-
עקב המצב המתוח והסכנה המרחפת - היל"ת - על יושבי ציון, נרבה בתפילה ובחיזוק. לקריאת תהילים משותפת ומידע מתעדכן מבית גדו"י - לחצו כאן
מאמרים
-
משנכנס אדר מרבין בשמחה
משנכנס אדר מרבין בשמחה א מקור הדין, וטעם להשמטת הרמב"ם והשו"ע דין זה א) במס' תענית (כ"ט א') איתא, אמר רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב, כשם שמשנכנס אב ממעטין בשמחה, כך משנכנס אדר מרבין בשמחה. והרמב"ם (פ"ה מתעניות ה"ו) והשו"ע (סי' תקנ"א ס"א) הביאו את הדין שמשנכנס אב ממעטין בשמחה, אך את הדין שמשנכנס אדר מרבין בשמחה השמיטו. והמגן אברהם (סי' תרפ"ו סק"ד) והחיי אדם (כלל קנ"ה) והמשנ"ב...- תלמיד חכמי הדור
- 16 דקות זמן קריאה
- צפיות: 107
- תודות: 10
- הערות: 7
-
חֲנֻכַּת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וְנֵס פַּךְ הַשֶּׁמֶן (פֶּרֶק שִׁבְעָה עָשָׂר)
טיהור בית המקדש ותיקון פרצותיו לאחר שנפלו עם היוונים במלחמה, וגם מלכם אנטיוכוס הרשע ברח ומת, חזרו בני ישראל אל ירושלים עיר הקודש, העזובה והשוממה, וחזרו וחידשו שם את עבודת בית אלקינו בקול רינה ותודה, ולזיכרון עולם קבעו רבותינו לשבח ולהודות על כך בנוסח 'על הניסים', ולומר: וְאַחַר כָּךְ בָּאוּ בָּנֶיךָ לִדְבִיר בֵּיתֶךָ וּפִנּוּ אֶת הֵיכָלֶךָ וְטִהֲרוּ אֶת מִקְדָּשֶׁךָ. מנוסח זה נראה שנכנסו...- יוסף צ. הירשמן
- 13 דקות זמן קריאה
- צפיות: 110
- תודות: 9
- הערות: 2
-
ברי גרוע שלא במקום מוחזק
א. כתובות יב: אתמר מנה לי בידך והלה אומר איני יודע רב יהודה ורב הונא אמרי חייב ורב נחמן ורבי יוחנן אמרי פטור רב הונא ורב יהודה אמרי חייב ברי ושמא ברי עדיף רב נחמן ורבי יוחנן אמרי פטור אוקי ממונא בחזקת מריה. הנה סברת ר"נ ור"י הוא דאמרי' אוקי ממונא בחזקת מריה, ומבואר דמה דלא ס"ל ברי עדיף היינו נגד חזקת ממון אבל בלא"ה נאמן. והנה בתוס' כתבו (ד"ה רב הונא) דכל סוגיין איירי דוקא בברי טוב ושמא גרוע...- אוהב ספר
- 4 דקות זמן קריאה
- צפיות: 368
- תודות: 3
- הערות: 4
-
שינויים בפרקי התנ"ך וספריו
פרקי התורה נביאים וכתובים ראיתי שעסקו בזה כו"כ מחו"ר הפורום שליט"א במספר מקומות, וחשבתי שיש בנו"ט להביא סקירה קצרה ויפה לכל העניין. מובן שאשמח להערות והארות, כבר נוכחתי לראות במעלת הגדולים דפה. מעניין לדעת שלפי מסורת ישראל וחז"ל הקדושים, אין דבר כזה דברי הימים א' וב', או שמואל ומלכים א' וב'. | וכמו"כ כבר נודע משכבר, שאין ספר בודד בשם נחמיה, אלא הוא בתוך ספר עזרא והיו במקור ספר אחד. כן מובא...- עמוסיך
- 5 דקות זמן קריאה
- צפיות: 244
- תודות: 11
- הערות: 10
-
סִפּוּר הַחֲתֻנָּה ע"פ מִדְרְשֵׁי 'מַעֲשֵׂה חֲנֻכָּה' (פֶּרֶק שְׁנֵים עָשָׂר)
הכלה עוררה את אחיה לצאת למלחמה במדרשי חנוכה השונים[1] מסופר סיפור זה ביתר הרחבה, ושם נאמר שכאשר נודע לחשמונאי שההגמון בא לטמאה, היה סבור שאין למסור את הנפש להילחם עמם על כך[2], אבל הכלה החליטה שלא תסכים לכך בשום אופן, ועוררה את אחיה למסור נפשם עליה, וכן עשו. וכך מסופר במדרש 'מעשה חנוכה' הארוך: וְנָהֲגוּ בְּדָבָר זֶה שָׁלֹשׁ שָׁנִים וּשְׁמוֹנָה חֲדָשִׁים, עַד שֶׁבָּא מַעֲשֶׂה שֶׁל בַּת...- יוסף צ. הירשמן
- 14 דקות זמן קריאה
- צפיות: 136
- תודות: 6
- הערות: 2
-
מצוות ואיסורים. חלק א'- חלקי המצוה
חלקי המצוה א. "כי לא תמצא ברוב דברי, אלא דברים שרוב בני האדם יודעים אותם ולא מסתפקים בהם כלל, אלא שכפי רוב פרסומם וכנגד מה שאמתתם גלויה לכל, כך ההעלם מהם מצוי מאד והשכחה רבה". [מס"י בהקדמה] ב. יש סעיפים במאמר שמטרתם היא יצירת שלד ראשוני, על מנת להוסיף עליו מראי מקומות כאלה והפוכים מכל המקומות שדנים בש"ס על כי האי גוונא, ולדון מדוע במקרה זה הכריעו כך ובמקרה זה הכריעו להיפך. דרגות שונות...- אולפן חדת
- 5 דקות זמן קריאה
- צפיות: 83
- תודות: 4
- הערות: 2
-
מהותה של תשובה
וישב ראובן אל הבור והיכן היה ר"א אומר עסוק היה בשקו ותעניתו, א"ל הקב"ה מעולם לא חטא אדם לפני ועשה תשובה, ועתה פתחת בתשובה תחלה חייך שבן בנך עומד ופותח בתשובה תחלה זה הושע שאמר שובה ישראל עד ה' אלהיך ע"כ. ויש לעמוד בדברי המדרש הללו בכמה אנפי, ראשית דהנה בביאור העניין ד"פותח בתשובה תחילה" הביאור הוא להיות הראשון ששב בתשובה, וצ"ע דאם עמד ראובן ראשון א"כ הושע כבר לא היה ראשון, והפשוט בזה דהיינו...- נראה לפשוט
- 7 דקות זמן קריאה
- צפיות: 151
- תודות: 4
- הערות: 2
-
תקיעה בעת צרה
כיצד נהגו הגאונים לתקוע בתעניות בשופר??? >>> מדוע לא תוקעים בזמן הזה בעת צרה??? >>> האם המצוה לתקוע דוקא בחצוצרות שהיו במקדש??? >>> האם יש כהנים מיחסים בזמן הזה??? >>> מה הדין בכהן שנטל ידים לרבינו תם??? >>> האם מצות תקיעה בעת צרה כדין תקיעה ביובל??? >>> האם בכל עת צרה או רק בגוג ומגוג??? >>> מדוע תוקעים בעת צרה??? >>> הישועה במלחמת גוג ומגוג ע"י התורה. וּבְנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים יִתְקְעוּ...- פלפולא חריפתא
- 12 דקות זמן קריאה
- צפיות: 614
- תודות: 7
- הערות: 5
-
קנין קידושין מהותו וגדרו.
א. במתני' ריש קידושין האשה נקנית בכסף שטר וביאה, והנה דבר פשוט הוא דאין קנין הבעל באשתו קנין ממון כקנית שדה ובית, וד״ז מוכרח מהא דילפינן לקמן מיניה (ד,ב) מהא דכתיב 'כי יקח' ולא כי תלקח דהיכא דיהבה איהי לדידיה דמים וקדשתו לא הוו קידושין, וכתב עלה רש״י דבאמת מסברא היה שייך שהיא תתן המעות כיון דכסף עביד אישות ומה לי כסף דידיה מה לי כסף דידה, וזה פשוט דאם היה קנין זה קנין ממון כשדה ובית אין לדמות...- מנורה בדרום
- 9 דקות זמן קריאה
- צפיות: 247
- תודות: 5
- הערות: 3
-
קדושת עצי ונוי הסוכה - לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא - חלק ב'
קדושת קרקע הסוכה - נסרים שטיחים וכדו' כתב אבני נזר (שו"ת יו"ד סי' שס"ג) שקרקע הסוכה דינה כגוף הסוכה, ולעניין כמה דינים חמורה הקרקעית מהדפנות. ונהגו עלמא להניח כל דהו על הקרקע וכדכתב פרי מגדים (סי' תרמ"ג מב"ז סק"ד) 'וראוי שיהא גם למטה דפים מרוצף וכו' זכר לעננים, וגם משום כבוד קרקע לאשוויי גומות ביום טוב ושבת'[1]. אך בשו"ת אגרות משה (או"ח ח"א סי' קפ"א) נוטה לומר שאם הוא במקום שמוכרחים לעשות...- איש
- 28 דקות זמן קריאה
- צפיות: 249
- תודות: 6
- הערות: 3
ידוע לכל ספרו הבהיר בשחקים, לאחד מן הארקים, האי מרגניתא טבא, צוהר עשה לתיבה, כלילא דוורדא, בדרך העבודה בחומר ובלבנים, האבות והבנים, בחור עם בתולה יונק עם איש שיבה, שנבוכים הם בארץ המבוכה בנווה התלאה, כי הן במלאכיו ישים תהלה, ומי יצדק בן אנוש רימה, עפר הוא מן האדמה, וזרח בחושך לנו דרך ישרים...
איתא בגמרא מסכת ראש השנה דף כח. – כט. וזה לשון הגמרא:
תורף הסוגיא הוא כך:
הגמרא מביאה את דעת אבוה דשמואל שאם כפו על אדם לאכול מצה – יצא ידי חובתו.
משמע שאפילו שלא נתכוון לצאת ידי חובתו – יצא, וכמו שמבאר רש"י שם – וז"ל:
ומזה מסיק רבא, שאם אדם תקע בשופר בראש השנה כדי לשיר – ולא כדי לצאת ידי...
חליצת נעלים קודם ברכת כהנים והצנעתם
איתא בגמ' בסוטה [מ.] "רבנן אמרי, מהכא: דאין הכהנים רשאין לעלות בסנדליהן לדוכן, וזהו אחת מתשע תקנות שהתקין רבן יוחנן בן זכאי; מאי טעמא? לאו משום כבוד צבור. אמר רב אשי: לא, התם שמא נפסקה לו רצועה בסנדלו והדר אזיל למיקטריה, ואמרי: בן גרושה או בן חלוצה הוא" וכ"ה...
מלך יון הרשע עומד בראש חילותיו ומביט בהם בסיפוק, הם צלחו את כל המכשולים שהעמידו בפניהם קומץ הלוחמים היהודי, כל הבודדים שעוד היו נאמני הדת העתיקה מורדת התרבות המודרנית נעלמו מהעיר, והנה הוא עומד בפתח המקדש המפואר, אותו בית אשר אלוקי היהודים איווה לו לדירה בתחתונים. כל כך קרוב היווני האכזר לניצחון...
כתב הרמב"ן (בראשית פי"ב פי"ג) ועוד שחטא בצאתו מן הארץ שנצטוה עליה מתחלה ויצא משם על אודות הרעב, והיה לו לבטוח בהש"י כי יפדנו ברעב ממות, ועל החטא הזה נגזר על זרעו גלות מצרים, כי במקום החטא שמה העונש[1].
והנה בדברי הרמב"ן לא מבואר שהחטא שירד למצרים הוה מחמת מה שיצא מארץ ישראל, אלא מחמת חסרון...
בביאור הגמ' לעולם ימכור אדם קורות ביתו ויקח מנעלים
איתא בגמ' שבת [קכט.] אמר רב יהודה אמר רב: לעולם ימכור אדם קורות ביתו ויקח מנעלים לרגליו, ופרש"י - שאין לך ביזוי מן המהלך יחף בשוק, וביאר המהרש"א דלפי סוגיין דשמעתין נראה דמשום צינה נגעו בה וכדאמרי' פ' יוה"כ חיה תנעול סנדל כל שלשים יום משום צינה...
בגדרי איסור שקר והסתעפויותיו
א. חומר האיסור – "תרחק" ולא "לא תעשה"
מבוא:
ראשית חכמה, בבואנו לעמוד על מדוכת איסור שקר, עלינו להתבונן בלשון המקרא, המלמדתנו פרק ביסודות המצווה. הנה, בכל איסורי התורה כולם, נקט הכתוב לשון: "לא תעשה", "לא תאכל" או "לא תגנוב", לשונות המורים על איסור חפצי או גברא...
"וַיְהִי בָּעֵת הַהִוא וַיֵּרֶד יְהוּדָה מֵאֵת אֶחָיו וַיֵּט עַד אִישׁ עֲדֻלָּמִי וּשְׁמוֹ חִירָה" - נעשה שותף עם חירה העדולמי.
כותב ה'סדר הדורות' (ב"א תתקמ"ח) "חירם [מלך צור] הוא חירה העדולמי, חותן יהודה (האמנם?, אולי תמר היא בתו -כלומר שהוא הוא שוע), והאריך ימים יותר מאלף ומאתים שנים!".
חירם...
גוי רוצה להתגייר.
הוא מגיע להלל הזקן, מבקש ללמוד את התורה כולה, על רגל אחת.
שואל ה'פרי הארץ' שתי שאלות:
מה הוא רצה – סתם לנכסס?
איך זה קשור אלינו – האם גם בנו יש את המשאלה הזאת, לדעת וללמוד את התורה כולה על רגל אחת?
אומר הפרי הארץ:
מה כאב לו לאותו גוי שבא להתגייר? מה בער בו?
כאב לו – חוסר...
פ"ז פי"ט – "ויאמר ה' אל משה אמר אל אהרן קח מטך ונטה ידך על מימי מצרים על נהרתם על יאריהם ועל אגמיהם ועל כל מקוה מימיהם ויהיו דם והיה דם בכל ארץ מצרים ובעצים ובאבנים"
פ"ח פ"א - "ויאמר ה' אל משה אמר אל אהרן נטה את ידך במטך על הנהרת על היארים ועל האגמים והעל את הצפרדעים על ארץ מצרים"
פ"ח פי"ב –...
וְלֹא תוֹנוּ אִישׁ אֶת עֲמִיתוֹ וְיָרֵאתָ מֵֽאֱלֹהֶיךָ כִּי אֲנִי יְהוָֹה אֱלֹֽהֵיכֶֽם
"תנו רבנן (ב"מ נח:) לא תונו איש את עמיתו - באונאת דברים הכתוב מדבר".
אונאת דברים
אומרת המשנה (בבא מציעא ד י) "כְּשֵׁם שֶׁאוֹנָאָה בְמִקָּח וּמִמְכָּר, כָּךְ אוֹנָאָה בִדְבָרִים" מבארת המשנה מהי אונאת דברים –...
במאמר זה נסקור את המנהגים שהונהגו בתפוצות בית ישראל בימי השובבי"ם.
מנהג א' - תענית:
מנהג זה נחלק לשתי דרכים:
א. להתענות בכל שנה מעוברת, בכל יום חמישי מפרשיות שובבי"ם ת"ת.
מנהג זה הובא בלקט יושר (ונזכר במאמר הקודם בסדרה), וז"ל:
וכך גם מובא במהלכות ומנהגי מהר"ש (אות תמ"ד), וזה לשונו:
וכן...