"משה כתב פרשת בלעם" – מה החידוש?
גדולי המפרשים נדחקים להבין את דברי הגמרא: 'משה כתב ספרו ופרשת בלעם', וכי פרשת בלעם אינה חלק מספרו של משה?
הגמרא במסכת בבא בתרא (יד, ב) אומרת: 'משה כתב ספרו ופרשת בלעם ואיוב'. הדברים כשלעצמם סתומים וחתומים, וטעונים ביאור נרחב, מהו נכלל בכלל 'ספרו של משה' ומה היא 'פרשת בלעם'? הלא בפשטות 'ספרו של משה' הוא ספר התורה שבכתב, הכולל בתוכו את חמשה חומשי תורה, וגם את פרשת בלעם הכתובה בפרשת בלק, ואם כן, למה צריך לציין זאת בנפרד שמשה כתב גם את ספרו וגם את פרשת בלעם?!
כך מציג השל"ה הק' (פרשת בלק תורה אור) שאלה ותמיהה זו: 'ותימה, וכי יש אות אחת בתורה שאינו תורה?! הלא פרשת בלעם כתובה בתורה!'.
לא זכיתי להבין
רש"י במסכת בבא בתרא שם, כותב: 'ופרשת בלעם - נבואתו ומשליו, אף על פי שאינן צורכי משה ותורתו וסדר מעשיו', עכ"ל. כלומר, שיש צורך להדגיש שמשה כתב גם את פרשת בלעם, למרות שאין בה צורך למשה ולתורתו. אולם השל"ה הק' שם תמה על דברי רש"י אלו: 'ולא זכיתי להבין דברי הרב פה קדוש, הלא כל הסיפורים שבתורה כמו הריגת קין להבל וכיוצא בהן, אינם לכאורה צורך התורה וסדר מעשיו, אבל כולם תורת ה' תמימה, כמו שאמרו 'ותמנע היתה פילגש' וגו' (בראשית לו, יב) הוא תורת ה' כמו 'שמע ישראל' וגו' (דברים ו, ד)!'.
הפסוקים האחרונים
אמנם ב'תורת חיים' שם כתב להמתיק את דברי רש"י, שאין הכוונה על שלש הנבואות הראשונות של בלעם, שהן בוודאי עוסקות בבני ישראל, ובוודאי הם צרכי משה ותורתו, אלא הכוונה על הנבואה הרביעית, העוסקת במה שעתיד לבוא על האומות (במדבר כד, כ-כד) וַיַּרְא אֶת עֲמָלֵק וגו' כִּי אִם יִהְיֶה לְבָעֵר קָיִן וגו' וְצִים מִיַּד כִּתִּים וְעִנּוּ אַשּׁוּר וְעִנּוּ עֵבֶר וְגַם הוּא עֲדֵי אֹבֵד, ועליהם הוצרכו הגמרא לומר שאף שאין בהם ענין שעתיד לבוא על ישראל, אלא על הגוים, בכל זאת כתבו משה, עכ"ד.
אם כי, אין לכחד שעדיין קושיית השל"ה במקומה עומדת, אחרי שפסוקים אלו כתובים בתורה, מה שייך לומר שאין בהם צורך לישראל, הלא כל מה שכתוב בתורה, אפילו בנוגע לאומות, הכל הוא תורת ה' תמימה כמו 'שמע ישראל'. וגם יש לתמוה, אחרי שפסוקים אלו כתובים בתורה, פשוט הדבר שמשה כתבו, ומה צריכה הגמרא לחדש ולהודיע שמשה כתבו.
גם זו תורה!
ואכן, בחידושי אגדות למהר"ל מפראג, כותב שאדרבה, זו כוונת הגמרא במה שאמרו 'משה כתב ספרו ופרשת בלעם', שלא תטעה לומר שאע"פ שכתב משה את נבואת בלעם בתורה אין זו חשובה חלק מהתורה, כי מה ענין נבואת בלעם לתורה שהיא נבואת משה רבינו, ועל זה אמר 'משה כתב ספרו ופרשת בלעם', ללמדך ששניהם שווים, כמו שספרו של משה תורה, כך פרשת נבואת בלעם תורה והכל אחד.
הספר האבוד
הסבר אחר כותב שם הריטב"א, שמה שאמרו שמשה כתב ספרו ופרשת בלעם, אין הכוונה לפרשת בלעם הכתובה בתורה, אלא בנוסף על כך כתב משה לעצמו את פרשת בלעם בעוד ספר אחר נפרד, בהרחבה רבה, וספר זה היה מצוי בידי חכמי הגמרא.
כן מביא שם השל"ה הק' (בהגה"ה) בשם ספר 'ציוני' (פרשת בלק ד"ה מן ארם) [שחיברו רבי מנחם ציוני, מתלמידי הרשב"א], שמשה רבינו ע"ה חיבר ספר נוסף, שם סיפר בהרחבה את כל מעשה בלעם, ונאבד הספר ההוא מרוב אורך עול הגלות וטיט הצרות. זוהי, אם כן, כוונת הגמרא, שמשה כתב ספרו – דהיינו חמשה חומשי תורה, ופרשת בלעם – בספר נוסף לעצמו.
הפנקס של משה
יש להסמיך לכך מה שכתב באור החיים הק' בפרשת מסעי (במדבר לג, ב) שסדר המסעות לא נכתבו ביום אחד, אלא מיום שיצאו ממצרים התחיל משה לכתוב בפנקסו כל מסע בעתו ובזמנו, כגון ביום שיצאו ממצרים כתב פסוק 'ויסעו בני ישראל מרעמסס', וכשחנו בסוכות כתב פסוק 'ויסעו וגו' ויחנו בסוכות', וכן על זה הדרך היה כותב כל מסע בזמנו עד שהגיעו לערבות מואב, ואחר כך אמר ה' אליו שיסדרם בתורה.
יתכן, אפוא, שבזמן ההוא כשכתב משה את פנקסו, גם כתב את אותו ספר נפרד בו הרחיב לתאר את פרשת בלעם.
בלעם יכתוב?
פירוש נוסף ומחודש על דברי הגמרא, כותב רבינו גרשום שם, שכוונת הגמרא לומר, שעל אף שבלעם עצמו היה נביא, ולכאורה היה ראוי שהוא עצמו יכתוב את פרשת בלעם, כמו כל הנביאים שכתבו את ספריהם, על כך יש צורך להדגיש שמשה כתב פרשה זו ולא בלעם.
תורה שבכתב
