מאמרים
-
"מה, נראה לך שבבית המקדש היו מחפשים סוּדָנִים בשביל לנקות?!"
כן, כולכם מכירים אותו, או את חבר שלו. הוא לא נראה לכם טיפוס שיש לו מה למכור, הוא נראה פשוט מדי. אולי בגלל זה גם נעים לנו שהוא יעבוד עוד קצת בגללנו. בקיצור, הוא נראה איש שיודע בעיקר להחזיק מטאטא וסמרטוט רצפה ולנקות את בית הכנסת שלי, או שלכם – אין הרבה הבדל. למרות הנתונים הללו, היום אני רוצה לספר לכם על שלוש דמויות שגיליתי שעומדות מאחורי המטאטא – גילוי שהגעתי אליו אחרי חיבור חזק לשיר '...אבל כל...- חיים אהרן בוגרד
- מעודכן:
- 4 דקות זמן קריאה
- צפיות: 552
- תודות: 20
- הערות: 7
-
הלכות סת"ם. סוגית איזהו דיו הכשר לסת"ם?
סוגית איזהו דיו הכשר לסת"ם? תוכן הדברים א. ביאור החומרים שנזכרו בסוגיין. ב. ממה היה עשוי הדיו הקדמון. ג. בדין נתינת קנקנתום לדיו. ד. פרטי דינים להלכה. א. ביאור החומרים שנזכרו בסוגיין כתבי הקודש אין נכתבין אלא בדיו, וכדתנן במגילה פ"ב מ"ב- היתה כתובה בסם ובסיקרא ובקומוס ובקנקנתום על הנייר ועל הדפתרא לא יצא עד שתהא כתובה אשורית על הספר ובדיו. ובידים פ"ד מ"ה תנן- לעולם אינו מטמא עד...- אולפן חדת
- 31 דקות זמן קריאה
- צפיות: 615
- תודות: 7
- הערות: 5
-
בית הבחירה למאירי
בית הבחירה למאירי[1] מאז הדפסתו של בית הבחירה למאירי, אורו רק הולך ומתגלה, הולך ומוסיף, הולך ומאיר על עם ישראל, וככל שעובר הזמן הולכים וממשמשים בו יותר ויותר ומבינים את ערכו וגודלו החריג. יש לפעמים אנשים הטובעים באריכותו, בריבוי השיטות החדשות שמביא, יש אשר מתערבבים בדבריו ונראה בעיניהם שדבריו בלולים ואינם אחידים, הוא מראה פנים לשיטה זו ולאחר שורה מראה פנים לשיטה אחרת, הוא פוסק פסק לפי דעתו... -
סיכום הלכות קריאת המגילה בדרך קצרה
מעלה כאן סיכום שערכתי בהלכות קריאת המגילה בדרך קצרה ולפי נושאים (לא לפי סימנים) אודה להערותיכם והארותיכם! סיכום הלכות מגילה - מסודר לפי נושאים ועניינים מקרים שבהם בן עיר המוקפת חומה יצטרך לקרוא בי"ד אם הוא במדבר או בספינה (תרפ"ח ה') אם נסע לעיר הפרזים שלא על דעת לחזור בבוקר י"ד ונשאר שם בבוקר (תרפ"ח ה') חל ט"ו בשבת (תרפ"ח ו') אם אינו יכול לקרותה בט"ו וכגון שיוצא בשיירה או מפרש בים (תרפ"ח...- אמרי שפר
- 7 דקות זמן קריאה
- צפיות: 434
- תודות: 11
- הערות: 3
-
כינוי אומות העולם
בס"ד לכאורה לא מובן כינוי זה, מה הפירוש אומות העולם? והוא המוצב נגד כינוי 'ישראל'. ויש להבין מעט, בהאזינו אמר [דברים לב' ח'] "יצב גבולות עמים למספר בני ישראל". ופרש"י, שכאשר הפיץ את דור הפלגה היה בידו לאבדם, ולא עשה כן עבור ישראל שיצאו מהם, והציב גבולות העמים למספר בני ישראל, שבעים אומות ולשונות. ושמעתי בעבר בשם רי"א ווינטרוב, שהפלגת הלשונות הייתה ירידה נוספת באיבוד הקומה של אדה"ר, שהאברים...- רצון
- 4 דקות זמן קריאה
- צפיות: 88
- תודות: 9
- הערות: 2
-
בגדר חיוב השמירה אי הוי נלמד או מלמד ובגדר חיוב ממון המזיק.
ב"ק ב' ע"א א) מתני'...הצד השווה שבהן שדרכן להזיק ושמירתן עליך וכשהזיק חב המזיק לשלם כו'... והנה יש לחקור האם 'שמירתן עליך' הוא חלק מהמלמד שבצד השווה או שהוא נלמד מהצד השווה, כלומר האם החיוב שמירה שיש בכל המזיקין הוא לאחר שכתבה התורה כל המזיקין וחיוביהם ומזה ילפינן לחיוב שמירה, או דהחיוב שמירה הוא מסברא ואפי' אם לא היה כתוב בתורה נזקי ממונו ג"כ היה עליו חיוב שמירה מצד הסברא. והנה הרמב"ם בפי'...- רכזניק
- 4 דקות זמן קריאה
- צפיות: 123
- תודות: 4
- הערות: 3
-
מחיקת נגיעה בשם הקודש
גדר מחיקת קו החיבור בין אותיות שם הקודש לתיבה אחרת א. פתח דבר בפרשתן (דברים י"ב, ג'-ד') שנינו: "ונתצתם את מזבחתם ושברתם את מצבתם ואשריהם תשרפון באש ופסילי אלהיהם תגדעון ואבדתם את שמם מן המקום ההוא: לא תעשון כן לה' א-להיכם". ומכאן דרשו חז"ל בגמרא במסכת מכות (כ"ב ע"א) דאסור למחוק שמו של הקדוש ברוך הוא, וכל המוחק אפילו אות אחת מן השמות שאינם נמחקים – לוקה מן התורה. והנה, מן האיסור החמור המוטל על... -
מדבר שקר תרחק, תמיד ?! (חלק ד)
חותם האמת בשינוי הדיבור: האם הותר שקר גמור? חומרת עוון שקר ועומק חובת ההרחקה ממנו מן המפורסמות הן, ואף על פי כן שנינו בגמרא כי במצבים מסוימים הותר, ואף מצווה היא, לשנות מן האמת. אלא שכאן עלינו לשרטט את קו הגבול הדק, ולברר את הגדר המעשי שקבעו לנו רבותינו בהנהגת הדיבור: האם בשעת הצורך הופקרה הרצועה והותר השקר המוחלט, או שמא חותם האמת מחייב אותנו בכל עוז לצמצם את הכזב, ולנקוט אך ורק בלשון עמומה...- התורה
- 3 דקות זמן קריאה
- צפיות: 1K
- תודות: 7
- הערות: 1
-
שמחת התורה
שמחת התורה "יתברך שמו של מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא שבחר בישראל משבעים אומות וכו' ונתן לנו את התורה בכתב רישומו ברמז צפונות וסתומות, ופרשום בתורה שבע"פ, וגילה אותה לישראל וכו'. 'העם ההולכים בחושך ראו אור גדול' [ישעיה ט'] אלו בעלי התלמוד שראו אור גדול, שהקב"ה מאיר עיניהם באיסור והיתר, בטמא ובטהור וכו'. ואף הקב"ה כרת ברית עם ישראל שלא תשתכח תורה שבע"פ מפיהם ומפי זרעם עד סוף כל הדורות וכו'...- שש וארגמן
- מעודכן:
- 6 דקות זמן קריאה
- צפיות: 936
- תודות: 7
- הערות: 2
-
אכילה בערב יום כיפור
אכילה בערב יום כיפור "ועניתם את נפשותיכם בתשעה לחדש בערב" (ויקרא כג, לב), וכי בתשעה מתענין? והלא בעשרה מתענין! אלא לומר לך כל האוכל ושותה בתשיעי – מעלה עליו הכתוב כאילו מתענה תשיעי ועשירי (ברייתא ברכות דף ח עמוד ב, פסחים דף סח עמוד ב, ראש השנה דף ט עמוד א, יומא דף פא עמוד ב) והמגיד משנה (הלכות שביתת עשור פרק א הלכה ו) כתב שמצווה זו היא מדאורייתא. וכן כתב השלחן ערוך (סימן תקע סעיף ג) בדעת...- גרינפלד
- 3 דקות זמן קריאה
- צפיות: 267
- תודות: 4
- הערות: 2
בעזהשי"ת
בגדר דין שכחת התורה - והסתירה ע"ד הסיפור ד"ר' זירא כי סליק לארעא דישראל" כו'
בפרשתינו (ואתחנן ד,ט) עה"פ "רק השמר לך ושמור נפשך מאוד פן תשכח את הדברים" כו', אומרת הגמ' (מנחות צט,א. וכ"ה בשינוי לשון (קצת) בפרקי אבות ג,ח): "כל המשכח דבר אחד מתלמודו עובר בלאו" ואסמכוה אקרא דלעיל. ויש לחקור...
יסוד הקביעות בגמרא ובהלכה
איתא במשנה (ברכות מב.) 'היו יושבין לאכול כל אחד מברך לעצמו, הסבו אחד מברך לכולן'. ופירש"י (ד"ה כל אחד) טעם ההסיבה 'דאין קבע סעודה בלא הסיבה'.
ואיתא תו בגמרא שם (מב:) לתרץ הסתירה בין המשנה שמחייבת הסיבה בשביל קביעות, לברייתא שפסקה 'עשרה בני אדם שהיו הולכים בדרך ואכלו...
תנן (תענית פרק ד) שבת שחל תשעה באב להיות בתוכה אסור מלספר ומלכבס ובחמישי מותרין מפני כבוד השבת, ובגמ' (תענית דף כט עמוד ב) איתמר עלה אמר רב לא שנו אלא לפניו אבל לאחריו מותר ושמואל אמר אפילו לאחריו נמי אסור, ומסיק שם אמר לך שמואל תנאי היא דתניא כו' ואסור לספר ולכבס מר"ח ועד התענית דברי רבי מאיר...
ביאור המחלוקת בין חכמים לר' זכריה בן אבקולס
איתא בגמ' בגיטין (נ"ו ע"א) במעשה דבר קמצא: אזל אמר ליה לקיסר מרדו בך יהודאי, א"ל מי יימר, א"ל שדר להו קורבנא, חזית אי מקרבין ליה. אזל שדר בידיה עגלא תלתא. בהדי דקאתי שדא ביה מומא בניב שפתים, ואמרי לה בדוקין שבעין, דוכתא דלדידן הוה מומא ולדידהו לאו מומא...
מי שמת לו מת, כל זמן שלא נקבר הרי הוא אונן, ומאחר שנקבר נקרא אבל. ויש חילוק בדיניהן.
שהאונן אסור באכילת בשר ושתיית יין, ופטור מכל מצוות האמורות בתורה ומכפיית המיטה ועיטוף הראש, ומותר בנעילת הסנדל. אבל אסור לישב ולישן על גבי מיטה אפי' כפויה, אלא יושב וישן על גבי קרקע. כמו שכתוב במסכת שמחות (פי"א...
דברים ד, ו
וּשְׁמַרְתֶּם֘ וַעֲשִׂיתֶם֒ כִּ֣י הִ֤וא חָכְמַתְכֶם֙ וּבִ֣ינַתְכֶ֔ם לְעֵינֵ֖י הָעַמִּ֑ים אֲשֶׁ֣ר יִשְׁמְע֗וּן אֵ֚ת כָּל־ הַחֻקִּ֣ים הָאֵ֔לֶּה וְאָמְר֗וּ רַ֚ק עַם־חָכָ֣ם וְנָב֔וֹן הַגּ֥וֹי הַגָּד֖וֹל הַזֶּֽה:
רש"י: ושמרתם - זו משנה:
מדוע ע"י ששומרים את התורה והמצוות, ולומדים את התורה...
מיטתו של משה והתעלומה המתמטית - כלא ה"אי אפשר" ומנגנון הייאוש התודעתי
א. המראה המבעית במדבר: כיצד מייצרים ייאוש?
במדרש רבה (שמות, פרשה מא) מובא אחד המאמרים המבהילים והעמוקים ביותר בנוגע לחטא העגל. התורה הקדושה מתארת את רגעי המשבר של עם ישראל במדבר: "וַיַּרְא הָעָם כִּי בֹשֵׁשׁ מֹשֶׁה לָרֶדֶת...
אינו מוגה כל הצורך, בהמשך בע"ה המאמר יעודכן.
משנה ותלמוד
איזהו ע"ה וכו', אחרים אומרים אפי' קרא ושנה ולא שימש ת"ח הרי זה ע"ה, א"ר הונא הלכה כאחרים. רמי בר חמא לא אזמין עליה דרב מנשיא בר תחליפא דתני ספרי ספרא והלכתא וכו', שאני רמב"ת דמשמע להו לרבנן וכו', ל"א דשמע שמעתתא מפומייהו דרבנן וגריס להו...
הנה יש לחקור ביסוד פלוגתא דרש"י ורבינו תם (מנחות פרק הקומץ) בסדר כתיבת והנחת ארבע פרשיות של תפילין, האם בעינן כסדרן שנכתבו בתורה (קדש, והיה כי יביאך, שמע, והיה אם שמוע), או דלמא פרשת שמע היא האחרונה, ונמצאו והיה כי יביאך ופרשת והיה אם שמוע סמוכות זו לזו מבפנים, ושמע וקדש מן החוץ.
ונראה להביא...
בס''ד פרשת ואתחנן: האם מותר לשכור גוי לבנות בית כנסת בשבת
פתיחה
בפרשת השבוע כותבת התורה על מצוות שמירת השבת, ומוסיפה שלא רק האדם חייב לשבות ממלאכה, אלא גם שורו, עבדו וחמורו: ''וְיוֹם֙ הַשְּׁבִיעִ֔י שַׁבָּ֖ת לַיקֹוָ֣ק אֱלֹהֶ֑יךָ לֹ֣א תַעֲשֶׂ֣ה כָל־מְלָאכָ֡ה אַתָּ֣ה וּבִנְךָֽ־וּבִתֶּ֣ךָ...
מבנה כללי :
קינה א
מאות א-כ החצי הראשון של הקינה, המקונן מקונן בל' נסתר על חורבן העיר והאומה מתוך תמהון עצום וקושי להעלות מילים בצורה גלויה, כאשר באות ט כבר העיר מתחילה לדבר ראה ה' את עניי אך עדיין בנסתר כי הגדיל אויב, ובאות כ מוסיפה ראה ה' והביטה כי הייתי זוללה כהפניה לחצי השני של הקינה.
מאות...
הלימוד מ'ויהי אור' לדרך הלימוד
"פֵּתַח דְּבָרֶיךָ יָאִיר מֵבִין פְּתָיִים" תהילים קיט קל
פתח דבריך יאיר. תחילת דבריך האירו את לב ישראל שאתה המבין פתאים באמרך (שמות כ) אנכי אשר הוצאתיך, הודעתם בטובה שעשית להם שקניתם מבית עבדים לדעת כי אדון אתה להם ויקבלו אלהותיך עליהם לא יהיה לך אלהים אחרים וגו'...