְלוּהָ וַחֲדָא שַׁבְקוּהָ. אַיְתְיַהּ וַאֲתָא לְבֵי מִדְרְשָׁא בָּעֵי עֲלַהּ דָּבָר טָמֵא הוּא זֶה אוֹ דָּבָר טָהוֹר אֲמַרוּ לֵיהּ אֵין דָּבָר טָמֵא יוֹרֵד מִן הַשָּׁמַיִם.

בָּעֵי מִינֵּיהּ רַבִּי זֵירָא מֵרַבִּי אֲבָהוּ: יָרְדָה לוֹ דְּמוּת חֲמוֹר מַהוּ?
אֲמַר לֵיהּ: יָארוּד* נָאלָא הָא אָמְרִי לֵיהּ אֵין דָּבָר טָמֵא יוֹרֵד מִן הַשָּׁמַיִם.
*מין עוף.

יוסף צ. הירשמן · 12 אוקטובר 2026

סיום בריאת עולמו (פרק א), ובו י"ד פירושים על התיבות "טוב מאד":

{לא} וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם הַשִּׁשִּׁי:

במדרש רבה:

פתיחה בענין שהרשות ניתנה לדרוש מכאן ואילך

[פרשה ט] א וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד.

רַבִּי לֵוִי פָּתַח (משלי כה, ב): כְּבֹד אֱלֹהִים הַסְתֵּר דָּבָר וּכְבֹד מְלָכִים חֲקֹר דָּבָר.

רַבִּי לֵוִי בְּשֵׁם רַבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָא אָמַר, מִתְּחִלַּת הַסֵּפֶר וְעַד כָּאן כְּבֹד אֱלֹהִים הוּא - הַסְתֵּר דָּבָר.

מִכָּאן וָאֵילָךְ - כְּבֹד מְלָכִים חֲקֹר דָּבָר. כְּבוֹד דִּבְרֵי תוֹרָה שֶׁנִּמְשְׁלוּ בִּמְלָכִים, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ח, טו): בִּי מְלָכִים יִמְלֹכוּ - לַחְקֹר דָּבָר.

*כעין פתיחה זו איתא לעיל בפסוק "נעשה אדם" [הובא בהודעה 37 בפתיחה השניה].

פסוק לא

ב דָּבָר אַחֵר: וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד.
רַבִּי תַּנְחוּמָא פָּתַח (קהלת ג, יא): אֶת הַכֹּל עָשָׂה יָפֶה בְּעִתּוֹ, אָמַר רַבִּי תַּנְחוּמָא בְּעוֹנָתוֹ נִבְרָא הָעוֹלָם, לֹא הָיָה הָעוֹלָם רָאוּי לִבָּרֹאת קֹדֶם לָכֵן.

אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ:
מִכָּאן שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הָיָה בּוֹרֵא עוֹלָמוֹת וּמַחֲרִיבָן בּוֹרֵא עוֹלָמוֹת וּמַחֲרִיבָן, עַד שֶׁבָּרָא אֶת אֵלּוּ אָמַר דֵּין הַנְיָין לִי יָתְהוֹן לָא הַנְיָין לִי.
אָמַר רַבִּי פִּינְחָס: טַעֲמֵיהּ דְּרַבִּי אַבָּהוּ - וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד, דֵּין הַנְיָין לִי, יָתְהוֹן לָא הַנְיָין לִי.

ג דָּבָר אַחֵר: וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד.
רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר, מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם בּוֹנֶה פָּלָטִין מַבִּיט בָּעֶלְיוֹנִים רְאִיָּה אַחַת וּבַתַּחְתּוֹנִים רְאִיָּה אַחַת, אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַבִּיט בָּעֶלְיוֹנִים וּבַתַּחְתּוֹנִים רְאִיָּה אַחַת.
אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ, הִנֵּה טוֹב מְאֹד, זֶה הָעוֹלָם הַזֶּה. וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד, זֶה הָעוֹלָם הַבָּא. הָעוֹלָם הַזֶּה וְהָעוֹלָם הַבָּא הִבִּיט בָּהֶן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רְאִיָּה אַחַת. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ בְּשֵׁם רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אָמַר (ירמיה לב, יז): אֲהָהּ ה' אֱלֹהִים הִנֵּה אַתָּה עָשִׂיתָ אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ בְּכֹחֲךָ הַגָּדוֹל וּבִזְרֹעֲךָ הַנְּטוּיָה לֹא יִפָּלֵא מִמְּךָ כָּל דָּבָר, מֵאוֹתָהּ שָׁעָה - לֹא יִפָּלֵא מִמְּךָ כָּל דָּבָר.

רַבִּי חַגַּי בְּשֵׁם רַבִּי יִצְחָק אָמַר (דברי הימים א כח, ט): וְאַתָּה שְׁלֹמֹה בְנִי דַּע אֶת אֱלֹהֵי אָבִיךָ וְעָבְדֵהוּ בְּלֵב שָׁלֵם וּבְנֶפֶשׁ חֲפֵצָה כִּי כָל לְבָבוֹת דּוֹרֵשׁ ה' וְכָל יֵצֶר מַחֲשָׁבוֹת מֵבִין אִם תִּדְרְשֶׁנּוּ יִמָּצֵא לָךְ וְאִם תַּעַזְבֶנּוּ יַזְנִיחֲךָ לָעַד. קֹדֶם עַד שֶׁלֹא נוֹצְרָה מַחֲשָׁבָה בְּלִבּוֹ שֶׁל אָדָם כְּבָר הִיא גְלוּיָה לְפָנֶיךָ.

רַבִּי יוּדָן בְּשֵׁם רַבִּי יִצְחָק, קֹדֶם עַד שֶׁלֹא נוֹצָר יְצוּר כְּבָר מַחֲשַׁבְתּוֹ גְּלוּיָה לְפָנֶיךָ.

אָמַר רַבִּי יוּדָן לְגַרְמֵיהּ (תהלים קלט, ד): כִּי אֵין מִלָּה בִּלְשׁוֹנִי הֵן ה' יָדַעְתָּ כֻלָּהּ, קֹדֶם עַד שֶׁלֹא יֶאֱרַשׁ לְשׁוֹנוֹ דִּבּוּר, כְּבָר - הֵן ה' יָדַעְתָּ כֻלָּהּ.

ד [וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד] רַבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָא וְרַבִּי יוֹנָתָן.
רַבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָא אָמַר, מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁבָּנָה פָּלָטִין, רָאָה אוֹתָהּ וְעָרְבָה לוֹ, אָמַר פָּלָטִין פָּלָטִין הַלְּוַאי תְּהֵא מַעֲלַת חֵן לְפָנַי בְּכָל עֵת כְּשֵׁם שֶׁהֶעֱלֵית חֵן לְפָנַי בְּשָׁעָה זוֹ. כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְעוֹלָמוֹ, עוֹלָמִי עוֹלָמִי, הַלְּוַאי תְּהֵא מַעֲלַת חֵן לְפָנַי בְּכָל עֵת כְּשֵׁם שֶׁהֶעֱלֵית חֵן לְפָנַי בְּשָׁעָה זוֹ.

רַבִּי יוֹנָתָן אָמַר, לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה מַשִֹּׂיא אֶת בִּתּוֹ וְעָשָׂה לָהּ חֻפָּה וּבַיִת וְסִיְּדָהּ וְכִיְּרָהּ וְצִיְּרָהּ, וְרָאָה אוֹתָהּ, וְעָרְבָה לוֹ. אָמַר לָהּ בִּתִּי הַלְּוַאי תִּהְיֶה הַחֻפָּה הַזֹּאת מַעֲלַת חֵן לְפָנַי בְּכָל עֵת כְּשֵׁם שֶׁהֶעֱלֵית חֵן לְפָנַי בַּשָּׁעָה הַזּוֹ. כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְעוֹלָמוֹ, עוֹלָמִי עוֹלָמִי הַלְּוַאי תְּהֵא מַעֲלַת חֵן לְפָנַי בְּכָל עֵת כְּשֵׁם שֶׁהֶעֱלֵית חֵן לְפָנַי בַּשָּׁעָה הַזּוֹ.

ה בְּתוֹרָתוֹ שֶׁל רַבִּי מֵאִיר מָצְאוּ כָּתוּב: וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד - וְהִנֵּה טוֹב מוֹת. אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן, רָכוּב הָיִיתִי עַל כְּתֵפוֹ שֶׁל זְקֵנִי וְעוֹלֶה מֵעִירוֹ לִכְפַר חָנָן דֶּרֶךְ בֵּית שְׁאָן, וְשָׁמַעְתִּי אֶת רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר יוֹשֵׁב וְדוֹרֵשׁ בְּשֵׁם רַבִּי מֵאִיר, הִנֵּה טוֹב מְאֹד - הִנֵּה טוֹב מוֹת.
רַבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָא וְרַבִּי יוֹנָתָן.
רַבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָא אָמַר, רָאוּי הָיָה אָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁלֹא לִטְעֹם טַעַם מִיתָה, וְלָמָּה נִקְנְסָה בּוֹ מִיתָה, אֶלָּא צָפָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁנְּבוּכַדְנֶצַר וְחִירֹם מֶלֶךְ צוֹר עֲתִידִין לַעֲשׂוֹת עַצְמָן אֱלָהוּת, לְפִיכָךְ נִקְנְסָה בּוֹ מִיתָה.

הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (יחזקאל כח, יג): בְּעֵדֶן גַּן אֱלֹהִים הָיִיתָ [כָּל אֶבֶן יְקָרָה מְסֻכָתֶךָ אֹדֶם פִּטְדָה וְיָהֲלֹם תַּרְשִׁישׁ שֹׁהַם וְיָשְׁפֵה סַפִּיר נֹפֶךְ וּבָרְקַת וְזָהָב מְלֶאכֶת תֻּפֶּיךָ וּנְקָבֶיךָ בָּךְ בְּיוֹם הִבָּרַאֲךָ כּוֹנָנוּ. אַתְּ כְּרוּב מִמְשַׁח הַסּוֹכֵךְ וּנְתַתִּיךָ בְּהַר קֹדֶשׁ אֱלֹהִים הָיִיתָ בְּתוֹךְ אַבְנֵי אֵשׁ הִתְהַלָּכְתָּ], וְכִי בְּגַן עֵדֶן הָיָה חִירֹם, אֶתְמְהָא, אֶלָּא אָמַר לוֹ, אַתָּה הוּא שֶׁגָּרַמְתָּ לְאוֹתוֹ שֶׁבְּעֵדֶן שֶׁיָּמוּת.

רַבִּי חִיָּא בַּר בְּרַתֵּיהּ דְּרַבִּי בֶּרֶכְיָה מִשּׁוּם רַבִּי בֶּרֶכְיָה אַתְּ כְּרוּב מִמְשַׁח - אַתָּה הוּא שֶׁגָּרַמְתָּ לְאוֹתוֹ כְּרוּב שֶׁיָּמוּת.

אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹנָתָן, אִם כֵּן יִגְזֹר מִיתָה עַל הָרְשָׁעִים וְאַל יִגְזֹר מִיתָה עַל הַצַּדִּיקִים?
אֶלָּא שֶׁלֹא יְהוּ הָרְשָׁעִים עוֹשִׂים תְּשׁוּבָה שֶׁל רְמִיּוּת, וְשֶׁלֹא יְהוּ הָרְשָׁעִים אוֹמְרִים כְּלוּם הַצַּדִּיקִים חַיִּים אֶלָּא שֶׁהֵן מְסַגְּלִין מִצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים, אַף אָנוּ נְסַגֵּל מִצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים, נִמְצֵאת עֲשִׂיָּה שֶׁלֹא לִשְׁמָהּ.

רַבִּי יוֹחָנָן וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ.

רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר, מִפְּנֵי מָה נִגְזְרָה מִיתָה עַל הָרְשָׁעִים, אֶלָּא כָּל זְמַן שֶׁהָרְשָׁעִים חַיִּים הֵם מַכְעִיסִים לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (מלאכי ב, יז): הוֹגַעְתֶּם ה' בְּדִבְרֵיכֶם, כֵּיוָן שֶׁהֵן מֵתִים, הֵן פּוֹסְקִים מִלְּהַכְעִיס לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב ג, יז): שָׁם רְשָׁעִים חָדְלוּ רֹגֶז [וְשָׁם יָנוּחוּ יְגִיעֵי כֹחַ] - שָׁם חָדְלוּ מִלְּהַכְעִיס לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.

מִפְּנֵי מָה נִגְזְרָה מִיתָה עַל הַצַּדִּיקִים, אֶלָּא כָּל זְמַן שֶׁהַצַּדִּיקִים חַיִּים הֵם נִלְחָמִים עִם יִצְרָן, כֵּיוָן שֶׁהֵם מֵתִים הֵם נָחִין, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב וְשָׁם יָנוּחוּ יְגִיעֵי כֹחַ - דַּיֵּנוּ מַה שֶּׁיָּגַעְנוּ.

וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר לִתֵּן שָׂכָר לְאֵלּוּ בְּכִפְלַיִם, וּלְהִפָּרַע מֵאֵלּוּ בְּכִפְלַיִם. לִתֵּן שָׂכָר לַצַּדִּיקִים שֶׁלֹא הָיוּ רְאוּיִים לִטְעֹם טַעַם מִיתָה וְקִבְּלוּ עֲלֵיהֶם טַעַם מִיתָה, לְפִיכָךְ (ישעיה סא, ז): לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ [שִׂמְחַת עוֹלָם תִּהְיֶה לָהֶם]. וּלְהִפָּרַע מִן הָרְשָׁעִים, שֶׁלֹא הָיוּ צַדִּיקִים רְאוּיִים לִטְעֹם טַעַם מִיתָה, וּבִשְׁבִילָן קִבְּלוּ עֲלֵיהֶם מִיתָה, לְפִיכָךְ מִשְׁנֶה שְׂכָרָן יִירָשׁוּ.

ו אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר, הִנֵּה טוֹב מְאֹד - וְהִנֵּה טוֹבָה שֵׁנָה.
וְכִי שֵׁנָה טוֹבָה מְאֹד, אֶתְמְהָא. לֹא כֵן תְּנֵינַן יַיִן וְשֵׁנָה לָרְשָׁעִים נָאֶה לָהֶם וְנָאֶה לָעוֹלָם?
אֶלָּא מִתּוֹךְ שֶׁאָדָם יָשֵׁן קִמְעָא הוּא עוֹמֵד וְיָגֵעַ בַּתּוֹרָה הַרְבֵּה.

ז רַבִּי נַחְמָן בַּר שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן בְּשֵׁם רַב שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אָמַר, הִנֵּה טוֹב מְאֹד - זֶה יֵצֶר טוֹב. וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד - זֶה יֵצֶר רָע.
וְכִי יֵצֶר הָרָע טוֹב מְאֹד, אֶתְמְהָא.
אֶלָּא שֶׁאִלּוּלֵי יֵצֶר הָרָע לֹא בָּנָה אָדָם בַּיִת, וְלֹא נָשָׂא אִשָּׁה, וְלֹא הוֹלִיד, וְלֹא נָשָׂא וְנָתַן. וְכֵן שְׁלֹמֹה אוֹמֵר (קהלת ד, ד): [וְרָאִיתִי אֲנִי אֶת כָּל עָמָל וְאֵת כָּל כִּשְׁרוֹן הַמַּעֲשֶׂה] כִּי הִיא קִנְאַת אִישׁ מֵרֵעֵהוּ.

ח אָמַר רַב הוּנָא, הִנֵּה טוֹב מְאֹד - זוֹ מִדַּת הַטּוֹב. וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד - זוֹ מִדַּת יִסּוּרִין.
וְכִי מִדַּת יִסּוּרִין טוֹבָה מְאֹד, אֶתְמְהָא.
אֶלָּא שֶׁעַל יָדֶיהָ הַבְּרִיּוֹת בָּאִים לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא. וְכֵן שְׁלֹמֹה אוֹמֵר (משלי ו, כג): וְדֶרֶךְ חַיִּים תּוֹכְחוֹת מוּסָר, אֲמַרְתְּ, צֵא וּרְאֵה אֵיזֶהוּ דֶּרֶךְ מְבִיאָה אֶת הָאָדָם לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא, הֱוֵי אוֹמֵר זוֹ מִדַּת יִסּוּרִין.

ט אָמַר רַבִּי זְעֵירָא, הִנֵּה טוֹב מְאֹד - זוֹ גַּן עֵדֶן. וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד - זוֹ גֵּיהִנֹּם.
וְכִי גֵּיהִנֹּם טוֹב מְאֹד, אֶתְמְהָא.
מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ פַּרְדֵּס וְהִכְנִיס לְתוֹכוֹ פּוֹעֲלִים, וּבָנָה אוֹצָר עַל פִּתְחוֹ, אָמַר כָּל מִי שֶׁהוּא מִתְכַּשֵּׁר בִּמְלֶאכֶת הַפַּרְדֵּס יִכָּנֵס לְאוֹצָרוֹ, וְכָל מִי שֶׁאֵינוֹ מִתְכַּשֵּׁר בִּמְלֶאכֶת הַפַּרְדֵּס אַל יִכָּנֵס לְאוֹצָרוֹ. כָּךְ כָּל מִי שֶׁהוּא מְסַגֵּל בְּמִצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים הֲרֵי גַּן. עֵדֶן, וְכָל מִי שֶׁאֵינוֹ מְסַגֵּל בְּמִצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים הֲרֵי גֵּיהִנֹּם.

י אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר יִצְחָק, הִנֵּה טוֹב מְאֹד - זֶה מַלְאַךְ חַיִּים. וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד - זֶה מַלְאַךְ הַמָּוֶת.
וְכִי מַלְאַךְ הַמָּוֶת טוֹב מְאֹד, אֶתְמְהָא.
אֶלָּא לְמֶלֶךְ שֶׁעָשָׂה סְעוּדָה וְזִמֵּן אֶת הָאוֹרְחִים וְהִכְנִיס לִפְנֵיהֶם תַּמְחוּי* מָלֵא כָּל טוּב, אָמַר כָּל מִי שֶׁהוּא אוֹכֵל וּמְבָרֵךְ אֶת הַמֶּלֶךְ יֹאכַל וְיֶעֱרַב לוֹ, וְכָל מִי שֶׁהוּא אוֹכֵל וְאֵינוֹ מְבָרֵךְ אֶת הַמֶּלֶךְ יוּתַּז רֹאשׁוֹ בְּסַיָּף. כָּךְ כָּל מִי שֶׁהוּא מְסַגֵּל בְּמִצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים הֲרֵי מַלְאַךְ חַיִּים, וְכָל מִי שֶׁאֵינוֹ מְסַגֵּל בְּמִצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים הֲרֵי מַלְאַךְ הַמָּוֶת.
*קערה גדולה.

יא אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר אַבָּא, הִנֵּה טוֹב מְאֹד - זוֹ מִדַּת הַטּוֹב. וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד - זוֹ מִדַּת הַפֻּרְעָנוּת.
וְכִי מִדַּת הַפֻּרְעָנוּת טוֹבָה הִיא מְאֹד, אֶלָּא שׁוֹקֵד עַל הַפֻּרְעָנוּת הֵיאַךְ לַהֲבִיאָהּ.
אָמַר רַבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר אַבָּא, כָּל הַמִּדּוֹת בָּטְלוּ, מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה לֹא בָּטְלָה.
רַב הוּנָא בְּשֵׁם רַבִּי יוֹסֵי אָמַר, מִתְּחִלַּת בְּרִיָּתוֹ שֶׁל עוֹלָם צָפָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁבְּמִדָּה שֶׁאָדָם מוֹדֵד בָּהּ מוֹדְדִין לוֹ, לְפִיכָךְ אָמְרוּ חֲכָמִים וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד, זוֹ מִדָּה טוֹבָה.

יב רַבָּנָן אַמְרֵי לָהּ בְּשֵׁם רַבִּי חֲנִינָא בַּר אִידֵי וְרַבִּי פִּנְחָס וְרַבִּי חִלְקִיָּה:
הוּא מְאֹד, הוּא אָדָם. הִינוּן אוֹתִיּוֹת דְּדֵין הִינוּן אוֹתִיּוֹת דְּדֵין. הֲדָא הוּא דִכְתִיב וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד - זֶה אָדָם.

יג אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ, הִנֵּה טוֹב מְאֹד - זוֹ מַלְכוּת שָׁמַיִם, וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד - זוֹ מַלְכוּת הָרוֹמִיִּים.
וְכִי מַלְכוּת הָרוֹמִיִּים טוֹב מְאֹד, אֶתְמְהָא.
אֶלָּא שֶׁהִיא תּוֹבַעַת דִּיקָיוֹן* שֶׁל בְּרִיּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה מה, יב): אָנֹכִי עָשִׂיתִי אֶרֶץ וְאָדָם עָלֶיהָ בָרָאתִי [אֲנִי יָדַי נָטוּ שָׁמַיִם וְכָל צְבָאָם צִוֵּיתִי. אָנֹכִי הַעִירֹתִהוּ בְצֶדֶק וְכָל דְּרָכָיו אֲיַשֵּׁר].
*עלבונו ודינו.

יד וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם הַשִּׁשִּׁי.
אָמַר רַבִּי יוּדָן זוֹ שָׁעָה יְתֵרָה שֶׁמּוֹסִיפִין מֵחוֹל עַל קֹדֶשׁ, וּבָהּ נִגְמְרָה מְלֶאכֶת הָעוֹלָם, עַל כֵּן כְּתִיב הַשִּׁשִּׁי.
אָמַר רַבִּי סִימוֹן בַּר מַרְתָא, עַד כָּאן מוֹנִין לְמִנְיָנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מִכָּן וָאֵילָךְ מוֹנִין לְמִנְיַן אַחֵר.

יוסף צ. הירשמן · 12 אוקטובר 2026

פרשת יום השבת קודש (בפרק ב):

{א} וַיְכֻלּ֛וּ הַשָּׁמַ֥יִם וְהָאָ֖רֶץ וְכָל-צְבָאָֽם:

פתיחות ממדרש רבה:

בענין ש"ויכלו" הוא מלשון קצה וסוף

א וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם.

כְּתִיב (תהלים קיט, צו): לְכָל תִּכְלָה רָאִיתִי קֵץ רְחָבָה מִצְוָתְךָ מְאֹד.

לַכֹּל יֵשׁ סִיקוּסִים*, שָׁמַיִם וָאָרֶץ יֵשׁ לָהֶם סִיקוּסִים, חוּץ מִדָּבָר אֶחָד שֶׁאֵין לוֹ סִיקוּסִים, וְאֵי זוֹ, זוֹ הַתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב יא, ט): אֲרֻכָּה מֵאֶרֶץ מִדָּהּ וּרְחָבָה מִנִּי יָם.

דָּבָר אַחֵר, לְכָל תִּכְלָה רָאִיתִי קֵץ, זוֹ מְלֶאכֶת שָׁמַיִם וָאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ.

*סיום.

בענין ש"ויכלו" היינו שנעשו כלים נאים, או מלשון כליה - שהאריך זמנם

ב רַבִּי חָמָא פָּתַח (משלי כה, ד): הָגוֹ סִיגִים מִכָּסֶף וַיֵּצֵא לַצֹּרֵף כֶּלִי.

אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּשֵׁם רַבִּי יַעֲקֹב, מָשָׁל לְאַמְבַּטִּי שֶׁהָיְתָה מְלֵאָה מַיִם, וְהָיוּ בָהּ שְׁנֵי דְּיוֹסְקוֹסִים* נָאִים, כָּל זְמַן שֶׁהָיְתָה מְלֵאָה מַיִם לֹא הָיְתָה מְלֶאכֶת דְּיוֹסְקוֹסִים נִרְאֵית, כֵּיוָן שֶׁפָּסְקָה וְנִעֵר הַמַּיִם שֶׁבְּתוֹכָהּ, נִרְאֵית מְלֶאכֶת דְּיוֹסְקוֹסִים.

כָּךְ, כָּל זְמַן שֶׁהָיָה הָעוֹלָם תֹּהוּ וָבֹהוּ, לֹא נִרְאֵית מְלֶאכֶת שָׁמַיִם וָאָרֶץ, כֵּיוָן שֶׁנֶּעֱקַר תֹּהוּ וָבֹהוּ מִן הָעוֹלָם, נִרְאֵית מְלֶאכֶת שָׁמַיִם וָאָרֶץ.

וַיֵּצֵא לַצֹּרֵף כֶּלִי, נַעֲשׂוּ כֵּלִים. הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם.

*מיני צורות.

ג כֵּיצַד בָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת עוֹלָמוֹ,

אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן נָטַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שְׁתֵּי פְּקָעִיּוֹת, אַחַת שֶׁל אֵשׁ וְאַחַת שֶׁל שֶׁלֶג, וּפְתָכָן* זֶה בָּזֶה וּמֵהֶן נִבְרָא הָעוֹלָם.

רַבִּי חֲנִינָא אָמַר, אַרְבַּע, לְאַרְבַּע רוּחוֹת הַשָּׁמַיִם.

רַבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָא אָמַר, שֵׁשׁ, אַרְבַּע לְאַרְבַּע רוּחוֹת, וְאַחַת מִלְּמַעְלָן וְאַחַת מִלְּמַטָּן.

אַדְרַיָּינוּס שְׁחִיק עֲצָמוֹת שָׁאֲלֵיהּ לְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בַּר חֲנַנְיָא, אֲמַר לֵיהּ כֵּיצַד בָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת עוֹלָמוֹ. אָמַר לֵיהּ כְּהַהוּא דְּאָמַר רַבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָא. אָמַר לֵיהּ אֶפְשָׁר כֵּן, אֶתְמְהָא. הִכְנִיסוֹ לְבַיִת קָטָן, אָמַר לֵיהּ, פְּשֹׁט יָדֶךָ לְמִזְרָח וּלְמַעֲרָב לְצָפוֹן וּלְדָרוֹם. אָמַר לֵיהּ, כָּךְ הָיָה מַעֲשֶׂה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.

*עירב אותם.

ד אָמַר רַבִּי הוֹשַׁעְיָא, דָּרַשׁ רַבִּי אָפֵס בְּאַנְטוֹכְיָא, אֵין לָשׁוֹן וַיְכֻלּוּ אֶלָּא לְשׁוֹן מַכָּה וּלְשׁוֹן כְּלָיָה.

מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁנִּכְנַס בִּמְדִינָה וְקִלְּסוּ אוֹתוֹ בְּנֵי הַמְדִינָה, וְעָרַב לוֹ קִלּוּסָן, הִרְבָּה לָהֶן בְּדִיצָה, הִרְבָּה לָהֶן בְּהִדְיוֹכִין*. לְאַחַר זְמַן הִכְעִיסוּ אוֹתוֹ, וּמִעֵט לָהֶן בְּדִיצָה וּמִעֵט לָהֶן בְּהִדְיוֹכִין.

כָּךְ עַד שֶׁלֹא חָטָא אָדָם הָרִאשׁוֹן הָיוּ הַמַּזָּלוֹת מְהַלְּכִין דֶּרֶךְ קְצָרָה וּבִמְהִירוּת, מִשֶּׁחָטָא סִבְּבָן דֶּרֶךְ אֲרֻכָּה וּבִמְתִינוּת. יֵשׁ מַזָּל שֶׁגּוֹמֵר הִלּוּכוֹ לְי"ב חֹדֶשׁ, כְּגוֹן כּוֹכָב חַמָּה. וְיֵשׁ מַזָּל שֶׁהוּא גּוֹמֵר הִלּוּכוֹ לִשְׁלשִׁים יוֹם, וְהִיא לְבָנָה. וְיֵשׁ מַזָּל שֶׁגּוֹמֵר הִלּוּכוֹ לִשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה, וְהוּא צֶדֶק. וְיֵשׁ מַזָּל שֶׁהוּא גוֹמֵר הִלּוּכוֹ לִשְׁלשִׁים שָׁנָה, וְהוּא שַׁבְּתָי. חוּץ מִן כּוֹכָב נֹגַהּ וּמַאְדִּים, שֶׁאֵין גּוֹמְרִין הִלּוּכָן אֶלָּא לְאַרְבַּע מֵאוֹת וּשְׁמוֹנִים שָׁנָה.

רַבִּי פִּינְחָס בְּשֵׁם רַבִּי חָנָן דְּצִפּוֹרִין תָּנֵי, בְּנוֹת שׁוּחַ בְּשָׁנָה שְׁנִיָּה שֶׁל שְׁמִטָּה נוֹהֵג קְדֻשַּׁת שְׁבִיעִית שֶׁלָּהֶן, לְפִי שֶׁעוֹשׂוֹת פֵּרוֹת לְשָׁלשׁ שָׁנִים, וְאוֹתוֹ הַיּוֹם עָשׂוּ פֵּרוֹת בֶּן יוֹמָן.

אֲבָל לֶעָתִיד לָבוֹא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְרַפֵּא אוֹתָהּ מַכָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה ל, כו): [וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה וְאוֹר הַחַמָּה יִהְיֶה שִׁבְעָתַיִם כְּאוֹר שִׁבְעַת הַיָּמִים בְּיוֹם חֲבֹשׁ ה' אֶת שֶׁבֶר עַמּוֹ] וּמַחַץ מַכָּתוֹ יִרְפָּא - מַחַץ מַכָּתוֹ שֶׁל עוֹלָם יִרְפָּא.

*טובות.

פסוק א

ה [וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ].
אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: נִשְׁתַּכְלְלוּ שָׁמַיִם בְּחַמָּה וּלְבָנָה וּבְמַזָּלוֹת, וְנִשְׁתַּכְלְלָה הָאָרֶץ בְּאִילָנוֹת וּבִדְשָׁאִין וְגַן עֵדֶן.
רַבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: מְכוּלָלִים הָיוּ הַמַּעֲשִׂים, וְהָיוּ מוֹתְחִין וְהוֹלְכִין.

וְכָל צְבָאָם.

אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר שְׁלשָׁה צְבָאִים הֵן, צָבָא לַשָּׁמַיִם וְלָאָרֶץ, וְצָבָא לַתַּלְמִידִים, וְצָבָא לַיִּסּוּרִין.

צָבָא לַשָּׁמַיִם וָאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם.

צָבָא לַתַּלְמִידִים מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב יד, יד): כָּל יְמֵי צְבָאִי אֲיַחֵל עַד בּוֹא חֲלִיפָתִי - עַד יָקוּם חִילוּפִי.

וְצָבָא לַיִּסּוּרִים מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב ז, א): הֲלֹא צָבָא לֶאֱנוֹשׁ עֲלֵי אֶרֶץ [וְכִימֵי שָׂכִיר יָמָיו]. וְכָל צִבְיוֹנוֹ שֶׁל אָדָם אֵינוֹ אֶלָּא עַל הָאָרֶץ, וּמַה הַנָּיָה לוֹ - וְכִימֵי שָׂכִיר יָמָיו.

נַחְמָן בְּרֵיהּ דְּרַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אָמַר, אִם זָכָה צָבָא לוֹ, וְאִם לָאו צָבָא עָלָיו. בָּנָה בִּנְיָן, עָלָה בְּיָדוֹ - צָבָא לוֹ, נָפַל מִמֶּנּוּ וָמֵת - צָבָא עָלָיו. אָכַל פִּתּוֹ וְהַנָּיָתוֹ - צָבָא לוֹ. עָמְדָה בְּתוֹךְ גְּרוֹנוֹ וְחִנַּקְתּוֹ - צָבָא עָלָיו.

הַרְבֵּה צְבָאִים מִנָּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לָאָדָם הַזֶּה לִתְבֹּעַ דִּקָּיוֹן* שֶׁלּוֹ, הַרְבֵּה דֻּבִּים, הַרְבֵּה אֲרָיוֹת, הַרְבֵּה נְחָשִׁים, הַרְבֵּה שְׂרָפִים, הַרְבֵּה עַקְרַבִּים, וְלֹא עוֹד אֶלָּא כִּימֵי שָׂכִיר יָמָיו.

*עלבונו ודינו.

ו [וְכָל צְבָאָם].
בַּר סִירָא אָמַר: אֱלוֹהַּ הֶעֱלָה סַמִּים מִן הָאָרֶץ, בָּהֶם הָרוֹפֵא מְרַפֵּא אֶת הַמַּכָּה, וּבָהֶם הָרוֹקֵחַ מְרַקֵּחַ אֶת הַמִּרְקַחַת.

אָמַר רַבִּי סִימוֹן: אֵין לְךָ כָּל עֵשֶׂב וְעֵשֶׂב, שֶׁאֵין לוֹ מַזָּל בָּרָקִיעַ שֶׁמַּכֶּה אוֹתוֹ, וְאוֹמֵר לוֹ גְּדַל, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (איוב לח, לג): הֲיָדַעְתָּ חֻקּוֹת שָׁמָיִם אִם תָּשִׂים מִשְׁטָרוֹ בָאָרֶץ [הֲתָרִים לָעָב קוֹלֶךָ וְשִׁפְעַת מַיִם תְּכַסֶּךָּ. מִשְׁטָרוֹ] לָשׁוֹן שׁוֹטֵר.

(שם, לא): הַתְקַשֵּׁר מַעֲדַנּוֹת כִּימָה אוֹ משְׁכוֹת כְּסִיל תְּפַתֵּחַ, רַבִּי חֲנִינָא בַּר פָּפָּא וְרַבִּי סִימוֹן אָמַר, כִּימָה מְעַדֶּנֶת אֶת הַפֵּרוֹת, וּכְסִיל מוֹשֵׁךְ בֵּין קֶשֶׁר לְקֶשֶׁר. הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שם, לב): הֲתֹצִיא מַזָּרוֹת בְּעִתּוֹ וְעַיִּשׁ עַל בָּנֶיהָ תַנְחֵם, רַבִּי תַּנְחוּם בַּר חִיָּא וְרַבִּי סִימוֹן אָמְרוּ, מַזָּל הוּא שֶׁהוּא מְמַזֵּר* אֶת הַפֵּרוֹת.

*זורה.

ז רַבָּנָן אָמְרֵי: אֲפִלּוּ דְבָרִים שֶׁאַתָּה רוֹאֶה אוֹתָן שֶׁהֵן יְתֵירָה בָּעוֹלָם, כְּגוֹן זְבוּבִין וּפַרְעוֹשִׁין וְיַתּוּשִׁין, אַף הֵן בִּכְלַל בְּרִיָּתוֹ שֶׁל עוֹלָם הֵן, וּבַכֹּל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה שְׁלִיחוּתוֹ, אֲפִלּוּ עַל יְדֵי נָחָשׁ, אֲפִלּוּ עַל יְדֵי יַתּוּשׁ, אֲפִלּוּ עַל יְדֵי צְפַרְדֵּעַ.

סיפורים בענין שהקב"ה עושה שליחותו בכל דבר, וכולם בכלל צבאו הם

רַבִּי תַּנְחוּמָא אָמַר לָהּ בְּשֵׁם רַבִּי מְנַחְמָה, רַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי חֶלְבּוֹ, רַבִּי אַחָא הֲוָה מִשְׁתָּעֵי הָדֵין עוֹבָדָא: חַד בַּר נָשׁ הֲוָה קָאֵים עַל כֵּיף נַהֲרָא, חֲמָא חַד עוּרְדְּעָן טָעֲנָה חָדָא עַקְרָב, וּמְגִיזָה יָתֵיהּ נַהֲרָא, וְכֵיוָן דְּעָבְדַת שְׁלִיחוּתֵיהּ אַחְזַרְתֵּא לְאַתְרֵהּ.

*עמד על שפת הנהר וראה צפרדע שמעבירה עקרב את הנהר, ואחר שהכיש החזירה אותו.

רַבִּי פִּינְחָס בְּשֵׁם רַבִּי חָנָן דְּצִפּוֹרִין אֲמַר, עוֹבָדָא הֲוָה בְּחַד גְּבַר דַּהֲוָה קָאֵים לְמֶחֱצַד בַּהֲדָא בִּקְעַת בֵּי טַרְפָּא, חֲמָא חַד עֵשֶׂב וְלִקֵּט יָתֵיהּ וַעֲבָדֵיהּ כְּלִילָא לְרֵאשֵׁיהּ, אֲזַלָּא חַד חִוְיָא וּמְחָא יָתֵיהּ, וּקְטִיל יָתֵיהּ. אֲתָא חַד גְבַר וְקָם לְמִסְקַר בְּהַהוּא חִוְיָא, אֲמַר תָּמֵהַּ אֲנִי עַל מַן דְּקָטַל הָדֵין חִוְיָא. אֲמַר הַהוּא גַּבְרָא אֲנָא קְטָלִית יָתֵיהּ. תָּלָה אַפּוֹי וַחֲמָא לְהַהוּא עִשְׂבָּא עֲבִידָא כְּלִילָא לְרֵאשֵׁיהּ, אֲמַר מִן קוּשְׁטָא אַתְּ קָטְלִית יָתֵיהּ, אֲמַר לֵיהּ, אִין. אֲמַר לֵיהּ, יָכֵיל אַתְּ מֵרִים הָדֵין עִשְׂבָּא מִן רֵאשֵׁךְ, אֲמַר לֵיהּ אִין, כֵּיוָן דַּאֲרֵים יָתֵיהּ אֲמַר לֵיהּ אַתְּ יָכוֹל קָרֵיב הָכָא וּמֵרִים הָדֵין חִוְיָא בַּהֲדֵין חוּטְרָא, אֲמַר לֵיהּ אִין, כֵּיוָן דִּקְרַב לְהַהוּא חִוְיָא מִיָּד נָשְׁרוּ אֵבָרָיו.

*הקוצר בבקעה עשה מהעשב כתר לראשו ואחר כך הרג נחש, וכשהוריד הכתר מראשו ונגע בנחש על ידי מקל נשרו אבריו מחוזק הארס שמזיק למרחוק.

רַבִּי יַנַּאי הָיָה יוֹשֵׁב וְדוֹרֵשׁ בְּפֶתַח עִירוֹ, רָאָה נָחָשׁ מַרְתִּיעַ וּבָא, וַהֲוָה מְרַדֵּף לֵיהּ מִן הָדֵין סִטְרָא, וַהֲוָה חָזַר מִן דֵּין סִטְרָא, וְעוֹד הֲוָה רָדֵיף לֵיהּ מִן הָדֵין סִטְרָא וַהֲוָה חָזַר מִן דֵּין סִטְרָא, אֲמַר זֶה הוֹלֵךְ לַעֲשׂוֹת שְׁלִיחוּתוֹ. מִיָּד נָפְלָה הֲבָרָה בָּעִיר פְּלוֹנִי בֶּן פְּלוֹנִי נְשָׁכוֹ נָחָשׁ וָמֵת.

*רבי ינאי ניסה לעצור את הנחש מצד זה, והיה הנחש חוזר מצד אחר, וכשניסה לרדפו ולהבריחו מצד זה חזר לצד אחר.

רַבִּי אֶלְעָזָר הֲוָה יָתֵיב מְטַיֵּל בְּבֵית הַכִּסֵּא, אֲתָא חַד רוֹמָאי וְתָרְכֵיהּ וְקָדִים יָתֵיהּ וִיתֵיב לֵיהּ, אֲמַר לֵית דֵּין עַל מַגָּן, מִיָּד נְפַק חַד חִוְיָא וּמְחָא יָתֵיהּ וּקְטַל יָתֵיהּ, וְקָרָא עָלָיו (ישעיה מג, ד): [מֵאֲשֶׁר יָקַרְתָּ בְעֵינַי נִכְבַּדְתָּ וַאֲנִי אֲהַבְתִּיךָ וְאֶתֵּן אָדָם תַּחְתֶּיךָ וּלְאֻמִּים תַּחַת נַפְשֶׁךָ]. וְאֶתֵּן אָדָם תַּחְתֶּיךָ - וְאֶתֵּן אֱדוֹם תַּחְתֶּיךָ.

רַבִּי יִצְחָק בַּר אֶלְעָזָר הֲוָה קָאֵים וּמְטַיֵּל עַל מְשׁוֹנִיתָא דְּיַמָּא דְּקֵיסָרִין, רָאָה שָׁם קוּלִית אַחַת, וַהֲוָה מַצְנַע לָהּ וַהֲוַת מִתְגַּלְגְּלָא, מַצְנַע לָהּ וַהֲוַת מִתְגַּלְגְּלָא, אֲמַר זֹאת מוּכֶנֶת לַעֲשׂוֹת שְׁלִיחוּתָהּ. עֲבַר חַד בַּלְדָּר וְנִכְשַׁל בָּהּ וְנָפַל וָמֵת, אֲזַל פַּשְׁפְּשׁוּנֵיהּ וְאַשְׁכְּחוּנֵיהּ טָעִין כְּתָבִין בִּישִׁין עַל יְהוּדָאֵי דְּקֵסָרִין.

*היה מטייל על חוף הים וראה גולגולת, וכשהצניעה בקרקע היתה מתגלגלת משם, עד שנכשל בה שליח המלכות, ומצאו בידו כתבי שטנה.

טִיטוּס הָרָשָׁע נִכְנַס לְבֵית קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים וְחַרְבּוֹ שְׁלוּפָה בְּיָדוֹ וְגִדֵּר אֶת שְׁתֵּי הַפָּרוֹכוֹת, וְנָטַל שְׁתֵּי זוֹנוֹת וּבְעָלָן עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ, וְיָצָא חַרְבּוֹ מְלֵאָה דָּם. אִית דְּאָמְרֵי מִדַּם הַקֳּדָשִׁים, וְאִית דְּאָמְרֵי מִדַּם שָׂעִיר שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים. וְחֵרֵף וְגִדֵּף, וְנָטַל כָּל כְּלֵי בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וַעֲשָׂאָן כְּמִין גּוּרְגּוּתְנִי* אַחַת וְהִתְחִיל מְחָרֵף וּמְגַדֵּף כְּלַפֵּי מַעֲלָה, וְאָמַר, לָא דָּמֵי הַהוּא דְּעָבֵיד קְרָבָא עִם מַלְכָּא בְּמַדְבְּרָא וְנָצַח לֵיהּ, לְהַהוּא דְּעָבֵיד קְרָבָא עִם מַלְכָּא בְּגוֹ פָּלָטִין דִּידֵיהּ וְנָצַח לֵיהּ.

יָרַד לַסְּפִינָה, כֵּיוָן שֶׁיָּרַד מְחָאֵיהּ נַחְשְׁלָא בְּיַמָּא. אֲמַר דּוֹמֶה זֶה שֶׁאֵין כֹּחוֹ שֶׁל אֱלוֹהַּ שֶׁל אֻמָּה זוֹ אֶלָּא בַּמַּיִם, דּוֹר אֱנוֹשׁ לֹא פָּרַע מֵהֶן אֶלָּא בַּמַּיִם, דּוֹר הַמַּבּוּל לֹא פָּרַע מֵהֶן אֶלָּא בַּמַּיִם, פַּרְעֹה וְכָל חֵילוֹ לֹא פָּרַע מֵהֶן אֶלָּא בַּמַּיִם. אַף אֲנִי כְּשֶׁהָיִיתִי בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ וּבִרְשׁוּתוֹ לֹא הָיָה יָכוֹל לַעֲמֹד בִּי, וְעַכְשָׁיו לְכָאן קִדְמַנִּי. סָבוּר הוּא שֶׁיַּהַרְגֵּנִי בַּמַּיִם. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רָשָׁע, חַיֶּיךָ מִבְּרִיָה שֶׁהִיא פְּחוּתָה מִכָּל הַבְּרִיּוֹת שֶׁבָּרָאתִי מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית, בָּהּ אֲנִי נִפְרַע מֵאוֹתוֹ רָשָׁע. מִיָּד רָמַז הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַשַֹּׂר שֶׁל יָם וְעָמַד מִזַּעְפּוֹ.

כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ לְרוֹמִי יָצְאוּ כָּל גְּדוֹלֵי רוֹמִי לִקְרָאתוֹ וְקִלְּסוּ אוֹתוֹ. כֵּיוָן שֶׁעָלָה לְרוֹמִי נִכְנַס לַמֶּרְחָץ, כֵּיוָן שֶׁיָּצָא הֵבִיאוּ פְּיָילִי פּוֹטִירִין* שֶׁל יַיִן לִשְׁתּוֹתוֹ, וְנִכְנַס יַתּוּשׁ בְּתוֹךְ חוֹטְמוֹ, וְהָיָה נוֹקֵר אֶת מֹחוֹ וְהוֹלֵךְ עַד שֶׁנַּעֲשָׂה גָּדוֹל כְּמוֹ גּוֹזָל שֶׁל שְׁתֵּי לִיטְרָאוֹת. וְהָיָה מְצַוֶּה וְאוֹמֵר פִּצְעוּ מֹחוֹ שֶׁל אוֹתוֹ הָאִישׁ וּדְעוּ בַּמֶּה אֱלֹהֵיהֶם שֶׁל יְהוּדִים נִפְרַע מֵאוֹתוֹ הָאִישׁ. מִיָּד קָרְאוּ לָרוֹפְאִים וּפָצְעוּ מֹחוֹ, וְהוֹצִיאוּ כְּגוֹזָל שֶׁל שְׁתֵּי לִיטְרָאוֹת.

אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בַּר רַבִּי יוֹסֵי, אֲנָא חֲמִיתֵּיהּ בְּרוֹמִי תַּרְתֵּין לִיטְרִין מֵהָכָא וְגוֹזָלָא מֵהָכָא, וּתְקַל חָד לָקֳבֵל חָד. וְנָטְלוּ אוֹתוֹ וְנָתְנוּ אוֹתוֹ בְּתוֹךְ קְעָרָה אַחַת, כָּל מַה דַּהֲוָה הָדֵין שַׁנֵּי, הֲוָה הָדֵין שַׁנֵּי, פְּרַח יַתּוּשָׁה, פְּרַחָה נַפְשֵׁיהּ דְּטִיטוּס הָרָשָׁע.

*גרגותני=סל. *פיילי פוטירין=כוס כפולה של מלכים.

מדרש חז"ל בפרקי דרבי אליעזר (פרק יח):

בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים הַשָּׁמַיִם נִבְרְאוּ תְחִלָּה וְאַחַר כָּךְ הָאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר [בראשית א, א] בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים הָאָרֶץ נִבְרֵאת תְּחִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר [תהלים קב, כו] לְפָנִים הָאָרֶץ יָסַדְתָּ וּמַעֲשֵׂה יָדֶיךָ שָׁמָיִם. (בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים שָׁמַיִם נִבְרֵאת תְּחִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר אַף יָדִי יָסְדָה אֶרֶץ וִימִינִי טִפְּחָה שָׁמָיִם).
נִכְנַס תַּחֲרוּת בֵּינֵיהֶם עַל הַדָּבָר הַזֶּה, עַד שֶׁשָּׁרְתָה שְׁכִינָה בֵּינֵיהֶם וְהִסְכִּימוּ אֵלּוּ עִם אֵלּוּ שֶׁשְּׁנֵיהֶם נִבְרְאוּ בְּשָׁעָה אַחַת וּבְרֶגַע אֶחָד. מֶה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. פָּשַׁט יַד יְמִינוֹ וְנָטָה שָׁמַיִם, וּפָשַׁט יַד שְׂמֹאלוֹ וְיָסַד אֶרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר אַף יָדִי יָסְדָה אֶרֶץ וִימִינִי טִפְּחָה שָׁמָיִם קֹרֵא אֲנִי אֲלֵיהֶם יַעַמְדוּ יַחְדָּו. וְעָמְדוּ יַחְדָּו אֶרֶץ וְשָׁמַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם.
וְכִי כָלוּ שָׁמַיִם וָאָרֶץ מִלִּהְיוֹת וּמִלַּעֲמֹד עוֹד, וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר עֲלֵיהֶם [ירמיה כג, כד] הֲלוֹא אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ אֲנִי מָלֵא. אֶלָּא שֶׁכָּלוּ מִמְּלָאכָה מִפֹּעַל וּמִצִּוּוּי, לְכָךְ נֶאֱמַר וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ.
אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ כִּלִּיתָ מִמְּלָאכָה מִפֹּעַל וּמִצִּוּוּי בְּשֵּׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית, רַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ אַל תִּכְלָא. שֶׁאִם תִּכְלָא רַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ, אֵין אָנוּ יְכוֹלִים לַעֲמוֹד, שֶׁעַל רַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ הָעוֹלָם עוֹמֵד, שֶׁנֶּאֱמַר [ישעיה נד, י] כִּי הֶהָרִים יָמוּשׁוּ וְהַגְּבָעוֹת תְּמוּטֶנָה וְחַסְדִּי מֵאִתֵּךְ לֹא יָמוּשׁ וּבְרִית שְׁלוֹמִי לֹא תָמוּט אָמַר מְרַחֲמֵךְ ה'.

יוסף צ. הירשמן · 13 אוקטובר 2026

יוסף צ. הירשמן אמר:
רַבִּי יִצְחָק בַּר אֶלְעָזָר הֲוָה קָאֵים וּמְטַיֵּל עַל מְשׁוֹנִיתָא דְּיַמָּא דְּקֵיסָרִין, רָאָה שָׁם קוּלִית* אַחַת, וַהֲוָה מַצְנַע לָהּ וַהֲוַת מִתְגַּלְגְּלָא, מַצְנַע לָהּ וַהֲוַת מִתְגַּלְגְּלָא, אֲמַר זֹאת מוּכֶנֶת לַעֲשׂוֹת שְׁלִיחוּתָהּ. עֲבַר חַד בַּלְדָּר וְנִכְשַׁל בָּהּ וְנָפַל וָמֵת, אֲזַל פַּשְׁפְּשׁוּנֵיהּ וְאַשְׁכְּחוּנֵיהּ טָעִין כְּתָבִין בִּישִׁין עַל יְהוּדָאֵי דְּקֵסָרִין.
*היה מטייל על חוף הים וראה ~~גולגולת~~, וכשהצניעה בקרקע היתה מתגלגלת משם, עד שנכשל בה שליח המלכות, ומצאו בידו כתבי שטנה.

*עצם הירך.

יוסף צ. הירשמן · 21 אוקטובר 2026

פרק ב פסוק ב:

{ב} וַיְכַ֤ל אֱלֹהִים֙ בַּיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֔י מְלַאכְתּ֖וֹ אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֑ה וַיִּשְׁבֹּת֙ בַּיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֔י מִכָּל-מְלַאכְתּ֖וֹ אֲשֶׁ֥ר עָשָֽׂה:

במדרש רבה:

ח וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה וַיִּשְׁבֹּת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה.

אָמַר רַבִּי חֲנִינָא: מְשָׁכַנִּי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בֶּן רַבִּי יוֹסֵי אֵצֶל פּוּנְדָק אֶחָד, וְאָמַר לִי, כָּאן הִתְפַּלֵּל אַבָּא שֶׁל שַׁבָּת בְּעֶרֶב שַׁבָּת.

רַבִּי יִרְמְיָה וְרַבִּי אַחָא אָמְרֵי, רַבִּי יוֹחָנָן מַקְשֵׁי, כָּאן הִתְפַּלֵּל אַבָּא שֶׁל שַׁבָּת בְּעֶרֶב שַׁבָּת, אֶתְמְהָא. וְלָא צָרִיךְ מַקְשֵׁי, דְּהָא חַמָּרַיָא הֲווֹ סָלְקִין מִן עֲרָב* לְצִפּוֹרִין, וַהֲווֹ אָמְרִין כְּבָר שָׁבַת רַבִּי חֲנִינָא בֶּן דּוֹסָא בְּעִירוֹ.

וְאִי בָּעִית מַקְשְׁיָא עַל הָדָא קַשְׁיָא, דְּאָמַר רַבִּי חֲנִינָא מְשָׁכַנִּי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּרַבִּי יוֹסֵי אֵצֶל פֻּנְדָּק אֶחָד, וְאָמַר לִי כָּאן הִתְפַּלֵּל אַבָּא שֶׁל אַחַר שַׁבָּת בְּשַׁבָּת.

אָמַר רַבִּי אַבָּא אַף עַל דָּא לָא הֲוֵי צָרִיךְ לְמִקְשֵׁי, דְּהָא רַבִּי הֲוָה יָתֵיב וְדָרַשׁ, וַהֲוָה אָמַר לְאַבָּא יוּדָן אֲמוֹרֵיהּ, אַכְרוֹז קוֹמֵי דְּצִבּוּרָא, יִצְלוּן דְּחוֹלָא עַד יוֹמָא קָאֵים.

*שם עיר.

ט רַבִּי שָׁאֲלֵיהּ לְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּרַבִּי יוֹסֵי, אֲמַר לֵיהּ שָׁמַעְתָּ מֵאָבִיךָ מַהוּ וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, אֶתְמְהָא.
אֶלָּא כָּזֶה שֶׁהוּא מַכֶּה בְּקוּרְנָס עַל גַּבֵּי הַסַּדָּן, הִגְבִּיהָהּ מִבְּעוֹד יוֹם וְהוֹרִידָהּ מִשֶּׁתֶּחְשַׁךְ.
אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי בָּשָׂר וָדָם שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לֹא עִתָּיו וְלֹא רְגָעָיו וְלֹא שְׁעוֹתָיו, הוּא מוֹסִיף מֵחֹל עַל הַקֹּדֶשׁ, אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהוּא יוֹדֵעַ רְגָעָיו וְעִתָּיו וּשְׁעוֹתָיו, נִכְנַס בּוֹ כְּחוּט הַשַֹּׂעֲרָה.

גְּנִיבָא וְרַבָּנָן:
גְּנִיבָא אָמַר, מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁעָשָׂה לוֹ חֻפָּה, וְצִיְּירָהּ וְכִיְּירָהּ, וּמָה הָיְתָה חֲסֵרָה, כַּלָּה שֶׁתִּכָּנֵס לְתוֹכָהּ. כָּךְ מֶה הָיָה הָעוֹלָם חָסֵר, שַׁבָּת.
רַבָּנָן אָמְרֵי, מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁעָשׂוּ לוֹ טַבַּעַת, מֶה הָיְתָה חֲסֵרָה, חוֹתָם. כָּךְ מֶה הָיָה הָעוֹלָם חָסֵר, שַׁבָּת.
וְזֶה אֶחָד מִן הַדְּבָרִים שֶׁשִּׁנּוּ לְתַלְמַי הַמֶּלֶךְ - וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי, וַיִּשְׁבּוֹת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי.

[וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה].

תַּלְמַי הַמֶּלֶךְ שָׁאַל אֶת הַזְּקֵנִים בְּרוֹמִי, בְּכַמָּה יָמִים בָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹלָמוֹ, אָמְרוּ לוֹ לְשִׁשָּׁה יָמִים.

אָמַר לָהֶם וּמֵאוֹתָהּ שָׁעָה גֵּיהִנֹּם נִסּוֹקֶת לָרְשָׁעִים? אוֹי לָעוֹלָם מִדִּינָיו.

מְלַאכְתּוֹ [אֲשֶׁר עָשָׂה].
לֹא כֵן אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי סִימוֹן, לֹא בְּעָמָל וְלֹא בִּיגִיעָה בָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת עוֹלָמוֹ, וְאַתְּ אוֹמֵר מִכָּל מְלַאכְתּוֹ, אֶתְמְהָה.
אֶלָּא לְהִפָּרַע מִן הָרְשָׁעִים שֶׁהֵן מְאַבְּדִין אֶת הָעוֹלָם שֶׁנִּבְרָא כֻּלּוֹ בְּעָמָל וּבִיגִיעָה. וְלִתֵּן שָׂכָר טוֹב לַצַּדִּיקִים שֶׁהֵן מְקַיְמִין אֶת הָעוֹלָם שֶׁנִּבְרָא כֻּלּוֹ בְּעָמָל וּבִיגִיעָה.

[וַיִּשְׁבֹּת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה].
וּמַה נִּבְרָא בוֹ לְאַחַר שֶׁשָּׁבַת, שַׁאֲנָן, וְנַחַת, שַׁלְוָה, וְהַשְׁקֵט.
רַבִּי לֵוִי בְּשֵׁם רַבִּי יוֹסֵי בֶּן רַבִּי נְהוֹרָאי, כָּל זְמַן שֶׁהָיוּ יְדֵי קוֹנֵיהֶם מְמַשְׁמְשִׁין בָּהֶם הָיוּ מוֹתְחִים וְהוֹלְכִין, כֵּיוָן שֶׁנָּחוּ יְדֵי קוֹנֵיהֶם מֵהֶן, נִתַּן לָהֶם נִחָה, (שמות כ, י): וַיָּנַח לְעוֹלָמוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי.

[וַיִּשְׁבֹּת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה. וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי]
אָמַר רַבִּי אַבָּא: בָּשָׂר וָדָם בְּשָׁעָה שֶׁהוּא עוֹשֶׂה אַסְטַאטִיבָה* אֵינוֹ נוֹתֵן דּוּנְטִיבָה*, וּבְשָׁעָה שֶׁהוּא נוֹתֵן דּוּנְטִיבָה אֵינוֹ עוֹשֶׂה אַסְטַאטִיבָה, אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָשָׂה אַסְטַאטִיבָה וְנָתַן דּוּנְטִיבָה, וַיִּשְׁבֹּת - וַיְבָרֶךְ.
*אסטאטיבה=מנוחה. *דונטיבה=לפי עניינו נראה שהוא מתנת המלך.

בפרקי דרבי אליעזר (פרק יח):

וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה וַיִּשְׁבֹּת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה.
שֶׁבַע חִנּוּכוֹת בָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. שֵׁשׁ מֵהֶן חִנֵּךְ וְאַחַת שְׁמוּרָה לַדּוֹרוֹת.
בָּרָא יוֹם רִאשׁוֹן וְחִנְּכוֹ וְגָמַר כָּל מְלַאכְתּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר [שם א, ה] וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם אֶחָד. וְכָךְ כָּל יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה.
בָּרָא יוֹם שְׁבִיעִי, לֹא נֶאֱמַר בּוֹ מְלָאכָה וְלֹא נֶאֱמַר בּוֹ וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר, שֶׁהוּא שָׁמוּר לַדּוֹרוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר [זכריה יד, ז] וְהָיָה יוֹם אֶחָד הוּא יִוָּדַע לַה' לֹא יוֹם וְלֹא לָיְלָה.

לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה. לְאֶחָד שֶׁהָיָה לוֹ כְּלִי חֶמְדָּה, וְלֹא רָצָה לְהַנְחִילוֹ אֶלָא לִבְנוֹ הָעוֹבֵד אוֹתוֹ. כָּךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, יוֹם שַׁבָּת מְנוּחָה וּקְדֻשָּׁה שֶׁהָיָה לְפָנָיו, לֹא רָצָה לְהַנְחִילוֹ אֶלָּא לְיִשְׂרָאֵל.
תֵּדַע לְךָ שֶׁהוּא כֵן, כְּשֶׁיָצְאוּ מִמִּצְרַיִם, עַד שֶׁלֹּא נָתַן לָהֶם אֶת הַתּוֹרָה, הִנְחִיל אֶת הַשַּׁבָּת לְיִשְׂרָאֵל. וּשְׁתֵּי שַׁבָּתוֹת שָׁבְתוּ יִשְׂרָאֵל עַד שֶׁלֹּא נָתַן לָהֶם אֶת הַתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר [נחמיה ט, יד] [וְאֶת שַׁבַּת קָדְשְׁךָ הוֹדַעְתָּ לָהֶם] וּמִצְווֹת וְחֻקִּים וְתוֹרָה צִוִּיתָ לָהֶם בְּיַד מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ.

הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שָׁמַר וְקִדֵּשׁ אֶת הַשַּׁבָּת, וְיִשְׂרָאֵל אֵינָן חַיָּבִין לִשְׁמֹר וּלְקַדֵּשׁ אֶת הַשַּׁבָּת?
תֵּדַע שֶׁהוּא כֵּן, בֹּא וּרְאֵה כְּשֶׁהָיָה נוֹתֵן לָהֶם אֶת הַמָּן אַרְבָּעִים שָׁנָה, הָיָה נוֹתֵן לָהֶם בְּשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה, וּבַשַּׁבָּת לֹא הָיָה נוֹתֵן. שֶׁמָּא תֹּאמַר לֹא הָיָה בוֹ כֹחַ לִתֵּן בְּכָל יוֹם וָיוֹם, אֶלָּא שֶׁשָּׁבַת לְפָנָיו, לְפִיכָךְ הָיָה נוֹתֵן לָהֶם לֶחֶם יוֹמַיִם בַּשִּׁישִּׁי, שֶׁנֶּאֱמַר [שמות טז, כט] רְאוּ כִּי ה' נָתַן לָכֶם הַשַּׁבָּת עַל כֵּן הוּא נוֹתֵן לָכֶם בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי לֶחֶם יוֹמָיִם. כֵּיוָן שֶׁרָאוּ יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁבַת לְפָנָיו, שָׁבְתוּ גַם הֵם, שֶׁנֶּאֱמַר [שם ל] וַיִּשְׁבְּתוּ הָעָם בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי.

השלמת הכתובים העוסקים בשביתת ה' בשבת קודש, מעשרת הדיברות (שמות כ):

(ז) זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ.

(ח) שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וְעָשִׂיתָ כׇּל מְלַאכְתֶּךָ.

(ט) וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לַי-הֹוָה אֱ-לֹהֶיךָ לֹא תַעֲשֶׂה כׇל מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ וּבְהֶמְתֶּךָ וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ.

(י) כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה יְ-הֹוָה אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ אֶת הַיָּם וְאֶת כׇּל אֲשֶׁר בָּם וַיָּנַח בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי עַל כֵּן בֵּרַךְ יְ-הֹוָה אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת וַיְקַדְּשֵׁהוּ.

ובפרשת כי תשא (שמות לא):

(טז) וְשָׁמְרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשַּׁבָּת לַעֲשׂוֹת אֶת הַשַּׁבָּת לְדֹרֹתָם בְּרִית עוֹלָם.

(יז) בֵּינִי וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אוֹת הִוא לְעֹלָם כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה יְ-הֹוָה אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שָׁבַת וַיִּנָּפַשׁ.

השלמת הכתובים שנזכרו במדרש בענין שביתת ה' בשבת בנתינת המן (שמות טז):

(כב) וַיְהִי בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי לָקְטוּ לֶחֶם מִשְׁנֶה שְׁנֵי הָעֹמֶר לָאֶחָד וַיָּבֹאוּ כׇּל נְשִׂיאֵי הָעֵדָה וַיַּגִּידוּ לְמֹשֶׁה.

(כג) וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם הוּא אֲשֶׁר דִּבֶּר יְ-הֹוָה שַׁבָּתוֹן שַׁבַּת קֹדֶשׁ לַי-הֹוָה מָחָר אֵת אֲשֶׁר תֹּאפוּ אֵפוּ וְאֵת אֲשֶׁר תְּבַשְּׁלוּ בַּשֵּׁלוּ וְאֵת כׇּל הָעֹדֵף הַנִּיחוּ לָכֶם לְמִשְׁמֶרֶת עַד הַבֹּקֶר.

(כד) וַיַּנִּיחוּ אֹתוֹ עַד הַבֹּקֶר כַּאֲשֶׁר צִוָּה מֹשֶׁה וְלֹא הִבְאִישׁ וְרִמָּה לֹא הָיְתָה בּוֹ.

(כה) וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אִכְלֻהוּ הַיּוֹם כִּי שַׁבָּת הַיּוֹם לַי-הֹוָה הַיּוֹם לֹא תִמְצָאֻהוּ בַּשָּׂדֶה.

(כו) שֵׁשֶׁת יָמִים תִּלְקְטֻהוּ וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לֹא יִהְיֶה בּוֹ.

(כז) וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יָצְאוּ מִן הָעָם לִלְקֹט וְלֹא מָצָאוּ.

(כח) וַיֹּאמֶר יְ-הֹוָה אֶל מֹשֶׁה עַד אָנָה מֵאַנְתֶּם לִשְׁמֹר מִצְוֺתַי וְתוֹרֹתָי.

(כט) רְאוּ כִּי יְ-הֹוָה נָתַן לָכֶם הַשַּׁבָּת עַל כֵּן הוּא נֹתֵן לָכֶם בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי לֶחֶם יוֹמָיִם שְׁבוּ אִישׁ תַּחְתָּיו אַל יֵצֵא אִישׁ מִמְּקֹמוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי.

(ל) וַיִּשְׁבְּתוּ הָעָם בַּיּוֹם הַשְּׁבִעִי.

יוסף צ. הירשמן · 21 אוקטובר 2026

{ג} וַיְבָ֤רֶךְ אֱלֹהִים֙ אֶת-יוֹם הַשְּׁבִיעִ֔י וַיְקַדֵּ֖שׁ אֹת֑וֹ כִּ֣י ב֤וֹ שָׁבַת֙ מִכָּל-מְלַאכְתּ֔וֹ אֲשֶׁר-בָּרָ֥א אֱלֹהִ֖ים לַֽעֲשֽׂוֹת: (פ)

במדרש רבה:

פתיחה בענין שברכת השבת דוחה אבלות

[פרשה יא] א וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ.

כְּתִיב (משלי י, כב): בִּרְכַּת ה' הִיא תַעֲשִׁיר וְלֹא יוֹסִיף עֶצֶב עִמָּהּ.

בִּרְכַּת ה' הִיא תַעֲשִׁיר, זוֹ הַשַּׁבָּת, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי.

וְלֹא יוֹסִיף עֶצֶב עִמָּהּ, זֶה הָאֵבֶל, הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (שמואל ב יט, ג): נֶעֱצַב הַמֶּלֶךְ עַל בְּנוֹ.

ב וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ.

רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר בֵּרְכוֹ בַּמָּן וְקִדְּשׁוֹ בַּמָּן.
בֵּרְכוֹ בַּמָּן, שֶׁכָּל יְמוֹת הַשַּׁבָּת הָיָה יוֹרֵד עֹמֶר, בְּעֶרֶב שַׁבָּת שְׁנֵי עֳמָרִים.
וְקִדְּשׁוֹ בַּמָּן, שֶׁלֹא יָרַד בּוֹ כָּל עִקָּר.

רַבִּי נָתָן אוֹמֵר, בֵּרְכוֹ בַּמָּן, וְקִדְּשׁוֹ בַּבְּרָכָה.

רַבִּי יִצְחָק אָמַר בֵּרְכוֹ בַּמָּן, וְקִדְּשׁוֹ בַּמְקוֹשֵׁשׁ.

וּבֵרְכוֹ בָּעֲטִיפָה.

רַב הוּנָא אָמַר צָרִיךְ לְהַחֲלִיף. רַבִּי חִיָּא בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר צָרִיךְ לְעַרֵב. אָבִין בַּר חִסְדָּאי אָמַר צָרִיךְ לְשַׁלְשֵׁל.

רַבִּי יִרְמְיָה וְרַבִּי זְעֵירָא הֲווֹן מְהַלְּכִין כַּחֲדָא, וְאִסְתַּלְּקַת גּוּלְתֵיהּ* דְּרַבִּי יִרְמְיָה וְשִׁלְשְׁלָהּ רַבִּי זְעֵירָא, הָדָא אָמְרָה צָרִיךְ לְשַׁלְשֵׁל.

*טליתו.

רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר בֵּרְכוֹ בְּנֵר, וּבִי הָיָה הַמַּעֲשֶׂה, פַּעַם אַחַת הִדְלַקְתִּי אֶת הַנֵּר בְּלֵילֵי שַׁבָּת וּבָאתִי וּמָצָאתִי אוֹתוֹ בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת דָּלוּק וְלֹא חָסַר כְּלוּם.

בֵּרְכוֹ בְּאוֹר פָּנָיו שֶׁל אָדָם, קִדְּשׁוֹ בְּאוֹר פָּנָיו שֶׁל אָדָם. לֹא דוֹמֶה אוֹר פָּנָיו שֶׁל אָדָם כָּל יְמוֹת הַשַּׁבָּת, כְּמוֹ שֶׁהוּא דּוֹמֶה בְּשַׁבָּת.

בֵּרְכוֹ בַּמְּאוֹרוֹת.

רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יְהוּדָה אִישׁ כְּפַר עַכּוֹ אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן, אַף עַל פִּי שֶׁנִּתְקַלְּלוּ הַמְּאוֹרוֹת מֵעֶרֶב שַׁבָּת, אֲבָל לֹא לָקוּ עַד מוֹצָאֵי שַׁבָּת.

אַתְיָא כְּרַבָּנָן וְלָא אַתְיָא כִּדְרַבִּי אַמֵּי.

דְּאָמַר רַבִּי אַמֵּי אָדָם הָרִאשׁוֹן לֹא לָן כְּבוֹדוֹ עִמּוֹ, מַה טַּעַם (תהלים מט, יג): וְאָדָם בִּיקָר בַּל יָלִין נִמְשַׁל כַּבְּהֵמוֹת נִדְּמוּ. וְרַבָּנָן אָמְרֵי, לָן כְּבוֹדוֹ עִמּוֹ, וּמוֹצָאֵי שַׁבָּת נִטַּל מִמֶּנּוּ זִיווֹ וּטְרָדוֹ מִגַּן עֵדֶן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (איוב יד, כ): מְשַׁנֶּה פָנָיו וַתְּשַׁלְּחֵהוּ. כֵּיוָן שֶׁשָּׁקְעָה חַמָּה בְּלֵילֵי שַׁבָּת, בִּקֵּשׁ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִגְנֹז אֶת הָאוֹרָה, וְחָלַק כָּבוֹד לַשַּׁבָּת.

הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אוֹתוֹ, בֵּרְכוֹ בְּאוֹרָה. כֵּיוָן שֶׁשָּׁקְעָה הַחַמָּה בְּלֵילֵי הַשַּׁבָּת הִתְחִילָה הָאוֹרָה וְהָיְתָה מְשַׁמֶּשֶׁת, הִתְחִילוּ הַכֹּל מְקַלְּסִין, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (איוב לז, ג): [תַּחַת כָּל הַשָּׁמַיִם יִשְׁרֵהוּ וְאוֹרוֹ עַל כַּנְפוֹת הָאָרֶץ]. תַּחַת כָּל הַשָּׁמַיִם יִשְׁרֵהוּ מִפְּנֵי מָה? וְאוֹרוֹ עַל כַּנְפוֹת הָאָרֶץ.

אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בַּר רַבִּי סִימוֹן, אוֹר שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּיוֹם רִאשׁוֹן, אָדָם צוֹפֶה וּמַבִּיט בּוֹ מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ, כֵּיוָן שֶׁהִסְתַּכֵּל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּאַנְשֵׁי דּוֹר הַמַּבּוּל וּבְאַנְשֵׁי דּוֹר הַפְלָגָה שֶׁמַּעֲשֵׂיהֶן מְקֻלְקָלִין, עָמַד וּגְנָזָהּ וְהִתְקִינָהּ לַצַּדִּיקִים לֶעָתִיד לָבוֹא. וּמִנַּיִן שֶׁגְּנָזָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב לח, טו): וְיִמָּנַע מֵרְשָׁעִים אוֹרָם וּזְרוֹעַ רָמָה תִּשָּׁבֵר. וּמִנַּיִן שֶׁהִתְקִינָהּ לַצַּדִּיקִים לֶעָתִיד לָבוֹא, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ד, יח): וְאֹרַח צַדִּיקִים כְּאוֹר נֹגַהּ הוֹלֵךְ וָאוֹר עַד נְכוֹן הַיּוֹם.

רַבִּי לֵוִי בְּשֵׁם רַבִּי זְעֵירָא אָמַר, ל"ו שָׁעוֹת שִׁמְשָׁה אוֹתָהּ הָאוֹרָה, שְׁנֵים עָשָׂר שֶׁל עֶרֶב שַׁבָּת, וּשְׁנֵים עָשָׂר שֶׁל לֵילֵי שַׁבָּת, וּשְׁנֵים עָשָׂר שֶׁל שַׁבָּת. כֵּיוָן שֶׁשָּׁקְעָה הַחַמָּה בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת הִתְחִיל הַחשֶׁךְ מְמַשְׁמֵשׁ וּבָא, וְנִתְיָרֵא אָדָם הָרִאשׁוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קלט, יד): [וָאֹמַר אַךְ חשֶׁךְ יְשׁוּפֵנִי וְלַיְלָה אוֹר בַּעֲדֵנִי]. וָאֹמַר אַךְ חשֶׁךְ יְשׁוּפֵנִי - אוֹתוֹ שֶׁכָּתוּב בּוֹ (בראשית ג, טו): הוּא יְשׁוּפְךָ רֹאשׁ וְאַתָּה תְּשׁוּפֶנּוּ עָקֵב, בָּא לְהִזְדַּוֵּג לִי. מֶה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, זִמֵּן לוֹ שְׁנֵי רְעָפִים וְהֵקִישָׁן זֶה לָזֶה וְיָצָא מֵהֶן אוֹר וּבֵרַךְ עָלֶיהָ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וְלַיְלָה אוֹר בַּעֲדֵנִי. מַה בֵּרַךְ עָלֶיהָ, בּוֹרֵא מְאוֹרֵי הָאֵשׁ.

אַתְיָא כִּשְׁמוּאֵל, דְּאָמַר שְׁמוּאֵל מִפְּנֵי מָה מְבָרְכִין עַל הָאוֹר בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת, מִפְּנֵי שֶׁהִיא תְּחִלַּת בְּרִיָּתָהּ.

רַב הוּנָא בְּשֵׁם רַב וְרַבִּי אַבָּהוּ בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר, אַף מוֹצָאֵי יוֹם הַכִּפּוּרִים מְבָרְכִין עָלָיו, מִפְּנֵי שֶׁשָּׁבַת הָאוּר כָּל אוֹתוֹ הַיּוֹם.

ג בֵּרְכוֹ בִּיצִיאָה.

רַבִּי לֵוִי בְּשֵׁם רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא אָמַר, כָּל יוֹם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ חֶסְרוֹן, כְּתִיב בּוֹ בְּרָכָה וְאֵינוֹ חָסֵר כְּלוּם.

בַּחֲמִישִׁי נִבְרְאוּ עוֹפוֹת וְדָגִים, וּבְנֵי אָדָם שׁוֹחֲטִין עוֹפוֹת וְאוֹכְלִים, וְצָדִים דָּגִים וְאוֹכְלִין, וּכְתִיב בּוֹ בְּרָכָה וְאֵינוֹ חָסֵר כְּלוּם.

בַּשִּׁשִּׁי נִבְרָא אָדָם וּבְהֵמָה, וּבְנֵי אָדָם שׁוֹחֲטִין בְּהֵמָה וְאוֹכְלִין, וּבְנֵי אָדָם מֵתִים, וּכְתִיב בּוֹ בְּרָכָה וְאֵינוֹ חָסֵר כְּלוּם.

בַּשְּׁבִיעִי מַאי אִית לָךְ לְמֵימַר, רַבִּי לֵוִי בְּשֵׁם רַבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָא אָמַר, מִפְּנֵי הַיְצִיאָה.

ד רַבִּי אֶלְעָזָר בְּשֵׁם רַבִּי יוֹסֵי אָמַר, מִפְּנֵי אִיסְטְנִיסִים בֵּרְכוֹ בְּמַטְעַמִּים.

רַבֵּנוּ עָשָׂה סְעוּדָה לְאַנְטוֹנִינוּס בְּשַׁבָּת, הֵבִיא לְפָנָיו תַּבְשִׁילִין שֶׁל צוֹנֵן אָכַל מֵהֶם וְעָרַב לוֹ, עָשָׂה לוֹ סְעוּדָה בַּחוֹל הֵבִיא לְפָנָיו תַּבְשִׁילִין רוֹתְחִין, אָמַר לוֹ אוֹתָן עָרְבוּ לִי יוֹתֵר מֵאֵלּוּ. אָמַר לוֹ תֶּבֶל אֶחָד הֵן חֲסֵרִין. אָמַר לוֹ וְכִי יֵשׁ קֵילָרִין* שֶׁל מֶלֶךְ חָסֵר כְּלוּם, אָמַר לוֹ שַׁבָּת הֵן חֲסֵרִין, אִית לָךְ שַׁבָּת?

*אוצר.

רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּרַבִּי יוֹסֵי שַׁיְלֵיהּ לְרַבִּי, אָמַר לוֹ:

בְּנֵי בָּבֶל בִּזְכוּת מָה הֵן חַיִּים, אָמַר לוֹ בִּזְכוּת הַתּוֹרָה.

וּבְנֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בִּזְכוּת מָה, אָמַר לוֹ בִּזְכוּת מַעַשְׂרוֹת.

וְאַנְשֵׁי חוּצָה לָאָרֶץ בִּזְכוּת מָה, אָמַר לוֹ בִּזְכוּת שֶׁהֵן מְכַבְּדִין אֶת הַשַּׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים.

אָמַר רַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא: פַּעַם אַחַת זִמְנַנִי אָדָם אֶחָד בְּלוּדְקִיָא וְהֵבִיא לְפָנֵינוּ דְּיוֹסְקוּס* אֶחָד טָעוּן בְּי"ו מוֹטוֹת, וּבוֹ מִכָּל מַה שֶּׁנִּבְרָא בְּשֵׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית, וְתִינוֹק אֶחָד הָיָה יוֹשֵׁב בְּאֶמְצָעִיתוֹ, וְהָיָה מַכְרִיז וְאוֹמֵר (תהלים כד, א): לַה' הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְישְׁבֵי בָהּ, כָּל כָּךְ לָמָּה שֶׁלֹא תָּזוּחַ דַּעְתּוֹ שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת עָלָיו.

אָמַרְתִּי לוֹ בְּנִי מֵהֵיכָן זָכִיתָ לְכָל הַכָּבוֹד הַזֶּה. אָמַר לִי, טַבָּח הָיִיתִי, וְכָל בְּהֵמָה יָפָה שֶׁהָיִיתִי רוֹאֶה כָּל יְמוֹת הַשַּׁבָּת הָיִיתִי מַפְרִישָׁהּ לְשַׁבָּת. וְאָמַרְתִּי לוֹ לֹא עַל מַגָּן* זָכִיתָ.

*דיוסקוס=טבלת השולחן. *מגן=חינם.

אָמַר רַבִּי תַּנְחוּמָא: עוֹבָדָא הֲוָה בְּרוֹמִי בַּעֲרוֹבַת צוֹמָא רַבָּה, וַהֲוָה תַּמָּן חַד חַיָּט וַאֲזַל דְּיִזְדַּבַּן לֵיהּ חַד נוּן, אִשְׁתְּכַח הוּא וְטַלְיָא דְּאִיפַּרְכוֹס קָיְימִין עִילָוֵיהּ, הֲוָה הָדֵין מַסֵּיק לֵיהּ בְּטִימֵי וְהָדֵין מַסֵּיק לֵיהּ בְּטִימֵי, עַד דְּמָטְיָא לִשְׁנֵים עָשָׂר דִּינָרִין, וּנְסָבֵא הַהוּא חַיָּטָא. בְּעָנָתָא דַּאֲרִיסְטוֹן אֲמַר אִיפַּרְכוֹס לְטַלְיָה לָמָּה לָא אַיְתֵית לִי נוּן. אֲמַר לֵיהּ, מָרִי מָה לִכְפֹּר מִינָךְ, אֲזַלִּית וְלָא הֲוָה תַּמָּן אֶלָּא חַד נוּן, וְאִשְׁתְּכָחִית אֲנָא וְחַד יְהוּדָאי קָיְימִין עִילָוֵיהּ, וַהֲוָה הוּא מַסֵּיק לֵיהּ בְּטִימֵי וַאֲנָא מַסֵּיק לֵיהּ בְּטִימֵי, עַד דְּמָטְיָא לִשְׁנֵים עָשָׂר דִּנָּרִין, מָה הֲוַת בְּעָא דְּנַיְיתָא לָךְ נוּן בִּתְרֵי עֲשַׂר דִּנָּרִין, אֶתְמְהָא. אֲמַר לֵיהּ מָאן הוּא, אֲמַר לֵיהּ בַּר נָשׁ פְּלַן, שְׁלַח בַּתְרֵיהּ וַאֲתָא לְגַבֵּיהּ, אֲמַר לֵיהּ מָה חֲמֵית חַיָּט יְהוּדָאי דַּאֲכַלְתְּ נוּן בִּתְרֵי עֲשַׂר דִּנָּרִין. אֲמַר לֵיהּ מָרִי אִית לָן חַד יוֹם, בְּכָל חוֹבִין דַּאֲנַן עָבְדִין כָּל יוֹמֵי שַׁתָּא, הוּא מְכַפֵּר עֲלֵינַן. וְכַד הוּא אֲתָא לֵית אֲנַן צְרִיכִין לְיַקּוּרֵי יָתֵיהּ. אֲמַר כֵּיוָן שֶׁהֵבֵאתָ רְאָיָה לִדְבָרֶיךָ הֲרֵי אַתָּה פָּטוּר. מַה פָּרַע לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הָלַךְ וְקָרַע אוֹתָהּ וְזִמֵּן לוֹ בְּתוֹכָהּ מַרְגָּלִיּוֹת טוֹבָה, וְהָיָה מִתְפַּרְנֵס הֵימֶנָּהּ כָּל יָמָיו.

ז רַבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲלַפְתָּא אָמַר, אַבְרָהָם שֶׁאֵין כָּתוּב בּוֹ שְׁמִירַת שַׁבָּת, יָרַשׁ אֶת הָעוֹלָם בְּמִדָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יג, יז): קוּם הִתְהַלֵּךְ בָּאָרֶץ לְאָרְכָּהּ וּלְרָחְבָּהּ כִּי לְךָ אֶתְּנֶנָּה. אֲבָל יַעֲקֹב שֶׁכָּתוּב בּוֹ שְׁמִירַת שַׁבָּת, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית לג, יח): וַיִּחַן אֶת פְּנֵי הָעִיר - נִכְנַס עִם דִּמְדּוּמֵי חַמָּה וְקָבַע תְּחוּמִין מִבְּעוֹד יוֹם, יָרַשׁ אֶת הָעוֹלָם שֶׁלֹא בְּמִדָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כח, יד): וְהָיָה זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ וּפָרַצְתָּ יָמָּה וָקֵדְמָה וְצָפֹנָה וָנֶגְבָּה.

ח דָּבָר אַחֵר, לָמָּה בֵּרְכוֹ, רַבִּי בֶּרֶכְיָה וְרַבִּי דוֹסְתָּאי וְרַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן.
רַבִּי בֶּרֶכְיָה וְרַבִּי דוֹסְתָּאי אוֹמְרִים שֶׁאֵין לוֹ בֶּן זוּג, חַד בְּשַׁבַּתָּא, תְּרֵי. תְּלָתָא, אַרְבַּעְתָּא. חַמְשָׁא, עֲרוּבְתָּא*. שַׁבַּתָּא לֵית לָהּ בֶּן זוּג.
רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אָמַר שֶׁאֵינוֹ נִדְחֶה, יוֹם טוֹב נִדְחֶה, יוֹם הַכִּפּוּרִים נִדְחֶה, שַׁבָּת אֵינָהּ נִדְחֵית.
*יום שישי נקרא כן.

תָּנֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי, אָמְרָה שַׁבָּת לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם לְכֻלָּן יֵשׁ בֶּן זוּג, וְלִי אֵין בֶּן זוּג. אָמַר לָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל הִיא בֶּן זוּגֵךְ. וְכֵיוָן שֶׁעָמְדוּ יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַר סִינַי אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא זִכְרוּ הַדָּבָר שֶׁאָמַרְתִּי לְשַׁבָּת, כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל הִיא בֶּן זוּגֵךְ, הַיְנוּ דִּבּוּר (שמות כ, ח): זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְשׁוֹ.

[כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת]
ט רַבִּי לֵוִי בְּשֵׁם רַבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָא אָמַר, שְׁלשָׁה בְּרִיּוֹת הָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בּוֹרֵא בְּכָל יוֹם וָיוֹם.
בְּאֶחָד בָּרָא שָׁמַיִם וָאָרֶץ וְאוֹרָה.
בַּשֵּׁנִי, רָקִיעַ וְגֵיהִנֹּם וּמַלְאָכִים.
בַּשְּׁלִישִׁי, אִילָנוֹת וּדְשָׁאִין וְגַן עֵדֶן.
בָּרְבִיעִי, חַמָּה וּלְבָנָה וּמַזָּלוֹת.
בַּחֲמִישִׁי, עוֹפוֹת וְדָגִים וְלִוְיָתָן.
בַּשִּׁשִּׁי, אָדָם וְחַוָּה וּרְמָשִׂים.
אָמַר רַבִּי פִּנְחָס בַּשִּׁשִּׁי בָּרָא שִׁשָּׁה, אָדָם, וְחַוָּה, וְרֶמֶשׂ, וּבְהֵמָה, וְחַיָה, וּמְרִיאִים*.
אָמַר רַבִּי בְּנָיָא אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים - וְעָשָׂה אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת, כָּל מַה שֶּׁהָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָתִיד לִבְרֹאת בַּשְּׁבִיעִי, הִקְדִּים וּבָרָא אוֹתוֹ בַּשִּׁשִּׁי.
*שדים.

י רַבִּי פִּנְחָס בְּשֵׁם רַבִּי הוֹשַׁעְיָא אָמַר, אַף עַל גַּב דְּאַתְּ אָמַר: כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּוֹ, מִמְּלֶאכֶת עוֹלָמוֹ שָׁבַת, וְלֹא שָׁבַת לֹא מִמְּלֶאכֶת הָרְשָׁעִים וְלֹא מִמְּלֶאכֶת הַצַּדִּיקִים, אֶלָּא פּוֹעֵל עִם אֵלּוּ וְעִם אֵלּוּ, מַרְאֶה לְאֵלּוּ מֵעֵין דּוּגְמָא גֵּטוֹרִין* שֶׁלָּהֶן וּלְאֵלּוּ מֵעֵין דּוּגְמָא גֵּטוֹרִין שֶׁלָּהֶן.
מִנַּיִן שֶׁפֻּרְעָנוּתָם שֶׁל רְשָׁעִים קְרוּיָה מְלָאכָה, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה נ, כה): פָּתַח ה' אֶת אוֹצָרוֹ וַיּוֹצֵא אֶת כְּלֵי זַעְמוֹ כִּי מְלָאכָה הִיא.
וּמִנַּיִן שֶׁשְֹּׂכָרָן שֶׁל צַדִּיקִים קְרוּיָה מְלָאכָה, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים לא, כ): מָה רַב טוּבְךָ אֲשֶׁר צָפַנְתָּ לִירֵאֶיךָ פָּעַלְתָּ לַחוֹסִים בָּךְ נֶגֶד בְּנֵי אָדָם.
*י"ג: דוגמטרין, ופתרונו לפי עניינו.

בפרקי דרבי אליעזר (פרק יח):

וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אוֹתוֹ.
הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בֵּרַךְ וְקִדֵּשׁ אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת, וְיִשְׂרָאֵל אֵינָן חַיָּבִין אֶלָּא לִשְׁמֹר וּלְקַדֵּשׁ אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת.
מִכָּאן אָמְרוּ כָּל הַמְבָרֵךְ עַל הַיַּיִן בְּלֵילֵי שַׁבָּתוֹת, מַאֲרִיכִין לוֹ יָמָיו וּשְׁנוֹתָיו בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְיוֹסִיפוּ לוֹ שְׁנוֹת חַיִּים לָעוֹלָם הַבָּא.

וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַשַּׁבָּת כִּי קֹדֶשׁ הִוא לָכֶם [שמות לא, יד].

מַה הוּא שִׁמּוּר שֶׁל שַׁבָּת, מִלְּהַבְעִיר בָּהּ אֵשׁ, וּמִלַּעֲשׂוֹת בָּהּ מְלָאכָה, וּמִלָּצֵאת וּמִלָּבֹא חוּץ לַתְּחוּם אֲפִלּוּ רֶגֶל אַחַת, וּמִלְּהָבִיא דָבָר בְּיָדוֹ וּלְהַעֲבִירוֹ אַרְבַּע אַמּוֹת בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, וּלְהוֹצִיא מֵרְשׁוּת לִרְשׁוּת, וְזוֹ הִיא שְׁמִירָתָהּ שֶׁל שַׁבָּת.

בֵּינִי וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אוֹת הִוא לְעֹלָם [שם יז].

אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הַשַּׁבָּת הַזֶּה נָתַתִּי לְיִשְׂרָאֵל בֵּינִי לְבֵינָם, בְּשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה פָּעַלְתִּי אֶת הָעוֹלָם וּבַשַּׁבָּת נַחְתִּי, לְפִיכָךְ נָתַתִּי לָהֶם שֵׁשֶׁת יְמֵי מְלָאכָה, וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי בְּרָכָה וּקְדֻשָּׁה וּמְנוּחָה לִי וְלָהֶם.

לְכָךְ נֶאֱמַר בֵּינִי וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.

שִׁבְעָה רְקִיעִים בָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּמִכֻּלָּם לֹא בָּחַר לִמְכוֹן שִׁבְתּוֹ אֶלָּא עֲרָבוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר [תהלים סח, ה] סֹלוּ לָרֹכֵב בָּעֲרָבוֹת בְּיָהּ שְׁמוֹ.

שִׁבְעָה אֲרָצוֹת בָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּמִכֻּלָּם לֹא בָחַר אֶלָּא אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר [דברים יא, יב] תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹהֶיךָ בָּהּ.

שִׁבְעָה הָרִים בָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּמִכֻּלָּם לֹא בָחַר אֶלָּא בְּהַר סִינַי, שֶׁנֶּאֱמַר [תהלים סח, יז] הָהָר חָמַד אֱלֹהִים לְשִׁבְתּוֹ.

שִׁבְעָה יַמִּים בָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּמִכֻּלָּם לֹא בָחַר אֶלָּא יַם כִּנֶּרֶת וְהִנְחִילוֹ לְשֵׁבֶט נַפְתָּלִי, שֶׁנֶּאֱמַר [דברים לג, כג] נַפְתָּלִי שְׂבַע רָצוֹן וּמָלֵא בִּרְכַּת ה' יָם וְדָרוֹם יְרָשָׁה.

שִׁבְעָה מִדְבָּרוֹת בָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּמִכֻּלָּם לֹא בָּחַר אֶלָּא מִדְבַּר קָדֵשׁ, וְהֶעֱבִיר בּוֹ יִשְׂרָאֵל כְּשֶׁיָּצְאוּ מִמִּצְרָיִם.

שִׁבְעָה עוֹלָמוֹת בָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּמִכֻּלָּם לֹא בָחַר אֶלָּא עוֹלָם שְׁבִיעִי, שִׁשָּׁה לָצֵאת וְלָבֹא וְאֶחָד שֶׁכֻּלּוֹ שַׁבָּת וּמְנוּחָה לְחַיֵּי הָעוֹלָם.

שִׁבְעָה יָמִים בָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּמִכֻּלָּן לֹא בָּחַר אֶלָּא יוֹם שְׁבִיעִי, שֶׁנֶּאֱמַר וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ.

שֶׁבַע שָׁנִים בָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּמִכֻּלָּן לֹא בָּחַר אֶלָּא שְׁנַת שְׁמִטָּה.

וְכָל מִי שֶׁהוּא שׁוֹמֵר אֶת הַשַּׁבָּת בָּעוֹלָם הַזֶּה, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹחֵל לוֹ כָּל עֲוֹנוֹתָיו, שֶׁנֶּאֱמַר שׁמֵר שַׁבָּת מֵחַלְּלוֹ [ישעיה נו, ב], אַל תִּקְרֵי שׁמֵר שַׁבָּת מֵחַלְּלוֹ, אֶלָּא מָחוּל לוֹ. מְלַמֵּד שֶׁמּוֹחֲלִין לוֹ עַל כָּל עֲוֹנוֹתָיו.

יוסף צ. הירשמן · 28 אוקטובר 2026

השלמת עניינים ממדרש רבה כאן בענין מצות השבת:

יוסף צ. הירשמן אמר:
אָמַר רַבִּי תַּנְחוּמָא: עוֹבָדָא הֲוָה בְּרוֹמִי בַּעֲרוֹבַת צוֹמָא רַבָּה, וַהֲוָה תַּמָּן חַד חַיָּט וַאֲזַל דְּיִזְדַּבַּן לֵיהּ חַד נוּן, אִשְׁתְּכַח הוּא וְטַלְיָא דְּאִיפַּרְכוֹס קָיְימִין עִילָוֵיהּ, הֲוָה הָדֵין מַסֵּיק לֵיהּ בְּטִימֵי וְהָדֵין מַסֵּיק לֵיהּ בְּטִימֵי, עַד דְּמָטְיָא לִשְׁנֵים עָשָׂר דִּינָרִין, וּנְסָבֵא הַהוּא חַיָּטָא. בְּעָנָתָא דַּאֲרִיסְטוֹן אֲמַר אִיפַּרְכוֹס לְטַלְיָה לָמָּה לָא אַיְתֵית לִי נוּן. אֲמַר לֵיהּ, מָרִי מָה לִכְפֹּר מִינָךְ, אֲזַלִּית וְלָא הֲוָה תַּמָּן אֶלָּא חַד נוּן, וְאִשְׁתְּכָחִית אֲנָא וְחַד יְהוּדָאי קָיְימִין עִילָוֵיהּ, וַהֲוָה הוּא מַסֵּיק לֵיהּ בְּטִימֵי וַאֲנָא מַסֵּיק לֵיהּ בְּטִימֵי, עַד דְּמָטְיָא לִשְׁנֵים עָשָׂר דִּנָּרִין, מָה הֲוַת בְּעָא דְּנַיְיתָא לָךְ נוּן בִּתְרֵי עֲשַׂר דִּנָּרִין, אֶתְמְהָא. אֲמַר לֵיהּ מָאן הוּא, אֲמַר לֵיהּ בַּר נָשׁ פְּלַן, שְׁלַח בַּתְרֵיהּ וַאֲתָא לְגַבֵּיהּ, אֲמַר לֵיהּ מָה חֲמֵית חַיָּט יְהוּדָאי דַּאֲכַלְתְּ נוּן בִּתְרֵי עֲשַׂר דִּנָּרִין. אֲמַר לֵיהּ מָרִי אִית לָן חַד יוֹם, בְּכָל חוֹבִין דַּאֲנַן עָבְדִין כָּל יוֹמֵי שַׁתָּא, הוּא מְכַפֵּר עֲלֵינַן. וְכַד הוּא אֲתָא לֵית אֲנַן צְרִיכִין לְיַקּוּרֵי יָתֵיהּ. אֲמַר כֵּיוָן שֶׁהֵבֵאתָ רְאָיָה לִדְבָרֶיךָ הֲרֵי אַתָּה פָּטוּר. מַה פָּרַע לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הָלַךְ וְקָרַע אוֹתָהּ וְזִמֵּן לוֹ בְּתוֹכָהּ מַרְגָּלִיּוֹת טוֹבָה, וְהָיָה מִתְפַּרְנֵס הֵימֶנָּהּ כָּל יָמָיו.

*בטור אורח חיים הלכות יום הכפורים (סימן תרד) הביא מעשה כעין זה וז"ל:
ומביא במדרש מעשה בשוטר העיר שאמר לעבדו קנה לי דגים ולא מצא אלא דג אחד ונתן בו זהוב והיה שם יהודי חייט והוסיף עליו עד שהעלוהו לחמשה ונשאר לחייט בא העבד אל אדוניו וספר לו כל המאורע שלח השוטר אחר החייט ואמר לו מה מלאכתך אמר לו חייט אמר לו ולמה קנית דג שוה זהוב בה' זהובים ולא עוד אלא שלקחתו מיד עבדי ששלחתיו לקנותו לי השיב לו והיאך לא אקננו אפילו בי' כדי לאוכלו ביום כזה שצונו הקדוש ברוך הוא לאכול ולשתות ושאנו בטוחים שהקב"ה יכפר לנו עונותינו אמר לו א"כ יפה עשית ופטרו והלך לשלום:

ויכוח עם הגויים אודות מצות השבת

ה טוּרְנוֹסְרוּפּוּס* הָרָשָׁע שָׁאַל אֶת רַבִּי עֲקִיבָא, אָמַר: מַה יּוֹם מִיּוֹמַיִם, אֲמַר לֵיהּ: וּמַה גְּבַר מִן גּוּבְרִין.

אֲמַר: מָה אֲמָרִית לָךְ, וּמָה אֲמַרְתְּ לִי.

אֲמַר לֵיהּ: אֲמַרְתְּ לִי מַה יּוֹם מִיּוֹמַיִם - מַאי שְׁנָא יוֹמָא דְשַׁבַּתָּא מִכָּל יוֹמָא, וַאֲמָרִית לָךְ וּמָן גֶּבֶר מִגּוּבְרִין - מַאי שְׁנָא טוּרְנוּסְרוּפּוֹס מִכָּל גּוּבְרִין.

אֲמַר לֵיהּ: שֶׁרָצָה הַמֶּלֶךְ לְכַבְּדֵנִי. אֲמַר לֵיהּ: אַף זוֹ שֶׁרָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְכַבְּדָהּ.

אֲמַר לֵיהּ: מְנָאן אַתְּ מוֹדַע לִי,
אֲמַר לֵיהּ: הֲרֵי נְהַר סַמְבַּטְיוֹן יוֹכִיחַ, שֶׁמּוֹשֵׁךְ אֲבָנִים כָּל יְמוֹת הַשַּׁבָּת, וּבְשַׁבָּת הוּא נָח. אֲמַר לֵיהּ לְנַגְדָא אַתְּ נָגֵיד לִי*, אֶתְמְהָא.

אֲמַר לֵיהּ: וַהֲרֵי הַמַּעֲלֶה אֶת הַמֵּת בִּזְכוּרוֹ יוֹכִיחַ, שֶׁהוּא עוֹלֶה כָּל יְמוֹת הַשַּׁבָּת וּבְשַׁבָּת אֵינוֹ עוֹלֶה, וְהַהוּא גַּבְרָא לֶהֱוֵי בָּדַק בַּאֲבוּהִי.

חַד זְמַן צָרִיךְ וּבָדַק בַּאֲבוּהוֹ, וּסְלֵק כָּל יוֹמָא דְּשַׁבַּתָּא, וּבְשַׁבַּתָּא לָא סְלֵק.
בְּחַד שַׁבַּתָּא אַסְקֵיהּ, אֲמַר לֵיהּ: אַבָּא מִן דְּמִיתַת אִתְעַבְדֵית יְהוּדִי, אֶתְמְהָא. מִפְּנֵי מָה עָלִיתָ כָּל יְמוֹת הַשַּׁבָּת, וְשַׁבָּת לֹא עָלִיתָ.
אֲמַר לֵיהּ כָּל מִי שֶׁאֵינוֹ מְשַׁמֵּר אֶת הַשַּׁבָּת אֶצְלְכֶם בִּרְצוֹנוֹ, כָּאן הוּא מְשַׁמֵּר אוֹתוֹ בְּעַל כָּרְחוֹ.
אֲמַר לֵיהּ וְכִי עָמָל יֵשׁ לָכֶם שֶׁאַתֶּם עֲמֵלִים כָּל יְמוֹת הַשַּׁבָּת, וּבְשַׁבָּת אַתֶּם נוֹחִין.
אֲמַר לֵיהּ כָּל יְמוֹת הַשַּׁבָּת אָנוּ נִדּוֹנִין וּבְשַׁבָּת אָנוּ נוֹחִין.

חָזַר אֵצֶל רַבִּי עֲקִיבָא, אָמַר לוֹ: אִם כִּדְבָרֶיךָ שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְכַבֵּד אֶת הַשַּׁבָּת, אַל יַשֵּׁב בָּהּ רוּחוֹת, אַל יוֹרִיד בָּהּ גְּשָׁמִים, אַל יַצְמִיחַ בָּהּ עֵשֶׂב.
אֲמַר לֵיהּ תִּפַּח רוּחֵיהּ דְּהַהוּא גַבְרָא, אֶמְשֹׁל לְךָ מָשָׁל, לִשְׁנַיִם שֶׁהָיוּ דָּרִין בְּחָצֵר אַחַת, אִם אֵין זֶה נוֹתֵן עֵרוּב וְזֶה נוֹתֵן עֵרוּב, שֶׁמָּא מֻתָּרִין לְטַלְטֵל בֶּחָצֵר? אֲבָל אִם הָיָה אֶחָד דָּר בֶּחָצֵר, הֲרֵי הוּא מֻתָּר בְּכָל הֶחָצֵר כֻּלָּהּ, אַף כָּאן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְפִי שֶׁאֵין רְשׁוּת אַחֶרֶת עִמּוֹ, וְכָל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ שֶׁלּוֹ, מֻתָּר בְּכָל עוֹלָם כֻּלּוֹ.

וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהֲרֵי אוֹכְלֵי הַמָּן מְעִידִין עָלָיו, שֶׁכָּל יְמוֹת הַשַּׁבָּת הָיָה יוֹרֵד וּבְשַׁבָּת לֹא הָיָה יוֹרֵד.
*טורנוסורופוס=שם נציב רומי בארץ ישראל. *לְנַגְדָא אַתְּ נָגֵיד לִי=אתה מושך אותי לראיה שהיא משוכה ממני, כי נהר הסמבטיון אין ידוע מקומו.

ויכוח עם הגויים אודות מצות מילה

ו פִּילוֹסוֹפוֹס* אֶחָד שָׁאַל אֶת רַבִּי הוֹשַׁעְיָה, אָמַר לוֹ אִם חֲבִיבָה הִיא הַמִּילָה, מִפְּנֵי מָה לֹא נִתְּנָה לְאָדָם הָרִאשׁוֹן,
אָמַר לוֹ מִפְּנֵי מָה אוֹתוֹ הָאִישׁ מְגַלֵּחַ פְּאַת רֹאשׁוֹ וּמֵנִיחַ אֶת פְּאַת זְקָנוֹ, אָמַר לוֹ מִפְּנֵי שֶׁגָּדֵל עִמּוֹ בִּשְׁטוּת,
אָמַר לוֹ אִם כֵּן יְסַמֵּא אֶת עֵינוֹ וִיקַטַּע אֶת יָדָיו וִישַׁבֵּר אֶת רַגְלָיו, עַל יְדֵי שֶׁגָּדְלוּ עִמּוֹ בִּשְׁטוּת. אֲמַר לֵיהּ וּלְאִלֵּין מִלַּיָּא אָתֵינָן, אֶתְמְהָא.

אָמַר לוֹ לְהוֹצִיאֲךָ חָלָק אִי אֶפְשָׁר אֶלָּא כָּל מַה שֶּׁנִּבְרָא בְּשֵׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית צְרִיכִין עֲשִׂיָה, כְּגוֹן הַחַרְדָּל צָרִיךְ לְמִתּוּק. הַתּוּרְמוּסִים צָרִיךְ לְמִתּוּק. הַחִטִּין צְרִיכִין לְהִטָּחֵן. אֲפִלּוּ אָדָם צָרִיךְ תִּקּוּן.
*חכם יווני.

יוסף צ. הירשמן · 28 אוקטובר 2026

במדרש רבי תנחומא כאן הובאו כמה עניינים ושו"ת [מגאוני בבל] בהלכות מנוחת יום השבת קודש, וז"ל:

הקדמה בענין שבח כבוד השבת ותענוגו

ב שְׁאִלְתָּא, דְּמִחְיָבִין בֵּית יִשְׂרָאֵל לְמֵינַח בְּיוֹמָא דְשַׁבַּתָּא.

דְּכַד בַּרְיֵהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְעַלְמֵהּ, בַּרְיֵהּ בְּשִׁתָּא יוֹמִין וְנָח בְּיוֹמָא דְשַׁבַּתָּא, בַּרְכֵהּ וְקַדְשֵׁהּ, כְּמָאן דְּבָנָא בֵיתָא וְגָמַר לַעֲבִדְתֵּהּ וַעֲבִיד יוֹמָא טָבָא. כָּךְ אַמְרֵי אֱנָשֵׁי, כִּלּוּל בָּתֵּי, דִּכְתִיב: וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי.

וְאוֹמֵר רַחֲמָנָא נוּחוּ בְּיוֹמָא דְּשַׁבְּתָא כִּי הֵיכִי דְּנָחֵי בֵּיהּ אֲנָא דִּכְתִיב וַיָּנַח בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי עַל כֵּן בֵּרַךְ ה' אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת וַיְקַדְּשֵׁהוּ.

וְאָסוּר לֵישֵׁב בְּתַעֲנִית, וּמְחַיְבִינָן לְעַנּוּגֵי בֵהּ בְּמַאֲכָל וּבְמִשְׁתֶּה וְלִקְרוּיֵה בִּכְסוּת נְקִיָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: אִם תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלֶךָ עֲשׂוֹת חֲפָצֶיךָ בְּיוֹם קָדְשִׁי וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג לִקְדוֹשׁ ה' מְכֻבָּד וְכִבַּדְתּוֹ מֵעֲשׂוֹת דְּרָכֶיךָ מִמְּצוֹא חֶפְצְךָ וְדַבֵּר דָּבָר (ישעיה נח, יג).

וְאָמְרוּ:

וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג, שֶׁלֹּא תָהֵא אֲכִילָתְךָ בַּשַּׁבָּת כְּבַחֹל, אֶלָּא עַנְּגֵהוּ, שֶׁבִּשְׂכָרוֹ כְּתִיב: אָז תִּתְעַנַּג עַל ה' (ישעיה נח, יד).

וְלִקְדוֹשׁ ה' מְכֻבָּד (ישעיה נח, יג), שֶׁלֹּא תִּתְנַהֵג בּוֹ מִנְהַג קַלּוּת רֹאשׁ, אֶלָּא קַדְּשֵׁהוּ וְכַבְּדֵהוּ בְּכָל דָּבָר.

וְכִבַּדְתּוֹ (ישעיה נח, יג), בִּבְגָדִים נָאִים וּבִכְסוּת נְקִיָּה, שֶׁלֹּא תַעֲשֵׂהוּ כַּחֹל, כְּהָא דְרַבִּי יוֹחָנָן קָרֵי לְמָאנֵהּ מְכַבְּדוּתֵהּ. וְאָמַר רַב הוּנָא, מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ לְהַחֲלִיף, יַחֲלִיף. וְאִם לָאו, יְשַׁלְשֵׁל בְּגָדָיו.

מֵעֲשׂוֹת דְּרָכֶיךָ (ישעיה נח, יג), שֶׁלֹּא יְהֵא הִלּוּכְךָ בַשַּׁבָּת כְהִלּוּכְךָ בַּחֹל.

וְדַבֵּר דָּבָר (ישעיה נח, יג), כִּי הַאי דְּאִמֵּהּ דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי הַוְיָא מִשְׁתַּעְיָא מִלֵּי סַגִּי בַּשַּׁבָּת. אָמַר לָהּ: יוֹמָא שַׁבַּתָּא הִיא, וְהִיא שָׁתְקָה.

אָמַר רַבִּי חֲנִינָא, מִדֹּחַק הִתִּירוּ שְׁאֵלַת שָׁלוֹם בַּשַּׁבָּת.

שו"ת בענין ההיתר לרוץ לדבר מצוה

בְּרָם, צָרִיךְ לְמֵילַף, מָאן דְּבָעֵי לְמֵיזַל לִדְבַר מִצְוָה אוֹ לִתְפִלָּה אוֹ לְבֵי מִדְרָשָׁא, מִי שָׁרֵי לִפְסֹעַ פְּסִיעָה גַּסָּה בַּשַּׁבָּת? מִצְוָה עָדִיף אוֹ דִּלְמָא כְּבוֹד שַׁבָּת עָדִיף?

תָּא שְׁמַע, דְּאָמַר רַבִּי תַנְחוּם אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, לְעוֹלָם יָרוּץ אָדָם לִדְבַר מִצְוָה וַאֲפִלּוּ בַּשַּׁבָּת.

וְאָמַר רַבִּי זֵירָא, מֵרֵישׁ כִּי חֲזֵינָא לְרַבָּנָן דְּקָא רַהֲטֵי לְפִרְקָא בַּשַּׁבָּת, אֲמֵינָא קָא מְחַלְּלֵי רַבָּנָן שַׁבַּתָּא. כֵּיוָן דְּשַׁמְעֵית לְהָא דְאָמַר רַבִּי תַנְחוּם, אֲנָא נַמֵּי רָהִיטְנָא.

וּמַסִּיקְנָא בִּשְׁמַעְתָּא, אַגְרָא דְפִרְקָא, רִהֲטָא.

שו"ת בענין היתר חפצי שמים מותרים בשבת, ועוד עניינים המותרים

אִי נַמֵּי אַמְרֵי מִמְּצוֹא חֶפְצְךָ, חֶפְצְךָ אֲסוּרִין. חֶפְצֵי שָׁמַיִם אֲסוּרִין אוֹ לָא?

תָּא שְׁמַע, דְּאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, פּוֹסְקִים צְדָקָה לַעֲנִיִּים בַּשַּׁבָּת. וְאָמַר רַבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידִי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, הוֹלְכִין לְבָתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּלְבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת בַּשַּׁבָּת לִפְקֹחַ עַל עִסְקֵי הָרַבִּים. וְאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, מְפַקְּחִין פִּקּוּחַ נֶפֶשׁ בַּשַּׁבָּת. וְאָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב נַחְמָן אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, הוֹלְכִין לְאִסְטַרְטִיאוֹת וּלְקַרְקִיסָאוֹת לְפַקֵּחַ עַל עִסְקֵי רַבִּים בַּשַּׁבָּת. וְתָנָא, רַבִּי מְנַשֶּׁה מְשַׁדְּכִין עַל הַתִּינוֹקוֹת לְאָרֵס, וְעַל הַתִּינוֹק לְלַמְּדוֹ סֵפֶר וּלְלַמְּדוֹ אֻמָּנוּת בַּשַּׁבָּת.

וְדַבֵּר דָּבָר: דִּבּוּר אָסוּר, הִרְהוּר מֻתָּר.

וְכֵן אַמְרֵי, אָסוּר לְעִנּוּיֵי עִנּוּי הָרְשׁוּת. אֲבָל חָזָא חֶלְמָא וּבְעֵי לְמֵיתַב בְּתַעֲנִית מִשּׁוּם בַּטּוּלֵי חֶלְמָא, שַׁפִּיר דָּמֵי, דְּאָמַר רָבָא בַּר מַחְסְיָא אָמַר רַב חָמָא בַּר גּוּרְיָא אָמַר רַב, יָפָה תַּעֲנִית לַחֲלוֹם כָּאֵשׁ לִנְעֹרֶת. וְאָמַר רַב יוֹסֵף, וּבוֹ בַיּוֹם. וְאָמַר רַב חִסְדָּא, וַאֲפִלּוּ בַּשַּׁבָּת.

שו"ת בענין השלמת תענית בערב שבת

אִי נַמֵּי בְּרַם צָרִיךְ לְמֵילַף, הַאי דְיָתִיב בְּתַעֲנִיתָא בְּמַעֲלֵי שַׁבַּתָּא מַהוּ לְאַשְׁלוּמֵי, כֵּיוָן דְּקָא עַיִיל לַשַּׁבָּת כְּשֶׁהוּא מְעֻנֶּה אָסוּר, אוֹ דִלְמָא כֵּיוָן דְּאַשְׁלוּמֵי תַעֲנִית, שַׁבָּת הוּא דְּקָא עֲבִיד וּבְשַׁבָּת גּוּפָא לָא מִעְנַי שַׁפִּיר דָּמֵי?

תָּא שְׁמַע:

דְּאָמַר רָבָא, כִּי הֲוֵינַן בֵּי רַב נַחְמָן, אִבַּעְיָא לָן, הַנֵּי בְנֵי בֵי רַב דְּיָתְבֵי בְתַעֲנִיתָא בְּמַעֲלֵי שַׁבַּתָּא, מַהוּ לְאַשְׁלוּמֵי, מִי אָסוּר לִכָּנֵס בַּשַּׁבָּת כְּשֶׁהוּא מְעֻנֶּה אוֹ לָא? לָא הֲוָה בְּיָדָן. כִּי אֲתָאן בְּבֵי רַב יְהוּדָה בָּעֵינָן מִנֵּהּ וְלָא הֲוָה בִידֵהּ. אָמַר רָבָא, נֶחֱזֵי אֲנָן תִּשְׁעָה בְּאָב שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּעֶרֶב שַׁבָּת, מְבִיאִין לוֹ בֵּיצָה מְגֻלְגֶּלֶת בְּלֹא מֶלַח וְאוֹכְלָהּ, כְּדֵי שֶׁיִּכָּנֵס לַשַּׁבָּת כְּשֶׁהוּא בְתַאֲוָה, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה שֶׁאָמַר בְּשֵׁם רַבִּי עֲקִיבָא. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, מַעֲשֶׂה הָיָה וְהָיִינוּ יוֹשְׁבִין לִפְנֵי רַבִּי עֲקִיבָא בְּתִשְׁעָה בְּאָב שֶׁחָל לִהְיוֹת עֶרֶב שַׁבָּת, וְהֵבִיאוּ לוֹ בֵּיצָה מְגֻלְגֶּלֶת וּגְמָעָהּ בְּלֹא מֶלַח, וְלֹא מִפְּנֵי שֶׁתָּאַב לָהּ, אֶלָּא לְהַרְאוֹת בָּהּ הֲלָכָה לְתַלְמִידָיו.

רַבִּי יוֹסִי אוֹמֵר, מִתְעַנֶּה וּמַשְׁלִים, וְאָמַר עוּלָא, הֲלָכָה מִתְעַנֶּה וּמַשְׁלִים.

ג וּתְשׁוּבַת שְׁאֵלָה זוֹ מִמְּתִיבְתָא:

שָׁאֲלוּ, הָא דִתְנַן מְגִלָּה נִקְרֵאת בְּאַחַד עָשָׂר, בִּשְׁנֵים עָשָׂר, בִּשְׁלֹשָׁה עָשָׂר, בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר, בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר, לֹא פָּחוֹת וְלֹא יוֹתֵר, וְאָמַר רַבִּי יְהוּדָה אֵימָתַי, בִּזְמַן שֶׁהַשָּׁנִים כְּתִקְנָן וְיִשְׂרָאֵל שְׁרוּיִן עַל אַדְמָתָן, אֲבָל בַּזְּמַן הַזֶּה הוֹאִיל וּמִסְּתָמָא בְּקִיאִין הֵן, אֵין קוֹרִין אוֹתָהּ אֶלָּא בִּזְמַנָּהּ, וַהֲלָכָה כְּתַנָּא קַמָּא אוֹ הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה?

הֵשִׁיבוּ, בֵּין לְרַבִי יְהוּדָה בֵּין לְתַנָּא קַמָּא, מְגִלָּה אֵינָהּ נִקְראֵת אֶלָּא בִּזְמַנָּהּ, וַהֲכִי קָאֲמַר תַּנָּא קַמָּא, כְּרַכִּין הַמֻּקָּפִין חוֹמָה מִימוֹת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן, קוֹרִין אוֹתָהּ בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר, כְּפָרִים וַעֲיָרוֹת גְּדוֹלוֹת קוֹרִין בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר, אֶלָּא שֶׁהַכְּפָרִים מַקְדִּימִין לְיוֹם הַכְּנִיסָה. וְהָא דִתְנַן מְגִלָּה נִקְרֵאת בְּאַחַד עָשָׂר, בִּשְׁנֵים עָשָׂר, בִּשְׁלֹשָׁה עָשָׂר וְכוּ', לְיוֹשֵׁב בְּתַעֲנִית שֶׁכְּבָר פֵּרַשׁ בְּסוֹף הַמִּשְׁנָה, אֶלָּא שֶׁהַכְּפָרִים מַקְדִּימִין לְיוֹם הַכְּנִיסָה.

וּמַאי יוֹם הַכְּנִיסָה? יוֹם הַקְּהִלָּה, דְּאָמַר מַר, שְׁלֹשָׁה עָשָׂר, יוֹם קְהִלָּה לַכֹּל הִיא, דִּכְתִיב: וּבִשְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ הוּא חֹדֶשׁ אֲדָר בִּשְׁלֹשָה עָשָׂר יוֹם בּוֹ וְגוֹ', נִקְהֲלוּ הַיְּהוּדִים בְּעָרֵיהֶם וְגוֹ' (אסתר ט, א-ב). נִקְהֲלוּ וְגָזְרוּ תַעֲנִית בִּשְׁלֹשָה עָשָׂר בַּאֲדָר. אֲבָל אַרְבָּעָה עָשָׂר, יוֹם טוֹב הוּא, דִּכְתִיב: וְנוֹחַ בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר בּוֹ וְעָשׂה אֹתוֹ יוֹם מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה (אסתר ט, יז). וּבְשׁוּשַׁן הַבִּירָה לֹא נָחוּ אֶלָּא בַחֲמִשָּׁה עָשָׂר, לְפִיכָךְ שׁוּשָׁן וְכָל הַמֻּקָּפִין קוֹרִין בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר וְעוֹשִׂין יוֹם טוֹב.

זֶה שֶׁשָּׁנִינוּ מְגִלָּה נִקְרֵאת וְכוּ', לְיוֹשֵׁב בְּתַעֲנִית, שֶׁאָסוּר לֵישֵׁב בְּתַעֲנִית בַּשַּׁבָּת, שֶׁאִם חָל אַרְבָּעָה עָשָׂר לִהְיוֹת בְּאֶחָד בַּשַּׁבָּת, אָסוּר לְהִתְעַנּוֹת בַּשַּׁבָּת. וּבְעֶרֶב שַׁבָּת נַמֵּי אָסוּר, מִפְּנֵי טֹרַח שַׁבָּת, אֶלָּא מַקְדִּימִין וּמִתְעַנִּין בַּחֲמִישִׁי שֶׁהוּא אַחַד עָשָׂר בַּאֲדָר.

וְאִם חָל אַרְבָּעָה עָשָׂר בַּשַּׁבָּת, אָסוּר לְהִתְעַנּוֹת בְּעֶרֶב שַׁבָּת, מִפְּנֵי טֹרַח שַׁבָּת, שֶׁעִקַּר תַּעֲנִית, סְלִיחוֹת וְרַחֲמִים הוּא, וְאָתֵי לְאִמְנוּעֵי מִכְּבוֹד שַׁבָּת, וּכְבוֹד שַׁבָּת עָדִיף מֵאֶלֶף תַּעֲנִיּוֹת, דִּכְבוֹד שַׁבָּת דְּאוֹרַיְתָא, וְתַעֲנִית דְּרַבָּנָן, וְאָתֵי כְּבוֹד שַׁבָּת דְּאוֹרַיְתָא וְדָחֵי תַעֲנִית דְּרַבָּנָן, אֶלָּא מַקְדִּימִין וּמִתְעַנִּין בַּחֲמִישִׁי שֶׁהוּא שְׁלֹשָה עָשָׂר.

וְאִם חָל אַרְבָּעָה עָשָׂר בְּעֶרֶב שַׁבָּת, מִתְעַנִּין בַּחֲמִישִׁי שֶׁהוּא שְׁלֹשָה עָשָׂר.

וְכֵן פֵּרַשׁ בַּמִּשְׁנָה, כֵּיצַד? חָל לִהְיוֹת בַּשֵּׁנִי, כְּפָרִים וַעֲיָרוֹת גְּדוֹלוֹת קוֹרִין בּוֹ בַיּוֹם וּמֻקָּפִין חוֹמָה לְמָחָר. חָל לִהְיוֹת בַּשַּׁבָּת אוֹ בְּאֶחָד בַּשַּׁבָּת, כְּפָרִים מַקְדִּימִים לְיוֹם הַכְּנִיסָה וְכוּ'.

אֲבָל תִּשְׁעָה בְּאָב שֶׁחָל לִהְיוֹת בַּשַּׁבָּת, מְאַחֲרִין לְאַחַר שַׁבָּת, מִפְּנֵי שֶׁהוּא פֻּרְעָנוּת, לְכָךְ מְאַחֲרִין וְלֹא מַקְדִּימִין.

*יצויין כי פירוש זה בגמ' מגילה הוא פירוש שאינו ידוע, והרעק"א ציין שם בגליון הש"ס לפירוש זה.

וּמֵהַנֵּי שְׁמַעְתְּתָא יַלְפִינַן, דְּלָא יַתְבִינַן בְּתַעֲנִית בְּעֶרֶב שַׁבָּת בְּעִנּוּי הָרְשׁוּת, לֹא צִבּוּר וְלֹא יָחִיד כְּלָל. וְכֵן הִלְכְתָא.

יוסף צ. הירשמן · 28 אוקטובר 2026

בפרקי דרבי אליעזר (פרק יט) בענין ערב שבת בין השמשות, ובו דרשה על פרק "מזמור שיר ליום השבת" וז"ל:

עֲשָׂרָה דְבָרִים נִבְרְאוּ בְּעֶרֶב שַׁבָּת בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת, וְאֵלּוּ הֵן:
פִּי הָאָרֶץ, פִּי הַבְּאֵר, פִּי הָאָתוֹן,
הַקֶּשֶׁת, וְהַמָּן, וְהַמַּטֶּה, וְהַשָּׁמִיר,
וְהַכְּתָב, וְהַמִּכְתָּב, וְהַלּוּחוֹת.
וְיֵשׁ אוֹמְרִים אַף מַזִּיקִין וּקְבוּרָתוֹ שֶׁל מֹשֶׁה, וְאֵילוֹ שֶׁל יִצְחָק.
וְיֵשׁ אוֹמְרִים אַף הַצְּבָת.

בְּשֶׁבַע שָׁעוֹת בַּיוֹם בְּעֶרֶב שַׁבָּת נִכְנַס אָדָם הָרִאשׁוֹן בְּגַן עֵדֶן, וְהָיוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת מְקַלְּסִין אוֹתוֹ וּמַכְנִיסִין אוֹתוֹ לְגַן עֵדֶן,
וּבֵין הַשְּׁמָשׁוֹת בְּעֶרֶב שַׁבָּת גֹּרַשׁ וְיָצָא, וְהָיוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת קוֹרְאִין עָלָיו וְאוֹמְרִים אָדָם בִּיקָר בַּל יָלִין נִמְשַׁל כַּבְּהֵמוֹת נִדְמוּ [תהלים מט, יג].
כַּבְּהֵמָה נִדְמָה אֵין כְּתִיב, אֶלָּא כַּבְּהֵמוֹת נִדְמוּ, שְׁנֵיהֶם.
בָּא יוֹם הַשַּׁבָּת וְנַעֲשָׂה סַנֵּגוֹר לָאָדָם הָרִאשׁוֹן, אָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹן כָל הָעוֹלָמִים, בְּשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה לֹא נֶהֱרַג הֶרֶג בָּעוֹלָם, וּבִי אַתָּה מַתְחִיל? זוֹ הִיא קְדֻשָּׁתוֹ וְזוֹ הִיא בִּרְכָתוֹ? שֶׁנֶּאֱמַר [בראשית ב, ג] וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ.
וּבִזְכוּת יוֹם הַשַּׁבָּת נִצַּל אָדָם מִדִּינָהּ שֶׁל גֵּיהִנָּם. וְרָאָה אָדָם כֹּחָהּ שֶׁל שַׁבָּת, אָמַר: לֹא לְחִנָּם בֵּרַךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הַשַּׁבָּת וְקִדֵּשׁ אוֹתוֹ. הִתְחִיל מְשׁוֹרֵר וּמְזַמֵּר לְיוֹם הַשַּׁבָּת, שֶׁנֶּאֱמַר [תהלים צב, א] מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת.

רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר:
הַמִּזְמוֹר הַזֶּה אָדָם הָרִאשׁוֹן אֲמָרוֹ וְנִשְׁכַּח בְּכָל הַדּוֹרוֹת, עַד שֶׁבָּא מֹשֶׁה וְחִדְּשׁוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת - לְיוֹם שֶׁכֻּלּוֹ שַׁבָּת וּמְנוּחָה לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא:

טוֹב לְהוֹדוֹת לַה' [וּלְזַמֵּר לְשִׁמְךָ עֶלְיוֹן],
אָדָם הָרִאשׁוֹן אָמַר, בִּי יִלְמְדוּ כָּל הַדּוֹרוֹת, שֶׁכָּל מִי שֶׁיּוֹדֶה פְשָׁעָיו וְעוֹזֵב, נִצּוֹל מִדִּינָהּ שֶׁל גֵּיהִנָּם, שֶׁנֶּאֱמַר טוֹב לְהוֹדוֹת לַה'.

לְהַגִּיד בַּבֹּקֶר חַסְדֶּךָ - לְכָל בָּאֵי הָעוֹלָם הַבָּא שֶׁהוּא דוֹמֶה לַבֹּקֶר.
וֶאֱמוּנָתְךָ בַּלֵּילוֹת - לְכָל בָּאֵי הָעוֹלָם הַזֶּה שֶׁהוּא דוֹמֶה לַלַּיְלָה, יַגִּידוּ וְיֹאמְרוּ אֱמוּנָתוֹ וְחַסְדּוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁעָשָׂה עִמִּי וְהִצִּילַנִי מִדִּינָהּ שֶׁל גֵּיהִנָּם:

עֲלֵי עָשׂוֹר וַעֲלֵי נָבֶל [עֲלֵי הִגָּיוֹן בְּכִנּוֹר].
כָּל עֵדוּת נֶאֱמֶנֶת לְיִשְׂרָאֵל, בַּעֲשָׂרָה.

הַכִּנּוֹר שֶׁהָיָה מְנַגֵּן בּוֹ דָוִד - בַּעֲשָׂרָה נִימִין.
עֵדוּת בְּרִית מִילָה - בַּעֲשָׂרָה.
עֵדוּת הַמֵּת - בַּעֲשָׂרָה.
עֵדוּת בִּרְכַּת הַשֵּׁם - בַּעֲשָׂרָה.
עֵדוּת חֲלִיצָה - בַּעֲשָׂרָה.
עֵדוּת בִּרְכַּת נִשׂוּאִין - בַּעֲשָׂרָה. שֶׁנֶּאֱמַר [רות ד, ב] וַיִּקַּח (בֹּעַז) עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים [מִזִּקְנֵי הָעִיר וַיֹּאמֶר שְׁבוּ פֹה וַיֵּשֵׁבוּ].

אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אֲנִי רוֹצֶה מִיִּשְׂרָאֵל הֶגְיוֹן פִּיהֶם בְָנֵּבֶל וְכִנּוֹר, שֶׁנֶּאֱמַר עֲלֵי הִגָּיוֹן בְּכִנּוֹר.

כִּי שִׂמַּחְתַּנִי ה' בְּפָעֳלֶךָ [בְּמַעֲשֵׂי יָדֶיךָ אֲרַנֵּן].
אָמַר אָדָם: שִׂמְּחַנִי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְהִכְנִיסַנִי בְּגַן עֵדֶן, וְהֶרְאַנִי אַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת אֵלוּ, בָבֶל, מָדַי, מוֹקְדוֹן, (וארם) [וְרוֹמִי], וְהֶרְאַנִי דָּוִד בֶּן יִשַׁי מוֹשֵׁל לֶעָתִיד לָבֹא. וְלָקַחְתִּי מִשְּׁנוֹתַי שִׁבְעִים שָׁנָה וְהוֹסַפְתִּי עַל יָמָיו, שֶׁנֶּאֱמַר [שם סא, ז] יָמִים עַל יְמֵי מֶלֶךְ תּוֹסִיף שְׁנוֹתָיו כְּמוֹ דֹר וָדוֹר. וְנָתַתִּי לָאֵל רֶנֶן וָשֶׁבַח וָזֶמֶר בְּמַעֲשָׂיו, שֶׁנֶּאֱמַר בְּמַעֲשֵׂי יָדֶיךָ אֲרַנֵּן.

מַה גָּדְלוּ מַעֲשֶׂיךָ ה' [מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבֹתֶיךָ].
הִתְחִיל מְפָאֵר וּמְהַלֵּל לְשֵׁם עֶלְיוֹן, וְאוֹמֵר מַה גָּדְלוּ מַעֲשֶׂיךָ ה'' אֲבָל לְעֹמֶק מַחְשְׁבוֹתֶיךָ, תְּהוֹם רַבָּה לִמְאֹד מְאֹד, שֶׁנֶּאֱמַר מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבוֹתֶיךָ.

אִישׁ בַּעַר לֹא יֵדָע [וּכְסִיל לֹא יָבִין אֶת זֹאת].
אָדָם שֶׁהוּא בַּעַר מִיִּשְׂרָאֵל וְלֹא לָמַד בִּינָה, חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל יְלַמְּדוּהוּ בִּינָה, שֶׁנֶּאֱמַר [שם צד, ח] בִּינוּ בֹּעֲרִים בָּעָם. אֲבָל אָדָם בָּקִי בְּאֻמּוֹת הָעוֹלָם הוּא כְסִיל, לָמָּה, שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ דִּבְרֵי תוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר וּכְסִיל לֹא יָבִין אֶת זֹאת.

בִּפְרֹחַ רְשָׁעִים כְּמוֹ עֵשֶׂב [וַיָּצִיצוּ כָּל פֹּעֲלֵי אָוֶן לְהִשָּׁמְדָם עֲדֵי עַד].
בִּזְמַן שֶׁאַתָּה רוֹאֶה רְשָׁעִים שֶׁרַבּוּ כְּמוֹ עֵשֶׂב לְכַסּוֹת אֶת פְּנֵי הָאָרֶץ, וְהֵצִיצוּ כָּל עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה, שֶׁהֵם וּמַעֲשֵׂיהֶם אָוֶן רַע, לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ. וְהָרְשָׁעִים שֶׁרַבּוּ כְּמוֹ עֵשֶׂב, לֹא הִרְבָּן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶלָּא לְאַבְּדָן מִן הָעוֹלָם הַזֶּה וּמִן הָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר לְהִשָּׁמְדָם עֲדֵי עַד.

וְאַתָּה מָרוֹם לְעֹלָם ה'.
רָאָה דָוִד שֶׁרַבּוּ רְשָׁעִים כְּמוֹ עֵשֶׂב לְכַסּוֹת אֶת פְּנֵי כָל הָאָרֶץ, וְהֵצִיצוּ כָּל עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה [נ"א הָרְשָׁעִים] שֶׁהֵם וּמַעֲשֵׂיהֶם אָוֶן, וְלֹא אָמַר הַלְלוּיָהּ, עַד שֶׁרָאָה שֶׁהֵן עֲתִידִין לְהִשָּׁמֵד, שֶׁנֶּאֱמַר [שם קד, לה] יִתַּמּוּ חַטָּאִים מִן הָאָרֶץ [וּרְשָׁעִים עוֹד אֵינָם בָּרֲכִי נַפְשִׁי אֶת יְקֹוָק הַלְלוּיָהּ]. וְאָז הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֶלֶךְ (מָסוּר) [מְרוֹמָם] בָּעֶלְיוֹנִים וּבַתַּחְתּוֹנִים, שֶׁנֶּאֱמַר וְאַתָּה מָרוֹם לְעֹלָם ה'.

כִּי הִנֵּה אֹיְבֶיךָ ה' כִּי הִנֵּה אֹיְבֶיךָ יֹאבֵדוּ יִתְפָּרְדוּ כָּל פֹּעֲלֵי אָוֶן.
אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים, נָתְנוּ [נ"א נתת] אוֹיְבֶיךָ עָלֵינוּ עֹל קָשֶׁה עַל צַוָּארֵנוּ, אֲבָל אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁהֵן לַאֲבַדּוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר כִּי הִנֵּה אֹיְבֶיךָ יֹאבֵדוּ. וְכָל הָרְשָׁעִים [נ"א עובדי גלולים] יִתְפָּרְדוּ כְּמֹץ לִפְנֵי רוּחַ, שֶׁנֶּאֱמַר יִתְפָּרְדוּ כָּל פֹּעֲלֵי אָוֶן.

וַתָּרֶם כִּרְאֵים קַרְנִי [בַּלֹּתִי בְּשֶׁמֶן רַעֲנָן].
מָה רְאֵם קַרְנוֹתָיו גְּבוֹהוֹת מִכָּל בְּהֵמָה וְהוּא מְנַגֵּח לִימִינוֹ וְלִשְׂמֹאלוֹ, כָּךְ מְנַחֵם בֶּן עַמִּיאֵל* בֶּן יוֹסֵף קַרְנוֹתָיו גְּבוֹהוֹת מִכָּל בְּהֵמָה, וּמְנַגֵּח לְאַרְבַּע רוּחוֹת הָעוֹלָם.
וְעָלָיו אָמַר מֹשֶׁה: בְּכוֹר שׁוֹרוֹ הָדָר לוֹ וְקַרְנֵי רְאֵם קַרְנָיו [בָּהֶם עַמִּים יְנַגַּח יַחְדָּו אַפְסֵי אָרֶץ]. (דברים לג, יז). וְעִמּוֹ רִבְבוֹת אֶפְרַיִם וְאַלְפֵי מְנַשֶּׁה, שֶׁנֶּאֱמַר וְהֵם רִבְבוֹת אֶפְרַיִם וְהֵם אַלְפֵי מְנַשֶּׁה.
וְעָלָיו יִתְיַצְּבוּ מְלָכִים לְהָרְגוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר [תהלים ב, ב] יִתְיַצְּבוּ מַלְכֵי אֶרֶץ [וְרוֹזְנִים נוֹסְדוּ יָחַד עַל ה' וְעַל מְשִׁיחוֹ]. וְיִשְׂרָאֵל שֶׁבָּאָרֶץ בְּצָרָה גְדוֹלָה, אֲבָל צָרָתָן כְּזַיִת רַעֲנָן, שֶׁנֶּאֱמַר בַּלֹּתִי בְּשֶׁמֶן רַעֲנָן.
*כך שמו של משיח בן יוסף.

וַתַּבֵּט עֵינִי בְּשׁוּרָי [בַּקָּמִים עָלַי מְרֵעִים תִּשְׁמַעְנָה אָזְנָי],
יִשְׂרָאֵל שֶׁבָּאָרֶץ רוֹאִין בְּמַפַּלְתָּן שֶׁל שׂוֹנְאֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר וַתַּבֵּט עֵינִי בְּשׁוּרָי.

צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח - מַה תְּמָרָה זוֹ נָאָה בְּמַרְאֶיהָ וְכָל פֵּרוֹתֶיהָ מְתוּקִים וְטוֹבִים, כָּךְ בֶּן דָּוִד נָאֶה בְּמַרְאֵהוּ וּכְבוֹדוֹ, וְכָל מַעֲשָׂיו טוֹבִים וּמְתוּקִים לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.
כְּאֶרֶז בַּלְּבָנוֹן יִשְׂגֶּה - מָה הָאֶרֶז שֶׁבַּלְּבָנוֹן שָׁרָשָׁיו מְרֻבִּים לְמַטָּה בָּאָרֶץ, וַאֲפִלּוּ כָּל רוּחוֹת שֶׁבָּעוֹלָם בָּאוֹת וְנוֹשְׁבוֹת בּוֹ אֵין מְזִיזִין אוֹתוֹ מִמְּקוֹמוֹ, כָּךְ בֶּן דָּוִד כֹּחוֹ וּמַעֲשָׂיו לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְרֻבִּים, אֲפִלּוּ כָּל הַשׂוֹנְאִים [נ"א: הרשעים] בָּאִין עָלָיו אֵין מְזִיזִין אוֹתוֹ מִמְּקוֹמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר כְּאֶרֶז בַּלְּבָנוֹן יִשְׂגֶּה.

שְׁתוּלִים בְּבֵית ה' [בְּחַצְרוֹת אֱלֹהֵינוּ יַפְרִיחוּ],
עָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְקַבֵּץ כָּל יִשְׂרָאֵל מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת כָּל הָאָרֶץ, כְּגוֹן הַגַּנָּן הַזֶּה שֶׁנּוֹטֵעַ מֵעֲרוּגָה לַעֲרוּגָה, כָּךְ עָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִטַּע אוֹתָם מֵאֶרֶץ טְמֵאָה לְאֶרֶץ טְהוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר שְׁתוּלִים בְּבֵית ה'. וּכְעֵשֶׂב הַשָׂדֶה יִפְרְחוּ וְיִצְמְחוּ בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר בְּחַצְרוֹת אֱלֹהֵינוּ יַפְרִיחוּ.

עוֹד יְנוּבוּן בְּשֵׂיבָה [דְּשֵׁנִים וְרַעֲנַנִּים יִהְיוּ],
מָה הַשֵׂיבָה הַזּוֹ הָדָר וְכָבוֹד לַזְּקֵנִים, כָּךְ הֵם הָדָר וְכָבוֹד, שֶׁנֶּאֱמַר דְּשֵׁנִים וְרַעֲנַנִּים יִהְיוּ.

לְהַגִּיד כִּי יָשָׁר ה' [צוּרִי וְלֹא עַוְלָתָה בּוֹ],
כָּל אֵלּוּ לָמָּה, לְהַגִּיד לְהַלֵּל וּלְשַׁנֵּן כֹּחַ מַעֲשָׂיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּלְהַגִּיד שֶׁהוּא צַדִּיק וְיָשָׁר וְאֵין עָוֶל, שֶׁנֶּאֱמַר צוּרִי וְלֹא עַוְלָתָה בּוֹ.

יוסף צ. הירשמן · 29 אוקטובר 2026

המשך הדרשות על פרשת בראשית סידרתי בעבר בב' חלקים: הראשון קראתי שמו בריאת שמים וארץ, והשני נקרא בשם תולדות אדם וחוה, כי בו הובאו תולדותיהם - קין ותולדותיו והבל ושת ובניו עד נח, ואקווה שיישר בעיני קוראיו.

יוסף צ. הירשמן · 2 נובמבר 2026

יוסף צ. הירשמן אמר:
בענין שאין לנו עסק לדרוש במה שנברא קודם האדם
ב רַב חָמָא בַּר חֲנִינָא פָּתַח (איוב כ, ד): הֲזֹאת יָדַעְתָּ מִנִּי עַד, מִנִּי שִׂים אָדָם עֲלֵי אָרֶץ.אָמַר רַבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָא מָשָׁל לִמְדִינָה שֶׁהָיְתָה מִסְתַּפֶּקֶת מִן הַחַמָרִין, וְהָיוּ שׁוֹאֲלִין אֵלּוּ לְאֵלּוּ מַה שִּׁבָּרוֹן* נַעֲשָׂה בַּמְּדִינָה הַיּוֹם,שֶׁל שִׁשִּׁי הָיוּ שׁוֹאֲלִין שֶׁל חֲמִישִׁי, וְשֶׁל חֲמִישִׁי שֶׁל רְבִיעִי, וְשֶׁל רְבִיעִי שֶׁל שְׁלִישִׁי, וְשֶׁל שְׁלִישִׁי שֶׁל שֵׁנִי, וְשֶׁל שֵׁנִי שֶׁל רִאשׁוֹן, וְשֶׁל רִאשׁוֹן לְמִי הָיָה לוֹ לִשְׁאֹל, וְלֹא לִבְנֵי הַמְדִינָה שֶׁהָיוּ עֲסוּקִין בְּדִימוּסָהּ* שֶׁל מְדִינָה?אַף כָּאן כָּל מַעֲשֶׂה שֶׁל כָּל יוֹם וָיוֹם הָיוּ שׁוֹאֲלִין אֵלּוּ לָאֵלּוּ - מַה בְּרִיּוֹת בָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּכֶם,הַיּוֹם שֶׁל שִׁשִּׁי שׁוֹאֵל שֶׁל חֲמִישִׁי, וְשֶׁל חֲמִישִׁי שֶׁל רְבִיעִי, וְשֶׁל רְבִיעִי שֶׁל שְׁלִישִׁי, וְשֶׁל שְׁלִישִׁי שֶׁל שֵׁנִי, וְשֶׁל שֵׁנִי שֶׁל רִאשׁוֹן, וְשֶׁל רִאשׁוֹן לְמִי הָיוּ שׁוֹאֲלִין, לֹא לַתּוֹרָה שֶׁקָּדְמָה לִבְרִיָּתוֹ שֶׁל עוֹלָם?דְּאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: שְׁנֵי אֲלָפִים שָׁנָה קָדְמָה הַתּוֹרָה לִבְרִיָּתוֹ שֶׁל עוֹלָם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (משלי ח, ל): וָאֶהְיֶה אֶצְלוֹ אָמוֹן וָאֶהְיֶה שַׁעֲשֻׁעִים יוֹם יוֹם מְשַׂחֶקֶת לְפָנָיו בְּכָל עֵת. וְיוֹמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶלֶף שָׁנִים, דִּכְתִיב (תהלים צ, ד): כִּי אֶלֶף שָׁנִים בְּעֵינֶיךָ כְּיוֹם אֶתְמוֹל [כִּי יַעֲבֹר וְאַשְׁמוּרָה בַלָּיְלָה].הֱוֵי: הֲזֹאת יָדַעְתָּ מִנִּי עַד וגו', הַתּוֹרָה יוֹדַעַת מַה קֹּדֶם לִבְרִיָּתוֹ שֶׁל עוֹלָם, אֲבָל אַתָּה אֵין לְךָ עֵסֶק לִדְרשׁ אֶלָּא - מִנִּי שִׂים אָדָם עֲלֵי אָרֶץ.
*שברון=מקח וממכר. *בדימוסה=בקביעת סדר הנכון.
רַבִּי אֶלְעָזָר בְּשֵׁם בֶּן סִירָא אָמַר:בְּגָדוֹל מִמְךָ אַל תִּדְרשׁ, בְּחָזָק מִמְךָ בַּל תַּחְקֹר, בְּמֻפְלָא מִמְּךָ בַּל תֵּדָע, בִּמְכֻסֶּה מִמְךָ אַל תִּשְׁאַל, בַּמֶּה שֶׁהֻרְשֵׁיתָ הִתְבּוֹנֵן, וְאֵין לְךָ עֵסֶק בְּנִסְתָּרוֹת.

יוסף צ. הירשמן אמר:
פתיחה בענין שהרשות ניתנה לדרוש מכאן ואילך
[פרשה ט] א וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד. רַבִּי לֵוִי פָּתַח (משלי כה, ב): כְּבֹד אֱלֹהִים הַסְתֵּר דָּבָר וּכְבֹד מְלָכִים חֲקֹר דָּבָר.רַבִּי לֵוִי בְּשֵׁם רַבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָא אָמַר, מִתְּחִלַּת הַסֵּפֶר וְעַד כָּאן כְּבֹד אֱלֹהִים הוּא - הַסְתֵּר דָּבָר.מִכָּאן וָאֵילָךְ - כְּבֹד מְלָכִים חֲקֹר דָּבָר. כְּבוֹד דִּבְרֵי תוֹרָה שֶׁנִּמְשְׁלוּ בִּמְלָכִים, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ח, טו): בִּי מְלָכִים יִמְלֹכוּ - לַחְקֹר דָּבָר.

יוסף צ. הירשמן · 2 נובמבר 2026

יוסף צ. הירשמן אמר:
מדרש חז"ל במדרש רבה:

פסוק כד-כה

ה וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים תּוֹצֵא הָאָרֶץ [נֶפֶשׁ חַיָּה לְמִינָהּ בְּהֵמָה וָרֶמֶשׂ וְחַיְתוֹ אֶרֶץ לְמִינָהּ].
אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר נֶפֶשׁ חַיָה, זֶה רוּחוֹ שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן.

בספר הזוהר:

פסוק כד

אָמַר רַבִּי אַבָּא:
נֶפֶשׁ חַיָּה דְאִנּוּן (ד''א אנון) יִשְׂרָאֵל, בְּגִין דְּאִנּוּן בְּנֵי דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא (ד''א בנין לקודשא בריך הוא) וְנִשְׁמַתְהוֹן קַדִּישִׁין מִנֵּיהּ אַתְיָין.
נַפְשָׁאן דִּשְׁאָר עַמִּין עוֹבְדֵי עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת מְאָן אֲתַר הוּא.
אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: מֵאִנּוּן סִטְרֵי שְׂמָאלָא דִּמְסָאֲבֵי לוֹן אִית לוֹן נִשְׁמָתִין. וּבְגִין כָּךְ כֻּלְהוּ מְסָאֲבִין, וּמְסָאֲבִין לְמָאן דְּקָרַב בַּהֲדַיְיהוּ:

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים תּוֹצֵא הָאָרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה וְגו'
כֻּלְהוֹן שְׁאָר חֵיוָון אָחֳרָנִין כָּל חַד וְחַד כְּפוּם זִינֵיהּ,
וְאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר:
הַאי מְסַיֵּיעַ לְמַה דְּאֲמָרָן נֶפֶשׁ חַיָּה אִלֵּין יִשְׂרָאֵל דְּאִנּוּן נֶפֶשׁ חַיָּה קַדִּישָׁא עִלָּאָה.
בְּהֵמָה וָרֶמֶשׂ וְחַיְתוֹ אֶרֶץ אִלֵּין שְׁאָר עַמִין עוֹבְדֵי עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת דְּלָאו אִנּוּן נֶפֶשׁ חַיָּה אֶלָּא (ד''א ערלה) כִּדְקָאֲמָרָן:

יוסף צ. הירשמן · 2 נובמבר 2026

פסוק כז

זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם, אֶפְשָׁר לוֹמַר כֵּן, וְהָא כְּתִיב וַיִּבְרָא אֱלהִים אֶת הַאָדָם בְּצַלְמוֹ בְּצֶלֶם אֱלהִים בָּרָא אוֹתוֹ וְגוֹ' וְאַחַר כָּךְ אֱעֶשֶׂה לוֹ עֵזֶר כְּנֶגְדוֹ. וַיִּקַּח אַחַת מִצַּלְעוֹתָיו וַיִסְגֹר בָּשָׂר תַּחְתֵּנָה.
אֶלָּא אֵימָא, דִּכְתִיב יְצִירָה וּכְתִיב בָּהֵן עֲשִׂיָּה וּכְתִיב בָּהֵן בְּרִיאָה.
עֲשִׂיָּה דִּכְתִיב זָכָר וּנְקֵבָה בָּרָא אוֹתָם, בְּעֵת הִרְכִּיב הַנְּשָׁמָה עַל הַגּוּף וְאַסָף הַכֹּל. וּמְנַלָן דְּהָאי יְצִירָה לִישְׁנָא דְּאַסוֹפֵי הוּא דִּכְתִיב, וַיּיִצֶר יְיָ אֱלֹהִים כָּל חַיַּת הַשָּׂדֶה וְכָל עוֹף הַשָׁמַיִם וַיָּבֵא אֶל הַאָדָם, וְהַיְינוּ דִּכְתִיב עַל הַאָדָם זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם וַיְבָרֶךְ אוֹתָם.

פסוק כח

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים פְּרוּ וּרְבוּ וְגוֹ'.
פִקּוּדָא דָא לְאִתְעַסְקָא בְּהַאי עָלְמָא בְּפִרְיָה וְרִבְיָה וּלְמֶעֱבָּד תּוֹלָדִין, לְאִתְפַּשְּׁטָא שֶׁמָּא קַדִּישָׁא לְכָל סִטְרִין, וּלְמִלְקַּט רוּחִין וְנִשְׁמָתִין לְמֶהֱוֵי יְקָרָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עֵילָא וְתַתָּא. דְּכָל מָאן דְּלָא אִתְעַסַּק בְּפִרְיָה וְרִבְיָה אֲזְעִיר דִּיּוּקְנָא דְּמָרֵיהּ דְּלָא אִשְׁתְּכַח בְּהַאי עָלְמָא. וְגָרִים דְּלָא שַׁרְיָיא שְׁכִינְתָּא בְּהַאי עָלְמָא. דְּכְּמָה דְאִתוֹסְפָן רוּחִין וְנִשְׁמָתִין, הֲכִי אִתּוֹסַף לְנַחֲתָא (נ''א דוגמתא) בְּהַאי עָלְמָא זִיו יְקָרָא דְמַלְכָּא.
דִּכְתִיב (משלי י''ד) בְּרֹב עַם הֲדְרָת מֶלֶךְ וּבְּאֶפֶס לְאֹם מְחִתַּת רָזוֹן.
הֲדְרָת מֶלֶךְ דָא זִּיו יְקָרָא דְמַלְכָּא דְּאִתּוֹסַף לְנַחֲתָא בְּהַאי עָלְמָא,
מְחִתַּת רָזוֹן דָא זְעִירוּ דְּדִיּוּקְנָא דְמַלְכָּא דְּאַזְעִיר מֵהָאי עָלְמָא, הֲכִי אֲזְעִיר מֵעֵילָא. דְּהָא הַהוּא זִיוָא לָא נָחִית,
וְאִתְחַשָׁב עַל הַהוּא בָּר נָשׁ כְּאִילוּ אוֹשִׁיד דָּמִין דְּגָרַע דִּיּוּקְנָא דִלְתַתָּא כְּגווָֹנָא דִּלְעֵילָא דִּכְתִיב כִּי בְּצֶלֶם אֱלֹהִים עָשָׂה אֶת הַאָדָם, וְאִיהוּ אֲזְעִיר צֶלֶם אֱלֹהִים לְתַתָּא, וּדְמוּת וּדְיוּקְנָא לְעֵילָא.
וְעַל דָא אִצְטְרִיךְ בַּר נָשׁ לְאִתְעַסְקָא בְּפִרְיָה וְרִבְיָה וּלְמֶעֱבַד צֶלֶם אֱלהִים לְאַסְגָּאָה יְקָרָא דְּיְיָ בְּכָל סִטְרִין.

פסוק כט

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים הִנֵּה נָתַתִּי לָכֶם אֶת כָּל עֵשֶׂב זוֹרֵעַ זֶרַע.
לְקֳבֵל דַּרְגָא דְבִּינָ''ה דְּאִקְרֵי אֱלֹהִים דְּכֵיוָן דְּאִימָא עִלָּאָה חָמָאת לוֹן שְׁלֵמִין יָהִיב לוֹן תָּפְנוּקִין מִלְּעֵילָא לְאִתְקַיְימָא בְּעַלְמָא.
תָּא חֲזֵי:
אָדָם קַדְמָאָה קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא יָהַב לֵיהּ כָּל עֵשֶׂב זוֹרֵעַ זֶרַע וְלָא יָהַב לֵיהּ רֵשׁוּ לְמֵיכָל בְּעִירֵי וְעוֹפֵי שְׁמַיָא, בְּגִין דְגַלֵּי קַמֵּיהּ דְהוּא זַמִּין לְאִתְפַּתָאַה בְּהַהוּא נָחָשׁ דְּאִיהוּ עֲרוּם מִכָּל חַיַּת הַשָּׂדֶה, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֲרְחֵקִינֶיהּ מִנֵּיהּ וְלָא יְהֵא לֵיהּ עֵסֶק בֵּיהּ וְלָא בִּבְעִירֵי וְלָא בְּעוֹפֵי בְּגִין דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אָרִים לֵיהּ לְבַּר נָשׁ מִכְשׁוֹל מִקָמֵיהּ, מְאִים* יִתְקַיַּים בְּעַלְמָא.
אֲבָל כַּד אֲתָא נֹחַ דְּאִקְרֵי צַדִּיק מָה כְּתִיב בֵּיהּ (בראשית ח') וַיִּבֶן נֹחַ מִזְבֵּחַ לַיְיָ וְהָא אוּקִימְנָא הַהוּא מִזְבֵּחַ דְאַקְרִיב בֵּיהּ אָדָם הָרִאשׁוֹן. ומַאי טַעְמָא וַיִּבֶן בְּגִין דְחַיָיבֵי עַלְמָא עַבְדֵי בָּהּ פְּגִימוּ. אֲתָא נֹחַ וְקָרִיב הַהוּא מִזְבֵּחַ בְּבַעְלָהּ הֲדָא הוּא דִכְתִיב וַיָּעַל עֹלֹת בַּמִזְבֵּחַ חָסֵר,
כַּד חָמָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דְאִתְקְרִיב הַהוּא מִזְבֵּחַ וְקָרִיב הַנְהוּ בְּעִירֵי דַכְיֵי יָהַב לֵיהּ רֵשׁוּ לְמֵיכָל כֻּלְּהוּ בְּעִירֵי. מַאי טַעְמָא, בְּגִין דְאַתְקִיף בְּהַהוּא בְּרִית עֵץ הַחַיִּים, וְקָרִיב לֵיהּ בְּעֵץ הַדַּעַת וְעָבַד יִחוּדָא בְּקַדְמִיתָא וכו'.
*אולי.

יוסף צ. הירשמן · 2 נובמבר 2026

יוסף צ. הירשמן אמר:
ה בְּתוֹרָתוֹ שֶׁל רַבִּי מֵאִיר מָצְאוּ כָּתוּב: וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד - וְהִנֵּה טוֹב מוֹת. אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן, רָכוּב הָיִיתִי עַל כְּתֵפוֹ שֶׁל זְקֵנִי וְעוֹלֶה מֵעִירוֹ לִכְפַר חָנָן דֶּרֶךְ בֵּית שְׁאָן, וְשָׁמַעְתִּי אֶת רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר יוֹשֵׁב וְדוֹרֵשׁ בְּשֵׁם רַבִּי מֵאִיר, הִנֵּה טוֹב מְאֹד - הִנֵּה טוֹב מוֹת.

בספר הזוהר:

וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה (ד''א כלל) וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד,
הָכָא אִתְתַּקַּן מַה דְּלָא אִתְּמָר כִּי טוֹב בַּשֵּׁנִי בְּגִין דְּאִתְבְּרֵי בֵּיהּ מוֹתָא, וְהָכָא אִתְּמָר וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד.
וְאָזְלָא כְּמָה דְּאָמְרֵי חַבְרַיָיא וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד זֶה מָוֶת.

וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד,
וְכִי לָא חָמָא לֵיהּ קוֹדֶם. אֶלָּא כֹּלָּא חָמָא לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא,
וּמַאן דְּאָמַר אֶת כָּל, לְאַסְגָּאָה כָּל דָּרִין דְּיֵיתוּן לְבָתַר כֵּן, וְכֵן כָּל מַה דְּיִתְחַדֵּשׁ בְּעָלְמָא בְּכָל דָּרָא וְדָרָא עַד לָא יֵיתוּן לְעָלְמָא.
אֲשֶׁר עָשָׂה, דָּא כָּל עוֹבָדִין דִבְרֵאשִׁית, דְּתַמָּן אִתְבְּרֵי יְסוֹדָא וְעִקְּרָא לְכָל מַה דְּיֵיתֵי וְיִתְחַדֵּשׁ בְּעָלְמָא לְבָתַר כֵּן.
וּבְגִין כָּךְ חָמָא לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עַד לָא הֲוָה וְשַׁוֵּי כֹּלָּא בְּעוֹבָדָא דִּבְרֵאשִׁית.

יוסף צ. הירשמן · 2 נובמבר 2026

פתיחה לפרשת ויכלו וענין השבת קודש מספר הזוהר הק':

וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם.

רַבִּי אֶלְעָזָר פָּתַח (תהלים לא) מָה רַב טוּבְךָ אֲשֶׁר צָפַנְתָּ לִירֵאֶיךָ פָּעַלְתָּ לַחוֹסִים בָּךְ נֶגֶד בְּנֵי אָדָם.

תָּא חֲזֵי:

קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בָּרָא לְבַר נָשׁ בְּעָלְמָא, וְאַתְקִין לֵיהּ לְמֶהוֵי שְׁלִים בְּפוּלְחָנִיהּ וּלְאִתְתַּקָּנָא אָרְחוֹי, בְּגִין דְּיִזְכֵּי לִנְהוֹרָא עִלָּאָה דְּגָנִיז קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְצַדִּיקַיָּיא כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר, (ישעיה סד) עַיִן לֹא רָאָתָה אֱלֹהִים זוּלָתְךָ יַעֲשֶׂה לִמְחַכֵּה לוֹ.

השלמה מההשמטות (סימן ט''ל)

יָשָׁב רַבִּי בְּרָכְיָה וְדָּרַשׁ מָאי הַאי דְּקָא אֲמְרִינָן כָּל יוֹמָא הַעוֹלָם הַבָּא, וְלֹא יָדְעִינָן מָאי קָאָמַר,

הַעוֹלָם הַבָּא מְתַּרְגֵּם עָלְמָא דְּאָתֵי, מְלַמֵּד שְׁקוֹדֶם שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם עָלָה בְּמַחְשָׁבָה לִבְרוֹא אוֹר גָּדוֹל לְהָאִיר וְנִבְרָא אוֹר גָּדוֹל שֶׁאֵין כָּל בִּרְיָה יְכוֹלָה לִשְׁלוֹט בּוֹ, צָפָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁאֵינָן יְכוֹלִין לְסוֹבְלוֹ לָקַח שְׁבִיעִי וְשָׂם לָהֶם בִּמְקוֹמוֹ וְהַשְׁאָר גְנָזוֹ לַצַּדִּיקִים לֶעָתִיד לָבֹא. אָמַר אִם יִזְכּוּ בָּזֶה הַשְׁבִיעִי וְיִשְׁמְרוּהוּ, אֶתֶּן לָהֶם זֶה לְעוֹלָם אַחֲרוֹן.

וְהַיְינוּ דִּכְתִיב, הַעוֹלָם הַבָּא. שֶׁכְּבָר בָּא מִקוֹדֶם שֵׁשֶׁת יְמֵי בְּרִאשִׁית.

הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (שם ל''א) מָה רַב טוּבְךָ אֲשֶׁר צָפַנְתָּ לִירֵאֶיךָ פָּעַלְתָּ לַחוֹסִים בָּךְ נֶגֶד בְּנֵי אָדָם:

(עד כאן מההשמטות)

וּבְמָּה (ס''א זכי בר נש) יִזְכֵּי לֵיהּ לְבַר נָשׁ לְהַהוּא נְהוֹרָא, בְּאוֹרַיְיתָא. דְּכָל מַאן דְּאִשְׁתַּדַּל בְּאוֹרַיְיתָא בְּכָל יוֹמָא יִזְכֵּי לְמֶהוֵי לֵיהּ חוּלְקָא בְּעַלְמָא דְאָתֵי, וְיִתְחַשֵׁב לֵיהּ כְּאִלּוּ בָאנֵי עָלְמִין, דְּהָא בְּאוֹרַיְיתָא אִתְבְּנֵי עַלְמָא וְאִשְׁתַּכְלַל.

הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (משלי ג) יְיָ בְּחָכְמָה יָסַד אֶרֶץ כּוֹנִן שָׁמַיִם בִּתְבוּנָה,

וּכְתִיב, (משלי ח) וָאֶהְיֶה אֶצְלוֹ אָמוֹן וָאֶהְיֶה שַׁעֲשׁוּעִים יוֹם יוֹם

וְכָל דְּאִשְׁתַּדַּל בָּהּ שַׁכְלִיל עָלְמִין וְקַיִּים לֵיהּ.

וְתָּא חֲזֵי:

בְּרוּחָא עֲבִיד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עָלְמָא, וּבְרוּחָא מִתְקַיְימָא, רוּחָא דְּאִנּוּן דְּלָעָאן בְּאוֹרַיְיתָא, וְכָל שֶׁכֵּן רוּחָא דְּהֶבֶל דְּרַבְיֵי דְּבֵי רַב.

מָה רַב טוּבְךָ דָּא טוּבָא דְּאִתְגְּנִיז.

לִירֵאֶיךָ לְאִנּוּן דַּחֲלֵי חַטָּאָה.

פָּעַלְתָּ לַחוֹסִים בָּךְ. מַאי פָּעַלְתָּ דָּא עוֹבָדָא דִּבְרֵאשִׁית. רַבִּי אַבָּא אָמַר דָּא גַּן עֵדֶן, דְּהָא בְּאוּמָנוּתָא עָבִיד לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּאַרְעָא כְּגַוְונָא דִּלְעֵילָא. לְאִתְתַּקְפָא בֵּיהּ צַדִּיקַיָּיא, (דף מז ע''ב) הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים לא) פָּעַלְתָּ לַחוֹסִים בָּךְ, נֶגֶד בְּנֵי אָדָם, דְּהָא הוּא נֶגֶד (בני) אָדָם. וְאַחֲרָא נֶגֶד עִלָּאִין קַדִּישִׁין.

אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן גַּן עֵדֶן לְעֵילָא וְנֶגֶד בְּנֵי אָדָם הֲוֵי (ואפילו אחרא נגד בני אדם הוי) לְאִתְכַּנְשָׁא בֵּיהּ צַדִּיקַיָּיא דְּעָבְדֵי רְעוּתָא דְּמָארֵיהוֹן.

וַיְכֻלּוּ, דְּכָלוּ עוֹבָדִין דִּלְעֵילָא וְעוֹבָדִין דִּלְתַתָּא.
הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ לְעֵילָא וְתַתָּא. רַבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר: עוֹבָדָא וְאוּמָנוּתָא דְּאוֹרַיְיתָא שֶׁבִּכְתָב וְעוֹבָדָא וְאוּמָנוּתָא דְּתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה.
וְכָל צְבָאָם אִלֵּין פְּרָטֵי דְאוֹרַיְיתָא אַפִּין דְּאוֹרַיְיתָא שִׁבְעִים פָּנִים לַתּוֹרָה.

וַיְכֻלּוּ, דְּאִתְקַיְּימוּ וְאִשְׁתַּכְלְלוּ דָּא בְּדָא.
שָׁמַיִם וָאָרֶץ פְּרַט וּכְלַל.
וְכָל צְבָאָם, רָזֵי דְאוֹרַיְיתָא, דַּכְיָאן דְּאוֹרַיְיתָא מְסָאֲבָן דְּאוֹרַיְיתָא.

וַיְכַל אֱלהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי דָּא תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה דְּאִיהוּ יוֹם שְׁבִיעִי, וּבֵיהּ אִשְׁתַּכְלַל עָלְמָא דְּאִיהוּ קִיּוּמָא דְּכֹלָּא.
מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה וְלֹא כָּל מְלַאכְתּוֹ, דְּהָא תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב אַפִּיק כֹּלָּא בְּתוּקְפָא דִּכְתַב דְּנָפִיק מֵחָכְמְתָא וכו'.

יוסף צ. הירשמן · 2 נובמבר 2026

יוסף צ. הירשמן אמר:
אָמַר רַבִּי חָמָא בַּר הוֹשַׁעְיָא: בִּנְפָשׁוֹת אוֹמֵר אַרְבַּע: [נֶפֶשׁ חַיָּה לְמִינָהּ בְּהֵמָה וָרֶמֶשׂ וְחַיְתוֹ אֶרֶץ לְמִינָהּ], כְּשֶׁנִּבְרְאוּ הוּא אוֹמֵר: חַיַּת הָאָרֶץ לְמִינָהּ וְאֶת הַבְּהֵמָה וְאֵת כָּל רֶמֶשׂ הָאֲדָמָה, אֶתְמְהָא.
רַבִּי אוֹמֵר, אֵלּוּ הַשֵּׁדִים, שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת נִשְׁמָתָם וּבָא לִבְרֹאת אֶת גּוּפָן וְקָדַשׁ הַשַּׁבָּת וְלֹא בְרָאָן.
לְלַמֶּדְךָ דֶּרֶךְ אֶרֶץ מִן הַשֵּׁדִים, שֶׁאִם יִהְיֶה בְּיַד אָדָם חֵפֶץ טוֹב אוֹ מַרְגָּלִית עֶרֶב שַׁבָּת עִם חֲשֵׁכָה, אוֹמְרִים לוֹ הַשְּׁלֵךְ מִמְךָ, שֶׁמִּי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם הָיָה עָסוּק בִּבְרִיָּתוֹ שֶׁל עוֹלָם וּבָרָא אֶת נִשְׁמָתָן בָּא לִבְרֹאת אֶת גּוּפָן וְקָדַשׁ שַׁבָּת וְלֹא בְרָאָן.

בספר הזוהר:

בענין שהשבת שמורה מכל שדים ומזיקים ועצבון, וענין הדלקת נר שבת על ידי האשה, ובו מובא ענין המסתלק בלא ולד

אֲשֶׁר בָּרָא אֱלהִים לַעֲשׂוֹת, לְשַׁכְלְלָא לְאַתְקָנָא כֹּלָּא כָּל יוֹמָא וְיוֹמָא וּלְאַפָּקָא רוּחִין וְנִשְׁמָתִין (קדישין לעלמא), וְאֲפִילּוּ רוּחִין וְשֵׁדִין.

וְאִי תֵימָא דְּלָאו אִנּוּן תִּקּוּנָא דְעָלְמָא. לָאו הָכִי. דְּהָא אִנּוּן לְתִקּוּנָא דְּעָלְמָא הֲווּ וּלְאַלְקָאָה בְּהוּ לְחַיָּיבֵי עָלְמָא דְּאִנּוּן אָזְלִין לְקִבְלַיְיהוּ לְאוֹכָחָא לְהוּ. וּמַאי דְּאֲזִיל לִשְׂמָאלָא אִתְאַחִיד בְּסִטְרָא שְׂמָאלָא לְקִבְלַיְיהוּ (ס''א לקי בהו) בְּגִינֵי כָךְ לְתִקּוּנָא הֲווּ.

תָּא חֲזֵי:

מַה כְּתִיב בִּשְׁלֹמֹה (שמואל ב ז) וְהוֹכַחְתִּיו בְּשֵׁבֶט אֲנָשִׁים וּבְנִגְעֵי בְּנֵי אָדָם. מַאן (קסט ע''ב) נִגְעֵי בְּנִי אָדָם. אִלֵּין אִנּוּן מַזִּיקִין.

תָּא חֲזֵי:

בִּשְׁעָתָא דְּאִתְבְּרִיאָן אִתְקַדַּשׁ יוֹמָא וְאִשְׁתָּאֲרוּ רוּחָא בְּלָא גוּפָא. וְאִלֵּין אִנּוּן בָּרְיָין דְּלָא (דף מח ע''א) אִשְׁתַּכְלָלוּ (ד''א ל''ג) (ולא אתייסדו) וּמִסְטַר שְׂמָאלָא אִנּוּן זוּהֲמָא דְּדַהֲבָא, וְעַל דָּא בְּגִין דְּלָא אִשְׁתַּכְלְלוּ וְאִנּוּן פְּגִימִין, שְׁמָא קַדִּישָׁא לָא שַׁרְיָא בְּהוּ וְלָא אִתְדַּבְּקוּ בֵּיהּ, וּדְחִילוּ דִּלְהוֹן מִשְׁמָא קַדִּישָׁא אִיהוּ וְזָעִין וְדַחֲלִין מִנֵּיהּ, וּשְׁמָא קַדִּישָׁא לָא שַׁרְיָא בְּאֲתַר פָּגִים.

וְתָא חֲזֵי:

הַאי בַּר נָשׁ דְּאִתְפְּגִים דְּלָא שָׁבַק בַּר בְּהַאי עָלְמָא, כַּד נָפַק מִנֵּיהּ לָא אִתְדַּבָּק בִּשְׁמָא קַדִּישָׁא (לעיל יג א) וְלָא עָאלִין לֵיהּ בְּפַרְגּוֹדָא, בְּגִין דְּאִיהוּ פָּגִים וְלָא אִשְׁתְּלִים, וְאִילָנָא דְּאִתְעַקֵּר בָּעְיָא נְטִיעָא זִמְנָא אָחֳרָא, בְּגִין דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא אִשְׁתְּלִים בְּכָל סִטְרִין. וּפְגִימוֹ לָא אִתְדַּבָּק בֵּיהּ לְעָלְמִין.

וְתָּא חֲזֵי:

הָנֵי בָּרְיָין פְּגִימִין אִנּוּן מֵעֵילָא וּמִתַּתָּא, וּבְגִינִי כָךְ לָא מִתְדַּבְּקָן לְעֵילָא וְלָא מִתְדַּבְּקָן לְתַתָּא. וְאִלֵּין דִּכְתִיב בְּהוּ אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת דְּלָא אִשְׁתַּלִּימוּ עֵילָא וְתַתָּא. וְאִי תֵימָא הָא רוּחִין אִנּוּן אַמַּאי לָאו (ד''א אשתלימו) לְעֵילָא, אֶלָּא כֵּיוָן דְּלָא אִשְׁתְּלִימוּ לְתַתָּא בְּאַרְעָא לָא אִשְׁתְּלִימוּ לְעֵילָא. וְכֻלְהוּ מִסְּטַר שְׂמָאלָא קָא אַתְיָין וּמִתְכַּסְיָין מֵעֵינָא דִּבְנֵי נְשָׁא וְקָיְימֵי לְקִבְלַיְיהוּ לְאַבְאָשָׁא לוֹן. תְּלַת לוֹן כְּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת. וּתְלַת לוֹן כִּבְנֵי נְשָׁא. (לעיל כה א) וְהָא אוּקְמוּהָ.

בָּתַר דְּאִתְבְּרִיאוּ רוּחִין (ד''א ל''ג אטמרו) אִשְׁתָּאֲרוּ אִנּוּן רוּחִין בָּתַר רֵחַיָּיא דְנוּקְבָא דִתְהוֹמָא רַבָּא לֵילְיָא דְשַׁבַּתָּא וְיוֹמָא דְשַׁבַּתָּא, כֵּיוָן דְּנָפַק קְדוּשָׁתָא דְיוֹמָא וְלָא אִשְׁתַּלִּימוּ, נָפְקוּ לְעָלְמָא וְשָׁטָאן לְכָל סִטְרִין, וּבָעְיָא עָלְמָא לְאִתְנַטְּרָא מִנַּיְיהוּ. דְּהָא כְּדֵין כָּל סְטַר שְׂמָאלָא אִתְעָר, וְאֶשָּׁא דְּגֵיהִנֹּם מְלַהֲטָא, וְכָל אִנּוּן דְּבִסְטַר שְׂמָאלָא אָזְלִין וְשָׁטָאן בְּעָלְמָא. וּבָעָאן לְאִתְלַבְּשָׁא בְּגוּפָא וְלָא יָכְלִין. כְּדֵין בָּעֵינָא לְאִסְתַּמְּרָא מִנַּיְיהוּ, וְאַתְקִינוּ שִׁיר דִּפְגָעִים בְּכָל שַׁעֲתָא דִּדְחִילוּ דִלְהוֹן שַׁרְיָא בְּעָלְמָא.

תָּא חֲזֵי:

כַּד אִתְקַדַּשׁ יוֹמָא בְּמַעֲלֵי שַׁבַּתָּא סוּכַּת שָׁלוֹם שַׁרְיָא וְאִתְפְּרִיסַת בְּעָלְמָא.

מָאן סוּכַּת שָׁלוֹם, דָּא שַׁבַּתָּא,

וְכָל רוּחִין וְעִלְעוּלִין וְשֵׁדִין וְכָל סִטְרָא דִּמְסָאֲבֵי כֻּלְהוּ טְמִירִין וְעָאלִין בְּעֵינָא דְּרֵיחַיָּיא דְנוּקְבָא דִתְהוֹמָא רַבָּא. דְּהָא כֵּיוָן דְּאִתְעַר קְדוּשָׁתָא עַל עָלְמָא, רוּחַ מְסָאֲבָא לָא אִתְעַר בַּהֲדֵיהּ. וְדָא עָרִיק מִקַּמֵּיהּ דְּדָא, וּכְדֵין עָלְמָא בִּנְטִירוּ עִלָּאָה,

וְלָא בָּעֵינָן לְצַלָּאָה עַל נְטִירוּ כְּגוֹן שׁוֹמֵר אֶת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל לָעַד אָמֵן, דְּהָא דָּא בְּיוֹמָא דְחוֹל אִתְתַּקַּן דְּעָלְמָא בָּעְיָא נְטִירוּ. אֲבָל בְּשַׁבָּת סוּכַּת שָׁלוֹם אִתְפְּרִיסָא עַל עָלְמָא וְאִתְנְטִיר בְּכָל סִטְרִין. וְאֲפִילּוּ חַיָּיבֵי גֵּיהִנֹּם נְטִירִין אִנּוּן, וְכֹלָּא בִּשְׁלָמָא אִשְׁתַּכְּחָא עִלָּאִין וְתַתָּאִין, וּבְּגִין כָּךְ בְּקִדּוּשָׁא דְיוֹמָא מְבָרְכִינָן הַפּוֹרֵס סֻכַּת שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל עַמוֹ יִשְׂרָאֵל וְעַל יְרוּשָׁלָם.

אַמַּאי עַל יְרוּשָׁלָם, אֶלָּא דָא הִיא מְדוֹרָא דְהַהִיא סֻכָּה. וּבָעֵינָא לְזַמְּנָא לְהַהִיא סֻכָּה דְּאִתְפְּרָסַת עֲלָנָא וּלְמֵשְׁרָא עִמָּנָא וּלְמֶהֱוֵי (ד''א מגינא) עֲלָנָא כְּאִמָּא דְּשַׁרְיָיא עַל בְּנִין, וּבְגִין דָא לָא דָּחֲלִין מִכָּל סִטְרִין, וְעַל דָּא הַפּוֹרֵס סוּכַּת שָׁלוֹם עָלֵינוּ.

תָּא חֲזֵי:

בְּשַׁעֲתָא דְיִשְׂרָאֵל מְבָרְכִין וּמְזַמְּנִין לְהַאי סֻכַּת שָׁלוֹם אוּשְׁפִּיזָא קַדִישָׁא וְאָמְרֵי הַפּוֹרֵס סֻכַּת שָׁלוֹם, כְּדֵין קְדוּשָׁתָא עִלָאָה נָחֲתָא וּפְרִיסַת גַּדְפָהָא עֲלַיְיהוּ דְיִשְׂרָאֵל וּמְכַסְיָא לוֹן כְּאִמָּא עַל בְּנִין, וְכָל זִינִין בִּישִׁין אִתְכַּנִּישׁוּ מֵעָלְמָא, וְיַתְבֵי יִשְׂרָאֵל תְּחוֹת קְדוּשָׁתָא דְמָארֵיהוֹן,

וּכְדֵין דָּא סֻכַּת שָׁלוֹם יָהִיב נִשְׁמָתִין חַדְתִּין לִבְנָהָא, מַאי טַעֲמָא בְּגִין דְבֵּיהּ נִשְׁמָתִין שַׁרְיָין (ס''א דכדין זמן זווגא ונטלת נשמתין ובה שריין) וּמִנֵּיהּ נָפְקִין. וְכֵיוָן דְּשַׁרְיָא וּפְרִיסַת גַּדְפָהָא עַל בְּנָהָא. אֲרִיקַת נִשְׁמָתִין חַדְתִּין לְכָל חַד וְחַד.

תּוּ אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן:

עַל דָּא תָּנֵינָן שַׁבָּת דּוּגְמָא דְּעָלְמָא דְאָתֵי אִיהוּ, הָכִי הוּא וַדַּאי, וְעַל דָּא שְׁמִיטָה וְיוֹבֵל דּוּגְמָא דָּא בְּדָא. וְשַׁבָּת וְעָלְמָא דְּאָתֵי הָכִי הוּא. וְהַהוּא תּוֹסֶפֶת דְּנִשְׁמְתָא מֵרָזָא דְּזָכוֹר קָא אַתְיָא עַל הַאי סֻכַּת שָׁלוֹם דְּנָטִיל (דף מח ע''ב) מֵעָלְמָא דְאָתֵי וְדָא תּוֹסֶפֶת יַהֲבַת לְעַלְמָּא קַדִּישָׁא.

וּבְהַהוּא תּוֹסֶפֶת חָדָאן וְיִתְנְשֵׁי מִנַּיְיהוּ כָּל מִלִּין דְּחוֹל וְכָל צַעֲרִין וְכָל עָאקִין כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר (ישעיה יד) בְּיוֹם הָנִיחַ יְיָ לְךָ מֵעָצְבְּךָ וּמֵרָגְזֶךָ וּמִן הָעֲבֹדָה הַקָּשָׁה וְגו'.

וּבְלֵילְיָא דְשַׁבַּתָּא בָּעֵי בַּר נָשׁ לְאַטְעָמָא מִכֹּלָּא, בְּגִין לְאַחֲזָאָה דְּהַאי סֻכַּת שָׁלוֹם מִכֹּלָּא אִתְכְּלִילַת, וּבִלְבָד דְּלָא יַפְגִּים מֵיכְלָא חָדָא לְיוֹמָא, וְאִית דְּאָמְרֵי תְּרֵין, לִתְרֵין סְעוּדָתֵי אָחֳרָנִין דְּיוֹמָא, וְשַׁפִּיר. וְכָל שֶׁכֵּן אִי סָלִיק יַתִּיר לְיוֹמָא וְיָכִיל לְמִטְעַם מִמֵּיכְלִין אָחֳרָנִין וְלִזְעִירֵי בִּתְרֵי תַּבְשִׁילִין סַגְיָא, וְאוּקְמוּהָ חַבְרַיָא.

נֵר שֶׁל שַׁבָּת לִנְשֵׁי עַמָּא קַדִּישָׁא אִתְיְיהִיבַת לְאַדְלָקָא,

וְחַבְרַיָיא הָא אָמְרוּ דְּאִיהִי כִּבְּתָה בּוֹצִינָא דְעָלְמָא וְאַחֲשִׁיכַת לֵיהּ כו' וְשַׁפִּיר. אֲבָל רָזָא דְמִלָּה. הַאי סֻכַּת שָׁלוֹם מַטְרוֹנִיתָא דְּעָלְמָא הִיא וְנִשְׁמָתִין דְּאִנּוּן בּוֹצִינָא עִלָּאָה בָּהּ שַׁרְיָין. וְעַל דָּא מַטְרוֹנִיתָא בַּעֲיָא לְאַדְלָקָא, דְּהָא בְּדוּכְתָּהָא אִתְאַחְדַת וַעֲבָדַת עוֹבָדָא.

וְאִתְּתָא בַּעֲיָא בְּחֶדְוָה דְלִבָּא וּרְעוּתָא לְאַדְלָקָא בּוֹצִינָא דְשַׁבָּת, דְּהָא יְקָרָא עִלָּאָה הִיא לָהּ וּזְכוּ רַב לְגַרְמָהּ לְמִזְכֵּי לִבְנִין קַדִּישִׁין דִּיהוֹן בּוֹצִינָא דְעָלְמָא בְּאוֹרַיְיתָא וּבְדַחַלְתָּא, וְיִסְגוֹן שְׁלָמָא בְּאַרְעָא, וִיהֵיבַת לְבַעֲלָהּ אוֹרְכָּא דְחַיִּין, בְּגִין כָּךְ בַּעֲיָא לְאִזְדַּהֲרָא בָּהּ.

תָּא חֲזֵי:

שַׁבָּת לֵילְיָא וְיוֹמָא זָכוֹר וְשָׁמוֹר אִיהוּ כְּחֲדָא, וְעַל דָּא כְּתִיב זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְשׁוֹ וּכְתִיב שָׁמוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת, זָכוֹר לִדְכוּרָא שָׁמוֹר לְנוּקְבָא וְכֹלָּא חַד.

זַכָּאִין אִנּוּן יִשְׂרָאֵל חוּלָקֵיהּ דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עַדְבֵיהּ וְאַחֲסַנְתֵּיהּ עֲלַיְיהוּ כְּתִיב, (תהלים קמד) אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לוֹ אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁיְיָ אֱלקָיו.

בראשית מדרשי חז"ל - פרשת "בראשית"

יוסף צ. הירשמן

משתמש מוביל

יוסף צ. הירשמן

משתמש מוביל

יוסף צ. הירשמן

משתמש מוביל

יוסף צ. הירשמן

משתמש מוביל

יוסף צ. הירשמן

משתמש מוביל

יוסף צ. הירשמן

משתמש מוביל

יוסף צ. הירשמן

משתמש מוביל

יוסף צ. הירשמן

משתמש מוביל

יוסף צ. הירשמן

משתמש מוביל

יוסף צ. הירשמן

משתמש מוביל

יוסף צ. הירשמן

משתמש מוביל

יוסף צ. הירשמן

משתמש מוביל

יוסף צ. הירשמן

משתמש מוביל

יוסף צ. הירשמן

משתמש מוביל

יוסף צ. הירשמן

משתמש מוביל

יוסף צ. הירשמן

משתמש מוביל

יוסף צ. הירשמן

משתמש מוביל

חברים מקוונים לאחרונה

נושאים דומים