מאמרים
-
מגילת איכה - חלק ב'
זמן קריאת המגילה, ואופן קריאתה המקור הראשון שנוהגין לקרוא את מגילת איכה בתשעה באב, הוא במסכת סופרים (פרק י"ח, ד') – וז"ל: על אף שזהו המקור הראשון שנוהגים לקרותו, מצאנו רמז לכך אף בתלמוד ירושלמי (מסכת שבת, פרק ט"ז, הלכה א' – דף ע"ט.), וזה לשונו: חזינן שישבו וקראו במגילת איכה בערב תשעה באב. וכך נפסק להלכה, בשולחן ערוך סימן קנ"ט סעיף ב', וזה לשונו: אמנם, בלילה מוסכם על כולם שקוראים את...- אחד יחיד
- 2 דקות זמן קריאה
- צפיות: 453
- תודות: 6
- הערות: 2
-
מה לי קטלא כולה מה לי קטלא פלגא
בגמ'. אמר רב קרן כעין שגנב, כפל ודו"ה כשעת העמדה בדין ... ת"ש שמינה והכחישה תשלומי כפל ודו"ה כעין שגנב, התם נמי משום דאמרינן ליה מה לי קטלא כולה מה לי קטלא פלגא. (ראשית, צריך להתבונן במילות הגמ' ב"התם נמי", הרי לכאו' ב' ענינים נפרדים הם - אנא פטימנא ומה לי קטלא, ולפי הגרש"ש שמובא להלן מיושב שפיר, ובלא"ה אפשר שאין לדקדק בכך, והכוונה שגם בזה לא קשה על רב.). לא ברור כ"כ מה שייכת טענה זו, הרי...- מרכז
- 9 דקות זמן קריאה
- צפיות: 129
- תודות: 6
- הערות: 2
-
בדין תלמיד שגלה - משא ומתן בדברי הצפנת פענח
פרשת ואתחנן - לָנֻס שָׁמָּה רוֹצֵחַ אֲשֶׁר יִרְצַח אֶת רֵעֵהוּ בִּבְלִי דַעַת וְהוּא לֹא שׂנֵא לוֹ מִתְּמֹל שִׁלְשֹׁם וְנָס אֶל אַחַת מִן הֶעָרִים הָאֵל וָחָי: (ד, מב) בגמ' מכות י. א"ר יצחק מאי קרא ונס אל אחת מן הערים האל וחי עביד ליה מידי דתהוי ליה חיותא. תנא תלמיד שגלה מגלין רבו עמו שנאמר וחי עביד ליה מידי דתהוי ליה חיותא אמר ר' זעירא מכאן שלא ישנה אדם לתלמיד שאינו הגון אמר רבי יוחנן הרב...- הפקדתי ש.
- 5 דקות זמן קריאה
- צפיות: 355
- תודות: 4
- הערות: 2
-
חמשה אירעו את אבותינו
בס''ד איתא בגמ' בתענית כו: חמשה אירעו את אבותינו בי"ז בתמוז וחמשה בתשעה באב, בי"ז בתמוז נשתברו הלוחות, ובטל התמיד, והובקעה העיר, ושרף אפוסטמוס את התורה והעמיד צלם בהיכל. ואע"פ שלכאו' אלו הם חמשה דברים שונים אין זה סתם שחמשה אלו אירעו ביום זה, ונצטרך למצוא את הקשר ביניהם. ונקדים שהנה בספר היצירה מצינו שסדר י"ב חודשי השנה עומדים כנגד י"ב כוחות שבאדם וחודש תמוז עומד כנגד כח הראיה, דהיינו שהחודש...- במחשבה תחילה
- 6 דקות זמן קריאה
- צפיות: 294
- תודות: 11
- הערות: 3
-
בין משכן למקדש
בין משכן למקדש יבאר בהרחבה החילוקים וההבדלים בין גדרי השראת השכינה במשכן למבית המקדש יבאר ששרש הדבר תלוי בשינויי סדרי העבודה של האבות הקדושים ושבטי יה יבאר שהתגלות ענינים אלו באו לידי ביטוי בתקופות שונות בדברי ימי עם ישראל הנה מצינו כמה חילוקים בענינים שונים בין המשכן שבנה משה במדבר לבין המקדש אשר בנה שלמה המלך בירושלים. בפרשת תרומה (שמות כה ח) נאמר "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" ודרשו חז"ל...- לדעת סודה
- 11 דקות זמן קריאה
- צפיות: 311
- תודות: 5
- הערות: 6
-
בילפותא דבהמה בבהמה - ובאיסור אבר היוצא
בילפותא דבהמה בבהמה - ובאיסור אבר היוצא מוקדש ללומדי הדף היומי בעיון מתני' "בהמה המקשה לילד והוציא העובר את ידו והחזירו מותר באכילה, הוציא את ראשו אע"פ שהחזירו הרי זה כילוד, חותך עובר שבמעיה מותר באכילה, מהטחול ומן הכליות אסור באכילה, זה הכלל כל דבר שגופה אסור שאינו גופה מותר." ובגמ' מוקי רב והחזירו מותר באכילה רק על העובר, דהאבר אסור דבשר בשדה טריפה לא תאכלו, ומה דבעי החזירו רק להתיר מקום... -
סוד העמוד הראשון: הדרמות, החרמות והענווה המסתתרים בין שיטי ה"הסכמות" שבספרים
ציירו נא בנפשכם את המראה הבא: הנכם קונים ספר חדש, ריחו נודף למרחוק, פותחים את דפיו הראשונים, והנה העין פוגשת מיד באותיות הקטנות, הצפופות והמליציות – הלא היא ה"הסכמה". לעיני קורא פשוט נראה הדבר כדף יבש המלא בתארי רבנות, אך אם נגרד מעט את המעטה ונתבונן באספקלריא של דברי הימים, יפתח לפנינו תיבה מלאה פולמוסים סוערים, מלחמות כלכליות, וסודות עמוקים הטמונים במחשבת ישראל. לשם מה באו ההסכמות לעולם...- נהר מעדן
- 10 דקות זמן קריאה
- צפיות: 291
- תודות: 9
- הערות: 7
-
מהו ביטחון?
עם סיום המלחמה שחווינו כאן בארה"ק במשך שנתיים חשבתי שמן הראוי הוא לבדוק כיצד צריכה להיות התייחסותו של האדם הבוטח למאורעות כעי"ז. במצבים כאלו נוהגים רבים להפטיר 'בעזרת ה' יהיה טוב' וכיוצ"ב, ולכאו' נראה בזה שהגיעו לדרגה גבוהה במידת הביטחון שכ"כ סמוכים ובטוחים הם בקב"ה שלא יאונה להם כל רע; אך באמת כשנשאל אותם נראה שלא הבינו את ענין הביטחון על בוריו כה"צ, וביטחונם אינו אותו ביטחון שעליו דיברו...- חויישב
- 9 דקות זמן קריאה
- צפיות: 287
- תודות: 10
- הערות: 3
-
דבש המופק מאילנות הגדלים על הקברים
(סיון תשפ"ה, לע"נ דודי, דוד אשר, נלב"ע כ"ט אייר תשפ"ה, דבוראי במקצועו) נשאלתי ע"י בן דודי, הדבוראי עופר אשר, האם ניתן לצרוך דבש שהדבורים נטלו את הצוף מאילנות הגדלים ממש על הקברים [ולא סתם בצידי בית העלמין] - והוא מצוי בבית עלמין שאינו פועל לפי ההלכה - ומקובל שם לנטוע אילנות ממש על הקברים. תוכן ענינים ❋ כיצד הדבש מיוצר ❋ מחלוקת מדוע דבש מותר ❋ קבר אסור בהנאה ❋ איסור הנאה מאילנות הנטועים על... -
כוונות תקיעת שופר - לפי ביאורי החסידות חלק א
פרק א שופר קטן (סתם) לעומת שופר גדול – דברי האריז"ל לפי משנת החסידות לשון רבינו ר' חיים וויטאל זי"ע (שער הכוונות ענין ראש השנה דרוש ז): סוד תקיעת שופר, ובתחילה אכתוב ענין אחד שנראה לעניות דעתי ששמעתי ממורי זכרונו לברכה, והוא זה, כי ב' שופרות הם, שופר הקטן ביום ראש השנה והוא בתבונה, ושופר הגדול לעתיד לבוא באימא עילאה הנקרא בינה, כמו שאמר הכתוב (ישעי' כז יג): 'והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול'...- נהר מעדן
- 34 דקות זמן קריאה
- צפיות: 133
- תודות: 6
- הערות: 2
נהגו לכפול הסיום קריאת איכה את הפס' השיבנו וגו', וכבר מובא מנהג זה ברש"י בסוף המגילה, ובי' רש"י שהוא בשביל שלא לסיים בפסוק כי אם מאוס מאסתנו וגו' שהוא דברי תוכחה.
והנה, בירושלמי ברכות פ"ה ה"א 'שכן מצינו בנביאים הראשונים שהיו חותמין את דבריהן בדברי שבח ובדברי נחמות, אמר ר' אלעזר חוץ מירמיהו שחתם...
מקור וטעם התקנה
איתא בגמ' בב"ק [פב.] "עשרה תקנות תיקן עזרא... ומכבסים בחמישי בשבת...ושיהו מכבסין בחמישי בשבת משום כבוד השבת", הו"ד אלה להלכה ברי"ף [שבת כט:] וברא"ש [ב"ק פ"ז סי' יט'] כתב וז"ל: "ושיהו מכבסים בחמישי בשבת מפני כבוד שבת ללבוש לבנים ובע"ש אין פנאי לכבס", וכ"ה במאירי "הרביעית הוא שיהו...
בס"ד
ראשי פרקים
שינוי קונה
גדרו ומהותו של קניין שינוי
א. דרך הנתיבות והקו"ש
דברי הנתיבות והקשיים בהם
הקשיים בדרכם הכללית של הנתיבות והקו"ש
הסוגיה בסהנדרין ע"ב.
ב. דרך הר"ש איגר
ג. דרך הרש"ש והחת"ס
הקשיים בדרך זו
ביאור הרב זצ"ל לגמ' בסנהדרין והקשיים בו
ד. ביאור חדש בקניין שינוי...
בגדר החיוב בפותח בית הצוואר בשבת
מכות ג: "הפותח בית הצוואר בשבת חייב חטאת מתקיף לה רב כהנא וכי מה בין זה למגופת החבית..."
רש"י כותב {וכן כתב רש"י בשבת מח:} שהפותח בית הצוואר חיב משום מתקן כלי-מכה בפטיש, והגמ' שואלת ממגופת החבית מדוע פטור שיתחייב מדין מכה בפטיש.
הרמב"ם (פרק י' מהל' שבת הל"י)...
הרבי ר' יהונתן איבשיץ פירש "אחרונים שלא נתגלה עוונם לא נתגלה קיצם" דהיינו שכפרו בלב ולא עבדו ע"ז בגלוי כבבית ראשון.
ופירש הבית הלוי[1] האיך אין זה סותר את מה שאמרו חז"ל שהיה בהם שנאת חינם-
כיון ששנאת חינם פירושו ששנאו לחכמים ולא נשמעו להם, ומזה הגיעו לכפירה.
אולם היו שתירצו, שהרי אדם הלקוי בבין...
מאמרי חז"ל סותרים בתכלית הבריאה
כאשר מתבוננים במאמרי חז"ל על תכלית ומטרת הבריאה, אנו מוצאים כמה מאמרים שראוי לתת עליהם את הדעת, מאחר שנראים כסותרים זה לזה.
סתירתם היא בשני בחינות שונות, האחד - סתירה יסודית ומהותית, האם התכלית היא למען הבורא או למען הנבראים, והשנית - שמצאנו טעמים רבים שנאמר...
בס''ד
פרשת דברים: האם ניתן לחדש את 'הסמיכה' בזמן הזה
פתיחה
בפרשת השבוע כותבת התורה את דברי משה, החוזר על חלק ממאורעות בני ישראל במדבר, בשינוים מסויימים. אחד הדברים שעליהם הוא חוזר, הוא מינוי הדיינים, שנצטוו לשפוט את ישראל: ''וָאֲצַוֶּה֙ אֶת־שֹׁ֣פְטֵיכֶ֔ם בָּעֵ֥ת הַהִ֖וא לֵאמֹ֑ר שָׁמֹ֤עַ...
אשמח לכל הערה ודירוג
הקדמה לספר דברים
ספר דברים מחולק לשלושה נאומים של משה, ועוד שני חלקים קטנים.
הנאום הראשון – נאום התוכחה פרק א' פסוק ו' - פרק ד' פסוק מ'
משה עובר על מה שהיה מיציאת מצרים ועד עכשיו, מזכיר ברמז את המקומות שניסו את ה', מזכיר את מינוי הדיינים שלאחר מתן תורה ומרחיב בחטא הגדול –...
תקופת הראשונים ותקופתינו
הקדמה
התורה והמצוות ועיקרי אמונתינו עוברות ביד עם ישראל כבר אלפי שנים והן עמוד השדרה של היהדות. עם ישראל עצמו עבר ממצרים לארץ ישראל, ומהתנחלות למלוכה, וממלוכה לגלות, ומגלות לחזרה לארץ ישראל, ושוב גלויות מגלויות שונות, שמדות גשמיות ושמדות רוחניות, בסוף שוב חזרה לארץ...
בס"ד
בסליחות לשבעה עשר בתמוז, בסליחה שניה אנו אומרים, "הביא מועד במלאתו לשבר בחורי גמוז, ורבה בו פעמים כמסמוס ומזמוז, זבולו כשר שאננות מבכות את התמוז, חיבני איבני אזי בירח תמוז".
וכדי להבין על מה נסובה סליחה זו, צריכים אנו לילך למקור ענין זה, שמקורו בנביא יחזקאל (ח, יד), "ויבא אותי אל פתח שער...
שומרי החומות והסייגים – "הגדר" כעיקרון קיומי בהלכה ובמסורת
א. תמיהת הדורות: מלח סדומית ומים אחרונים בזמננו
אחת הסוגיות המפורסמות המעסיקות כל בר-בי-רב הלומד את הלכות סעודה, נעוצה בדין מים אחרונים. הגמרא במסכת חולין (דף קה עמוד ב) קובעת נחרצות כי מים אחרונים הם חובה, ומנמקת זאת משום סכנת נפשות...
עבור מה באה אריכות גלותנו
בביאור אריכות הגלות נאמרו במפרשים כמה וכמה פרושים לזה.
היום אם בקולו תשמעו
איתא בגמ' בסנהדרין (צ"ח ע"א) רבי יהושע בן לוי אשכח לאליהו, דהוי קיימי אפיתחא דמערתא דרבי שמעון בן יוחאי, אמר ליהאתינא לעלמא דאתי אמר ליהאם ירצה אדון הזה. אמר רבי יהושע בן לוישנים ראיתי וקול שלשה...